מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם בינואר 2026 דוח מיוחד שבו נקבע כי משטרת ישראל ביצעה פעולות אסורות בתחום ההאזנות לשיחות והפקת נתוני תקשורת. הביקורת, שנמשכה על פני תקופה ארוכה ובחנה אלפי מסמכים, מצאה כי המשטרה השתמשה בכלים טכנולוגיים הפוגעים בפרטיות מבלי שהוסדרה בחקיקה ראשית הסמכות להפעילם, ביצעה התקנות אסורות ואספה מידע באופן אסור.
משרד המשפטים, האמון על הפיקוח המשפטי על המשטרה, לא קיבל ממנה מידע מספק על יכולות הכלים – ומצידו לא פעל ביוזמתו לקבל אותו.
הדוח, שכותרתו "שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה", הוא הבדיקה המקיפה הראשונה מסוגה שנעשתה בנושא.
עיקרי הממצאים
- המשטרה ביצעה פעולות אסורות בכל שלבי השימוש בכלים הטכנולוגיים – מהגשת הבקשה ועד לשימוש בתוצרים – כולל התקנות אסורות ואיסוף מידע אסור, לפי דוח מבקר המדינה מינואר 2026.
- הכלים הטכנולוגיים הופעלו ללא עיגון בחקיקה ראשית של הסמכות להשתמש בהם, מה שהותיר שימוש הפוגע באופן ניכר בפרטיות ללא בסיס חוקי מספק, לפי אותו דוח.
- הליווי המשפטי של הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה נמצא חסר: המשטרה לא העבירה מידע מספק, ומשרד המשפטים לא יזם בירור של יכולות הכלים בפועל.
- הביקורת מצאה חולשה מקצועית בקרב גורמי הייעוץ המשפטי, הפרקליטות והייעוץ המשפטי למשטרה – היעדר כוח אדם בעל מומחיות טכנולוגית מתאימה לתחום.
- זו הפעם הראשונה שמבקר המדינה עורך ניתוח מקיף של כל שרשרת השימוש בכלים – מההסדרה ועד לפיקוח – לאחר שהביקורות הקודמות בנושא (1991, 2004, 2010) בחנו רק חלקים ממנה.
מה בדיוק מצא מבקר המדינה שהמשטרה עשתה?
הביקורת בחנה את כל שרשרת הפעולה של המשטרה בתחום ההאזנות לשיחות והפקת נתוני תקשורת – מהגשת הבקשה, דרך התקנת הכלי, ועד לקבלת המידע והשימוש בו.
לפי הדוח, נמצא כי המשטרה אימצה "דרכי פעולה עוקפות לתהליך התקין" ו"פרקטיקות עבודה שאינן נשענות על נהלים סדורים", אשר הובילו לביצוע פעולות אסורות בפועל: התקנות אסורות של כלי ההאזנה, איסוף מידע אסור, והפקה ושימוש בתוצרים אסורים.
מבקר המדינה הבהיר כי הביקורת לא עסקה בתיקי חקירה ספציפיים, אלא בבדיקה מערכתית של הדפוסים שהובילו לכך.
כיצד ייתכן שהמשטרה משתמשת בכלים כאלה ללא חוק המסדיר אותם?
הדבר נבע מכך שההסדרה החקיקתית לא הושלמה, אף שהמשטרה הרחיבה משמעותית את יכולותיה הטכנולוגיות בעשור האחרון.
לפי הדוח, אי-ההסדרה החקיקתית הובילה לשתי תוצאות במקביל: מצד אחד, שימוש בכלים הפוגעים באופן ניכר בפרטיות בלי שהמשטרה הוסמכה לכך בחוק ראשי; מצד שני, צמצום יכולת המשטרה עצמה למצות את פעולות האכיפה, מכיוון שאין לה מסגרת ברורה שמגנה עליה משפטית כשהיא פועלת.
במילים אחרות, גם מי שרוצה לפעול כחוק לא תמיד יודע מהו החוק.
מדוע משרד המשפטים לא עצר את זה?
מפני שהמשטרה לא סיפקה לו את המידע הדרוש, ומשרד המשפטים לא דרש אותו ביוזמתו.
לפי הדוח, הליווי המשפטי שנתנו גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים והפרקליטות למשטרה בנושא הכלים הטכנולוגיים נמצא חסר: "המשטרה לא העבירה למשרד המשפטים מידע מספק, ומהצד השני, הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות לא פעלו לקבל את מלוא המידע על היכולות של הכלים הטכנולוגיים".
מבקר המדינה הוסיף שהחולשה הזו אינה מקרית אלא נובעת מהיעדר כוח אדם בעל המומחיות הטכנולוגית הנדרשת אצל גורמי הייעוץ המשפטי עצמם – כלומר, מי שאמור לפקח על המשטרה בתחום הטכנולוגי לא היה מצויד מקצועית לעשות זאת.
מי אחראי לתקן את זה, ומה כבר נעשה?
מבקר המדינה נקב במפורש בגורמים שעליהם להבטיח שהליקויים יתוקנו: שר המשפטים, השר לביטחון לאומי, היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה.
נכון למועד פרסום הדוח, שר המשפטים המכהן הוא יריב לוין (מאז 2022), והשר לביטחון לאומי המכהן הוא איתמר בן גביר (מאז 2022).
מבקר המדינה ציין כי "בשנים האחרונות החלו המשטרה ומשרד המשפטים לבצע פעולות לתיקון הליקויים", אך הדגיש כי "נדרשת השלמה של פעולות התיקון" – ובהן קידום תיקוני החקיקה הנדרשים, פיתוח מנגנוני בקרה משופרים והבהרת נוהלי עבודה.
כלומר, לפי הממצאים העדכניים ביותר שפרסם המבקר עצמו, התיקון עדיין לא הושלם.
נתוני הדוח
| נתון | מה נמצא | מקור |
|---|---|---|
| מועד פרסום הדוח | 20.1.2026 | מבקר המדינה, דוח מיוחד 2026-S-002 |
| היקף הבדיקה | אלפי מסמכים של המשטרה ומשרד המשפטים, בדיקה מעשית של הפעלת הכלים | מבקר המדינה |
| ליקוי מרכזי א' | היעדר הסדרה חקיקתית ומשפטית הולמת לשימוש בכלים | מבקר המדינה |
| ליקוי מרכזי ב' | פעולות אסורות: התקנות אסורות, איסוף מידע אסור, הפקה ושימוש בתוצרים אסורים | מבקר המדינה |
| ליקוי מרכזי ג' | ליקויים בממשקי העבודה בין המשטרה למשרד המשפטים | מבקר המדינה |
| גורמים שנדרשו לתקן | שר המשפטים, השר לביטחון לאומי, היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה | מבקר המדינה |
שאלות ותשובות
האם המשטרה פעלה כחוק כשהשתמשה בכלים הפוגעים בפרטיות אזרחים? לא. מבקר המדינה קבע שהשימוש נעשה בלי עיגון בחקיקה ראשית של הסמכות להפעיל את הכלים, ושבוצעו התקנות ואיסוף מידע אסורים בפועל.
האם משרד המשפטים פיקח כראוי על המשטרה בתחום הזה? לא. הדוח קבע שהליווי המשפטי היה חסר, שהמשטרה לא סיפקה מידע מספק, ושמשרד המשפטים לא יזם בירור עצמאי של יכולות הכלים.
האם מדובר בכשל חד-פעמי? לא. מבקר המדינה ציין שהמשטרה הרחיבה את יכולותיה הטכנולוגיות "באופן משמעותי" כבר "בעשור האחרון", ושתיקון הליקויים עדיין לא הושלם נכון למועד הדוח.
מי נדרש להבטיח שהליקויים יתוקנו? שר המשפטים, השר לביטחון לאומי, היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה – כך קבע מבקר המדינה במפורש בדוח.
סיכום
כשגוף אכיפה משתמש בכלים שפוגעים בפרטיות אזרחים בלי שהחוק מסדיר את הסמכות להפעיל אותם, ומי שאמור לפקח עליו לא דרש את המידע הדרוש לכך – מי בוחר את הרגע שבו זה נעצר?
אם תיקון הליקויים עדיין לא הושלם, כפי שמבקר המדינה עצמו מציין, כמה זמן נוסף יינתן לגורמים הנקובים בדוח לפני שהציבור ידרוש לראות תוצאה?
מקורות: מבקר המדינה – "שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה – האזנות סתר ונתוני תקשורת", דוח מיוחד, ינואר 2026; משרד מבקר המדינה – הודעה לעיתונות על פרסום הדוח.
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו