לברית הפוליטית בין נתניהו לחרדים יש מחיר כלכלי וביטחוני כבד

בכל תקציב, בכל הצבעה גורלית, ובכל משא ומתן קואליציוני מאז 2022 חוזר אותו דפוס: הליכוד זקוק לקולות של ש"ס ויהדות התורה כדי לשרוד, והמפלגות החרדיות מנצלות את מעמדן כלשון המאזניים כדי לגבות מחיר הולך וגדל – תקציבי ענק, פטור מגיוס והקפאת חוק שירות ביטחון.

זוהי "ממשלת שבטים": קואליציה שמחזיקה מעמד לא על בסיס תפיסת עולם משותפת, אלא על חלוקת משאבים בין מגזרים, כשכל "שבט" דואג לעצמו ולנאמניו.

התוצאה היא הוצאת תקציבים למימון צרכים סקטוריאליים, הימנעות מגיוס החרדים גם בזמן מלחמה, פגיעה בכלכלה והקרבת אינטרסים לאומיים ארוכי טווח למען שמירה על הקואליציה. 

כמה כספים הולכים למימון הוצאות סקטוריאליות?

הכספים הקואליציוניים – תקציבים שאינם חלק מבסיס התקציב הרגיל ומאושרים מחדש מדי שנה כתשלום עבור תמיכת סיעות קואליציוניות – הם אחד הכלים המרכזיים שדרכם מתורגם הכוח הפוליטי של ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית לתקציבים ממשיים.

הישיבה החרדית מיר במאה שערים, מאי 2024. אילוסטרציה (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)

בסוף 2025 אישרה ועדת הכספים תוספת של יותר ממיליארד שקל לרשתות החינוך החרדיות בלבד – 426 מיליון שקל לחינוך העצמאי החרדי-אשכנזי של הישיבות הקשורות ליהדות התורה ו-360 מיליון לרשת "מעיין החינוך התורני" של ש"ס.

גם בתקופות של מלחמה ולחצים תקציביים, כספים אלו ממשיכים לזרום. ביולי שעבר, על אף הגירעון התקציבי הגבוה בעקבות המלחמה, אושרה בממשלה ובכנסת העברת כספים קואליציוניים בהיקף של מיליארדי שקלים, רובם לישיבות, שירותי דת וחינוך חרדי, שיועדו במקור ל-2024 ולא נוצלו, לטובת המשך מימונם ב-2025 – לפי דרישת יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית.

חוק מימון המפלגות מאפשר לש"ס וליהדות התורה – מפלגות שאינן מציבות נשים ברשימותיהן לכנסת – לקבל מימון ציבורי זהה לזה של מפלגות אחרות. פעילות ופעילים למען זכויות נשים, כמו עורכת הדין והטוענת הרבנית בתיה כהנא דרור,  למשל, טוענות כי סוגיה זו מהווה בעיה נפרדת שאינה קשורה ישירות לנטל הכלכלי.

למה החרדים עדיין לא מתגייסים?

החוק אינו פוטר חרדים מגיוס והם אמורים להתגייס כמו כל האוכלוסייה היהודית (הפטור לערבים חוקי ונובע מסיבות ביטחוניות). בעבר הכנסת חוקקה חוקים שונים ומשונים שנועדו לעגן את הפטור, אך הם נפסלו שוב ושוב בבג"ץ כיוון שאינם עומדים בעיקרון החוקתי של השוויון בפני החוק: "חוק טל" משנת 2002 בוטל ב-2012, תיקון 21 משנת 2015 נפסל ב-2017.

אלפי חרדים מחסידות גור מפגינים מחוץ לכלא הצבאי שליד כפר יונה שבמרכז הארץ, במחאה על כליאתם של תלמידי ישיבה שלא התייצבו לצו גיוס. 20 ביולי 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

ההסדר האחרון שאיפשר דחיית שירות לתלמידי ישיבות פקע ביוני 2023 – מאז אין מסגרת חוקית המצדיקה פטור לתלמידי ישיבות או לחרדים.

הקואליציה ניסתה לגבש חוק שיעגן את הפטור מגיוס ("חוק הגיוס" המכונה גם "חוק ההשתמטות") אך הוא לא הגיע למליאת הכנסת לאישור סופי, בשל התנגדויות רבות של היועצות המשפטיות לממשלה ולכנסת ושל צה"ל מצד אחד, בשל העובדה שהוא נועד להנציח בפועל את הפטור, ושל המפלגות החרדיות מצד שני, כיוון שאינו כולל פטור מלא. 

לפי ניתוח עדכני של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "עם כניסת המדינה להיערכות לבחירות במהלך 2026, פוחת האינטרס הפוליטי המיידי של הממשלה לקדם את חוק הפטור – שכן אין לחרדים חלופה קואליציונית ריאלית אחרת". לפי הניתוח, זה, באופן פרדוקסלי, מה שהביא להקפאת קידום החוק "דווקא בתקופה הרגישה ביותר מבחינה ציבורית".

במקום "חוק האי-גיוס" אושר בכנסת ביולי חוק שנועד להיות הוראת שעה זמנית עד הבחירות, ואסר על מעצרי תלמידי ישיבה חייבי גיוס שערקו או השתמטו מגיוס. ואולם, בג"ץ הקפיא את החוק. כלומר, כיום אין חוק הפוטר את החרדים מגיוס. ובכל זאת, בפועל, רק מעטים מרבבות הצעירים החרדים שקיבלו צווי גיוס נענו להם, אך אלפי העריקים החרדים בקושי נעצרו.

חרדים מוחים נגד גיוס חרדים לצה"ל, בירושלים, 15 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בג"ץ הורה להקפיא תקציבים לישיבות בהן לומדים חייבי גיוס משתמטים ולהקפיא קצבאות למשתמטים – אבל הממשלה עקפה את הוראת בג"ץ ומצאה דרכים אחרות להעביר להם תקציבים וקצבאות.

במה פוגעת מדיניות הקואליציה במשק כולו?

זהו התחום שבו הביקורת על ההסדר הקואליציוני מקבלת גיבוי מוסדי ולא רק פוליטי. דוח בנק ישראל מצביע על כך שאם שיעורי ההשתתפות של קבוצות בעלות תעסוקה נמוכה – ובראשן גברים חרדים – לא יעלו, המשק צפוי לספוג פגיעה מתמשכת בצמיחה ובתוצר לנפש.

ניתוח של אתר "מיטב לימוד עצמי" (MSL) מעריך שהעלאת שיעור ההשתתפות בעבודה בכל המגזרים ל-70% עד 2035 יכולה להוסיף בין 80 ל-120 מיליארד שקל לתמ"ג השנתי של ישראל. כ-35% מהילדים מתחת לגיל 5 בישראל כיום שייכים לאוכלוסייה החרדית או הערבית – ותוך 15 שנה הם יהוו נתח משמעותי מכוח העבודה.

ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ציין בניתוח של המכון כי ב-2013, כאשר הממשלה (בתקופת כהונתו של יאיר לפיד כשר האוצר, י"כ) קידמה את חוק הגיוס וקיצצה בתקציבי החרדים, נרשמה תוך שנתיים בלבד קפיצה של כ-30% במספר הגברים החרדים העובדים.

אילוסטרציה: נשים חרדיות בהייטק, 2009 (צילום: Abir Sultan/Flash 90)

לפי מלאך, "זוהי עדות לכך שמדיניות ממשלתית משפיעה בפועל על שיעורי ההשתלבות בעבודה, ושהמגמה הנוכחית של הרחבת התקציבים הייעודיים והקפאת הגיוס פועלת בכיוון ההפוך".

האם נתניהו הקריב אינטרסים לאומיים בשביל הקואליציה?

אנשי מקצוע, ביניהם כלכלנים בבנק ישראל ובמשרד האוצר, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרשנים בתקשורת הכלכלית – קובעים שהתמונה המצטברת חד-משמעית: תקציבי ענק לישיבות שאינן מכינות את בוגריהן לשוק העבודה, אי-גיוס מתמשך של החרדים, ושימור של מבנה תמריצים שמעודד אי-השתלבות שלהם בתעסוקה.

כל אלה יוצרים יחד מלכודת שתלך ותחריף ככל שהחברה החרדית תגדל באחוזים מהאוכלוסייה.

לאורך העשורים האחרונים, ובמיוחד מאז 2022, בחר נתניהו שוב ושוב להעדיף יציבות קואליציונית מיידית על פני עימות עם הציבור החרדי בנושאי הגיוס והתקציב – גם כאשר הדבר עמד בסתירה לחוק ולפסיקות בג"ץ, לדרישות צה"ל, ולאזהרות הכלכליות של בנק ישראל ואף של הדרג המקצועי באוצר.

בנימין נתניהו לצד חברי הכנסת החרדים יצחק גולדקנופף ומשה גפני לפני ההצבעה במליאת הכנסת על חוק יסוד לימוד התורה, 1 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השילוב של תעסוקה נמוכה והשתתפות נמוכה בנטל הביטחוני של מגזר שלם, גדול, ששיעור הריבוי הטבעי שלו גבוה, פירושו שהמדינה "קונה" יציבות קואליציונית קצרת טווח במחיר של פגיעה מבנית בצמיחה, בכושר הצבאי ובשוויון בנטל – מחיר שרוב עלותו תיפול על הדורות הבאים.

שאלות שעולות מהנושא

האם יש היום חובת גיוס חוקית לבני ישיבות?

כן. מאז פקיעת ההסדר החוקי האחרון ביוני 2023 אין עוד מסגרת חוקית לפטור גורף, ובג"ץ קבע כי חלה על בני הישיבות אותה חובת גיוס כמו על כל אזרח – אך בפועל שיעורי הגיוס נותרו נמוכים מאוד.

האם התקציבים לחרדים גדלו או קטנו בשנים האחרונות?

גדלו באופן ניכר: תקציב 2026 כלל זינוק של כמעט מיליארד שקל בחינוך החרדי מעבר לגידול הטבעי הצפוי, לצד מיליארדי שקלים נוספים בכספים קואליציוניים.

האם מדיניות ממשלתית משפיעה בפועל על שיעורי התעסוקה החרדית?

כן. כאשר ממשלת נתניהו–לפיד קיצצה בתקציבים וקידמה את חוק הגיוס ב-2013, נרשמה תוך שנתיים בלבד קפיצה של כ-30% במספר הגברים החרדים העובדים.

יו"ר נעם אבי מעוז, יו"ר דגל התורה משה גפני, יו"ר הקואליציה אופיר כץ, יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן-גביר, יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף, שר החינוך יואב קיש, שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ש"ס אריה דרעי וראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת ראשי הקואליציה, 22 בינואר 2023

האם ניתן לומר שנתניהו הקריב אינטרסים לאומיים בשביל הקואליציה?

הנתונים תומכים בטענה שהוא בחר שוב ושוב ביציבות קואליציונית מיידית על פני עימות בנושאי הגיוס והתקציב, גם בניגוד להמלצות הצבא ולאזהרות בנק ישראל.

מקורות

חלק א' של הסדרה, הכולל את הנתונים על נטל השירות, תקציבי הישיבות, החינוך, התעסוקה והדמוגרפיה, מופיע כמסמך נפרד.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית