ממשלת השבטים – המחיר החברתי-כלכלי של הברית בין הליכוד לחרדים

בכל תקציב, בכל הצבעה גורלית ובכל משא ומתן קואליציוני מאז 2022, חוזר אותו דפוס: הליכוד זקוק לקולות של ש"ס ויהדות התורה כדי לשרוד, והמפלגות החרדיות מנצלות את מעמדן כלשון המאזניים כדי לגבות מחיר הולך וגדל – תקציבי ענק, פטור מגיוס והקפאת חוק שירות ביטחון.

המבקרים מכנים את התוצאה "ממשלת שבטים": קואליציה שמחזיקה מעמד לא על בסיס תפיסת עולם משותפת, אלא על חלוקת משאבים בין מגזרים, כשכל "שבט" דואג לעצמו ולנאמניו.

זהו החלק השני בסדרה בת שני פרקים. בחלק הראשון בחנו את הזירה הפוליטית – מימון המפלגות, גלגולי חוק הגיוס, ההשלכות ארוכות הטווח על המשק, ואת השאלה המרכזית: האם נתניהו, כדי לשמר את הקואליציה, הקריב אינטרסים לאומיים ארוכי טווח?

בחלק השני נבחן את התמונה החברתית-כלכלית – נטל השירות, תקציבי הישיבות, מערכת החינוך, שיעורי התעסוקה והדמוגרפיה.

אי-שוויון בנטל השירות

הפער בנטל השירות הביטחוני והאזרחי בין החברה החרדית לשאר האוכלוסייה הוא הגרעין הרגשי והפוליטי של כל הסכסוך.

מאז פקיעת ההסדרים החוקיים שאפשרו דחיית שירות גורפת לבני ישיבות ביוני 2023, אין עוד מסגרת חוקית המצדיקה אי-גיוס של חרדים. על פי קביעת בג"ץ, חלה עליהם אותה חובת גיוס כמו על כל אזרח אחר, כפי שמסביר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

על פי הודעת צה"ל, הצבא יהיה ערוך לקלוט את מלוא היקף החייבים בגיוס מהציבור החרדי החל מיולי 2026 – נתון שמייתר, להערכת גורמים בממסד הביטחוני, את הצידוק להסדרי גיוס מדורגים ואיטיים, כפי שמתאר המכון למחקרי ביטחון לאומי.

ראש אגף כוח אדם בצה"ל התריע כי אם מספרי המתגייסים החרדים יישארו נמוכים, הנטל על חיילי המילואים יהיה כבד במיוחד.

מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי כרבע מהצעירים החרדים מביעים רצון עקרוני להתגייס, אך רק כ-10% מהם מתרגמים זאת בפועל לתכנון גיוס ממשי – פער שמוסבר בלחץ החברתי והרבני בתוך הקהילה.

הפער הזה מזין תחושת אי-שוויון בציבור הכללי. בג"ץ, באפריל 2026, חייב את המדינה לבטל שורת הטבות כלכליות – הנחות ארנונה, תחבורה ציבורית ועוד – למי שמוגדרים "משתמטים", ואף חייב את המשטרה לאכוף את הסנקציות, כפי שמתועד בערך הרקע המשפטי בוויקיפדיה.

תקציבי הישיבות – שיא היסטורי

תקציב המדינה לשנת 2026, בהיקף של כ-699 מיליארד שקל – הגבוה בתולדות המדינה – כלל, לפי דיווחי כלכליסט, כ-2.4 מיליארד שקל בתקציבים סקטוריאליים לחינוך החרדי עבור רשתות יהדות התורה וש"ס, זאת בזמן שסעיפי תקציב אזרחיים אחרים נחתכים ריאלית.

לפי פירוט של ynet, ברגע האחרון לפני ההצבעה על התקציב אישרה הקואליציה באמצעות "הסתייגויות" – מהלך פרוצדורלי נדיר שבו הקואליציה עצמה מגישה הסתייגות לתקציב שהיא עצמה מביאה – כ-790 מיליון שקל נוספים לישיבות ולמוסדות חרדיים. המהלך ספג ביקורת חריפה גם מהיועצת המשפטית לממשלה.

ניתוח של קרן ברל כצנלסון המצוטט באותה כתבה מצביע על כך שתקציבי המשרדים המגזריים זינקו ב-450% מאז 2009.

מעבר לישיבות עצמן, תקציב 2026 כלל גם זינוק של כ-942 מיליון שקל בתקציב החינוך החרדי – גידול של כ-23% מעבר לקצב הגידול הטבעי הצפוי (7.5% בלבד). הדבר עורר דרישה של חברות כנסת מהאופוזיציה להסבר על הכללת רכיבים קואליציוניים בבסיס תקציב החינוך הרגיל, בניגוד לנהוג, כפי שדיווח "כלכליסט".

בנוסף אושרו באותה מסגרת תקציבית כספים קואליציוניים ל"מניעת נשירה מישיבות", לסמינרים להכשרת מורות ולתוכניות נוספות המסתכמות במיליארדי שקלים, על פי TheMarker.

האם החינוך החרדי מכין לשוק העבודה?

הפער בין מערכת החינוך החרדית לשוק העבודה המודרני מתחיל בגיל צעיר. לפי סקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה, נכון לתשפ"ה (2024/25) פועלים בישראל 1,100 בתי ספר יסודיים חרדיים, וכ-21.5% מהם מוגדרים "מוסדות פטור" – כאלה שאינם מחויבים כלל בלימודי ליבה: עברית ברמה תפקודית, מתמטיקה, אנגלית ואזרחות.

שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידי החינוך החרדי עלה בשנים האחרונות, אך נותר נמוך מאוד – מ-16% ל-21% בלבד, כפי שדווח ב-ynet, לעומת רוב מוחלט במגזר הכללי.

דוח מבקר המדינה ממאי 2025 הצביע גם על שיעור נשירה גבוה של סטודנטים חרדים ממוסדות להשכלה גבוהה, בפרט בקרב גברים, כפי שעולה מדוח המבקר.

יש לציין שינוי מגמה חלקי: מספר הסטודנטים החרדים הלומדים במקצועות הכשרה טכנולוגית גדל ב-203% בין 2014 ל-2024 – קצב גידול שנתי ממוצע של כ-12%, גם בקרב גברים וגם בקרב נשים, כפי שמצוין בשנתון החברה החרדית 2025 של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

עם זאת, רוב המקצועות שבהם בוחרים סטודנטים חרדים ללמוד עדיין מכוונים בעיקר לתעסוקה בתוך הקהילה החרדית עצמה, ולא לשוק העבודה הכללי או להיי-טק.

השתתפות גברים חרדים בתעסוקה

זהו אולי הנתון המדובר ביותר בכל הדיון הציבורי. לפי שנתון החברה החרדית 2025, בשנת 2024 עמד שיעור המועסקים בקרב חרדים בגילי העבודה העיקריים (25–66) על 67.5% בלבד – לעומת 84.5% בקרב יהודים לא-חרדים ו-78% בכלל האוכלוסייה.

גברים חרדים עובדים גם פחות שעות בממוצע – 36.5 שעות שבועיות ב-2023, לעומת 44.5 שעות אצל גברים יהודים לא-חרדים.

הנתון החמור מכולם דווח ב-TheMarker בדצמבר 2025: בעשור שבין 2016 ל-2025, בזמן שהחברה החרדית צמחה בכ-53% והגיעה לכ-1.5 מיליון נפש, לא חל כל שינוי בשיעור הגברים החרדים המשתלבים בשוק העבודה או מתגייסים לצה"ל – כלומר, הגידול הדמוגרפי המהיר לא לווה בשום שיפור באינטגרציה.

מחקר מקיף של MSL מאפריל 2026 מצא ששיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה עומד על כ-55% בלבד – הנמוך ביותר מכול קבוצת גברים בישראל – ומזהיר שאם שיעורי ההשתתפות של החרדים והערבים יישארו ברמתם הנוכחית, יחס התלות במשק ישבור את מערכות הפנסיה והרווחה.

מנגד, אותו מחקר מציין שיפור מתון אך עקבי: שיעור ההשתתפות של גברים חרדים עלה מכ-48% ב-2005 לכ-55% ב-2024 – שיפור של כ-7 נקודות אחוז בשני עשורים, קצב איטי אך לא אפסי.

תחשיב שנערך במיוחד עבור כלכליסט על ידי חוקר המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר גלעד מלאך מעריך את הנזק השנתי למשק מהיעדרם של כמחצית מהגברים החרדים משוק העבודה בכ-54 מיליארד שקל (נכון ל-2022) – כאשר אובדן השכר לבדו עומד על 27.5 מיליארד שקל, בשל שילוב של שיעור תעסוקה נמוך (53%) ושכר ממוצע נמוך משמעותית (49% משכרו של גבר יהודי לא-חרדי).

שיעורי ילודה ופריון במגזר החרדי

הפריון החרדי, שהיה מנוע הצמיחה הדמוגרפי המרכזי של הקבוצה, נמצא במגמת ירידה. דוח המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית שסוכם ב-ynet מצביע על ירידה לשפל של יותר מ-40 שנה: שיעור הפריון החרדי עומד כיום על כ-6.2 ילדים בממוצע לאישה – הנמוך ביותר מזה עשורים, לאחר שהגיע לשיא של 7.3 ילדים ב-2003.

לשם השוואה, שיעור הפריון בקרב ערבים עומד על כ-2.6 ובקרב יהודים לא-חרדים על כ-2.3. חוקרים מייחסים את הירידה לשילוב של לחצים כלכליים גוברים, עלייה בגיל הנישואין וגידול בשיעור הנשים האקדמאיות בציבור החרדי.

עם זאת, גם בשיעור מופחת זה, קצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה החרדית (כ-4.2% לשנה) נותר גבוה בהרבה מזה של כלל האוכלוסייה (כ-1.9%). לפי שנתון החברה החרדית 2025, אם המגמות הנוכחיות יימשכו, האוכלוסייה החרדית תכפיל את עצמה כל 17 שנה, לעומת 40 שנה לכלל האוכלוסייה הישראלית ו-80 שנה ליהודים הלא-חרדים.

חלקה של האוכלוסייה החרדית מכלל האוכלוסייה גדל מ-10% ב-2009 לכ-14.3% ב-2025.

טבלת נתונים – חלק א'

שאלות נפוצות – חלק א'

מהו שיעור התעסוקה בקרב חרדים בגילי העבודה העיקריים, ואיך הוא משתווה לכלל האוכלוסייה?

בשנת 2024 עמד שיעור המועסקים בקרב חרדים בגילי 25–66 על 67.5% בלבד, לעומת 84.5% בקרב יהודים לא-חרדים ו-78% בכלל האוכלוסייה.

כמה חרדים בפועל רוצים להתגייס לעומת אלה שמתגייסים בפועל?

כרבע מהצעירים החרדים מביעים רצון עקרוני להתגייס, אך רק כ-10% מהם מתרגמים זאת בפועל לתכנון גיוס ממשי – פער שמוסבר בעיקר בלחץ החברתי והרבני בתוך הקהילה.

מהו היקף תקציב הישיבות ומוסדות החינוך התורניים בתקציב 2026?

תקציב הישיבות והמוסדות התורניים עומד על כ-1.6–1.7 מיליארד שקל, לצד כ-2.4 מיליארד שקל נוספים בתקציבים סקטוריאליים לחינוך החרדי וכ-1.5–2 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים ייעודיים.

איזה אחוז ממוסדות החינוך היסודי החרדי פטור מלימודי ליבה?

נכון לתשפ"ה (2024/25), כ-21.5% מבתי הספר היסודיים החרדיים מוגדרים "מוסדות פטור" שאינם מחויבים כלל בלימודי ליבה – עברית תפקודית, מתמטיקה, אנגלית ואזרחות.

מה קרה לשיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידים חרדים בשנים האחרונות?

השיעור עלה בהדרגה מ-16% ל-21% בלבד – נתון הנותר נמוך משמעותית לעומת הרוב המוחלט של הזכאים בחינוך הכללי.

האם יש שיפור בהשתלבות חרדים בהשכלה טכנולוגית?

כן. מספר הסטודנטים החרדים במקצועות הכשרה טכנולוגית גדל ב-203% בין 2014 ל-2024, אך רוב המקצועות הנלמדים עדיין מכוונים בעיקר לתעסוקה בתוך הקהילה החרדית ולא להיי-טק הכללי.

מה גובה הנזק הכלכלי השנתי למשק מאי-תעסוקת גברים חרדים?

לפי תחשיב שנערך עבור "כלכליסט" על ידי ד"ר גלעד מלאך, מדובר בכ-54 מיליארד שקל בשנה (נכון ל-2022), כולל אובדן שכר של 27.5 מיליארד שקל, ללא קצבאות ותמיכות.

כיצד השתנה שיעור הפריון החרדי בשנים האחרונות?

שיעור הפריון ירד לשפל של יותר מ-40 שנה ועומד כיום על כ-6.2 ילדים לאישה בממוצע, לעומת שיא של 7.3 ילדים ב-2003 – אך עדיין גבוה משמעותית מהפריון בקרב ערבים (2.6) ויהודים לא-חרדים (2.3).

מה ההבדל בקצב הגידול הטבעי בין האוכלוסייה החרדית לכלל האוכלוסייה?

האוכלוסייה החרדית גדלה בקצב טבעי של כ-4.2% לשנה ועשויה להכפיל את עצמה כל 17 שנה, לעומת 40 שנה לכלל האוכלוסייה הישראלית ו-80 שנה ליהודים הלא-חרדים.

מהו טיעון הנגד לגבי היקף התקציבים הייעודיים לחרדים?

גורמים המזוהים עם הציבור החרדי טוענים שסך התקציבים הייעודיים – ישיבות, חינוך, כספים קואליציוניים – מסתכם בפחות מאחוז אחד מתקציב המדינה הכולל, ומזהירים מבלבול בין תקציבים ייעודיים לבין קצבאות רווחה כלליות הניתנות לפי מבחני הכנסה.

מקורות

המשך בחלק ב': מימון המפלגות הסקטוריאליות, גלגולי חוק הגיוס, ההשלכות ארוכות הטווח על המשק, והשאלה המרכזית – האם נתניהו הקריב אינטרסים לאומיים כדי לשמר את הקואליציה.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית