ההסתדרות חתמה על רפורמת החשמל שאותה כביכול חסמה

בקצרה

• ההסתדרות חתמה על רפורמת החשמל. לפי הודעת ההסתדרות מ-17 במאי 2018, פרטי הרפורמה הגדולה במשק החשמל סוכמו יחד עם ההסתדרות וחברת החשמל, לאחר 22 שנות ניסיונות.
• רפורמת החשמל יושמה בשטח. לפי ויקיפדיה, תחום האספקה נפתח לתחרות, ועד 2023 הגיע חלקם של היצרנים הפרטיים לכ-40% מייצור החשמל, לצד צמצום אלפי משרות בחברה.
• רפורמת "שמיים פתוחים" אושרה ברוב מוחץ. לפי ynet מ-21 באפריל 2013, ההסכם אושר בממשלה ברוב של 16 תומכים מול שלושה מתנגדים בלבד, למרות שביתה שהתקיימה במקביל.
• בין מתנגדי רפורמת התעופה בלטו שרי ימין. לפי ynet, שניים משלושת המתנגדים – אהרונוביץ' ולנדבר – היו משרי ישראל ביתנו, מפלגת ימין, ולא מהשמאל.

הטענה הרווחת בשיח הכלכלי, שלפיה השמאל וההסתדרות בלמו בעקביות את רפורמות התחרות של הליכוד, מתנגשת בעובדה סותרת: ההסתדרות הייתה צד חתום על ההסכם שאפשר את רפורמת החשמל.

במאי 2018 סוכמו, יחד עם ההסתדרות וחברת החשמל, פרטי הרפורמה, וההסתדרות חתמה על ההסכם למרות הטענות שבלמה אותו. גם בתעופה עברה רפורמת "שמיים פתוחים" ברוב גדול של שרים, ובנמלים קמו נמלים חדשים בבעלות פרטית שהחלו לפעול.

במקרים אלה העיכובים נבעו מכשלי ממשלה ורגולציה לא פחות מהתנגדות ועדים, וברפורמת התעופה בלטו בין המתנגדים דווקא שרי ישראל ביתנו. בכל שלוש הרפורמות התמונה חוזרת: השלב המכריע עבר, המבנה השתנה, וחלוקת המתנגדים אינה נופלת על הציר "שמאל מול ליכוד".

מהי הטענה שהמאמר בוחן?

הטענה הרווחת גורסת שהשמאל, ההסתדרות וועדי העובדים בולמים באופן שיטתי את רפורמות התחרות של הליכוד, וכי הליכוד לבדו הוא שהזניק את כלכלת ישראל. נתניהו עצמו הזין את המסגור הזה.

בנאום בכנסת בנובמבר 2014, לפי "מעריב", אמר: "לקחנו שלל רפורמות בכלכלה. עברנו את קפריסין, יוון, איטליה, ספרד והזנקנו את כלכלת ישראל".

לצד ייחוס הרפורמות לעצמו, נתניהו מיצב את העבודה המאורגנת כמכשול. לפי "ויקיפדיה", הוא יצא בסדרת הצהרות נגד ההסתדרות ברוח מרגרט תאצ'ר, ואף כינה עובדים מאורגנים "אויבים", לצד קריאה להגביל את זכות השביתה בגין רפורמות מבניות. הצגת ההסתדרות כחוסמת התחרות שירתה נרטיב פוליטי מובהק.

שלוש הרפורמות הנבדקות כאן – חשמל, תעופה ונמלים – מעמידות את הטענה במבחן העובדות. בכל אחת מהן השלב המכריע עבר, ובאף אחת מהן חלוקת התומכים והמתנגדים אינה נופלת על הציר "שמאל מול ליכוד".

מה היה תפקידה של ההסתדרות בהסכם רפורמת החשמל?

ההסתדרות הייתה צד חתום שאפשר את רפורמת החשמל. לפי הרפורמה בחברת החשמל ב"ויקיפדיה", פרטי הרפורמה במשק החשמל סוכמו יחד עם ההסתדרות והחברה במאי 2018, לאחר 22 שנות ניסיונות. זהו הסכם עבודה חתום, לא התנגדות.

הרפורמה נבנתה על מיקוח ארוך על תנאי המעבר. לפי דיווח ynet מ-17 במאי 2018, משרדי האוצר והאנרגיה, ההסתדרות וחברת החשמל הציגו את מתווה הרפורמה הסופי ואת ההסכם הקיבוצי החדש, שכלל צמצום של כ-25% ממצבת כוח האדם ופרישה של כ-1,800 עובדים.

על ההסכם חתמו יו"ר ההסתדרות דאז אבי ניסנקורן ויו"ר ארגון עובדי החברה מיקו צרפתי, לצד שרי האוצר והאנרגיה משה כחלון ויובל שטייניץ. ניסנקורן הגדיר זאת "אחת הרפורמות המורכבות שליוויתי".

מה שינתה רפורמת החשמל בשוק החשמל הישראלי בפועל?

רפורמת החשמל הובילה למבנה שוק חדש ולצמצום כוח אדם ממשי, ויושמה בפועל. לפי ויקיפדיה, חברת החשמל שומרת על המונופול בהולכה ובחלוקה, ואילו תחום אספקת החשמל נפתח לתחרות באופן הדרגתי כדי לעודד כניסת חברות פרטיות.

הצד התעסוקתי של הרפורמה בוצע גם הוא. חברת החשמל נדרשה לצמצם אלפי משרות לאורך שמונה שנים, וההסכם הקיבוצי שנחתם במאי 2018 בין ההסתדרות, האוצר וחברת החשמל נועד ליישם זאת.

במקביל נכנסו יצרנים פרטיים לשוק: יצרני חשמל פרטיים החלו לייצר חשמל בישראל כבר ב-2013, וחלקם באספקה גדל עם השנים, עד לכ-40% מייצור החשמל ב-2023. המבנה שהרפורמה יצרה עובד.

מדוע התעכבה רפורמת החשמל שנים כה רבות?

העיכוב הארוך ברפורמת החשמל נבע מכשל ממשלתי מתמשך לא פחות מהתנגדות ועדים. לפי ויקיפדיה, ועדות ממשלתיות שונות, ובהן ועדת ורדי וועדת צ'ימנסקי, המליצו לאורך שנים על פתיחת השוק לתחרות ועל הפרדת תחומי הייצור, ההולכה והאספקה – אך ההמלצות לא יושמו במשך למעלה משני עשורים.

הסיבה לעיכוב הייתה מיקוח ממושך על תנאי מעבר, לא סירוב עקרוני לתחרות. השינוי נבנה בהדרגה כדי לשמור על יציבות ההפעלה תוך פתיחת השוק. בתחום המתח הנמוך הוסכם שחברת החשמל תוכל לחזור ולהתחרות רק לאחר שנתח השוק שלה יירד מתחת ל-60% מהצרכנים – פשרה מוסכמת בין הצדדים.

עיכוב של 22 שנה, שבמהלכן התחלפו שבע ממשלות, מצביע על כשל ממשלתי לא פחות מאשר על התנגדות עובדים.

האם רפורמת "שמיים פתוחים" בתעופה נבלמה בידי השמאל?

לא. רפורמת התעופה אושרה ברוב מוחץ, ובין מתנגדיה בלטו דווקא שרי ישראל ביתנו. לפי דיווח ynet מ-21 באפריל 2013, הסכם "שמיים פתוחים" אושר בממשלה ברוב של 16 תומכים מול שלושה מתנגדים בלבד, אף ששביתה התקיימה במקביל.

הרכב המתנגדים סותר את החלוקה הפשוטה "שמאל מול ליכוד". לפי ynet, בין שלושת המתנגדים היו שני שרים מישראל ביתנו – יצחק אהרונוביץ' וסופה לנדבר – מפלגת ימין שהתייצבה מול הרפורמה מטעמי הגנה על החברות הישראליות. המתנגד השלישי היה עמיר פרץ מהעבודה. כלומר, רוב המתנגדים הגיעו דווקא מהימין, וההצבעה אינה מסתדרת על ציר אידאולוגי פשוט.

ראש הממשלה תמך במפורש. לפי הדיווח, נתניהו אמר בדיון שמטרת הרפורמה היא הורדת מחירי הטיסות מישראל ואליה והגברת התיירות הנכנסת. לפי ויקיפדיה, ההסכם מבטל את ההגבלות על מספר החברות הרשאיות לטוס בין מדינה למדינה ועל תדירות הטיסות.

מה יושם בהסכם "שמיים פתוחים" בתעופה בפועל?

רפורמת התעופה נכנסה לתוקף בהדרגה, לפי מנגנון מעבר מוסכם. לפי ynet, ההסכם נכנס לתוקף באפריל 2014, ועד אז התנהלו מגעים מול חברות התעופה על צעדים לשיפור כושר התחרות של החברות הישראליות. תקופת המעבר איזנה בין פתיחת השוק להגנה זמנית על השחקנים המקומיים.

התוצאה בשטח הייתה תחרות ממשית וירידת מחירים. לפי סקירת האיחוד האירופי ומשרד התחבורה מ-2023, עשור לאחר האישור הפכה הטיסה לאירופה לנגישה, וההסכם הזמני מ-2013 הוביל לירידה משמעותית במחירי הטיסות. לפי ויקיפדיה, ב-18 ביוני 2020 אשרר הפרלמנט האירופי את ההסכם באופן סופי וקבוע.

מה קרה בהפרטת הנמלים ובהתנגדות הוועדים?

גם בנמלים עבר השלב המכריע, והמתנגדים כללו ועדים שפעלו דרך הליכוד עצמו. לפי כלכליסט, ב-2014 קרא יו"ר ועד נמל חיפה לעובדי הנמל ולבני משפחותיהם להתפקד לליכוד כדי למנוע הקמת נמל חדש או הפרטה, בניסיון להשפיע על שר התחבורה ישראל כ"ץ מתוך מפלגת השלטון.

המאבק הזה נכשל. לפי אותה סקירה, כמו באשדוד, גם בחיפה הוקם נמל פרטי חדש. הנמלים החדשים – נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום באשדוד – החלו לפעול והביאו לתוספת קיבולת ולתחרות. ההתנגדות באה מוועדי עובדים שפעלו בתוך הליכוד, לא מהשמאל, וגם היא לא עצרה את המהלך.

כיצד משתוות שלוש רפורמות התחרות זו לזו

הטבלה מראה מגמה אחת: בכל שלושת התחומים הרפורמה עברה את השלב המכריע, ובכל אחד מהם היא תורגמה למבנה שוק חדש. עמודת "מי חתם או הרוב" מפרקת את הנחת הציר הקבוע: בחשמל חתמה ההסתדרות, ובתעופה התנגדו שרי ימין.

שאלות שעולות מן הנתונים

האם ההסתדרות חתמה על רפורמת החשמל?

כן. לפי הרפורמה בחברת החשמל בוויקיפדיה, פרטי הרפורמה סוכמו עם ההסתדרות והחברה במאי 2018, וההסכם הקיבוצי המיישם נחתם באותו חודש בין ההסתדרות, האוצר והחברה.

האם רפורמת החשמל באמת יושמה?

כן. תחום אספקת החשמל נפתח לתחרות באופן הדרגתי, ויצרנים פרטיים הגיעו לכ-40% מהייצור עד 2023, לצד צמצום אלפי משרות בחברה.

מי התנגד לרפורמת "שמיים פתוחים"?

לא רק השמאל, אלא בעיקר הימין. לפי ynet מ-21 באפריל 2013, ההסכם אושר ברוב של 16 מול שלושה, בהם שני שרי ישראל ביתנו. החלוקה "שמאל מול ליכוד" אינה מתארת את ההצבעה.

האם העיכובים ברפורמות נבעו רק מהוועדים?

לא. רפורמת החשמל התעכבה 22 שנה שבמהלכן התחלפו שבע ממשלות, אף על פי שוועדות ממשלתיות / למרות שוועדות ממשלתיות המליצו עליה שוב ושוב. העיכוב היה כשל רגולטורי-ממשלתי לא פחות מהתנגדות עובדים.

האם רפורמת התעופה הורידה מחירים בפועל?

כן. לפי סקירת האיחוד האירופי ומשרד התחבורה מ-2023, ההסכם משנת 2013 הוביל לירידה משמעותית במחירי הטיסות לאירופה, ועשור לאחר האישור הטיסה לאירופה הפכה נגישה.

מקורות עיקריים: הרפורמה בחברת החשמל – ויקיפדיה; ynet, "שמיים פתוחים" אושר, 21 באפריל 2013; ויקיפדיה, הסכם שמיים פתוחים; כלכליסט, על ועדי העובדים בנמלים והתפקדותם לליכוד; דיווחי התקשורת על ההסכם הקיבוצי ברפורמת החשמל.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.