מחקרים מראים כי רוב הגברים החרדים שמתחילים מכינה קדם-אקדמית לא משלימים תואר אקדמי, אלא נושרים בדרך. חלק ניכר מהם לא משלימים אפילו את המכינה. הסיבה לכך היא חסך בלימודים בגיל צעיר. הנתונים מראים כי גם מי שלא למד לימודי ליבה ומנסה להשלים את הפער בבגרות מתקשה בכך.
האם נוצר נזק כלכלי וחברתי בשל היעדר לימודי ליבה?
העובדה שרק שיעור נמוך מהגברים חרדים לומדים לימודי ליבה יוצרת בעיה חברתית וכלכלית רחבה. המשק מאבד חלק גדול מהפוטנציאל של דור צעיר שאמור להוות בעתיד חלק משמעותי יותר ויותר מכוח העבודה.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעריך שחלקה של האוכלוסייה החרדית בגיל העבודה צפוי לגדול מכ-8% כיום ל-26% ב-2065.
היעדר לימודי ליבה בגיל צעיר מצמצם את האפשרויות של צעירים אלה כבר בנקודת הפתיחה: הביטוח הלאומי קובע כי היעדר לימודי ליבה הוא חסם מרכזי לרכישת השכלה גבוהה ולהכשרה מקצועית, וכי בלעדיהם קטנים סיכוייהם להשתלב בעבודות מתגמלות יותר.
לכן, העול שמדיניות החינוך החרדית מטילה על החברה חורג הרבה מעבר למשפחה או לתלמיד הבודד. מבקר המדינה קבע ששיעור ההשתתפות הנמוך של החרדים בשוק העבודה, בעיקר בקרב גברים, "פוגע לא רק במעמדם הכלכלי האישי, הוא גם מאט את ההתקדמות הכלכלית של המשק בכללותו".
כאשר המדינה מאפשרת למוסדות חרדיים לא ללמד מקצועות ליבה, ואף ממשיכה לתקצב אותם מכספי ציבור, היא מאפשרת לחלק מהדור הבא להגיע לשוק העבודה עם חסר משמעותי בכישורים שהמשק זקוק להם.
הנזק הזה מצטבר לאורך שנים: פחות הון אנושי, פחות עובדים במקצועות מתקדמים, פחות הכנסות ממיסים ויותר תלות בתמיכות ציבוריות.
במילים אחרות, הוויתור על לימודי ליבה אינו רק ויתור חינוכי בהווה; זאת החלטה שעלולה ליצור בעתיד נטל כלכלי אדיר על המשק הישראלי, ובו בזמן שוללת מצעירים רבים את האפשרות לבחור בעצמם את מסלול חייהם המקצועי.
כמה מהגברים החרדים שנרשמים לתואר משלימים אותו?
קיימות מכינות ייעודיות לחרדים בטכניון, באוניברסיטה העברית ובמסלולי הכשרה מקצועית להייטק שבהן חרדים משלימים לימודי ליבה. אנשי ציבור וחינוך וכלכלנים חרדים טוענים שאפשר לדלג על לימודי ליבה בגיל צעיר ולגשר על הפער אחר-כך במכינות.
אבל קיום המסגרות הללו אינו ערובה להצלחתן. השאלה המשמעותית אינה כמה מכינות נפתחו – אלא כמה מהצעירים החרדים שהתחילו אותן משלימים תואר אקדמי.
התשובה נחרצת. לפי נתונים המצוטטים בדוח מבקר המדינה על שילוב החרדים באקדמיה, רק 45% מהגברים החרדים שמתחילים במכינה קדם-אקדמית ממשיכים לתואר, ורק 24% מאלה שהתחילו את המכינה מסיימים את התואר. אחד מכל ארבעה.
המבקר הצביע על שלבי הנשירה: כ-55% מהגברים החרדים שלמדו במכינות בשנים 2012–2015 נשרו כבר במהלך המכינה, ומתוך אלה ששרדו והתקבלו ללימודים – 46% נוספים נשרו במהלך התואר. בסך הכול, 76% נשרו בשלב כלשהו בדרך.
לפי מחקרי מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שיעור הנשירה של הסטודנטים החרדים קצת פחות גבוה – ועדיין המצב חמור מאוד.
לפי נתונים שאסף הכלכלן איתן רגב, שהיה חוקר בכיר במרכז טאוב, שיעור הנשירה המשוקלל של גברים חרדים וגברים "חרדים לאומיים" ממכינות קדם-אקדמיות עומד על כ-58%, לעומת כ-30% בקרב יהודים חילונים ודתיים-מודרניים (בחלק מבתי הספר והישיבות של הזרם החרד"לי – זרם שמרני בתוך החברה הדתית-לאומית, הילדים לומדים לימודי ליבה חלקיים בלבד, אם בכלל).
לפי נתוני טאוב, כשמנכים מהנתון את החרד"לים, שנקודת הפתיחה שלהם שונה, מוצאים כי כ-67% מהסטודנטים החרדים נושרים מהמכינות. כלומר, שני שלישים ממי שמנסים לרכוש השכלה אקדמית – לא מגיעים אפילו לסיום של המכינה.
מה קבע מבקר המדינה על מקור הנשירה?
אנשי ציבור וחינוך חרדים תולים את הקושי של הסטודנטים החרדים בפערים נקודתיים בתחומי השכלה ספציפיים – בעיקר באנגלית – שקורס קצר עשוי לסגור. הנתונים מראים אחרת.
לפי הנתונים המצוטטים בדוח מבקר המדינה, שיעורי הנשירה נובעים בראש ובראשונה מפערי ידע לימודיים משמעותיים בשל היעדר לימודי ליבה בקרב גברים, וכן מהיעדר מיומנויות למידה – עמידה בלוחות זמנים, הגשת מטלות, למידה למבחנים וכתיבת עבודות אקדמיות.
אין מדובר רק בפערי תוכן שקורס יכול להשלים, אלא בהיעדר מיומנויות למידה בסיסיות, הנרכשות במשך שנות הלימוד בבית הספר.
המחקרים המצוטטים בדוח המבקר מצביעים גם על גורמים נלווים: המעבר מהישיבה למערכת לימודים שונה לחלוטין, והעובדה שחלק ניכר מהסטודנטים החרדים הם בעלי משפחה כבר במהלך לימודיהם. הפער אינו נקודתי – הוא רב-שנתי, ומצטבר בכל שנה שבה הנער אינו נחשף למתמטיקה, למדעים ולאנגלית.
האם היעדר לימודי ליבה מפריע ללמוד מקצוע?
84% מהבנים במוסדות החינוך העל-יסודיים החרדיים ו-56% מהבנים בבתי הספר היסודיים אינם לומדים כלל מקצועות ליבה. זהו אינו פער שניתן לגשר עליו – מדובר בהיעדר חשיפה מוחלט למקצועות הליבה.
התוצאה החינוכית נגזרת מכך ישירות. רק 13% מתוך הבנים החרדים הלומדים במוסדות שניגשים לבגרות זכאים לתעודה, לעומת 69% בכלל המוסדות שניגשים לבגרות.
כאשר לוקחים בחשבון את כלל הבנים החרדים, גם אלה שאינם ניגשים לבגרות בכלל, שיעור הזכאות לתעודה צונח לכ-3.5%.
איכות ההוראה מחריפה את הבעיה: כ-95% מהמורים המלמדים בנים חרדים מתמטיקה לא למדו כלל מתמטיקה בגיל תיכון, ורוב הבנים לומדים אנגלית ממורים שלא הוכשרו ללמד אותה. בוגרי מערכת החינוך החרדית מגיעים אל המכינות הקדם-אקדמיות ללא תשתית, שכן לא היו להם מורים שיכלו לבנות אותה.
לפי דוח מבקר המדינה: "העובדה שרוב הסטודנטים הגברים החרדים לא למדו מקצועות ליבה בגיל התיכון פוגעת מאוד ביכולתם להשלים תואר אקדמי".
כלומר, ההשלמה המאוחרת אינה מפצה על היעדר הליבה המוקדם – היעדר הליבה המוקדם מכשיל את ההשלמה המאוחרת.
האם מצב ההשכלה של החרדים נמצא במגמת שיפור?
אם המכינות היו פתרון יעיל להיעדר השכלה בקרב חרדים, היינו רואים שיפור לאורך הזמן. אבל זה לא המצב.
שיעור הגברים החרדים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה נמוך בהרבה משיעור הנשים. השוואה בין מחקרים שונים לאורך זמן מראה כי הליקוי תוקן רק במידה מועטה. שיעור הלומדים מקרב כלל האוכלוסייה החרדית נותר בחמש השנים האחרונות ללא שינוי מהותי.
מרבית הסטודנטים החרדים (יותר מ-80%) לומדים במסגרות אקדמיות ומקצועיות בהפרדה מגדרית. כשני שלישים מהם הן נשים ורק כשליש גברים.
הנשים – שרובן קיבלו תשתית ליבה רחבה יותר – מובילות בלימודים; הגברים, בוגרי הישיבה, נותרים מאחור. אותו כלי, שתי נקודות פתיחה, שתי תוצאות.
האם חרדים עם השכלה גבוהה משתכרים כמו חילונים?
למרות קיומן של מסגרות השלמת לימודים לחרדים, הפער הכלכלי בין החרדים ללא-חרדים אינו מצטמצם.
לפי אותו דוח, השכר הריאלי הממוצע של גברים חרדים בעלי תואר עלה בכ-4% בלבד בעשור, בעוד שכר הגברים היהודים שאינם חרדים בעלי תואר עלה ב-38%. גם מי שהחזיק מעמד עד התואר – ורק אחד מארבעה עשה זאת – לא ראה את שכרו מטפס בקצב שסוגר את הפער.
הפער בין גברים חרדים לשאר המשק אינו מצטמצם, אלא גדל כבר שני עשורים. השאלה אינה אם לבוגרי הישיבות יש יכולת ללמוד – יש להם – אלא אם המערכת שחינכה אותם גם הכינה אותם להתפרנס. הנתונים מראים כי התשובה שלילית.
רוב החרדים רוצים השכלה. זה אומר שהם ישיגו אותה, לא?
לפי סקרים, כ-60% מהגברים החרדים מעוניינים בהשכלה אקדמית. ניתן לטעון שהשאיפה להשכלה מבטיחה שהם ירכשו אותה. אבל רצון אינו יכולת.
מרכז טאוב זיהה שאחת הסיבות הנפוצות לנשירת סטודנטים חרדים מלימודים היא אכזבה מתחום הלימודים שנבחר; בהיעדר רקע מדעי, מוסללים הגברים החרדים לתחומים ששוק העבודה רווי בהם (משפטים ומנהל עסקים), ולכן לא יבטיחו פרנסה ראויה בעתיד.
שאלות העולות מהנושא
כמה גברים חרדים מסיימים תואר מתוך אלה שמתחילים מכינה?
לפי נתונים שהופיעו בדוח מבקר המדינה, 24% בלבד – אחד מכל ארבעה. 76% נושרים בשלב כלשהו: 55% כבר במהלך המכינה, ו-46% מתוך אלה שהתקבלו נושרים במהלך התואר.
למה צעירים חרדים שמגיעים ללימודים אקדמיים נושרים באמצע?
שיעורי הנשירה נובעים בראש ובראשונה מפערי ידע שמקורם בהיעדר לימודי ליבה, ומהיעדר מיומנויות למידה בסיסיות.
האם המצב השתפר לאורך זמן?
השוואה בין מחקרים ודוחות של מבקר המדינה בתקופות שונות מצאה שהליקוי תוקן במידה מועטה, ושיעור הלומדים מקרב האוכלוסייה החרדית נותר בחמש השנים האחרונות ללא שינוי מהותי.
מקורות: "כלכליסט", TheMarker, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ynet, מבקר המדינה, המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית.
בעברה מהנדסת מחשבים באינטל, כיום מתרגמת ספרות מאיטלקית ומרצה אודותיה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו