ההצעה להאריך את חוק יו"ש נדחתה בפער של שישה קולות, 58 מול 52. מרע"ם הצביע נגד חבר כנסת אחד בלבד, ושלושת חבריה האחרים נעדרו. קול הנגד הקואליציוני השני היה של ג'ידא רינאווי-זועבי ממרצ, ולא מרע"ם.
את החוק הפילה בפועל האופוזיציה, והרוב הקואליציוני כבר אבד חודשיים קודם, עם פרישת עידית סילמן.
התשובה לשאלה אם רע"ם הפילה את תקנות יהודה ושומרון והביאה לקריסת ממשלת בנט-לפיד היא שלילית, ומכמה טעמים בלתי תלויים זה בזה.
ההצעה להארכת התקנות נדחתה במליאה ב-6 ביוני 2022 ברוב של 58 מתנגדים מול 52 תומכים, פער של שישה קולות ולא הכרעה בקול בודד. מרע"ם הצביע נגד חבר כנסת אחד בלבד, מאזן גנאים, בעוד שלושת חבריה האחרים נעדרו מן ההצבעה. קול הנגד הקואליציוני השני בא ממרצ, לא מרע"ם.
את החוק הפילה בפועל האופוזיציה בראשות נתניהו, שהצביעה נגד חקיקה שהיא עצמה תומכת בה כדי להפיל את הממשלה. ומעל לכול, הממשלה כבר איבדה את הרוב שלה כחודשיים קודם לכן.
הטענה הנבחנת כאן, ומה עומד מאחוריה
בשיח הימין נקשרו שתי נפילות זו בזו: נפילת חוק תקנות יהודה ושומרון ונפילת ממשלת בנט-לפיד. האצבע הופנתה אל רע"ם, המפלגה הערבית שישבה לראשונה בקואליציה בהובלת מפלגות ציוניות.
שר המשפטים יריב לוין נתן לטענה ניסוח רשמי כשהעלה מחדש את החוק בכנסת ה-25. לפי דיווח חדשות 13, לוין אמר שהממשלה הקודמת "נשענה על תמיכה של מפלגה אחת לפחות שרצתה לפגוע במפעל ההתיישבות ביו"ש".
זו התמצית של הטענה: מפלגה ערבית בקואליציה חיסלה כביכול את התשתית החוקית של הנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון, ובכך הוכיחה שממשלה התלויה בקולות ערביים מסכנת את אופייה היהודי של המדינה ואת מפעל ההתיישבות. הטענה נשענת על שני עוגנים ותו לא: חבר כנסת אחד מרע"ם אכן הצביע נגד, וממשלת בנט-לפיד אכן קרסה שבועות אחדים לאחר מכן.
כדי לבחון את הטענה צריך קודם להבין במה מדובר. תקנות יהודה ושומרון הותקנו על ידי שר הביטחון משה דיין ב-2 ביולי 1967, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, כדי להסדיר את המצב המשפטי שנוצר בשטחים שנתפסו.
הן עיקר הבסיס החוקי לתחולת המשפט והאכיפה הישראליים על ישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון. תקנה 2 מסמיכה בתי משפט בישראל לדון אזרח ישראלי על עבירה שביצע באזור, ותקנה 3 מקנה סמכויות שיטור למשטרת ישראל שם. מדי כמה שנים מוארך תוקפן בחקיקה, ובשנים האחרונות אחת לחמש שנים.
מטרתן להתמודד עם המצב שבו ישראל שולטת בשטח שאינה מחילה עליו רשמית את חוקיה, כך שבלעדיהן מתערערת היכולת להחיל את הדין הפלילי הישראלי על מתנחלים ולהפעיל כלפיהם אכיפה ושיפוט. במילים אחרות, מדובר בחקיקה שהימין וההתיישבות תומכים בה, ולא מתנגדים לה. זו נקודת הפתיחה שבלעדיה הטענה כולה מאבדת את הבסיס.
זה גם ההקשר הרחב שבו יש לקרוא את ההצבעה. ממשלת בנט-לפיד קמה ביוני 2021 כ"ממשלת שינוי" רחבה, שנמתחה מן הימין (ימינה, תקווה חדשה וישראל ביתנו) ועד מרצ ורע"ם, אחרי כשלוש שנים של משבר פוליטי וארבע מערכות בחירות.
סיעתו של בנט מנתה שבעה מנדטים בלבד, ובפועל שישה. קואליציה כזו הייתה שברירית מיסודה, וההצבעה על התקנות ביוני 2022 לא יצרה את השבריריות הזאת אלא חשפה אותה.
עיקרי הממצאים
ההצעה להארכת התקנות נדחתה ב-6 ביוני 2022. לפי דיווח ב"גלובס" מיום ההצבעה התוצאה הייתה 58 מתנגדים מול 52 תומכים, פער של שישה קולות ולא הכרעה בקול בודד.
מרע"ם הצביע נגד חבר כנסת אחד בלבד. לפי גלובס, רק מאזן גנאים הצביע נגד, בעוד שלושת חברי הכנסת של רע"ם האחרים נעדרו מן המליאה. איש מרע"ם לא הצביע נגד כגוש.
קול הנגד הקואליציוני השני היה של ג'ידא רינאווי-זועבי ממרצ, לא מרע"ם, כפי שמתעד דיווח גלובס. שני קולות הנגד הגיעו משתי סיעות שונות.
גם מעבר היפותטי של כל ארבעת ח"כי רע"ם לתמיכה היה משאיר את ההצעה נופלת 57 מול 56, כפי שמראה חישוב על בסיס תוצאת ההצבעה.
הרוב הקואליציוני אבד עוד קודם לכן. פרישת עידית סילמן באפריל 2022 הותירה את הקואליציה בלי רוב, כפי שמתאר הערך בוויקיפדיה על ממשלת בנט-לפיד, חודשיים לפני נפילת התקנות.
לא נוצר ואקום משפטי. פיזור הכנסת הפעיל הארכה אוטומטית של התקנות מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, ובינואר 2023 האריכה אותן הכנסת ה-25 בחמש שנים.
מי הצביע נגד הארכת תקנות יהודה ושומרון ב-6 ביוני 2022?
שני קולות הנגד הקואליציוניים לא באו מאותה מפלגה. לפי דיווח גלובס מיום ההצבעה, מרע"ם הצביע נגד מאזן גנאים לבדו, בעוד שלושת ח"כי רע"ם האחרים, ובהם יו"ר המפלגה מנסור עבאס, נעדרו מן המליאה. עידית סילמן מימינה, שהודיעה מראש שתתנגד, אף היא נעדרה בסופו של דבר. כלומר מרע"ם עצמה יצא קול נגד אחד בלבד, לצד שלוש היעדרויות.
רע"ם לא הצביעה נגד החוק כגוש. הרוב המוחץ של 58 המתנגדים הורכב מחברי האופוזיציה, כפי שמתעד הערך בוויקיפדיה על התקנות, ורק שניים מהם היו חברי קואליציה – גנאים ורינאווי-זועבי – משתי סיעות שונות. ייחוס נפילת החוק ל"רע"ם" מטיל על מפלגה בת ארבעה מנדטים, שרק אחד מהם הצביע נגד, את מה שעשה גוש גדול בהרבה.
ההבחנה בין קול נגד להיעדרות אינה עניין של ניסוח. היעדרות אינה נרשמת כהתנגדות. ייחוס ארבעה קולות נגד לרע"ם, במקום קול נגד אחד והיעדרות של שלושה, מכפיל באופן מלאכותי את מספר מתנגדיה הפעילים, ומטשטש את העובדה שקולות הנגד הקואליציוניים חצו שתי סיעות בעלות זהויות שונות לגמרי – מפלגה ערבית ומפלגת שמאל יהודית.
גם טעות הזהות אינה זניחה. ג'ידא רינאווי-זועבי מעולם לא הייתה חברת רע"ם אלא חברת מרצ, כפי שמצוין בדיווח גלובס. כל תיאור שמציג את שני קולות הנגד הקואליציוניים כ"קולות רע"ם" מתבסס על עובדה שגויה.
האם רע"ם לבדה יכלה להציל את הארכת תקנות יהודה ושומרון?
לא. גם מעבר היפותטי של כל ארבעת ח"כי רע"ם לתמיכה לא היה משנה את התוצאה. נקודת המוצא היא הנתון הרשמי: לפי דיווח גלובס, ההצעה נדחתה 58 מול 52.
החשבון פשוט. אילו שלושת ח"כי רע"ם הנעדרים היו מצביעים בעד, ואילו גנאים היה מחליף את קולו מנגד לבעד, התוצאה הייתה מגיעה ל-57 נגד ו-56 בעד, וההצעה עדיין הייתה נופלת.
כדי להפוך את הכף נדרש שינוי נוסף מעבר לרע"ם: תמיכת רינאווי-זועבי ממרצ, מעבר של חבר אופוזיציה, או שינוי בהיעדרויות אחרות. פער ששת הקולות היה רחב מכפי שמפלגה בת ארבעה מנדטים יכלה לגשר עליו לבדה.
מדוע האופוזיציה הצביעה נגד חקיקה שהימין בדרך כלל תומך בה?
מפני שהאופוזיציה בחרה להשתמש בחוק חיוני כדי להמחיש את חולשת הקואליציה. מדובר בחקיקה שגוש הימין תומך בה כרגיל – סמכות של בתי משפט ישראליים לדון ישראלים על עבירות באזור, והפעלת סמכויות שיטור ומעצר ביהודה ושומרון. גוש נתניהו בחר להתנגד לה בכל זאת, כמהלך פרלמנטרי מכוון להפלת הממשלה, גם במחיר הפלת חוק שהוא עצמו מזוהה עימו.
עדות לכך אפשר למצוא בדבריו של גדעון סער עצמו. כשעלתה החקיקה מחדש בכנסת ה-25, בינואר 2023, אמר סער, כפי שדווח ב"חדשות 13", כי בקדנציה הקודמת האופוזיציה "פעלה בניגוד לאינטרס הלאומי כשהפילה את החוק", והוסיף: "אנחנו אופוזיציה לממשלה אבל לא אופוזיציה למדינה".
במילים אחרות, שר בכיר מן הימין תיאר את הפלת החוק ב-2022 כמעשה של האופוזיציה, לא של רע"ם. כך יצא שקולות הנגד חצו את המפה הפוליטית, באופן שאין לו דבר עם מפלגה ערבית שמסכנת אינטרסים יהודיים.
מתי איבדה ממשלת בנט-לפיד את הרוב שלה בכנסת?
לפני משבר תקנות יו"ש. פרישת עידית סילמן מהקואליציה באפריל 2022 הותירה את הממשלה בלי רוב, כפי שמתואר בערך ויקיפדיה על ממשלת בנט-לפיד, ומאותו רגע התקשתה הקואליציה להעביר חוקים. המשמעות היא שהממשלה נכנסה להצבעת התקנות ביוני כשהיא כבר חסרת רוב. הצעת התקנות הייתה מבחן שהתקיים בתנאי חולשה קיימים – היא לא יצרה את החולשה אלא חשפה אותה.
כרונולוגיית המשברים ארוכה. עוד בפברואר 2022 הודיעה כחול לבן שלא תשתתף בחלק מן ההצבעות, ובאותו חודש התפטר השר אלי אבידר מישראל ביתנו. פרישת סילמן באפריל שברה את הרוב, ומאותו רגע התגלגלו מרידות נוספות.
בהצבעה על התקנות עצמה תקף ניר אורבך מימינה את רע"ם והכריז ש"הניסוי נכשל", כפי שצוטט ב"גלובס", וימים אחדים לאחר מכן הודיע כי אינו רואה עצמו עוד חלק מן הקואליציה. ההתפוררות הסופית באה אחרי רצף של כשלים, לא אחרי אירוע בודד.
גם ההודעה על פיזור הכנסת נמסרה, לפי כלכליסט, "לאחר שמוצו הניסיונות לייצב את הקואליציה", בתום יותר מחודשיים של טלטלה שהחלה עם פרישת סילמן.
האם פקיעת תקנות יהודה ושומרון יצרה בפועל ואקום משפטי?
לא. האזהרה מפני קריסה באה מראש הממשלה נפתלי בנט עצמו. לפי דיווח ynet מיום ההודעה על פיזור הכנסת, בנט אמר שקיבל את ההחלטה אחרי שהבין כי בלי פיזור אין דרך להאריך את התקנות, וכי פקיעתן תכניס את המדינה ל"קיפאון".
כלכליסט הוסיף שבנט חשש מכאוס של ממש, משום שאם התקנות יפוגו לא יהיה אפשר להחיל את הדין הפלילי הישראלי בהתנחלויות. אלא שאזהרה זו תיארה תרחיש אפשרי, לא את מה שקרה בפועל.
חשוב מכך, פיזור הכנסת לא היה רק תוצאה של המשבר אלא גם המנגנון שמנע את הוואקום. כפי שמסביר ערך ויקיפדיה על הממשלה, זו הייתה החלטה יזומה לפזר את הכנסת עוד לפני פקיעת התקנות, מתוך ידיעה שפיזור כזה יאריך אותן אוטומטית בתקופת ממשלת המעבר, מכוח סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת.
וכך היה. התקנות המשיכו לחול, ובינואר 2023 האריכה אותן הכנסת ה-25 בחמש שנים נוספות. הוואקום המשפטי שעליו הזהירו פשוט לא אירע.
מדוע אישור החוק בכנסת ה-25 אינו מוכיח שרע"ם הייתה "הבעיה"?
מפני ששתי ההצבעות שיקפו שני מערכים פוליטיים שונים, לא היעלמות של רע"ם מן המשוואה. בינואר 2023, כפי שדווח בחדשות 13, האריכה הכנסת ה-25 את התקנות, והפעם הליכוד ושותפיו – שהתנגדו לחוק ב-2022 – היו הם עצמם הקואליציה שהעבירה אותו.
ההצבעה שקודם לכן שימשה נשק להפלת הממשלה הפכה לחקיקה שגרתית. מה שהתחלף לא היה נוכחות המפלגה הערבית אלא תפקידיהן של הקואליציה והאופוזיציה. ההשוואה בין שתי ההצבעות ממחישה עד כמה התוצאה ב-2022 הייתה תלויה באסטרטגיה אופוזיציונית ובמאזן הכולל, ולא בזהות המפלגה הערבית בקואליציה.
מה קבע את גורל תקנות יהודה ושומרון?
| נתון | ערך | משמעות | מקור |
|---|---|---|---|
| תוצאת ההצבעה, 6.6.2022 | 58 נגד, 52 בעד | פער של שישה קולות, לא הכרעה בקול בודד | גלובס |
| קולות נגד מרע"ם | 1 (גנאים), ועוד 3 היעדרויות | לא גוש מגובש נגד | גלובס |
| קול הנגד הקואליציוני השני | רינאווי-זועבי (מרצ) | קול קואליציוני שני, ממרצ ולא מרע"ם | גלובס |
| מעבר היפותטי של כל רע"ם לתמיכה | 57 נגד, 56 בעד | עדיין נפילה | חישוב על בסיס גלובס |
| אובדן הרוב הקואליציוני | אפריל 2022, פרישת סילמן | חודשיים לפני נפילת התקנות | ויקיפדיה |
| הארכה אוטומטית עם הפיזור | סעיף 38, הוארך עד 2028 | לא נוצרה קריסה משפטית | ויקיפדיה |
הטבלה מציגה שישה נתונים לאורך ציר סיבתי אחד. מן התוצאה המספרית של ההצבעה, דרך פירוק מפת קולות הנגד וזיהוי הסיעה של הקול השני, אל החשבון ההיפותטי שמראה שרע"ם לבדה לא יכלה להפוך את הכף, ואל שני העוגנים המבניים – אובדן הרוב עוד באפריל וההארכה הסטטוטורית שמנעה ואקום. כל הנתונים יחד מצביעים על ריבוי גורמים, ולא על סיבה בודדת ובוודאי לא על מפלגה אחת.
שאלות שעולות מן הנתונים
האם רע"ם הצביעה נגד הארכת תקנות יהודה ושומרון כגוש? לא. לפי גלובס, רק מאזן גנאים הצביע נגד, ושלושת חברי הכנסת האחרים של רע"ם נעדרו. קול נגד אחד ושלוש היעדרויות אינם עמדה מפלגתית אחידה נגד החוק.
האם ג'ידא רינאווי-זועבי הייתה חברת רע"ם? לא. לפי גלובס, רינאווי-זועבי הייתה חברת מרצ. ייחוס קולה לרע"ם מכפיל באופן שגוי את מספר קולות הנגד של המפלגה ומטשטש את העובדה שהמשבר חצה שתי סיעות שונות.
האם רע"ם יכלה לבדה להעביר את הארכת תקנות יהודה ושומרון? לא. גם אילו הצביעו כל ארבעת ח"כי רע"ם בעד, לפי תוצאת ההצבעה המאזן היה עומד על 57 נגד ו-56 בעד, עדיין מתחת לרוב הנדרש. פער ששת הקולות היה גדול מכפי שמפלגה בת ארבעה מנדטים יכלה לגשר עליו לבדה.
מתי איבדה ממשלת בנט-לפיד את הרוב שלה בכנסת? באפריל 2022. פרישת עידית סילמן הותירה את הקואליציה בלי רוב, כפי שמתאר ערך ויקיפדיה, חודשיים לפני נפילת התקנות ביוני. הממשלה נכנסה להצבעה כשהיא כבר במיעוט.
האם פקיעת תקנות יהודה ושומרון גרמה לקריסה משפטית בפועל? לא. פיזור הכנסת הפעיל את סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, שהאריך את התקנות אוטומטית, וכפי שמסביר ערך ויקיפדיה, בנט ולפיד פיזרו את הכנסת מתוך ידיעה שכך יובטח המשך תוקפן. לא נוצר ואקום.
מדוע החוק עבר בכנסת ה-25? בשל שינוי במערך הפוליטי כולו. לפי חדשות 13, הליכוד ושותפיו, שהתנגדו לחוק ב-2022, היו הם עצמם הקואליציה שהעבירה אותו בינואר 2023. המעבר משקף אסטרטגיה פרלמנטרית, ולא מהווה הוכחה לכך שרע"ם הייתה החסם.
מקורות: "גלובס", כישלון החוק במליאה ופירוט קולות הנגד וההיעדרויות, 6 ביוני 2022 (globes.co.il); N12 עושה סדר, מהו חוק יו"ש ומה תפקידו, יוני 2022 (mako.co.il); ynet, הצהרת בנט על פיזור הכנסת והמניע למניעת קריסה, 21 ביוני 2022; "כלכליסט", בנט חשש מכאוס אם התקנות יפוגו, 21 ביוני 2022; חדשות 13, הארכת התקנות בכנסת ה-25, דברי לוין וסער, 10 בינואר 2023; ויקיפדיה, תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון); ויקיפדיה, ממשלת ישראל השלושים ושש.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו