באוצר מזהירים: ביטול רפורמת הכשרות יעלה את יוקר המחיה

בקצרה:

• הכנסת אישרה חוק הכולל ביטול של הרפורמה בכשרות ושינוי בצורת ההעסקה של משגיחי הכשרות. השינוי יגרום לעלייה ביוקר המחיה.
• אגף התקציבים במשרד האוצר העריך בכ-600 מיליון שקל את הנזק הכלכלי של החוק, עקב התרומה הצפויה שלו ליוקר המחיה.
• ביטול הרפורמה מעביר כ-5,000 משרות של משגיחי כשרות להעסקה באמצעות תאגידים הקשורים למועצות הדתיות במקום על ידי העסקים.
• באגף התקציבים מעריכים כי שכר המשגיחים יגדל והתאגידים יגבו אגרות גבוהות, שיתגלגלו על העסקים ומהם לצרכנים.
• תחשיב האוצר אינו כולל נזקים נוספים של החוק, כמו ביטול התחרות ביבוא וניצול המונופול להחמרת דרישות הכשרות, שגם הם יפגעו בצרכנים ובמשק.

ב-15 ביולי 2026 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 46 מול 41, את החוק המבטל את רפורמת הכשרות ומשנה את מודל ההעסקה של משגיחי הכשרות, שיועסקו מעתה בתאגידים ציבוריים הקשורים למועצות הדתיות, במקום בעסקים הפרטיים שעליהם הם משגיחים.

תעודת כשרות, אילוסטרציה (צילום: יסמין של, מאושר לשימוש חופשי במסגרת ויקימדיה)

ביטול הרפורמה – שנחקקה ב-2021 אך לא יצאה לפועל מעולם – משמר את מונופול הכשרות של הרבנות הראשית, מונע את פתיחת השוק לתחרות, ופותח פתח להעלאות בשכר משגיחי הכשרות, שהתאגידים יגלגלו על העסקים בצורת עמלות, והעסקים יגלגלו על ציבור הצרכנים.

ימים ספורים לפני ההצבעה בכנסת על ביטול הרפורמה העביר אגף התקציבים במשרד האוצר, בתשובה לפנייה של ח"כ מיקי לוי, ניתוח כלכלי שהעריך את ההשפעה על יוקר המחיה בעקבות התיקון בכ-600 מיליון שקל. ההצעה לביטול הרפורמה אושרה על אף האזהרה.

האם ביטול רפורמת הכשרות יעלה את המחירים לצרכן?

במסמך של אגף התקציבים נכתב כי "ביטול רפורמת הכשרות מבטל את כניסת התחרות בתחום הכשרות – הן תחרות בין מועצות דתיות, שיוכלו לתת שירות גם מחוץ לתחום השירות שלהן, והן כניסה של גופי כשרות נוספים.

"להיעדר התחרות בשוק הכשרות יש השפעה ישירה על עלות הכשרות ומכאן גם על עלות המזון ויוקר המחיה".

המסמך אינו הצהרה פוליטית של האופוזיציה אלא הערכה מקצועית של הגוף הממשלתי האמון על ניתוח השלכות תקציביות – והוא הועבר לכנסת לפני ההצבעה על ביטול הרפורמה.

הסיבה להערכה כי ביטול הרפורמה יעלה מחירים נובעת משני גורמים: המשך קיומו של המונופול וההכשר הכפול והעלאת שכר המשגיחים, ששניהם יתגלגלו בסופו של דבר לצרכן.

הרב הראשי האשכנזי דוד לאו והרב הראשי הספרדי יצחק יוסף ב"צעדת הישיבות" נגד רפורמות הגיור והכשרות, ירושלים, 30 בינואר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

המנגנון הראשון, לפי אגף התקציבים, הוא שביטול הרפורמה מותיר על כנו את הצורך בהכשר כפול: החוק מעניק לרבנות הראשית מונופול על המושג "כשר", אך ציבורים גדולים בישראל אינם סומכים על כשרות הרבנות, ולכן חלק גדול מעסקי המזון מחזיקים גם בתעודת רבנות וגם בהכשר בד"ץ.

התוצאה, בלשון המסמך, היא שעסקים "נאלצים לשלם כפול (על תעודת כשרות) – כדי להמשיך לעבוד מול כלל ציבור הצרכנים בישראל". אם הרפורמה בכשרות, שנחקקה ב-2021 אך מעולם לא הופעלה, הייתה יוצאת לפועל, הייתה נוצרת תחרות בתחום הכשרות שהייתה מבטלת את ההכשר הכפול ואת המונופול.

המנגנון השני הוא עליית שכר משגיחי הכשרות. כיום, מי שמשלם את שכרם של רוב המשגיחים הם העסקים שעליהם הם מפקחים. החוק החדש, שנחקק יחד עם הביטול הפורמלי של הרפורמה, אוסר על העסקת המשגיחים בעסקים שעליהם הם מפקחים ומעביר את ההעסקה שלהם מהעסקים לתאגידים ציבוריים.

מעתה, העסקים כבר לא יצטרכו לשלם שכר למשגיחים, ולכאורה, השינוי אמור להוזיל את ההוצאות עבורם. זאת מטרת השינוי במודל העסקתם בחוק החדש. גם הרפורמה שבוטלה הייתה אמורה לכלול שינוי במודל העסקת המשגיחים, ולהעביר את עלות שכרם מהעסקים לתאגידי כשרות.

קניות בסופר רמי לוי במודיעין. אילוסטרציה (צילום: יוסי אלוני/פלאש900)

אלא שבמסגרת הרפורמה שבוטלה, התאגידים היו אמורים להתחרות אלה באלה. לפי החוק החדש שעבר עכשיו, התאגידים יהיו מונופולים בחסות המועצות הדתיות, שיגבו עמלות מעסקים תמורת תעודת כשרות.

באוצר חוששים שהתאגידים שיצטרכו לשלם את שכר המשגיחים מעתה, יגבו אגרות שיעלו לעסקים עוד יותר משכר המשגיחים ששילמו עד כה.

הסיבה לחשש הזה היא שבאוצר מעריכים שהשינוי במודל ההעסקה, שיהפוך את המשגיחים לעובדי ציבור במסגרות מונופוליסטיות, יוביל לגל של הסכמי שכר חדשים למשגיחים, שיעלו את עלות שכרם בכ-20%. באוצר מעריכים כי העלייה בעלות שכרם תגולגל לעמלות שיגבו התאגידים מהעסקים, ומהעסקים לצרכנים, בצורת העלאת מחירים.

מה הייתה הרפורמה בכשרות שבוטלה?

הרפורמה בכשרות נחקקה ב-2021 והייתה אמורה להפוך את הרבנות מספק שירותים מונופוליסטי לרגולטור בלבד, ולאפשר תחרות חופשית בין עמותות וגופים שונים שיעניקו תעודות כשרות.

רבני הכשרות של צהר (צילום: פלאש 90)

לפי החוק שעבר ב-2021, שוק הכשרות היה אמור להיפתח לתחרות: תאגידים פרטיים היו אמורים לקבל היתר להעניק תעודות כשרות, והרבנות הראשית נועדה להפוך ממשגיחה לרגולטור שמעניק רישיונות ומגדיר סטנדרטים. התאגידים היו אמורים לתת הכשר גם למוצרי יבוא, מה שצפוי היה להוזיל את עלויות הכשרות ביבוא.

הרפורמה נחקקה בזמן כהונתה של הממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט, בהובלת שר הדתות לשעבר מתן כהנא. המרכיבים העיקריים שלה נועדו להיכנס לתוקף בינואר 2023, אך הממשלה הנוכחית, שהושבעה אז, התנגדה לה; שרי הדתות בממשלה הנוכחית, מיכאל מלכיאלי מש"ס ויריב לוין מהליכוד, מנעו את כניסת הרפורמה לתוקף בפועל. 

כעת הרפורמה בוטלה רשמית בחקיקה. הביטול עוגן בחוק חדש שמהווה גם הוא שינוי במנגנון הכשרות: הוא מכפיף לרבנות הראשית גם את הכשרויות של המועצות הדתיות, וקובע שכל משגיחי הכשרות יועסקו באמצעות תאגידים הקשורים למועצות הדתיות.

מתן כהנא בכנס של דמוקרטTV ביפו, 7 ביוני 2022 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

למה עבר חוק ביטול הרפורמה בכשרות?

החוק אושר בשבוע החקיקה האחרון של הכנסת, לצד חוקי דת נוספים. פרשן "כלכליסט" שחר אילן מסביר כי: "ההצעה היא חלק מכמה חוקי דת שהמפלגות הדתיות קידמו בשבוע החקיקה האחרון לקראת סיום כהונת הכנסת. באותו יום היה צפוי גם אישור חוק ההפרדה בין המינים בתארים מתקדמים באקדמיה".

החוק הוכן לקריאה שנייה ושלישית בוועדה למיזמים ציבוריים, בראשות ח"כ אוהד טל מהציונות הדתית.

מי אחראי לחוק החדש בתחום הכשרות?

האחריות היא של הקואליציה שהעבירה את החוק, המשרד לשירותי דת שקידם אותו, ושר הדתות יריב לוין. החוק מעביר כ-5,000 משרות משגיחי כשרות להעסקה באמצעות תאגידים הקשורים למועצות הדתיות, שכפופות למשרד לשירותי דת. לפי הערכות האוצר, עלות ההעסקה של אותם משגיחים היא כחצי מיליארד שקל.

יריב לוין בכנס הימין בתל אביב, 31 ביולי 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן, תני פרנק, אמר בריאיון ל"כלכליסט" כי "החוק להעמקת הריכוזיות של מונופול הרבנות בכשרות יעלה לנו כסף. זה מופיע בחוות הדעת של אגף התקציבים".

נתוני מפתח

שאלות העולות מהנושא

האם בקואליציה ידעו מראש שחוק הכשרות צפוי להעלות את יוקר המחיה?

אגף התקציבים במשרד האוצר העביר לכנסת ניתוח כתוב שהעריך את ההשפעה בכ-600 מיליון שקל לפני ההצבעה.

האם באוצר העריכו ששינוי חוק הכשרות יעלה 600 מיליון שקל, או יותר?

תחשיב האוצר, לפיו החוק יעלה את יוקר המחיה בהיקף של כ-600 מיליון שקל, אינו כולל את ביטול התחרות ביבוא ואת ניצול המונופול להחמרת דרישות הכשרות.

האם רפורמת הכשרות שבוטלה הופעלה אי פעם בפועל?

לא. הרפורמה נחקקה ב-2021 אך לא יושמה, וכעת בוטלה בחקיקה.

לסיכום: כשגוף מקצועי בתוך משרד האוצר מעריך בכתב שחוק יעלה עוד יותר את יוקר המחיה, והחוק מאושר בכל זאת, ימים ספורים לפני סיום כהונת הכנסת – מי בדיוק שילם את המחיר של ההחלטה הזו, ומי גבה את התמורה?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.