בין 2016 ל-2018 תפסה משטרת ישראל רכוש בשווי כ-4.2 מיליארד שקל במסגרת אכיפה כלכלית נגד עבריינים ופשיעה מאורגנת. באותה תקופה הסתיימו בבתי המשפט תיקים שבהם נפסקו צווי חילוט סופיים בסך כ-454 מיליון שקל בלבד – כ-11% מהסכום שנתפס.
כך קבע מבקר המדינה בדוח שפרסם ב-2020 שבדק את שרשרת האכיפה במשטרה, בפרקליטות המדינה, ברשות המיסים ובאגף האפוטרופוס הכללי. הדוח מצא כי אין גורם ממשלתי אחד האחראי לרכז את הנתונים משלבי התפיסה ועד לחילוט הסופי, ושבפרקליטות ממתינים תיקי "מגה" עם תפוסים בהיקף 800 מיליון שקל למעלה משנה להכרעה. עד היום לא פורסם דוח מעקב פומבי שבודק אם הפער נסגר.
עיקרי הממצאים
- המשטרה תפסה 4.2 מיליארד שקל בהליכי אכיפה כלכלית בשנים 2016–2018, ורק 454 מיליון שקל – כ-11% – הסתיימו בצווי חילוט סופיים באותה תקופה, לפי דוח מבקר המדינה.
- מתוך אותם 454 מיליון שקל, רק 294 מיליון שקל הגיעו מתיקים שבהם ההליך התחיל בתפיסת רכוש בפועל, לפי אותו דוח.
- דוח המבקר קבע כי אין "גורם מתכלל" האחראי לאסוף ולנתח את המידע מכלל גופי האכיפה – המשטרה, הפרקליטות, רשות המיסים והאפוטרופוס הכללי.
- בפרקליטות ממתינים תיקי "מגה" עם תפוסים בהיקף כולל של כ-800 מיליון שקל למעלה משנה להכרעה שיפוטית, לפי הדוח.
- בשנים 2015–2018 לא הופקדו כ-80 מיליון שקל בקרן איסור הלבנת הון, בעיקר בשל חסמים משפטיים וטכנולוגיים ברשות האכיפה והגבייה, ולא הועבר לישראל אף חילוט מרכוש שנתפס בחו"ל.
- בבדיקה נפרדת ומאוחרת יותר של מבקר המדינה (פברואר 2023), במדגם תיקים עם רכוש שנתפס ב-2020, 60% מהרכוש שנבדק הוחזר לחשודים ולא חולט – מה שמלמד שהבעיה נמשכה גם אחרי תקופת הדוח המקורי.
כמה מהרכוש שתופסת המשטרה מארגוני פשיעה מגיע בסוף לקופת המדינה?
מעט מאוד. לפי דוח מבקר המדינה, בשנים 2016–2018 תפסה המשטרה רכוש בשווי כ-4.2 מיליארד שקל בהליכי אכיפה כלכלית – כלי שנועד לשלול מעבריינים את הרווח הכספי מהפשע, לא רק להעניש אותם במאסר. באותן שנים הסתיימו בבתי המשפט תיקים שבהם נפסקו צווי חילוט בסך כולל של 454 מיליון שקל בלבד.
הפער – פי תשעה בין הסכום שנתפס לסכום שחולט בפועל – אינו נובע מהשוואה מדויקת שנה מול שנה, כפי שהפרקליטות עצמה ציינה בתגובתה לדוח, אלא ממדידת שני מדדים שונים: מה שנתפס בתחילת הדרך, מול מה שהוכרע במקביל באותה תקופה בתיקים שהחלו לעיתים שנים קודם לכן.
מי אמור לוודא שהרכוש שנתפס אכן מגיע לקופת המדינה?
אף גורם אינו עושה זאת באופן מלא. דוח המבקר קבע כי בשרשרת האכיפה הכלכלית – המשטרה, הפרקליטות, רשות המיסים ואגף האפוטרופוס הכללי – אין גורם אחד האחראי לקבל, לאסוף ולנתח את מלוא המידע הקיים אצל כל הגופים, כדי לגזור ממנו מדדי אפקטיביות למערכת כולה.
בלי גורם כזה, אי אפשר לדעת בזמן אמת אם רכוש שנתפס אכן מתקדם לקראת חילוט, נתקע בהליך משפטי, או פשוט "נעלם" בין הגופים. המבקר המליץ שהפרקליטות, המשטרה, רשות המיסים ויחידת החילוט יבנו מסד נתונים משותף, ושייקבע גורם אחד שיהיה אמון על ריכוז הנתונים ועל הנפקת דוח תקופתי. הדוח אינו מציין שהמלצה זו יושמה.
מדוע תיקים עם תפוסים בשווי מאות מיליוני שקלים נתקעים שנים בפרקליטות?
בשל צוואר בקבוק בין החקירה לתביעה. דוח המבקר מצא פער ניכר בין הגידול בתיקי החקירה שנפתחים במשטרה ובגופי חקירה אחרים – ובתפיסות הרכוש הנלוות אליהם – לבין היכולת של גופי התביעה ויחידת החילוט לטפל באותם תיקים ולהביא למימוש התפוסים.
בפועל, נכון למועד הביקורת, המתינו בפרקליטות תיקי "מגה" – תיקים רחבי היקף עם תפוסים בסכום כולל של כ-800 מיליון שקל – למעלה משנה להכרעה. הפרקליטות השיבה כי מדובר בעיקר בשלושה תיקי ענק עם חומרי חקירה נרחבים בחו"ל, המחייבים חיקורי דין במדינות זרות, וכי בית המשפט אישר הארכת תפיסה מעבר לשנה נוכח מורכבותם.
מה קורה לכסף שנתפס בזמן שהתיק ממתין להכרעה?
חלקו כלל לא מנוהל כראוי. בשנים 2014–2018 הופקדו במערכת הכספית של חשבות המשטרה כ-350 מיליון שקל ללא הבחנה בין כספים המיועדים לחילוט לבין כספים אחרים שנתפסו כמוצגים בלבד. כספי התפיסה מופקדים בחשבון החשב הכללי, הנושא ריבית נמוכה משמעותית מהתשואה בקרן לניהול רכוש שחולט.
נוסף על כך, בשנים 2015–2018 לא הופקדו כ-80 מיליון שקל בקרן איסור הלבנת הון, בעיקר בשל חסמים משפטיים במימוש נכסים וקושי מחשובי ברשות האכיפה והגבייה לזהות את הגורם המתאים להעברת הקנסות והכספים. באגף האפוטרופוס הכללי מנוהלים כיום כ-817 מיליון שקל בקרן לניהול רכוש שחולט, ואילו 78% מהסכום עדיין בתפיסה זמנית בלבד ולא בחילוט סופי.
האם המדינה מצליחה לחלט רכוש שהוברח לחשבונות בחו"ל?
לא, גם כשהיא יודעת עליו. לפי דוח המבקר, למרות המאמצים שמקדישים גופי המודיעין, החקירה והאכיפה לזיהוי, איתור ותפיסה של נכסים בחו"ל, לא הועברו לישראל כספי חילוט מנכסים שנתפסו מחוץ לגבולות המדינה.
עבור עברייני פשיעה מאורגנת שמעבירים רווחים לחשבונות זרים, המשמעות היא שהחלק המשמעותי ביותר של הרווח הפלילי – זה שמוברח מחוץ להישג ידה הישירה של המדינה – נותר, למעשה, מחוץ להישג ידה גם בפועל.
מה אומרת הפרקליטות על הפער שמצא המבקר?
לפי הפרקליטות, הנתון מטעה כשלעצמו. בתגובתה לדוח ציינה הפרקליטות כי בשנים 2016–2018 חולטו בהחלטות שיפוטיות כ-590 מיליון שקל מתוך 726 מיליון שקל שהיא עצמה ביקשה לחלט – אפקטיביות של 81% ביחס לבקשות שהוגשו בפועל. הפרקליטות הוסיפה כי לא ניתן למדוד היקפי חילוט שנה מול שנה, משום שצו תפיסה שהוגש בתחילת הליך מתממש רק בסיומו, לרוב אחרי שנים.
ההסבר הזה נכון במישור המתודולוגי, אך אינו משנה את הממצא המרכזי של המבקר: גם אם משווים נכון, נותר תיק "מגה" בהיקף 800 מיליון שקל שממתין למעלה משנה, ונותר רכוש שנתפס בחו"ל ולא הגיע מעולם למדינה.
האם הפער נסגר מאז 2020?
לא, ולפי דוח מאוחר יותר של מבקר המדינה הבעיה נמשכת. בפברואר 2023 פרסם מבקר המדינה דוח נפרד על הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (רשל"ה), שבחן בין היתר מדגם תיקים שבהם נתפס רכוש בשנת 2020 מכוח חוק איסור הלבנת הון.
בסקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב פרקליטים, ב-63% מהתיקים שנבדקו (12 מתוך 19) הוערכה תרומתה של רשל"ה לביסוס ראיות או לאיתור רכוש חדש כאפסית. במיעוט התיקים שבהם כן נמצאה תרומה משמעותית, נתפסו 20 מיליון שקל – אך בפועל 12 מיליון שקל מתוכם, כ-60%, הוחזרו לגורמים שמהם נתפסו, ולגבי היתרה – 8 מיליון שקל – טרם הוגשה בקשת חילוט וטרם התקבלה החלטה.
כלומר, גם בבדיקה נפרדת ומאוחרת יותר, ברמת מדגם תיקים ולא ברמה מערכתית, שיעור הרכוש שמחולט בפועל נותר נמוך.
נתוני המפתח במבט מרוכז
| נתון | ערך | מקור |
|---|---|---|
| רכוש שתפסה המשטרה באכיפה כלכלית, 2016–2018 | כ-4.2 מיליארד ש"ח | דוח מבקר המדינה |
| צווי חילוט סופיים בתיקים שהסתיימו, 2016–2018 | כ-454 מיליון ש"ח (כ-11%) | דוח מבקר המדינה |
| מתוכם – מתיקים שהחלו בתפיסת רכוש | כ-294 מיליון ש"ח | דוח מבקר המדינה |
| תפוסים בתיקי "מגה" הממתינים מעל שנה בפרקליטות | כ-800 מיליון ש"ח | דוח מבקר המדינה |
| כספים שלא הופקדו בקרן איסור הלבנת הון, 2015–2018 | כ-80 מיליון ש"ח | דוח מבקר המדינה |
| רכוש בניהול קרן החילוט של האפוטרופוס הכללי (היום) | כ-817 מיליון ש"ח, 78% בתפיסה זמנית | דוח מבקר המדינה |
| חילוטים שהגיעו לישראל מרכוש שנתפס בחו"ל | אפס | דוח מבקר המדינה |
שאלות לבוחר
האם ישנו היום גורם ממשלתי אחד האחראי לוודא שרכוש שהמשטרה תופסת מארגוני פשיעה אכן מגיע לקופת המדינה? דוח מבקר המדינה קבע שאין כזה, והמליץ להקים אותו.
האם תיקי ה"מגה" שהמתינו למעלה משנה בפרקליטות, עם תפוסים בהיקף 800 מיליון שקל, הוכרעו מאז – ומה עלה בגורל הרכוש שבהם?
אם 78% מהרכוש שמנוהל היום בקרן החילוט עדיין נמצא בתפיסה זמנית ולא בחילוט סופי, כמה זמן עוד ייקח עד שהמדינה תדע אם היא בכלל תשמור את הכסף ברשותה?
סיכום
דוח מבקר המדינה על אכיפה כלכלית וחילוטים פורסם ב-2020, ומאז לא התפרסם דוח מעקב פומבי שבודק ברמה מערכתית אם ההמלצה המרכזית שלו – הקמת גורם אחד שיתכלל את הנתונים בין המשטרה, הפרקליטות, רשות המיסים והאפוטרופוס הכללי – יושמה.
דוח נפרד מ-2023, שבדק מדגם תיקים מ-2020, מלמד שהבעיה לא נעלמה. בציבור, פרוטקשן ופשיעה מאורגנת נתפסים כבעיית ביטחון אישי בלבד. הנתונים של המבקר עצמו מראים תמונה נוספת: המדינה תופסת מיליארדי שקלים מעבריינים, אך אינה יודעת להראות כמה מהם באמת הופכים לכסף שחוזר לאזרח.
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו