הסכם המסגרת עם לבנון מתעלם כמעט לגמרי מתושבי הצפון

בקצרה

• הסכם המסגרת עם לבנון כולל פירוק מנשק של  חזבאללה, קבלת אחריות ביטחונית של צבא לבנון, וחזרה בטוחה של התושבים הלבנונים.
• ההסכם כולל פירוט מלא של התנאים, לוחות הזמנים והערבות האמריקאית לחזרת התושבים הלבנונים לבתיהם (אם כי רק תושבי אזורי הפיילוט).
• ההסכם מזכיר רק פעם אחת את ביטחונם של יישובי צפון ישראל. בנוסח ההסכם לא נקבע לגביו תנאי, סף מדיד, לוח זמנים או גורם שנושא באחריות.
• במעמד החתימה מסר בכיר ישראלי לכאן חדשות שאין בהסכם לוחות זמנים להמשך הנסיגה. עד כה החל רק הפיילוט של ההסכם, ורובו טרם יושם.
• ההסכם מבטיח גיוס שותפים בינלאומיים לשיקום הכלכלה והתשתיות בלבנון; סעיף מקביל לשיקום יישובי צפון ישראל אינו מופיע בנוסח.

חיילי צבא לבנון מפטרלים בכניסה לכפר זאוטאר אל-גרביה בדרום לבנון. 22 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)

הסכם המסגרת שנחתם באישור ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ עם לבנון וארצות הברית ב-26 ביוני מתייחס לאזרחי ישראל ולבנון כאחד. אבל ההתייחסות היא שונה לחלוטין.

סעיף 3 בהסכם מתייחס לחזרה בטוחה של תושבי דרום לבנון לבתיהם, קודם כל ל"אזורי הפיילוט", שהם כבר החלו לשוב אליהם, ובסוף, שנראה כעת רחוק, לכל התושבים. ארה"ב מצהירה שתאמת את תהליך חזרתם הביתה ותתמוך בו.

ואילו סעיף 8 מזכיר את ביטחונם של יישובי צפון ישראל במשפט אחד, כ"מרכיב ליציבות ולשלום ארוכי טווח" – אבל בלי תנאי מוקדם, בלי סף מדיד, בלי גורם שנושא באחריות ובלי מועד.

שני הסעיפים עוסקים בשתי אוכלוסיות שנפגעו במלחמה. אבל ההתייחסות שונה לחלוטין.

כלים כבדים, צוותי עזרה ראשונה ותושבים סורקים את זירת התקיפה הישראלית בשכונה בכפר דיר א-זהראני שבדרום לבנון. 15 באוגוסט 2026 (צילום: Abbas FAKIH / AFP)

מה קובע ההסכם עם לבנון לגבי חזרת הלבנונים לבתיהם?

ההסכם מתייחס באריכות ובפירוט לחזרת תושבי אזורי הפיילוט של דרום לבנון לבתיהם.

סעיף 3 בהסכם מתנה את חזרתם בארבעה שלבים מצטברים: אימות פירוקן מנשק של "הקבוצות החמושות שאינן מדינתיות" – חזבאללה וארגוני טרור נוספים, פירוק תשתיות הארגונים, קבלת אחריות ביטחונית מלאה ואפקטיבית בידי צבא לבנון, ופתיחת מאמץ שיקום בתמיכה בינלאומית.

בתום הרצף, קובע הנוסח, יוכלו אזרחים לבנונים לשוב בבטחה לבתיהם לאזורי הפיילוט. ארה"ב מצהירה בסעיף שהיא מתכוונת לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם שתי המדינות כדי לאמת את התהליך ולתמוך בו. 

זהו מבנה של תנאי ותוצאה, שבו כל שלב ניתן למדידה, ולכל שלב יש גורם מבצע וגורם מאמת. ואכן, שלב הפיילוט של ההסכם כבר החל, ובמסגרתו צה"ל נסוג משלושה כפרים בדרום לבנון: פרון, זריפה וזואטר אל-גרביה. צבא לבנון נכנס לכפרים הללו, חזבאללה יצא מהם,  וחלק מתושביהם כבר חזרו לבתיהם (לא כולם). 

תושבים וצוותי חילוץ מתאספים על הריסות בית שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בכפר דיר א-זהראני שבדרום לבנון (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)

עם זאת, ההסכם מתייחס בצורה ברורה ומדידה כזאת רק לתושבי אזורי הפיילוט. יש בו גם הצהרת עקרונות כללית לגבי חזרת שאר התושבים לבתיהם, אבל ללא לוחות זמנים, תנאים ברורים ובפירוט מחייב. 

לפי ההסכם עם לבנון, מתי תושבי הצפון יוכלו לחזור לשגרה?

ההסכם אינו קובע מועד לחזרתם של תושבי צפון ישראל לשגרה בטוחה ואינו קובע לכך מנגנון.

סעיף 8 הוא ההתייחסות היחידה ליישובי צפון ישראל בנוסח כולו, והוא מנוסח כהכרה משותפת: "שתי המדינות מכירות בכך שהשבת הביטחון לדרום לבנון, חזרת האוכלוסייה האזרחית לאזור וביטחונם של יישובי צפון ישראל הם מרכיבים ליציבות ולשלום ארוכי טווח".

אין בסעיף תנאי מוקדם, אין בו סף שניתן למדוד, אין בו לוח זמנים ואין בו גורם שנושא באחריות לביצועו.

זירת נפילה של כטב"ם נפץ ששיגר חזבאללה לעבר מטולה שבצפון הארץ בגבול ישראל לבנון, 25 במאי 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

לפי ההסכם עם לבנון, מי יקבע אם התנאים שלו יתקיימו?

סעיף 7 בהסכם כולל הקמת קבוצת תיאום צבאית בתמיכתה ובהשתתפותה של ארה"ב, שתפקידה להבטיח את יישומה הכולל של המסגרת. ההתקדמות בין שלבי סעיף 3 מותנית באימות, והאימות נעשה במסגרת המשותפת של ישראל, לבנון וארה"ב. לישראל אין שליטה על המשך התהליך. 

במעמד החתימה מסר בכיר ישראלי לכאן חדשות כי "אין בהסכם לוחות זמנים להמשך הנסיגה, וכי היא כרוכה בהתפרקות חזבאללה מנשקו". 

כחודשיים וחצי לאחר החתימה, כוחות צה"ל מוסיפים לפעול במרחב דרום לבנון, פרט לשלושת כפרי הפיילוט, וכך גם מחבלי חזבאללה. באמצע אוגוסט – חודשיים אחרי החתימה על ההסכם נפצעו קצין ושני לוחמים של צה"ל ברכס עלי טאהר.

האם ההסכם עם לבנון מבטיח שיקום בלבנון ובצפון ישראל?

ההסכם מקצה חבילת שיקום מפורטת לצד הלבנוני בלבד. סעיף 9 מחייב את ממשלת לבנון בתוכנית מבוססת ביצועים לחיזוק צבאה, וקובע שסיוע אמריקאי חדש יהיה כפוף לעמידה ביעדים הניתנים לאימות, לשקיפות ולפיקוח מתמשך.

בתוך מנהרת חזבאללה סמוך למבצר הבופור בדרום לבנון. 7 ביולי 2026 (צילום: עמנואל פביאן)

סעיף 10 קובע שארה"ב תגייס שותפים בינלאומיים לשיקום לבנון, לתיקון תשתיותיה ולהתאוששות כלכלתה. סעיף 11 מחייב מניעת הזרמת כספי שיקום לקבוצות חמושות. סעיף מקביל בעניין סיוע בינלאומי בשיקום יישובי הצפון הישראלי אינו קיים בהסכם, והשיקום נותר באחריות ממשלת ישראל בלבד.

שאלות העולות מהנושא

אם ההסכם מבטיח את חזרת תושבי דרום לבנון לבתיהם, ואין בו שום בשורה קונקרטית לתושבי צפון ישראל, מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם עליו?

לא ניתן לכך הסבר פומבי. 

אם אין בהסכם עם לבנון לו"ז להמשך שלו והבטחה לגבי הביטחון בצפון ישראל, מה בדיוק אמור תושב מטולה או קריית שמונה לתכנן על פיו?

לא נקבע דבר. המשך הנסיגה הישראלית כרוך בהתפרקות חזבאללה מנשקו, ללא מועד יעד.

תומכי חזבאללה מפגינים בדאחייה בביירות, 26 ביוני 2026 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

האם ישראל עצמאית להחליט אם חזבאללה ולבנון קיימו את ההסכם?

לא. ההסכם מקים קבוצת תיאום צבאית בהשתתפות אמריקאית להבטחת היישום, וההכרעה נעשית במסגרת המשותפת.

ההסכם  עם לבנון מבטיח לה תוכנית שיקום בגיבוי בינלאומי. האם נכלל בנוסח סעיף מקביל ליישובי קו העימות בישראל?

לא נכלל. ההסכם עוסק בשיקום לבנון בלבד, ואין בנוסח סעיף העוסק בסיוע בינלאומי בשיקום הצפון הישראלי.

שאלות לסיכום: אם ממשלה מנהלת מו"מ שבו האינטרס של אזרחיה מתורגם למשפט אחד, בעוד האינטרס המקביל של הצד השני מתורגם לרצף מאומת ולחבילת שיקום – מה זה מלמד עליה?

אם תושב שעבר שנים של ירי של חזבאללה נדרש לחכות לשקט בלי מועד יעד, בלי תנאי סף ובלי גורם שנושא באחריות, מי אמור לתת לו את התשובה שההסכם אינו נותן?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.