מערכת הבחירות בעיצומה, אך פצצת הזמן הכלכלית ממתינה ליום שאחרי. לפי סקירה של גד ליאור ב-ynet, הממשלה הבאה תירש בור תקציבי עמוק וצורך בצעדים דרסטיים – ללא קשר להרכבה.
בלב המשבר עומדת החלטה שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו: תוספת חסרת תקדים לתקציב הביטחון, ובכללה התחייבות של עד 400 מיליארד שקלים לעשור הקרוב – בלי מקורות מימון בני קיימא.
מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ, הודה כי "צפויה שנה קשה מאוד ב-2027, שתצריך צעדים דחופים ומיוחדים". במילים אחרות, ההתחייבויות נעשו עכשיו, אך החשבון – ביטול פטורי מע"מ, העלאת מיסים וגזירות – יוגש לציבור בשנה הראשונה של הממשלה הבאה.
מהיכן הגיעה התחייבות של 400 מיליארד שקלים?
ראש הממשלה נתניהו הוביל הגדלה של "חבילת ההתעצמות" לתקציב הביטחון, שתיפרס על העשור הקרוב. לפי חשיפת גלובס, נתניהו הורה לכנס את הכנסת ולהצביע על פריצת התקציב כדי לאפשר תוספת של 400 מיליארד שקלים, בעיצומה של תקופת בחירות.
הסכום גדל מ-350 מיליארד ל-400 מיליארד, כפי שדיווחו גם ynet וכלכליסט – עוד לפני שנמצאו המקורות הכספיים לתוספת המקורית.
ההחלטה על התוספת התקבלה בידי ראש הממשלה, ולפי הדיווחים בלי שהוצגה בממשלה תוכנית מימון מסודרת. ראש הממשלה עצמו התגאה בכך ברשתות החברתיות כחלק מהישגי הקדנציה.
מה יקרה למחירים ולמיסים אחרי הבחירות?
כדי לסתום את הבור, מכינים באוצר, לפי הסקירה, רשימת גזירות שרובן הוצעו בעבר. בראשן ביטול פטורים היסטוריים ממע"מ: הפטור באילת, והפטור על פירות וירקות – שביטולו ייקר מייד את מוצרי היסוד ויפגע בראש ובראשונה בשכבות החלשות ובמעמד הביניים.
גם הטבות המס לענף התיירות עומדות על הכוונת, לצד ביטול הפטור ממס על קרנות ההשתלמות – אפיק החיסכון האחרון שנותר פטור לעובדים.
לצד זה נשקלות העלאה ישירה של המע"מ באחוז או שניים, העלאת מס הכנסה שתקטין את השכר נטו, והגדלת תשלומי הביטוח הלאומי. כל אחד מהצעדים האלה מגולגל ישירות לכיס האזרח, וכולם נדחקים לשנה הראשונה של הממשלה הבאה.
האם העלאת המיסים היא באמת בלתי נמנעת?
הגזירות מוצגות כאילו אין מהן מנוס, אך אותו תקציב עצמו מפנה מיליארדים ליעדים אחרים. בתקציב 2025 שריינה הממשלה כ-5 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים, כפי שדיווחו ynet וכלכליסט – חלק ניכר מהם למוסדות ולמגזר החרדי.
הסעיף הבודד הגדול ביותר, כ-1.3 מיליארד שקלים, יועד לתמיכה במוסדות תורניים, ולפי חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה קרוב ל-2 מיליארד שקלים מועברים למוסדות חינוך חרדיים ללא פיקוח מספק.
במילים אחרות, כשהאוצר בוחר לגבות מהציבור באמצעות ביטול פטורים והעלאת מע"מ במקום לצמצם את ההעברות הקואליציוניות, מדובר בבחירה תקציבית – לא בגזרת גורל. הטענה שאין מנוס מהעלאת מיסים מתעלמת מכ-5 מיליארד שקלים בכספים קואליציוניים באותו תקציב, שחלקם הגדול מופנה למגזר החרדי.
מה מצב הביטוח הלאומי?
מעבר לגירעון השוטף, מאיים על הביטוח הלאומי גירעון אקטוארי עמוק. בדוח מיוחד קבע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי קופת הביטוח הלאומי צפויה להתרוקן, ומצא "פער גדול בין ההכרה הממשלתית בחשיבות האתגר לבין המעשה".
לפי הדוח, גופי הממשל הרלוונטיים טרם גיבשו תוכנית רב-שנתית לטיפול בהזדקנות האוכלוסייה וביציבות המוסד.
חמור מכך, כפי שדווח ב"וואלה", בניגוד להחלטת ממשלה משנת 2015, הקבינט החברתי-כלכלי לא קיים אף דיון בנוגע למאזן הביטוח הלאומי וליציבותו ארוכת הטווח – אף שדוחות אקטואריים התריעו על ההחמרה במשך שנים. כלומר, נורת האזהרה הייתה גלויה, והממשלה בחרה שלא לדון בו.
מה עוד נזנח בזמן שהתקציב זרם לביטחון?
בזמן שהתקציבים נשאבו לביטחון ולכספים קואליציוניים, התשתיות הלאומיות נזנחו. פרויקט המטרו בגוש דן, האתגר התחבורתי הגדול של המדינה, מדשדש – והממשלה הבאה תידרש לקדמו במהירות ובתוספת של עשרות מיליארדי שקלים לפני שהכבישים ייסתמו לחלוטין.
גם המערכות החברתיות נשחקות: מערכת החינוך הציבורית מציגה הידרדרות בהישגים ובאיכות ההוראה, מערכת הבריאות סובלת מגירעונות מבניים וממחסור במיטות ובצוותים, ומערכת הרווחה מפגרת אחר הסטנדרטים של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). כל אחת מהן דורשת השקעה מסיבית – וגם היא נדחקת אל הממשלה הבאה, על גבי הבור התקציבי שכבר קיים.
מרכיבי הירושה הכלכלית
| המרכיב | הנתון | המקור |
|---|---|---|
| תוספת תקציב הביטחון לעשור | עד 400 מיליארד שקלים, בלי מקור מימון | "גלובס" / ynet / "כלכליסט" |
| ביטול פטורי מע"מ נשקל | אילת, פירות וירקות, קרנות השתלמות | ynet |
| העלאת מע"מ נשקלת | אחוז או שניים, התייקרות רוחבית | ynet |
| כספים קואליציוניים (תקציב 2025) | כ-5 מיליארד שקלים, חלקם הגדול למגזר החרדי | ynet / "כלכליסט" / המכון הישראלי לדמוקרטיה |
| קרן הביטוח הלאומי | צפויה להתרוקן; אין תוכנית רב-שנתית | מבקר המדינה / ynet |
| אזהרת רשות המיסים | "שנה קשה מאוד ב-2027, צעדים דחופים" | ynet |
| דיוני יציבות הביטוח הלאומי | הקבינט לא קיים דיון חרף החלטת 2015 | מבקר המדינה / "וואלה" |
שאלות לבוחר
אם ראש הממשלה בנימין נתניהו הוביל התחייבות של עד 400 מיליארד שקלים לביטחון בלי להציג לממשלה תוכנית מימון, מי יישא בעלות הגזירות שיידרשו כדי לממן אותה?
אם מנהל רשות המיסים מזהיר מ"שנה קשה מאוד" עם "צעדים דחופים ומיוחדים", מדוע התחייבות המימון נעשתה דווקא בעיצומה של תקופת הבחירות, לפני שנמצאו המקורות?
אם ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות ייקר מייד את מוצרי היסוד, מדוע צעד שפוגע בראש ובראשונה בשכבות החלשות נדחק לשנה הראשונה של הממשלה הבאה?
אם באותו תקציב שוריינו כ-5 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים, שחלקם הגדול למגזר החרדי, מדוע מוצגת העלאת המיסים על כלל הציבור כבלתי נמנעת ולא כבחירה בין חלופות תקציביות?
אם מבקר המדינה קבע שקרן הביטוח הלאומי צפויה להתרוקן, ושהקבינט החברתי-כלכלי לא קיים אף דיון בנושא חרף החלטת ממשלה משנת 2015 – מי אחראי לכך שתמרור האזהרה נותר בלי מענה?
סיכום
התחייבות של 400 מיליארד שקלים התקבלה בלי מקור מימון, והחשבון – ביטול פטורים, העלאת מיסים וגזירות – נדחה לשנה שאחרי הקלפי.
האם הבוחר משלם על החלטות שקיבל, או על החלטות שקיבלו עבורו? כשמבקר המדינה מתריע על קריסת הביטוח הלאומי והממשלה נמנעת מלדון בכך, מי יישא בעלות ההזנחה?
שאלה אחת נותרת לפני הבחירות: כשההבטחות ניתנות עכשיו והמחיר משולם אחר כך, מי אמור לשאת באחריות למחיר?
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו