הטענה ל"רוב יהודי אמוני" של כ-70%, שאמור להבטיח למחנה הימין-דתי רוב פוליטי קבוע, אינה עומדת במבחן המנדטים. אילו 70% מהיהודים היו גוש הצבעה אחד, היה מדובר בכ-76 מנדטים מתוך המושבים "היהודיים" בכנסת. בפועל, המפלגות הדתיות והחרדיות קיבלו בשלוש מערכות הבחירות האחרונות בין 22 ל-32 מנדטים בלבד. הפער הזה הוא כל הסיפור.
עיקרי הממצאים
- בתרגום למנדטים, אמונה כללית באלוהים של 70% מהיהודים שווה כ-76 מנדטים היפותטיים. לעומת זאת, ודאות מלאה בקיום אלוהים, הקיימת אצל 50% מהיהודים, שווה כ-54 מנדטים. המפלגות הדתיות והחרדיות עצמן קיבלו 22 עד 32 מנדטים בפועל.
- לפי סקר Pew על מחויבות דתית בישראל, רק 50% מהיהודים בטוחים בקיום האל בוודאות מוחלטת, לעומת אמונה כללית של 70% עד 80% בסקרים אחרים.
- בשלוש מערכות הבחירות האחרונות (2020, 2021, 2022) הגוש הדתי-חרדי נע בין 22 ל-32 מנדטים.
- הליבה החרדית יציבה (16 עד 18 מנדטים), בעוד הרכיב הדתי-לאומי תנודתי במיוחד, כולל התפרקות מפלגת ימינה וחברותה בממשלת השינוי.
- לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, המסורתיים מפוצלים בהצבעתם: 48% למחנה נתניהו מול 37% ליריביו בבחירות 2021.
כמה מנדטים שווה "רוב אמוני של 70%"?
הטענה מתרגמת אמונה פרטית לכוח פוליטי, ובנקודה הזו היא נשברת. בסיס החישוב מניח כ-10 עד 15 מנדטים למפלגות הערביות, וכ-105 עד 110 מנדטים לשאר.
| המדד | הנתון | שווה ערך במנדטים (בסיס כ-108) | סוג |
|---|---|---|---|
| אמונה כללית באלוהים | 70%–80% מהיהודים | כ-76 עד 86 | היפותטי |
| ודאות מוחלטת בקיום האל | כ-50% מהיהודים | כ-54 | היפותטי |
| כלל גוש הימין (כולל הליכוד) | בפועל | 52 עד 64 | תוצאות בחירות |
| מפלגות דתיות-חרדיות | בפועל | 22 עד 32 | תוצאות בחירות |
שתי השורות העליונות הן היפותטיות, בהנחה השגויה שכל מאמין הוא קול פוליטי אחד. שתי השורות התחתונות הן מספרים אמיתיים מן הקלפי. גם השורה של אמונה מלאה – כ-54 מנדטים – גדולה מכול גוש הימין בפועל, וזאת משום שאמונה אינה מיתרגמת להצבעה.
הפער בין 70% אמונה כללית ל-50% אמונה ודאית
האמונה אינה מדד אחד אלא סולם, והנתון 70% נשאב מקצהו הרחב והכללי. סקר מרכז גוטמן וקרן אבי חי מצא ש-80% מהיהודים מאמינים באלוהים, וסקרים אחרים נעים באזור 70% עד 80%. אבל כשהשאלה מחמירה, המספר צונח. לפי סקר Pew, רק כ-50% בטוחים בקיום האל בוודאות מוחלטת.
הפילוח הפנימי חד: 98% מהחרדים ו-91% מהדתיים משוכנעים בוודאות, אך בקרב החילונים – שהם כמחצית מהיהודים – רק 18% בטוחים בכך, יותר משליש מאמינים בפחות מוודאות, ו-44% אינם מאמינים או אינם יודעים.
במנדטים, המרחק בין 70% ל-50% הוא הבדל של כ-22 מנדטים היפותטיים – כל הפער בין "מאמין" ל"בטוח לחלוטין".
כמה מנדטים קיבלו בפועל המפלגות הדתיות והחרדיות?
תוצאות ועדת הבחירות בשלוש המערכות האחרונות מציגות תמונה יציבה סביב רבע מהכנסת, רחוקה מכל רוב.
| מפלגה | מרץ 2020 | מרץ 2021 | נובמבר 2022 |
|---|---|---|---|
| ש"ס | 9 | 9 | 11 |
| יהדות התורה | 7 | 7 | 7 |
| הציונות הדתית | בתוך ימינה | 6 | 14 |
| ימינה | 6 | 7 | לא רצה |
| סה"כ | 22 | 29 | 32 |
התקרה, בשיא של 2022, היא 32 מנדטים – רבע מהכנסת, ורחוקה שנות אור מ-76 המנדטים שהטענה ל-70% מרמזת עליהם.
מידת השונות והיציבות של המנדטים הדתיים
בתוך הגוש מסתתרות שתי מגמות הפוכות. הליבה החרדית יציבה להפליא: ש"ס ויהדות התורה יחד נעו בין 16 ל-18 מנדטים בשלוש המערכות. הרכיב הדתי-לאומי, לעומת זאת, תנודתי גם בגודלו וגם במבנהו.
ב-2020 רץ כולו בתוך ימינה, ב-2021 התפצל לשתי רשימות, ואותה ימינה אף חברה לממשלת השינוי לצד יאיר לפיד ומפלגה ערבית. ב-2022 התפרקה ימינה כליל, בעוד עוצמה יהודית התמזגה לרשימת הציונות הדתית והביאה אותה ל-14 מנדטים. הגוש גדל מ-22 ל-32, אך דרך טלטלה ופיצול, לא דרך צבירה יציבה של רוב מובטח.
התנודתיות הגבוהה של הלא-חרדים היא הבסיס לתזוזות הרבות המתרחשות לקראת בחירות 2026: פיצולים, איחודים, ומפלגות חדשות שיעברו או לא יעברו את אחוז החסימה. גם המפלגות בקצה הימני יותר של גוש השינוי מנסות למשוך חלק מהבוחרים האלה.
התנודתיות ניכרת גם בגוש הימין הרחב. הוא קיבל כ-52 מנדטים ב-2021 – תוצאה שלא הספיקה להרכבת ממשלה – וזינק ל-64 ב-2022. תנועה של 12 מנדטים בין שתי מערכות סמוכות מעידה על תלות במאזני כוחות משתנים, לא על רוב מבני קבוע.
האם המסורתיים מצביעים כגוש אחד?
לא. המסורתיים הם קבוצה גדולה – כ-29% מהיהודים – אך הם הקבוצה המפוצלת ביותר בין הגושים. לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה על בחירות 2021, 48% מהמסורתיים הצביעו למחנה נתניהו, 37% ליריביו ו-14% לימינה, בלי רוב ברור לאף צד.
ההבחנה הפנימית חדה: המסורתיים-הדתיים נטו לימין, בעוד שבקרב המסורתיים הלא-דתיים שיעור ההצבעה ליש עתיד, כחול לבן ותקווה חדשה היה גבוה פי שניים. קבוצה שמפזרת את קולותיה בין גושים יריבים אינה נספרת אוטומטית לרוב אחד.
מה המשמעות למפלגות הימין הדתי?
גם בשיאן, המפלגות הדתיות והחרדיות אינן יכולות להרכיב ממשלה בכוחות עצמן. 32 המנדטים שלהן תלויים בליכוד, שרוב בוחריו אינם מצביעי מפלגות דתיות, וכוחן נקבע במיקוח קואליציוני שמשתנה ממערכה למערכה.
הטענה ל"רוב אמוני של 70%" מעניקה לגוש הזה הילה של הכרח דמוגרפי שהמנדטים בפועל אינם תומכים בה. אמונה רחבה אכן קיימת, אך היא פזורה על פני כל המפה הפוליטית ואינה מיתרגמת לקלפי של ש"ס או של הציונות הדתית.
טבלת נתונים מסכמת
| המדד | הנתון | במנדטים | מקור |
|---|---|---|---|
| אמונה כללית באלוהים | 70%–80% | כ-76 עד 86 (היפותטי) | גוטמן / אבי חי |
| ודאות מוחלטת בקיום האל | 50% | כ-54 (היפותטי) | Pew |
| גוש הימין כולו | בפועל | 52 עד 64 | ועדת הבחירות |
| מפלגות דתיות-חרדיות | בפועל | 22 עד 32 | ועדת הבחירות |
| מתוכן, חרדים בלבד | בפועל | 16 עד 18 | המכון הישראלי לדמוקרטיה |
שאלות שעולות מן הנתונים
כמה מנדטים שווה "רוב אמוני של 70%"? כ-76 מנדטים היפותטיים מתוך המושבים היהודיים, אילו האמונה הייתה גוש הצבעה. בפועל המפלגות הדתיות-חרדיות קיבלו 22 עד 32.
האם 32 המנדטים של 2022 הם רוב? לא. זהו רבע מהכנסת, והגוש תלוי בליכוד להרכבת ממשלה.
האם המסורתיים גוש אחיד? לא. ב-2021 הם התחלקו 48% למחנה נתניהו מול 37% ליריביו.
האם האמונה יציבה? האמונה הכללית רחבה, אך תרגומה הפוליטי תנודתי: גוש הימין נע מ-52 ל-64 בין שתי מערכות סמוכות.
מקורות: מרכז המחקר Pew, מחויבות דתית בישראל (2016); סקר גוטמן וקרן אבי חי; המכון הישראלי לדמוקרטיה, דפוסי הצבעה לפי הגדרה דתית (2021); ועדת הבחירות המרכזית, תוצאות הכנסת ה-25.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו