ממשלות הליכוד מציגות רצף רפורמות בסלולר, ביבוא, בנמלים ובמזון כשבירת מונופולים שהובילה להוזלה דרמטית של יוקר המחיה. הראיה החזקה היחידה היא רפורמת הסלולר: לפי מבקר המדינה, ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ירדה ב-62% בין 2010 ל-2022.
אלא שמעבר לסלולר, הנתונים מספרים סיפור אחר. דוח מבקר המדינה מנובמבר 2024 מצא ש-20 מתוך 38 קטגוריות מזון שנבדקו נשלטות בידי שלוש חברות בלבד, ובקטגוריות מסוימות שלושה ספקים שולטים בכ-94% מהשוק.
במאי 2026 חזרה הממשלה בה בפועל מרפורמת החלב, שהוצגה כמהלך המרכזי הבא לשבירת מונופול, והרחיבה במקום זאת את סמכויות מועצת החלב. שר החקלאות הנוכחי אבי דיכטר הציג בפומבי עמדה שלפיה הייבוא הוא "גיבוי לייצור המקומי" ולא מנגנון להוזלת מחירים – בניגוד להצהרת המדיניות הרשמית.
עיקרי הממצאים
- רפורמת הסלולר הוזילה מחירים באופן מדוד: ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ירדה מ-159 שקלים ל-60 שקלים בין 2010 ל-2022, לפי דוח מבקר המדינה.
- בענף המזון הריכוזיות נותרה גבוהה: שלוש חברות שולטות ביותר מ-85% מהשוק ב-20 מתוך 38 קטגוריות שנבדקו, לפי דוח מבקר המדינה מנובמבר 2024.
- הממשלה חזרה בה ממתווה ביטול מכסות הייצור בחלב, והרחיבה במקום זאת את סמכויות מועצת החלב הממשלתית, לפי "דה מרקר", מאי 2026.
- מחירי מוצרי חלב בישראל גבוהים ב-48% מממוצע ה-OECD, וגבינות קשות יקרות ב-108% מהממוצע, לפי דיווח ב"וואלה" על אישור רפורמת החלב.
- מיזם "הסל של ישראל" של שר הכלכלה ניר ברקת, שהובטח כהוזלת 100 מוצרים, התברר כחל רק ב-50 מסניפי קרפור מתוך הרשת, לא במרכזי הערים, לפי כלכליסט, אפריל 2026.
- ועדת הכספים הקפיאה בינואר 2024 את מתווה הפחתת המכסים על תוצרת חקלאית, והמכסים נותרו ברמת 2023 במקום לרדת כמתוכנן עד 2027.
איזו רפורמה אכן הוזילה מחירים לצרכן?
רפורמת הסלולר היא הרפורמה היחידה שהוכיחה תוצאה צרכנית מדידה ומתמשכת. לפי נתוני משרד התקשורת שבדוח מבקר המדינה, פתיחת השוק למפעילים חדשים והפחתת חסמי המעבר הובילו לירידה של 62% בהכנסה החודשית הממוצעת למנוי תוך 12 שנים.
זו ההצלחה הצרכנית המובהקת היחידה מבין כל הרפורמות שהוצגו כשבירת מונופולים. עם זאת, אותו דוח מצא גם שהתחרות התמקדה במחיר בלבד, וכי איכות השירות וההשקעה בתשתית נפגעו – כך שגם ההצלחה החד-משמעית ביותר לא הייתה נטולת מחיר.
האם הממשלה התעלמה מאזהרות שקדמו לנסיגה?
כן. עוד בפברואר 2026, כשמאות רפתנים איימו בשביתה ושפכו חלב על הכביש במחאה על הרפורמה, קבעה היועצת המשפטית של הכנסת כי יש להוציא חלק מהרפורמה מחוק ההסדרים – בנימוק שמדובר במהלך מורכב מדי לקידום בלוחות זמנים קצרים ובלי עבודת מטה מספקת.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה בכל זאת את יו"ר הקואליציה להעביר את הרפורמה במסגרת חוק ההסדרים. באותם שבועות האשים שר האוצר את תנובה, ששולטת ב-77% משוק החלב המפוקח, בהפעלת לחץ על הרבנות הראשית כדי לסכל את הרפורמה באמצעות החמרת דרישות כשרות על גבינות מיובאות.
שלושה חודשים אחרי שהממשלה דחפה את הרפורמה בניגוד להמלצת היועצת המשפטית שלה, היא נסוגה ממנה בפועל.
מה קרה לרפורמת החלב שהובטחה כפריצת הדרך הבאה?
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר בדצמבר 2025, לצד פרסום תזכיר החוק: "אני נחוש להביא לאישורה של הרפורמה באופן מלא". תזכיר החוק שפורסם כלל ביטול משטר מכסות הייצור ופתיחת השוק ליבוא מוצרי חלב.
אלא שבמאי 2026, בעת אישור התקנות הסופיות, הודו נציגי הממשלה בכנסת כי הרפורמה הוצאה בפועל מחוק ההסדרים. התקנות שאושרו הרחיבו את סמכויות מועצת החלב – הגוף המרכזי שהרפורמה נועדה לפרק – במקום לצמצם אותן.
בתוך פחות מחמישה חודשים עברה המדיניות הרשמית מהצעה לביטול תכנון מרכזי לחיזוק מנגנוני הפיקוח והוויסות.
מה קרה לניסיון הבולט ביותר לשבור את הריכוזיות הקמעונאית – רשת קרפור?
הניסיון נכשל בהבטחתו. בספטמבר 2023 חנכו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה ניר ברקת יחד סניף קרפור בבית שמש, כשברקת מכריז: "זהו הישג היסטורי… וכעת המחירים יירדו". בפועל, השוואות מחירים שנערכו לאחר הכניסה לשוק מצאו שקרפור לא הייתה אפילו הזולה ביותר מבין הרשתות.
בפברואר 2026 יזם ברקת מכרז נוסף – "הסל של ישראל" – קמפיין פרסום בשווי 50 מיליון שקלים לרשת שתציע את ההוזלה הגדולה ביותר על 100 מוצרים. רק קרפור ניגשה למכרז; ברקת עצמו העלה בפומבי חשד לתיאום בין הרשתות המתחרות כדי להימנע מהגשת הצעה, ואמר שיורה על בדיקה – אך לא דווח על המשך טיפול.
בבדיקת "כלכליסט" מאפריל 2026 התברר שההוזלה שהובטחה חלה רק ב-50 מסניפי הרשת, לא במרכזי הערים; שמם של חלק מהסניפים שונה כדי להתחמק מהחובה; והרכישה הוגבלה לשתי יחידות למוצר. ברקת המשיך לשבח את הרשת בלי לבקר את התנהלותה.
האם ריכוזיות שוק המזון נשברה בפועל?
לא. דוח מבקר המדינה מנובמבר 2024, כעשור אחרי חקיקת חוק קידום התחרות בענף המזון, מצא ריכוזיות חריגה שמשרד הכלכלה עצמו הכיר בה כתורמת לרמת מחירים גבוהה. ב-20 מתוך 38 קטגוריות מזון שנבדקו שלטו שלוש חברות ביותר מ-85% מהשוק, ובקטגוריות מסוימות של מוצרי פארם שלושה ספקים שלטו בכ-94%.
ה-OECD הגיע ב-2025 למסקנה מקבילה: ישראל מציגה רמות מחירים מהגבוהות בארגון, פתיחות מסחרית נמוכה מהחציון, ורגולציה מחמירה יחסית לממוצע. מחירי המזון בישראל גבוהים ב-37% מממוצע ה-OECD וב-51% מממוצע האיחוד האירופי.
האם הממשלה שומרת בפועל על הגנות סחר שסותרות את המסר הרשמי?
כן. בינואר 2024 הקפיאה ועדת הכספים את מתווה הפחתת המכסים על תוצרת חקלאית שהיה אמור להיכנס לתוקף בהדרגה עד 2027, ושיעורי המכס נותרו ברמת 2023. במקביל, שר החקלאות אבי דיכטר הציג בפומבי תפיסה שלפיה הייבוא הוא בעיקר "גיבוי לייצור המקומי" ולא מנגנון מרכזי להוזלת מחירים – בניגוד ישיר להצהרות הממשלה על פתיחת יבוא כאמצעי להורדת יוקר המחיה.
הפער בין ההצהרה הרשמית לבין ההחלטות בפועל חוזר על עצמו: תזכיר חוק שמבטיח שוק פתוח, ואחריו החלטת ממשלה או ועדה שמשמרת את המנגנון הישן.
נתוני מפתח
| נתון | ערך | מקור |
|---|---|---|
| הוזלה בהכנסה החודשית למנוי סלולר, 2010–2022 | ירידה של 62% (מ-159 ל-60 שקלים) | מבקר המדינה |
| שליטת שלוש חברות בקטגוריות מזון | מעל 85% מהשוק ב-20 מתוך 38 קטגוריות | מבקר המדינה, נוב' 2024 |
| פער מחירי מזון מול ה-OECD | 37% גבוה יותר | OECD 2025 |
| פער מחירי חלב וגבינות מול ה-OECD | חלב 48% יותר, גבינות קשות 108% יותר | "וואלה כסף" |
| זמן מהצעת ביטול מכסות החלב ועד הנסיגה בפועל | כחמישה חודשים (דצמבר 2025 – מאי 2026) | TheMarker |
שאלות לבוחר
האם רפורמות שבירת המונופולים הוזילו את יוקר המחיה? חלקית. רק רפורמת הסלולר הוכיחה הוזלה מדידה ומתמשכת; שאר הרפורמות לא הוכיחו תוצאה דומה או בוטלו.
האם ריכוזיות שוק המזון נשברה בעשור שמאז חוק התחרות במזון? לא. מבקר המדינה מצא ב-2024 שליטה של שלוש חברות ביותר מ-85% מהשוק ב-20 מתוך 38 קטגוריות.
האם הממשלה עומדת מאחורי רפורמות הפתיחה שהיא עצמה מכריזה עליהן? לא באופן עקבי. רפורמת החלב בוטלה בפועל בתוך חמישה חודשים מהכרזתה, ומכסי החקלאות הוקפאו במקום לרדת כמתוכנן.
האם דברי שר החקלאות תואמים את המסר הרשמי של הממשלה על שוק פתוח? לא. השר דיכטר הציג את הייבוא כ"גיבוי" ולא כמנגנון הוזלה מרכזי – בניגוד להצהרות הממשלה.
סיכום
מבין כל הרפורמות שהוצגו כשבירת מונופולים ומעבר לשוק חופשי, רק אחת הביאה בפועל להוזלה מדידה לצרכן. שלוש שאלות לבוחר ערב הבחירות:
- כשרפורמה מוכרזת ברעש גדול ומבוטלת בתוך חודשים, מה הדבר מלמד על עומק המחויבות מאחוריה?
- אם שר החקלאות עצמו מתאר את הייבוא כ"גיבוי" ולא כפתרון ליוקר המחיה, מי בממשלה מאמין בסיפור שהיא מוכרת לציבור?
- כמה מהרפורמות הבאות שיוכרזו יסבלו מאותו גורל כמו רפורמת החלב?
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו