1

אני מבין שיו"ר הכנסת הנכבד מר אדלשטיין כבר העניק בעצם חסינות לנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים. זה שהפר אמונים לשבועתו בכנסת! פשוט נורא, ונורא לא פשוט.

יולי הפקות גם יערוך לו טקס ביום העצמאות. ישא דברים לכבודו. יהלל יקלס יחמיא ויאדיר את הנאשם בהפרת אמונים.

זו שבועה שאיש מאיתנו לא נשבע. רק חברי הכנסת נשבעו. הם נשבעו כזכור, עם היבחרם לכנסת, באזניו של יולי אדלשטיין שהשביע אותם אמונים בכנסת הנכחית ובזו שקדמה לה ופוזרה ובזו שקדמה לזו שקדמה לזו.

אז יולי אדלשטיין עצמו מבין היטב שהפרת אמונים היא הפרת השבועה שנשבע הח"כ, הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים, ולמרות זאת הוא לא מאשר דיון מיידי בבקשת החסינות של נתניהו, כדי לתת לו חסינות באמצעות מריחת זמן והערמת טריקים פוליטיים.

אז יולי אדלשטיין עצמו מבין היטב שהפרת אמונים היא הפרת השבועה, שנשבע הח"כ הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים, ולמרות זאת הוא לא מאשר דיון מיידי בבקשת החסינות של נתניהו

בקיצור – יו"ר הכנסת מפר אמונים בכנסת. למרות שנשבע אמונים למדינת ישראל ולחוקי הכנסת, הוא כרגע מפר אמונים. מפר את שבועתו ומשרת את אדונו. אדונו שנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים.

2

מינוי דוד ביתן לשר החקלאות מזכיר לי את הבדיחה שהיו מספרים לנו כילדים על סרטי המערב הפרוע. קראו להם סרטים חקלאיים. כלומר 25 הרוגים לדונם.
עכשיו יש לנו שר חקלאות. כלומר 12 פרשיות שוחד לדונם (עם המלצות משטרה להעמדה לדין).

מינוי ביתן לשר החקלאות מזכיר לי את הבדיחה שסיפרו לנו כילדים על סרטי המערב הפרוע. קראו להם סרטים חקלאיים. כלומר 25 הרוגים לדונם. עכשיו יש לנו שר חקלאות עם 12 פרשות שוחד לדונם

וגם ממשלה חקלאית. כלומר חמישה שרים ובהם ראשון בין שווים ראש ממשלה – חשודים ונאשמים בפלילים, על פחות מחצי דונם.

3

החוק הישראלי ופרשנותו:

לראש ממשלה הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים בשלשה תיקים, אסור לכהן כשר בשום משרד ולכן עליו להתפטר מכל תפקידיו כשר… אבל מתירים לו למנות שרים החשודים בשוחד ולהמשיך לכהן כראש ממשלה עם כתבי האישום שלו ושל כל השרים החשודים והמומלצים לכתבי אישום.

החוק הישראלי ופרשנותו: לרה"מ הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים ב-3 תיקים, אסור לכהן כשר ולכן עליו להתפטר מכל תפקידיו כשר, אבל מתירים לו למנות שרים החשודים בשוחד ולהמשיך לכהן כרה"מ עם כתבי האישום שלו

אההה… וזה עניין תיאורטי בהגיונם של היועמ"ש ובג"צ.

4

יום יום בגל"צ – תחנה ציבורית, צבאית, כפופה למשרד הביטחון וצה"ל – מאיימים על בג"צ במלחמה. בפיצוץ פוליטי חוקתי. לא פחות. ובראש הגדוד צועד ברדוגו המפקד.

הפרשנות "הפוליטית" שלו היא פשוט אוסף איומים בוטים על שופטי בג"צ. יום יום. אם חלילה יתערבו בכשירותו של נתניהו להרכיב ממשלה…וואי וואי…פיצוץ גרעיני.

יום יום בגל"צ – תחנה ציבורית, צבאית, כפופה למשרד הביטחון וצה"ל – מאיימים על בג"צ במלחמה. בפיצוץ פוליטי חוקתי. לא פחות. ובראש הגדוד צועד ברדוגו המפקד, שפרשנותו "הפוליטית" היא אוסף איומים בוטים על שופטי בג"צ

בחוק הרגיל קוראים לזה הסתה נגד מוסדות המדינה.

בגל"צ זה נחשב פרשנות. חופש ביטוי.

5

כשהליכוד ומיקי זוהר מדברים על "קמפיין חיובי" כדי להשיג 61 מנדטים שיתנו לנתניהו חסינות, זה חיובי או שלילי? רק שואל.

6

אז מה ליצמן, דרעי ובנט, פרץ, סמוטריץ, שמירת שבת זה קודש הקודשים וחילול שבת זה עילה לפירוק ממשלה. אבל שוחד ומרמה זה סבבה?

7

ח"כ מיקי זוהר (שוב) התלונן על כך שהיועמ"ש של הכנסת עו"ד אייל ינון, הגיש חוות דעת הקובעת שניתן לדון בועדת הכנסת בבקשת החסינות של נתניהו כבר עכשיו, בכנסת הנכחית, עוד לפני הבחירות.

וכך זעק ח"כ מיקי זוהר בתגובה: "החלטת היועמ"ש של הכנסת היא לא פחות מהזויה. החלטתו לאפשר לכנסת להיות כלי משחק פוליטי בידי השמאל בפגרת בחירות זה אבסורד ענק."

הכנסת היא כלי משחק פוליטי? השם ישמור. מה קורה פה? פשוט אבסורד. חשבתי שהכנסת היא סניף של חנה בבלי, או מנזר שתקנים, או אגודה לטיפול בקשיי למידה. כמו שכדורגל הוא לא כלי משחק בידי קבוצות שחקנים

הכנסת היא כלי משחק פוליטי? השם ישמור. מה קורה פה? פשוט אבסורד. חשבתי שהכנסת היא סניף של חנה בבלי, או מנזר שתקנים, או אגודה לטיפול בקשיי למידה. כמו שכדורגל הוא לא כלי משחק בידי קבוצות שחקנים, ככה הכנסת היא לא כלי משחק פוליטי. פוליטיקה תעשו לכם במקום אחר. אידיוטים.

8

מהו השם השני של נתניהו?

כשאדם חוטף כתב אישום פלילי, האישום הופך לשמו השני. נצמד אליו בכל הקשר, אירוע או איזכור. על כן לא מובן לי מדוע כלי התקשורת השונים לא מזכירים זאת לציבור בכל פעם שהם הוגים את השם "בנימין נתניהו".

כשאדם חוטף כתב אישום פלילי, האישום הופך לשמו השני. נצמד אליו בכל הקשר, אירוע או איזכור. על כן לא מובן לי מדוע כלי התקשורת השונים לא מזכירים זאת לציבור בכל פעם שהם הוגים את השם "בנימין נתניהו"

הביטוי צריך להיות פשוט: "הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בנימין נתניהו, אמר היום כך וכך", "הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בנימין נתניהו, ראש ממשלת המעבר, השתתף היום בכנס הליכוד ואמר כך ואחרת", "הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בנימין נתניהו, ביקר היום בפיקוד הדרום ואמר למפקדי צה"ל כך וכך ועוד טען בום וטרח ובום וטרח".

הביטוי הזה הוא חובה ציבורית ותקשורתית. הוא מהווה נאמנות לאמת ולחובת הדיווח לציבור.

כל איזכור של נתניהו ללא העובדה שכיום הוא נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, יוצר בעצם מצג שווא שהחיים יכולים להתנהל כרגיל וראש הממשלה החשוד בפלילים יכול לכהן ולהתמודד ולהיבחר. זו כמובן שטיפת מוח הפוכה. העלמת מידע. דיווח שקר. יצירת תודעה שעל פיה כתבי האישום נגד נתניהו הינם משהו טכני, ביורוקרטי, ולא פגיעה קשה בשלטון החוק, בערכי המדינה, במוסר ובניקיון הכפיים הנדרש ממי שמשרת את הממלכה.

כל איזכור של נתניהו ללא העובדה שכיום הוא נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, יוצר בעצם מצג שווא שהחיים יכולים להתנהל כרגיל וראש הממשלה החשוד בפלילים יכול לכהן ולהתמודד ולהיבחר

כלי התקשורת והעיתונאים שמשתפים פעולה עם העלמת העובדה הזו – שנתניהו נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים – בעצם משרתים את הניסיון שלו, של הנאשם בפלילים, לקעקע את החלטות הפרקליטות ומסייעים בידו לפגוע בלגיטמיות ההחלטות של בית המשפט.

האם עיתונאים נכבדים היו נוהגים כך מול ענבל אור? זאב רוזנשטיין? רוני ליבוביץ? או אפילו אהוד אולמרט? אין שום סיכוי שהיו נוהגים כך.

אבל נתניהו נהנה מהילת התמיכה הבלתי מסויגת של תומכיו ומהפחד שהוא עדיין מקושר ומשפיע על פרנסתם של כלי תקשורת רבים ועיתונאים רבים.

פרשת נוני-ביבי ופרשת אלוביץ-וואלה-ביבי, יצרו מנגנון סיכול. במקום להתנקות מהשפעת הפוליטיקאי הנאשם בשחיתות, כלי התקשורת הללו מצנזרים את עצמם למענו.

פרשת נוני-ביבי ופרשת אלוביץ-וואלה-ביבי, יצרו מנגנון סיכול. במקום להתנקות מהשפעת הפוליטיקאי הנאשם בשחיתות, כלי התקשורת הללו מצנזרים את עצמם למענו

וכשהוא מבקש חסינות, המהלך נתפס כטבעי ולא ככזה שנוגד את כל הטפות הספינים של שלוש השנים האחרונות כלפי המשטרה והפרקליטות – לא יהיה כלום כי לא היה כלום.

ובכן לקראת הבחירות ועד לפסק דין חלוט יש לחזור ולומר ולכתוב ולקריין ולהכריז ולציין בכל פעם שאתם מזכירים את שמו, גם את העובדה הפשוטה החותכת שנתניהו, בנימין נתניהו, הוא נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים.

תודה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.