מכינת "בני דוד" בעלי עלתה לאחרונה לכותרות בעקבות התייחסות ביקורתית של פוליטיקאים אל הנעשה בה. מהי המכינה הזאת?
מי הקים את מכינת "בני דוד" בעלי?
מכינת "בני דוד" הוקמה ב-1988 בהתנחלות עלי שבחבל בנימין בגדה המערבית, ביוזמת הרב אלי סדן והרב יגאל לוינשטיין. מדובר במכינה קדם-צבאית דתית-לאומית, המיועדת להכשיר צעירים לקראת שירות בצה"ל. לצידה קם בהמשך גם בית מדרש לבוגרי צבא באותו מקום.
ב-2016 הוענק לרב סדן פרס ישראל על תרומתו לחברה ולמדינה, ובנימוקי הוועדה צוין תפקידו כ"גשר" בין חלקי החברה הישראלית. למכינה יש גם ישיבה גבוהה לבוגרי צבא, בראשות הרב אליעזר קשתיאל.
מה מלמדים במכינת "בני דוד" בעלי?
מבחינה מוסדית, מכינות קדם-צבאיות פועלות מכוח חוק המחייב אותן לחנך לנאמנות למדינת ישראל "כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית", כלשונם של מגילת העצמאות וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אלא שתוכן החינוך הנלמד במכינה, כפי שהוא עולה משיעורים שנמסרו על ידי מייסדיה ומוריה במשך עשרות שנים, מציג תמונה שונה בתכלית.
הרבנים המלמדים במכינת "בני דוד" שייכים לזרם קיצוני בתוך הציונות הדתית. הם רואים את עצמם כממשיכי המסורת של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הנחשב לאב הרוחני של הציונות הדתית (אם כי רוב הרבנים ורוב הזרמים בציבור הדתי-לאומי רואים את עצמם כממשיכי הרב קוק, ביניהם גם זרמים שאורח מחשבתם הפוליטי והדתי שונה מאוד מזה של רבני "בני דוד").
הרב קוק כתב כי המפעל הציוני הוא שלב בתהליך גאולה אלוהי – "אתחלתא דגאולה". הרבנים ב"בני דוד" מפרשים את דברי הרב קוק באופן פשטני: מדינת ישראל, לפי תפיסתם, נועדה להיות מכשיר הכנה לביאת המשיח.
על פי תפיסתם, גם החילונים שהקימו את המדינה פועלים, מבלי לדעת זאת, ככלי בידי ההשגחה העליונה. תפקידם ההיסטורי מוגדר כזמני: לבנות את "הקומה התחתונה" – התשתית המדינית והביטחונית – ולפנות את מקומם ל"קומה העליונה", שאותה אמורים להוביל תלמידי חכמים מבית מדרשה של הציונות הדתית המשיחית.
חלוקה זו מקבלת ביטוי בוטה בהוראה הפנימית של המכינה, שם מבחינים בין מה שהם מכנים "זרע אדם" – הציבור הדתי-משיחי – לבין מה שהם רואים כ"זרע בהמה" – הציבור החילוני. הבחנה זו מפורטת, במילים אלה, בהרחבה בשיעור "זרע אדם וזרע בהמה" הנלמד במכינה.
לפי הסבר שנמסר לתלמידים, "תפקידם ההיסטורי של החילונים הסתיים, ומעתה הם נתפסים כמכשול המעכב את התקדמות הגאולה". לפי האמונה הזו, ה"בהמות" החילוניות הקימו את המדינה ועסקו בעולם המעשה, ותפקידם של "בני האדם" האצילים – הדתיים – הוא להחליף את ה"בהמות" ולהוביל את מדינת ישראל להיות מדינת הלכה.
אך החילונים אינם צריכים להיעלב, כפי שהסביר הרב קשתיאל באותו שיעור:
אם אין יראת שמיים, אין חיי אדם באמת.
אין פה בני אדם… זה לא נקרא חיי אדם.
זה נקרא עדיין שחיי בהמה שוררים שם.
זאת אומרת, במקום שאין בו יראת אלוקים – עדיין לא יצאנו מכלל מעשה בהמה.
…
בהמה זה לא רע, זה בסדר גמור.
רק צריך לדעת שזה בהמה.
אין לנו שום דבר נגד בהמות.
מה היא "שיטת אלקנה"?
מורי המכינה מכנים את תוכנית הפעולה ארוכת הטווח שהם מאמינים בה "שיטת אלקנה", בהשראת דמותו המקראית של אלקנה בן ירוחם, אביו של שמואל הנביא. לפי המקרא, אלקנה ושמואל פעלו בתקופה שבה שררה שחיתות בחוגי הכהונה במשכן בשילה, ולפי הפרשנות של חז"ל אלקנה בנה תנועת תשובה כנגד השחיתות.
הרעיון מוצג בשיעורו של הרב אלי סדן, שם הוא מתאר את מה שהוא מכנה "המהפכה השלישית", שלטענתו היא המשך ישיר למפעלו של הרב קוק. הרעיון מבוסס על תוכנית דתית-פוליטית בת ארבעה שלבים:
- הכשרת "חיל חלוץ" משיחי במכינות ובישיבות.
- חדירה למוקדי כוח מרכזיים – צה"ל, שב"כ, המוסד, המגזר הציבורי, המשפט והתקשורת – תוך שימוש מוצהר בפרוטקציה לקידום "אנשי שלומנו", כפי שמפורט בשיעורו של הרב אופיר וולס.
- יצירת רוב ציבורי ופוליטי באמצעות גרעינים תורניים הפועלים במרכזים חילוניים.
- לאחר השגת רוב פרלמנטרי – מעבר למדינת הלכה שבה התורה היא חוקת המדינה.
הרב וולס הסביר את היגיון הפרוטקציה ללא היסוס:
אתה בא מתוך עולם של תורה תוך עולם של ערכים…
מתוך עולם של רצון של לקדם את מדינת ישראל עפ"י ערכי תורה.
אז כמעט אוטומטית בכל תפקיד, גם אם יש מישהו שהוא עם כיפה על הראש כנגדך, עדיין אתה יותר ראוי ממנו, למרות שמקצועית הוא יותר טוב.
מקצועיות היא חשובה, אבל יותר חשוב עולם הערכים, עולם המוסר, ועולם היראת שמיים.
במגזר הציבורי במציאות היום, מותר ומצווה, כמו שאומר החתם סופר, להפעיל פרוטקציות.
הרב סדן טען כי התוכנית כבר מתבצעת. בשיעור "האם שיטת אלקנה עובדת – חלק ב'" (שנמחק מהרשת) ציין סדן כי בוגרי המכינה מונים כבר בין 5,000 ל-6,000 איש, המפוזרים כיום בעמדות מפתח בצה"ל, בשב"כ, במוסד ובמגזר הציבורי.
סדן טוען בשיעור כי הרבנות הצבאית עברה שינוי מהותי בהרכבה. לטענתו, הרב הצבאי הראשי לשעבר אבי רונצקי גייס לתפקידי רבנים צבאיים בוגרים רבים של מוסדות חינוך מסוגה של המכינה בעלי.
הצלחתה של "בני דוד" בהחדרת בוגריה לעמדות מפתח הפכה אותה למודל מכונן עבור זרם שלם של מכינות קדם-צבאיות חרד"ליות שקמו בעקבותיה. הבולטת שבהן היא מכינת "קשת יהודה", שהוקמה ב-1991 בהתייעצות עם הרב סדן ובברכתו.
במכינה זו התחנך האלוף דוד זיני, שמונה לא מכבר לראשות שב"כ. דוגמה זו ממחישה כיצד המודל החינוכי-אידיאולוגי שגיבשה "בני דוד" לא נותר מוגבל למוסד אחד, אלא השתכפל למערך שלם של מכינות אחיות ברחבי הארץ, המזינות יחד את אותם ערוצי כוח במדינה.
איזה אישים ידועים למדו במכינות "קשת יהודה" ו"בני דוד"?
התוצאה המצטברת של פעילות המכינות הללו לאורך כמעט ארבעה עשורים ניכרת כיום בכמות ובדרגה של בוגריהן בעמדות ההשפעה המרכזיות במדינה. בין הבולטים שבהם:
- האלוף דוד זיני – בוגר מכינת "קשת יהודה", מכהן כראש שב"כ החל מאוקטובר 2025.
- האלוף רומן גופמן – למד במכינת "בני דוד" בעלי במהלך הפסקה מלימודיו האקדמיים בשירותו הצבאי, ומכהן כראש המוסד החל מיוני השנה.
- אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט – בוגר מכינת "בני דוד" בעלי.
- תא"ל (במיל') עופר וינטר – בוגר מכינת "בני דוד" בעלי, לשעבר מפקד חטיבת גבעתי, מייסד מפלגת עמך ישראל המתמודדת בבחירות.
- אלי גרונר – בוגר מכינת "בני דוד" בעלי, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
- יגאל דילמוני – בוגר מכינת "בני דוד" בעלי (מן המחזור הראשון), לשעבר ראש מועצת יש"ע.
רשימה זו אינה ממצה. עשרות בוגרים נוספים של מכינות חרד"ליות מסוגה של מכינת עלי משרתים כיום בדרגי פיקוד בצה"ל, במערכת המשפט, בשירות הציבורי ובתקשורת – עדות לכך ש"שיטת אלקנה" אינה רק חזון תאורטי, אלא תוכנית שהניבה תוצאות מוחשיות בהרכב הדרג הבכיר של מוסדות המדינה.
לסיכום: מכינת "בני דוד" בעלי היא הרבה מעבר למוסד חינוכי-צבאי שגרתי. במשך כמעט ארבעה עשורים היא גיבשה תפיסת עולם תאולוגית-פוליטית סדורה, תוכנית פעולה מוצהרת ("שיטת אלקנה"), רשת של מוסדות שצמחו בהשראתה, ובוגרים המשולבים כיום בעמדות מפתח בצבא, בשירותי הביטחון ובשירות הציבורי.
הכוונה המוצהרת של מייסדי המכינה היא מעבר למדינת הלכה שבה התורה היא חוקת המדינה.
שאלות העולות מן הנושא
מתי הוקמה מכינת "בני דוד" ומי ייסד אותה?
המכינה הוקמה בשנת 1988 בהתנחלות עלי שבשומרון, ביוזמת הרב אלי סדן והרב יגאל לוינשטיין. היא הייתה המכינה הקדם-צבאית הדתית-לאומית הראשונה שהוקמה בישראל.
מה מלמדים במכינת "בני דוד"?
המכינה מתיימרת להמשיך את משנתם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה קוק (אף כי בתוך הציונות הדתית יש מחלוקת סוערת על השאלה אם המכינה באמת ממשיכה את דרכם). המכינה רואה בהקמת מדינת ישראל שלב בתהליך גאולה אלוהי. לפי תפיסה זו, החילונים שהקימו את המדינה פועלים ככלי בידי ההשגחה העליונה, מבלי לדעת זאת.
מהי "שיטת אלקנה"?
זוהי תוכנית הפעולה ארוכת הטווח שמנהיגי המכינה קוראים לפעול בה, המבוססת על הכשרת חיל חלוץ משיחי, חדירה למוקדי כוח מרכזיים במדינה, יצירת רוב פוליטי-ציבורי, ולבסוף מעבר למדינת הלכה שבה התורה היא חוקת המדינה.
מהי ההבחנה בין "זרע אדם" ל"זרע בהמה"?
זוהי חלוקה תאולוגית הנלמדת במכינה בעלי, לפיה הציבור הדתי-משיחי מהווה "זרע אדם" בעל תפקיד רוחני, ואילו הציבור החילוני, שהקים את התשתית המדינית, מוגדר כ"זרע בהמה" שתפקידו ההיסטורי הסתיים.
האם קמו מכינות נוספות באותה רוח?
כן. "בני דוד" הפכה למודל שבעקבותיו קמו מכינות חרד"ליות נוספות, ובהן מכינת "קשת יהודה" שקמה ב-1991 לאחר התייעצות עם הרב אלי סדן, ובה התחנך האלוף דוד זיני, כיום ראש שב"כ.
אילו בכירים הם בוגרי המכינות "בני דוד" ו"קשת יהודה"?
בין הבולטים: דוד זיני (ראש שב"כ), רומן גופמן (ראש המוסד), אבי בלוט (אלוף פיקוד המרכז), עופר וינטר (לשעבר מפקד חטיבת גבעתי), אלי גרונר (לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה) ויגאל דילמוני (לשעבר ראש מועצת יש"ע).
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו