בקצרה:
- הממשלה הגדילה ב-25% את תקציב מבני הדת לשנת 2025, מ-88 מיליון שקל ל-110 מיליון שקל, בישיבת תקציב שהתקיימה בדצמבר 2025, לפי כלכליסט (שחר אילן, 14.12.2025).
- באותה ישיבה הועבר תקציב נוסף של 40 מיליון שקל למימוש חוק הג'ובים הרבניים – מינוי עשרות רבני התיישבות ובלניות ב-2026 והעלאת שכר למכהנים, לפי אותו דיווח.
- ההחלטה התקבלה כחמישה חודשים אחרי שש"ס פרשה מהממשלה זמנית ביולי 2025 על רקע משבר חוק הגיוס – כלומר, המפלגה תוקצבה מבלי שיש לה שר מכהן שיכול לדרוש זאת מתוקף תפקיד ממשלתי.
- לפי הדיווח, מדיניות ש"ס היא לבנות מקווה בכל יישוב ושכונה בלי קשר לצרכים בפועל, מכיוון שמקווה נחשב מרכיב מרכזי בתהליך חזרה בתשובה, ומשמש "פתח למעשה לתהליך של התחרדות" באזור שבו הוא נבנה.
- תקציב מבני הדת משמש בעיקר לבנייה ושיפוץ של מקוואות – מתוך 902 מקוואות נשים שפעלו בישראל ב-2022, כמחציתם (445) ממוקמים במועצות אזוריות, שבהן מתגוררים רק 11.5% מהתושבים היהודים, לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה כפי שדווחו ב"כלכליסט".
בישיבת אישור תקציב 2026, בדצמבר 2025, החליטה הממשלה להגדיל ב-25% את תקציב מבני הדת לשנת 2025, מ-88 מיליון שקל ל-110 מיליון שקל. באותה ישיבה הועבר גם תקציב נוסף של 40 מיליון שקל למימוש חוק הג'ובים הרבניים, שמיועד למינוי עשרות רבני התיישבות ובלניות ב-2026 ולהעלאת שכר למי שכבר מכהנים בתפקידים אלה.
ההחלטה התקבלה כחמישה חודשים אחרי שמפלגת ש"ס פרשה זמנית מהממשלה, ביולי 2025, על רקע משבר חוק הגיוס – כך שהתקציב אושר לגוף שכבר לא היה לו ולו שר אחד מכהן בממשלה.
כיצד ייתכן שהממשלה מתקצבת מפלגה ללא שר מכהן?
באמצעות המשך הסכמי קואליציה גם אחרי שהצד השני עזב את הקואליציה בפועל. לפי כלכליסט, "הממשלה ממשיכה, אם כן, להעביר תקציבים קואליציוניים לש"ס כאילו היא עדיין חברה בממשלה".
תקציב מבני הדת נחשב אחד התקציבים החשובים ביותר לש"ס. אף שהמפלגה פרשה מהממשלה ביולי 2025, הממשלה הנותרת המשיכה לאשר לה תוספות תקציב במסגרת אישור תקציב 2026 בדצמבר אותה שנה.
תקציב שמאושר לגוף פוליטי בלי שיש לו כיום ייצוג שלטוני שיחייב אותו לתת דין וחשבון על ניצולו, הוא תקציב שניתן כפרס פוליטי, לא כתמורה לתפקוד ממשלתי.
מדוע נבנה מקווה בכל יישוב בלי קשר לצורך אמיתי?
מפני שהמקווה משמש כלי לעיצוב אופי היישוב, לא רק כמענה לביקוש קיים. לפי הדיווח, לש"ס מדיניות מוצהרת של בניית מקווה בכל יישוב ושכונה, בלי קשר לצרכים.
בכתבה מוסברות שתי סיבות: מקווה הוא מרכיב מרכזי בתהליך חזרה בתשובה של נשים ומשפחותיהן, ומשפחה דתית בדרך כלל לא תעבור לגור ביישוב או שכונה שאין בהם מקווה – כך שבנייתו היא, בלשון הדיווח, "פתח למעשה לתהליך של התחרדות" של אותו אזור.
התקציב אינו מוקצה לפי מדד ביקוש אלא לפי מדד השפעה דמוגרפית עתידית – כלי תכנוני שמופעל באמצעות תקציב ציבורי.
מה מלמדים נתוני הפריסה בפועל על יעילות התקציב?
הם מלמדים על פער חד בין מקום ההשקעה לבין מקום הביקוש. לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתוך 902 מקוואות נשים שפעלו בישראל ב-2022, כמחציתם – 445 – ממוקמים במועצות אזוריות, כלומר ביישובים כפריים. זאת, אף שרק 11.5% מהתושבים היהודים בישראל מתגוררים במועצות אזוריות.
ממוצע הטבילות החודשי במקווה במועצה אזורית עומד על 56 – פחות משתי טבילות ביום. תחשיב שפורסם קודם לכן העריך שבמועצות אזוריות מסוימות, שבהן יש רק כ-20 טבילות בממוצע בחודש, עלות טבילה בודדת למדינה מתקרבת ל-500 שקל, ועלות ממוצעת של טבילה במועצה אזורית לאורך 20 שנה מגיעה לכ-220 שקל.
מי אחראי, ומה קנה המידה של הגידול לאורך זמן?
האחריות היא של הממשלה שאישרה את התקציב, ושל המשרד לשירותי דת שמפעיל אותו. כלל התקציב להקמת מבני דת גדל מ-37.5 מיליון שקל ב-2021 ל-131 מיליון שקל ב-2024 – גידול של פי 3.5 תוך שלוש שנים – ותקציב 2024 כלל 32 מיליון שקל בתקצוב חד-פעמי.
ההגדלה של דצמבר 2025 ל-110 מיליון שקל, יחד עם 40 מיליון השקלים הנוספים לחוק הג'ובים הרבניים, ממשיכה את אותה מגמת גידול.
המשמעות המעשית: תקציב שגדל פי כמה בתוך שנים ספורות ממשיך לגדול גם כשהגורם הפוליטי שנהנה ממנו איבד את מעמדו הפורמלי בממשלה.
נתוני מפתח
| נתון | ערך | מקור |
|---|---|---|
| תקציב מבני הדת, 2025 (לפני ואחרי ההגדלה) | 88 מיליון ל-110 מיליון שקל (+25%) | כלכליסט |
| תוספת תקציב לחוק הג'ובים הרבניים (2026) | 40 מיליון שקל | כלכליסט |
| גידול כלל תקציב מבני הדת, 2021–2024 | פי 3.5 (מ-37.5 ל-131 מיליון שקל) | כלכליסט |
| מקוואות נשים בישראל (2022) | 902, מהם 445 במועצות אזוריות | המכון הישראלי לדמוקרטיה |
| שיעור התושבים היהודים במועצות אזוריות | 11.5% | המכון הישראלי לדמוקרטיה |
| טבילות חודשיות ממוצעות במקווה במועצה אזורית | 56 | כלכליסט |
שאלות לבוחר
האם לש"ס יש כיום שר מכהן בממשלה? לא. המפלגה פרשה מהממשלה ביולי 2025 על רקע משבר חוק הגיוס.
האם תקציב מבני הדת מוקצה לפי מדד ביקוש בפועל? לא בהכרח. מדיניות ש"ס היא לבנות מקווה בכל יישוב ושכונה בלי קשר לצרכים, ומחצית המקוואות בישראל ממוקמים במועצות אזוריות שבהן חיים רק 11.5% מהתושבים היהודים.
האם תקציב מבני הדת קטן או גדל בשנים האחרונות? גדל באופן חד. הוא זינק פי 3.5 בין 2021 ל-2024, ועלה בעוד 25% בדצמבר 2025.
מי אישר את ההגדלה התקציבית העדכנית? הממשלה, בישיבת אישור תקציב 2026, בלי שלש"ס – הנהנית העיקרית – יש כיום שר מכהן שנושא באחריות ממשלתית ישירה.
סיכום
כשממשלה ממשיכה להעביר תקציבים קואליציוניים למפלגה שכבר אינה חברה בה, ובלי לבחון אם קיים בכלל ביקוש ביישוב לפני שנבנה בו מקווה במימון ציבורי – מי בדיוק מקבל את התמורה, ומי משלם את המחיר?
וכשתקציב אחד גדל פי 3.5 בתוך שלוש שנים בלי בקרה נראית לעין, האם זו מדיניות תכנון, או מטבע עובר לסוחר בין הבחירות?
מקור: כלכליסט – "רגע לפני סוף שנה: ש"ס הצליחה להוציא עוד 62 מיליון לשירותי דת", שחר אילן, 14.12.2025.
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו