נתניהו נכשל בזירה הדיפלומטית – מניסיון לבלום את הסכם הגרעין ועד לשחיקת הסכמי אברהם

במשך שנים בנה לעצמו בנימין נתניהו דמות ציבורית של דיפלומט מ"ליגה אחרת", שמנווט את מדיניות החוץ של ישראל, מצטלם עם שועי עולם וזוכה מהם לכבוד וליוקרה.

אלא שמדיניות החוץ של נתניהו, כמו כמעט כל תחום אחר שבו נגע, הייתה רצף של תקלות אסטרטגיות שהובילו את ישראל לשפל היסטורי ביחסי החוץ שלה. נראה שלנתניהו אין אסטרטגיה – לא מול איראן, לא מול לבנון וסוריה, לא מול מדינות אירופה ולא מול ארה"ב.

מאמר זה עוקב אחרי שש זירות מדיניות של תקלות אסטרטגיות: בנאום בקונגרס ב-2015 שלא מנע את הסכם הגרעין אך יצר קרע עמוק מול המפלגה הדמוקרטית; בדחיפת טראמפ ליציאה מהסכם הגרעין בלי תוכנית המשך; במתן לגיטימציה למעורבות של קטאר; בעיכוב ההתקדמות מול לבנון; בכשל ארוך השנים של ההסברה הבינלאומית שנמשך גם לאורך המלחמה ועד היום; ובשחיקת ההישג המדיני הגדול ביותר של נתניהו – הסכמי אברהם – עקב לחצי סיפוח מהקואליציה שלו עצמו.

התוצאה המצטברת אינה כשל בודד – היא קריסה אסטרטגית לאורך כל החזית.

כיצד נתפס נתניהו אצל מנהיגי העולם?

לאורך יותר מעשור, גורמי ביטחון וממשל בכירים במדינות שונות איבדו אמון בנתניהו ומכנים אותו "שקרן". שני נשיאים אמריקאים משתי מפלגות ונשיא צרפתי הגיעו באופן עצמאי לאותה מסקנה, בשיחות שלא נועדו לפרסום: שהמהימנות של נתניהו כלפי בני שיחו הבינלאומיים היא בעיה חוזרת, לא אירוע חד-פעמי.

היחס למהימנותו של נתניהו אינו רק ביקורת פנים-ישראלית. באירוע המפורסם ביותר, בפסגת ה-G20 בקאן ב-2011, נקלטו נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ונשיא ארה"ב ברק אובמה משוחחים בטעות ליד מיקרופון פתוח. סרקוזי אמר לאובמה שהוא "לא יכול לסבול" את נתניהו וכינה אותו שקרן; אובמה השיב שהוא צריך להתמודד איתו לעיתים קרובות אף יותר מסרקוזי – כך אישר כתב "רויטרס", לפי "וואלה".

התבנית חזרה על עצמה מול ממשל אמריקאי אחר. לפי דיווח ynet בינואר 2024, עמד ממשל ביידן להכריז פומבית שאיבד את האמון בנתניהו, בטענה שהוא "לא שם את החטופים בראש סדר העדיפויות ומסרב לדון ביום שאחרי" – כך דווח ב-ynet.

לפי דיווחים המבוססים על ספרו של העיתונאי בוב וודוורד, כינה הנשיא ג'ו ביידן את נתניהו "שקרן" בבוטות בשיחות פרטיות, וטען בפני מקורביו ש"18 מתוך 19 העובדים של נתניהו שקרנים" – כפי שדווח ב-ynet.

תחקיר מקיף שפורסם לאחרונה, המבוסס על ראיונות עם בכירי ממשל ביידן לשעבר – ובהם שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן, שר ההגנה לויד אוסטין ויועץ הביטחון הלאומי ג'ייק סאליבן – חושף תחושה חוזרת שנתניהו לא עומד בהתחייבויותיו.

בכיר לשעבר בבית הלבן תיאר מקרה שבו נתניהו ושר האוצר לשעבר רון דרמר אותתו לוושינגטון שישראל שוקלת ברצינות עסקת חטופים, מה שגרם לביידן לוותר על נאום ביקורתי כלפי ישראל – ולבסוף התברר שהכוונה לא הייתה אמיתית. הבכיר תיאר זאת בשתי מילים: "ביבי שיחק משחקים" – כפי שדווח ב""מאקו"".

שר ההגנה לויד אוסטין תיאר את נתניהו כמי שפועל "כמו מהמר שמשחק בכסף של הבית".

גם הסעודים איבדו אמון באיש. זמן קצר לאחר פגישתו החשאית של נתניהו עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בעיר נאום בנובמבר 2020, הופיעו בישראל הדלפות ואישורים מצד גורמים בכירים על עצם קיומה, בעוד משרד החוץ הסעודי נאלץ להכחיש בפומבי שהפגישה התקיימה.

הדבר יצר בערב הסעודית משבר אמון אישי כלפי נתניהו וביכולתו לשמור על דיסקרטיות – מרכיב חיוני בדיפלומטיה החשאית בין המדינות. מאז הידרדרו היחסים בין ריאד לממשלת נתניהו.

ערב הסעודית ממשיכה אמנם לרמוז כי היא מעוניינת בנורמליזציה עם ישראל, אך מציינת בין המכשולים לכך את ההרכב הנוכחי של ממשלת ישראל ואת האמון האישי הנדרש למהלך אסטרטגי כזה – שנשחק משמעותית.

נאום נתניהו בקונגרס 2015 – ניצחון או נזק ארוך טווח?

כותרות דרמטיות בטווח המיידי, שיצרו בטווח הארוך נזק מדיני אדיר. במרץ 2015 נאם נתניהו בקונגרס האמריקאי נגד הסכם הגרעין המתגבש עם איראן, וזאת בניגוד מפורש לרצון הנשיא אובמה. אובמה, סגנו ושר החוץ לא נכחו בנאום, ועשרות חברי קונגרס דמוקרטים החרימו אותו.

הנאום לא מנע את הסכם הגרעין: ישראל, שהוצגה כמתנגדת בודדת, הורחקה מהשפעה על פרטי ההסכם וקיבלה אותו לעיון רק אחרי החתימה.

פרשנים מצביעים על הנאום כתחילתה של השחיקה בתמיכה הדו-מפלגתית המסורתית בישראל בקונגרס האמריקאי – מגמה שנמשכת עד היום. כתבה עדכנית ב-ynet ציינה כי "כבר למעלה מעשור, בעיקר מאז נאום 2015 של נתניהו בקונגרס… ישראל נמצאת במסלול של איבוד תמיכה" – כך דווח ב-ynet.

הנאום בקונגרס מתברר בדיעבד ככשל אסטרטגי ענק: התערבות בוטה בפוליטיקה האמריקאית שלא הביאה שום רווח בצידה, אך סימנה את תחילתה של קריסת התמיכה האמריקאית מקיר לקיר בישראל.

איך התחיל הכישלון מול איראן?

זיהוי מדויק של האיום עם פעולה הנגועה בחוסר תכנון הוא סוג של עיוורון אסטרטגי. ב-30 באפריל 2018 חשף נתניהו בנאום מצולם את ארכיון הגרעין האיראני, כדי לשכנע את הנשיא טראמפ לפרוש מהסכם ה-JCPOA. שבוע לאחר מכן, אכן פרשה ארצות הברית מההסכם.

הבעיה הייתה בהיעדר תוכנית המשך: היציאה מההסכם לא לוותה במתווה ישראלי-אמריקאי מוסכם לבלימת ההעשרה שבאה בעקבותיה, ואיראן צברה מאז אורניום מועשר בהיקפים שחרגו משמעותית מהסף שנקבע ב-2015.

גם היום, כפי שעולה מדיווח על מחלוקת בין נתניהו לטראמפ סביב האחריות להחלטות מול איראן, השאלה "מה אחרי" ממשיכה ללוות את המדיניות הישראלית מול טהרן – כפי שדיווח לאחרונה "הארץ".

איך הפכה קטאר לצינור מימון?

הכשרת קטאר והכלת חמאס היו חלק ממדיניות שנועדה לשרת מטרה אחרת: מניעת מדינה פלסטינית – בדיעבד מדובר בכשל אסטרטגי ענק. במאי 2017 הטילו ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים חרם על קטאר, המממנת של האחים המוסלמים וחמאס. החרם כלל ניתוק מדיני, סגירת גבולות ופגיעה כלכלית ותיירותית.

הנימוק הרשמי היה מימון טרור וקשרים הדוקים עם איראן, ולפי דיווחים אף נשקלו נגדה צעדים צבאיים – כפי שפורסם ב-ynet. קטאר יצאה מהמשבר הזה מוחלשת ומבודדת, נתונה כמעט כליל לחסדי וושינגטון.

לא עברה שנה, ונתניהו, במו ידיו, חיסל את הקונצנזוס הזה. בסוף 2018 שלח נתניהו מכתב חסוי לקטאר בבקשה להמשיך להזרים כספים לעזה, אחרי שדוחה עצמה שקלה לעצור את ההעברות בעקבות החרם. הוא גם פנה לשר האוצר האמריקאי דאז סטיבן מנוצ'ין כדי להבטיח לקטארים שהכסף לא ייחשב מימון טרור – כפי שנחשף ב-ynet.

בפועל, העניקה ההחלטה הישראלית-אמריקאית לקטאר לגיטימציה מדינית ושברה את החרם של מדינות המפרץ עליה, על אף שהנימוק לחרם היה בדיוק אותו אינטרס משותף לישראל ולשכנותיה: מימון טרור וזיקה לאיראן – כך נטען בניתוח שפורסם ב"מאקו".

והסיבה? בישיבת סיעת הליכוד ב-2019 אמר נתניהו בפירוש שמי שמתנגד למדינה פלסטינית "צריך לתמוך" בהעברת הכסף לחמאס, כדי להעמיק את הפילוג בין עזה ליהודה ושומרון – כך דיווח אמנון לורד ואישרו גורמים בהעין השביעית.

זאת הייתה מדיניות מוצהרת, לא תאונה: לפי חשיפה משותפת של רשת "שומרים" ו-CNN, במערכת הביטחון התנגדו להעברת הכספים, אך יישרו קו עם ההחלטה הפוליטית.

למה התעכבה הפנייה ללבנון?

גם כשהיוזמה לסיים חזית מגיעה מהצד השני, עיכוב ישראלי ביישום ההסכם עצמו מייצר את אותה תוצאה: יוזמה מדינית שנשמטת מהידיים. לפי דיווח ב"הארץ", לבנון פנתה שוב ושוב בשבועות הראשונים של המלחמה בבקשה למשא ומתן, ופניותיה לא נענו. הסכם הפסקת האש נחתם רק בנובמבר 2024, אחרי כ-14 חודשי לחימה נוספים.

גם לאחר החתימה נמשך העיכוב. ישראל התעקשה במשך יותר משנה להיאחז בחמישה מוצבים בשטח לבנוני, וסירובה ליישם את חלקה בהסכם הוביל למפולת מדינית שבה טורקיה וקטאר נכנסו לתמונה מול ישראל – כך נכתב במאמר המערכת של "הארץ".

האם הופקרה זירת ההסברה?

ההתרעה הייתה מוקדמת ומתועדת. אבל דווקא בזירה שבה נלחמים על תמונת המלחמה עצמה בעולם, ישראל בחרה שלא להילחם. מערך ההסברה הלאומי יושב בלשכת ראש הממשלה, בכפיפות ישירה לנתניהו. אבל דווקא בתקופה הקריטית ביותר למאבק על דעת הקהל הבינלאומית, הוא כמעט לא תפקד.

ימים ספורים אחרי הטבח התפטרה שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן, בטענה שלא נמצא תקציב מספק לתפעול בסיסי של המשרד – כפי שדווח ב-ynet. נתניהו גם פיטר את סגן ראש מערך ההסברה, איש מקצוע שכיהן בתקופת ממשלת לפיד, כחלק מ"ניקוי אורוות" פוליטי.

במשך תשעה חודשים לא מונה ראש מערך הסברה חלופי. גורם בכיר במשרד החוץ תיאר את הריק בתפקיד כמקביל לאי-מינוי רמטכ"ל למשך שנה שלמה. רק בספטמבר 2023 מונה מושיק אביב – מארגן טקסי משואות חסר ניסיון בתחום – שהתפטר כעבור שבעה חודשים מסיבות אישיות, והתפקיד לא אויש מאז.

בעקבות זאת נסגר משרד ההסברה באוקטובר 2023. סמכויותיו פוזרו בין משרד החוץ, דובר צה"ל ומשרד התפוצות, ללא גורם מתאם מרכזי. חלק מתחומי הפעילות חולקו כ"אתנן פוליטי" לשותפים קואליציוניים: הטיפול בחרמות ובדה-לגיטימציה הועבר לשר עמיחי שיקלי, והיחסים עם ארה"ב לשר רון דרמר – כך פורט ב-ynet.

התקציב שהובטח לא הגיע: שר החוץ סער התגאה שהשיג 545 מיליון שקל לתקציב הסברה בהסכמים הקואליציוניים; בפועל קיבל משרד החוץ תוספת של 60 מיליון שקל בלבד.

נפתלי בנט תקף ישירות את נתניהו על כך: "הבעיה היא שאותו לא מעניינת הסברה בחו"ל. מעניינת אותו הסברת פנים" – כפי שצוטט ב-ynet.

מה שחק את הסכמי אברהם?

ההישג המדיני הגדול ביותר של נתניהו נשחק באופן שיטתי כדי לרצות שותפי קואליציה שאין לו רוב בלעדיהם. הסכמי אברהם, שנחתמו ב-2020, נשחקו שוב ושוב מול לחצי סיפוח מתוך הקואליציה של נתניהו.

בספטמבר 2025, כשהקבינט דן בהחלת ריבונות על יהודה ושומרון, הזהיר איחוד האמירויות בפומבי שסיפוח יהווה "קו אדום" ויפגע קשות ברוח ההסכמים – כפי שדיווח ynet. נשיא צרפת עמנואל מקרון הלך רחוק יותר ואמר שסיפוח "יהיה הסוף של הסכמי אברהם".

לאורך המלחמה שקלה ערב הסעודית מספר פעמים נורמליזציה בתמורה להצהרה עקרונית של נתניהו על נכונות להקים בעתיד מדינה פלסטינית. נתניהו דחה את הדרישה, וההרחבה האפשרית של ההסכמים ירדה מהפרק.

חרף האזהרות, אישר הקבינט המדיני-ביטחוני בדצמבר 2025 פה אחד הקמת 19 יישובים נוספים ביהודה ושומרון. במצטבר הוסדרו 69 יישובים חדשים בשלוש שנים בלבד – קצב שיא – כך דווח ב-ynet.

ערב הסעודית, שפעם הייתה על סף נורמליזציה, מעבירה לוושינגטון שני תנאים מפורשים לחידוש המגעים: החלפת נתניהו כראש ממשלה, וביטול המהלכים שהוביל סמוטריץ' ביהודה ושומרון – כך דווח ב""ערוץ 7"".

באותם ימים ממש, נתניהו אמר לעוזריו שהוא זקוק ל"עוד דבר אחד גדול" לפני הבחירות – נורמליזציה עם ערב הסעודית – כפי שדווח ב"הארץ".

מדיניות החוץ של נתניהו רצופה כשלים אסטרטגיים והחלטות רעות שהתקבלו מהסיבות הלא נכונות. אפילו ההישג הכמעט יחיד שלו – הסכמי אברהם, שהיה מוכן לוותר עליהם תמורת סיפוח – נשחק מאוד בגלל התנהלותו בשנים האחרונות.

שאלות שעולות מן הנתונים

האם מדובר בכשל מודיעיני או בכשל מדיני? הנתונים בכל שש הזירות מצביעים על כשל מדיני. הסיכונים זוהו והוזהר מפניהם בזמן אמת על ידי גורמי מקצוע, וההחלטה שלא לפעול לפיהם התקבלה ברמה הפוליטית.

האם ההישג המדיני הגדול ביותר של נתניהו נותר יציב? לא באופן מלא. הרחבת ההתיישבות תחת לחץ קואליציוני חזרה ועוררה אזהרות מהאמירויות ומצרפת שהיא מסכנת את הסכמי אברהם, ומנעה הרחבה אפשרית לערב הסעודית. כיום ערב הסעודית מתנה חידוש מגעים בהחלפת נתניהו עצמו.

מה השפעת הנאום בקונגרס מ-2015? הנאום לא מנע את הסכם הגרעין עם איראן, וישראל אף הורחקה מהשפעה על פרטיו. פרשנים מצביעים עליו כתחילת שחיקה מתמשכת בתמיכה הדו-מפלגתית המסורתית בישראל בקונגרס האמריקאי.

האם הייתה חלופה למדיניות ההכלה מול חמאס? כן. בכיר לשעבר במערכת הביטחון שניהל את המערכה הכלכלית נגד ארגוני הטרור העיד כי התנגד להעברת הכספים כבר ב-2018, אך לא נשאל בעניין על ידי הדרג המדיני.

מה כשל במערך ההסברה הבינלאומית? תשעה חודשים בלי ראש מערך הסברה לאומי, סגירת משרד ההסברה ופיזור סמכויותיו ללא גורם מתאם, ותקציב שהובטח – 545 מיליון שקל – שהצטמצם בפועל ל-60 מיליון בלבד. בנט טען שהבעיה היא שנתניהו מעדיף הסברת פנים על פני הסברה בחו"ל.

האם הייתה החלטה מדינית שהוכחה כמוצדקת? כן. ההחזקה ברמת הגולן, שקדמה לנתניהו, תורגמה בזמנו להכרה אמריקאית רשמית ב-2019 ונחשבת מוצדקת בדיעבד לנוכח קריסת סוריה למלחמת אזרחים.

מקורות עיקריים

ynet – תגובה ציונית אילמת: כישלון ההסברה הענק

ynet – מבצע ההשפעה חזר כבומרנג

ynet – סודי ביותר: במכתב לקטאר מ-2018 נתניהו ביקש כסף לעזה

מאקו – ישראל חייבת לחשוש: המהלך הבא של קטאר

"שומרים" ו-CNN – הקטאר של חמאס

"הארץ" – מאמר מערכת: נתניהו חיזק את חזבאללה

ynet – נתניהו נגד צה"ל: אזהרה שחמאס יתקוף מעזה

מאקו – חשיפה: הדיונים שמאחורי הקונספציה

ynet – טראמפ חתם על ההכרה ההיסטורית בריבונות ישראל בגולן

ynet – "זה יוצא דופן": אזהרת האמירויות על סיפוח כקו אדום

ynet – הקבינט אישר הקמת 19 יישובים ביהודה ושומרון

ערוץ 7 – דיווח: ערב הסעודית דורשת את ביטול מהפכת ההתיישבות כתנאי לנורמליזציה

"הארץ" – נתניהו מעוניין לקדם נורמליזציה עם ערב הסעודית לפני הבחירות

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית