שלוש חברות שולטות ב-85% מ-20 קטגוריות מזון – והליכוד מכנה זאת שוק חופשי

בקצרה: 

• שלוש חברות מובילות שולטות ביותר מ-85% מהמכירות ב-20 קטגוריות מזון, לפי דוח מבקר המדינה מנובמבר 2024, ו-36 מתוך 38 הקטגוריות שנבדקו נותרו ריכוזיות. בשמנת המתוקה מחזיקות שלוש הגדולות 99% מהשוק, בקפה הנמס 93%.
• רמת המחירים בישראל מן הגבוהות ב-OECD, אף שהתוצר לנפש נמוך מהממוצע בו, לפי סקירת ה-OECD לישראל 2025. מחירי המזון גבוהים בכ-51% מאלה שבאיחוד האירופי וב-37% מממוצע ה-OECD.
• בינואר 2024 אישרה ועדת הכספים את הקפאת הפחתת המכסים על תוצרת חקלאית, לפי הודעת הכנסת, כך ששיעורי המכס נותרו ברמת 2023 במקום להמשיך לרדת עד 2027.
• רפורמת החלב לביטול מכסות הייצור פורסמה בדצמבר 2025, לפי הודעת משרד האוצר, אך לפי TheMarker הוצאה מחוק ההסדרים במרץ 2026 לאחר שנתניהו הורה להוציאה, בעקבות התנגדות חוצת מחנות.
• תקציבי 2025 ו-2026 כללו העלאות מס וגירעון גדל, לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, בהם העלאת מע"מ ב-2025 וריווח מדרגות מס לא ממומן ב-2026, בניגוד לקו של הורדת מיסים.

הליכוד מגדיר את עצמו כמפלגה לאומית-ליברלית הדוגלת בשוק חופשי, בתחרות ובשבירת מונופולים. הראיות הרשמיות מתארות תמונה אחרת.

דוח מבקר המדינה מנובמבר 2024 מצא שב-20 קטגוריות מזון שלוש החברות המובילות שולטות ביותר מ-85% מהמכירות. ה-OECD קבע ב-2025 שרמת המחירים בישראל מן הגבוהות בארגון, ושרגולציה מחמירה וחסמי כניסה מחלישים את התחרות.

על רקע זה נקטו ממשלות בראשות הליכוד שורת צעדים שהגנו על השוק המקומי: הקפאת מכסים חקלאיים, הוצאת רפורמת החלב מחוק ההסדרים, והעלאות מס בתקציבי 2025 ו-2026. המדיניות בפועל מעורבת, ולעיתים הפוכה מהצהרות הליכוד על שוק חופשי ותחרותי.

מה קבע מבקר המדינה על הריכוזיות בענף המזון בישראל

מבקר המדינה קבע ששוק המזון בישראל נותר ריכוזי, ושהממשלה לא טיפלה בכך. בדוח מנובמבר 2024 נמצא כי ב-36 מתוך 38 קטגוריות מזון נותרה ריכוזיות גבוהה, מעל 50% מהשוק, וב-20 מהן חלקן של שלוש החברות המובילות גבוה מ-85%. נתונים אלה עומדים בסתירה לרטוריקה של שבירת מונופולים.

הנתונים המפורטים חמורים עוד יותר. בקטגוריית השמנת המתוקה מחזיקות שלוש החברות הגדולות 99% מהשוק, בקפה הנמס 93%, ובדגני הבוקר 87%. מדובר במוצרי צריכה יומיומיים, ובשוק שמגלגל כ-128 מיליארד שקל בשנה.

המבקר ייחס לריכוזיות השלכה ישירה על יוקר המחיה. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כתב: "מדינת ישראל מתאפיינת בריכוזיות גבוהה בתחום המזון. אין לקבל את חוסר המעש של גורמי הממשלה בעניין הריכוזיות בענף המזון. יש לכך השלכה על יוקר המחיה".

לפי "כלכליסט", הפער במחירי מזון מול חו"ל מגיע במוצרים מסוימים עד 300%.

המבקר מתח ביקורת גם על רשות התחרות. לפי הדוח, למעט הכרזת ויסוצקי כמונופול בשוק התה ב-2023, הרשות לא בחנה קטגוריות נוספות בעלות ריכוזיות גבוהה, והמבקר אף המליץ לבחון חקיקה לפירוק קונגלומרטים שצברו כוח ממיזוגים שאושרו בעבר.

אין להסיק שכל הריכוזיות היא באשמת גורם פוליטי אחד. חלקה נובע מגודלו הקטן של השוק הישראלי, מגאוגרפיה ומרגולציה שנבנתה לאורך עשורים. אך הממצא הרשמי נותר בעינו: אחרי שנים ארוכות שבהן הליכוד היה מפלגת שלטון מרכזית, המבקר מצביע על חסמים, ריכוזיות ותחרות בלתי מספקת.

מה מצא ה-OECD על התחרות ורמת המחירים בישראל?

ה-OECD מצא ב-2025 שרמת המחירים בישראל מהגבוהות בארגון, ושהתחרות בשוק המקומי חלשה בשל רגולציה וחסמי כניסה. רמת המחירים גבוהה יחסית אף שהתוצר לנפש נמוך מהממוצע בארגון – פער שמצביע על מחירים גבוהים ולא על עושר עודף.

משקי בית בעלי הכנסה נמוכה נפגעים ביתר שאת, שכן הם מוציאים כמעט את כל הכנסתם על מזון, דיור ותחבורה.

ה-OECD תלה את המחירים הגבוהים בשילוב של גורמים גאוגרפיים, חסמי סחר ורגולציה מחמירה בשוקי המוצרים. לפי הסקירה, הארגון הצביע על כיוון המדיניות הרצוי: פחות מעורבות מדינה בכלכלה, לרבות הסרת פיקוח על מחירים וכמויות במוצרי מזון.

פיקוח כזה, שקיים בישראל על לחם, חלב, מלח ומוצרי חלב נבחרים, מתאר שוק שבו המדינה עדיין מכתיבה כמה מיוצר ובאיזה מחיר – בניגוד לדימוי של משק פתוח.

מה קרה למכסים החקלאיים בישראל בינואר 2024?

הקפאת המכסים החקלאיים בינואר 2024 שימרה הגנה על היצרן המקומי במקום להמשיך בפתיחת השוק. בשוק שבו שלוש חברות שולטות ביותר מ-85% מ-20 קטגוריות, פתיחת יייבוא היא המבחן הבסיסי למדיניות תחרותית.

לפי הודעת הכנסת מ-16 בינואר 2024, ועדת הכספים אישרה את הקפאת מתווה ההפחתה, כך שבמקום הפחתות מדורגות עד 2027 נותרו שיעורי המכס ברמת 2023. ההחלטה נומקה בהגנה על החקלאות המקומית.

אפשר להצדיק מדיניות כזו בשם ביטחון תזונתי או שיקום חקלאות בזמן מלחמה. אך היא אינה מתיישבת עם ההצהרה על העדפה עקבית לשוק פתוח ולתחרות באמצעות יבוא.

לצד ההקפאה, ממשלת 2023 אכן קידמה צעד שמעודד תחרות: רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שהתאימה את הרגולציה הישראלית לזו של האיחוד האירופי בכ-90% ממוצרי הצריכה, ונכנסה לתוקף בינואר 2025. קיומה של רפורמה כזו לצד הקפאת המכסים ממחיש שהמדיניות מעורבת ולא חד-כיוונית.

מה קרה לרפורמת החלב בישראל?

הנסיגה מרפורמת החלב ממחישה את מגמת ההגנה על השוק המקומי. משטר מכסות ייצור הוא מנגנון שבו המדינה קובעת כמה חלב ייוצר ובאיזה מחיר – ההפך מתחרות חופשית.

בדצמבר 2025 פרסם משרד האוצר טיוטת רפורמה לביטול משטר המכסות, הסרת מכסים ופתיחת הענף לתחרות. אלא שהרפורמה לא שרדה את ההליך הפוליטי.

לפי TheMarker, במרץ 2026, נופתה רפורמת החלב מחוק ההסדרים לאחר שנתניהו עצמו הורה להוציאה, בעקבות התנגדות חזיתית של חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה.

לפי כלכליסט, הרפורמה פוצלה מחוק ההסדרים וצפויה להיקבר, לצד עתירה של מועצת החלב נגד המהלך. בפועל נותרו על כנם מנגנוני התכנון והוויסות.

חידוש מנגנוני הוויסות סותר את המלצת ה-OECD המפורשת. הארגון קרא להסיר את הפיקוח על מחירים וכמויות במוצרי מזון – בדיוק המנגנון שנותר על כנו בענף החלב.

אילו צעדי מס אושרו בתקציבי 2025 ו-2026 בישראל?

צעדי המס בשני התקציבים סותרים את הטענה על רצף עקבי של הורדת מיסים והקטנת המדינה. לפי הודעת הכנסת מדצמבר 2024, תקציב 2025 כלל הקפאת עדכון מדרגות מס ההכנסה ומיסוי מקרקעין, לצד העלאת מע"מ בנקודת אחוז – מס עקיף שנוגע לכל צרכן.

הדפוס חזר בתקציב 2026. לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, התקציב שאושר במרץ 2026 עמד על 662 מיליארד שקל עם גירעון שהוגדל ל-3.9% תוצר, לעומת יעד מקורי של 3.2%.

ריווח מדרגות מס ההכנסה, בעלות 4.25 מיליארד שקל, נותר בלי מקור מימון לאחר שהעלאת מס הרכוש שנועדה לממן אותו בוטלה, ובמקביל הועלתה תקרת הפטור ממע"מ על ייבוא אישי ל-130 דולר.

העלאות ומהלכים אלה התרחשו על רקע הוצאות המלחמה והצורך לצמצם גירעון, ולכן אינם כשלעצמם כישלון מדיניות – הם עשויים להיות הכרחיים פיסקלית. אך הם שוללים את טענת העקביות: את הממשלה יש למדוד לפי המיסים, המכסים והרגולציה שהיא מעבירה בפועל, ולא לפי הצהרות עבר.

חשוב לתחום את הטענה. ה-OECD עצמו הדגיש שיוקר המחיה בישראל הוא תמונה רב-גורמית: בירוקרטיה וחסמי תכנון, הפרשי מיסוי הפוגעים בהיצע הדיור, חסמי סחר ורגולציה מחמירה. הליכוד לא יצר את מכלול המבנה הזה. אך הממצא הרשמי נותר בעינו: בשנים האחרונות המדיניות בפועל שימרה וחיזקה הגנות, ולא פירקה אותן.

חמישה תחומי מדיניות – המסגור מול המדיניות בפועל

הטבלה מסכמת חמישה תחומים. בכל אחד המסגור המוצהר הוא של פתיחות ותחרות, ואילו המדיניות המתועדת שימרה או חיזקה הגנה, פיקוח או מיסוי. הפער בין המסגור למדיניות ניכר בכל אחד מהתחומים.

שאלות שעולות מן הנתונים

האם שוק המזון בישראל תחרותי?

לא. לפי מבקר המדינה, ב-36 מתוך 38 קטגוריות מזון נותרה ריכוזיות גבוהה מעל 50%, וב-20 מהן שלוש חברות שולטות ביותר מ-85%. ה-OECD הוסיף שרמת המחירים בישראל מן הגבוהות בארגון.

האם מחירי המזון גבוהים בגלל התחרות החלשה?

חלקית. ה-OECD ייחס את המחירים הגבוהים לשילוב של גורמים גאוגרפיים, חסמי סחר ורגולציה מחמירה. התחרות החלשה היא אחד הגורמים, לא הגורם היחיד.

האם ממשלות הליכוד פתחו את השוק לייבוא?

התשובה מעורבת. מצד אחד אושרה רפורמת התקינה האירופית שנכנסה לתוקף בינואר 2025. מצד שני, בינואר 2024 הוקפאו הפחתות המכסים החקלאיים, ונותר פיקוח מחירים על מוצרים בסיסיים כמו לחם, חלב ומלח.

האם רפורמת החלב יצאה לפועל?

לא. לפי TheMarker, הרפורמה נופתה מחוק ההסדרים במרץ 2026 לאחר שנתניהו הורה להוציאה, ומנגנוני התכנון והוויסות נותרו על כנם.

האם תקציבי 2025 ו-2026 הורידו מיסים?

לא. תקציב 2025 כלל העלאת מע"מ בנקודת אחוז והקפאת מדרגות מס. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, תקציב 2026 הגדיל את הגירעון ל-3.9% וכלל ריווח מדרגות מס בלי מקור מימון.

האם ה-OECD ראה את הכלכלה הישראלית כחזקה?

כן, אך עם הסתייגות מבנית. הארגון ציין חוסן יוצא דופן בפני זעזוע המלחמה, בזכות מצב פיסקלי איתן, ניהול מוניטרי מיומן ומערכת פיננסית יציבה. ובד בבד קבע שיוקר המחיה, הריכוזיות והרגולציה נותרו בעיות מבניות בלתי פתורות.

מקורות עיקריים: מבקר המדינה, "התמודדות המדינה עם הריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה", מנובמבר 2024; OECD Economic Surveys: Israel 2025; הכנסת, הקפאת מתווה הפחתות המכס החקלאי, ינואר 2024; משרד האוצר, TheMarker ו"כלכליסט" על רפורמת החלב והוצאתה מחוק ההסדרים; המכון הישראלי לדמוקרטיה על תקציב 2026 והגירעון.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.