ערוץ 14 ממשיך לקבל הטבות רגולטוריות למרות שפקעו לפני כחצי שנה

בפברואר 2026 פקעו ארבע הוראות רגולטוריות שהחזיקו את ערוץ 14 של יצחק מירילשווילי במעמד "ערוץ זעיר": פטור מדמי רישיון לרשות השנייה, פטור מהחובה להקים חברת חדשות נפרדת, ההחריג ממגבלת ה-74% שהתיר למירילשווילי להחזיק 100% מהמניות, וההיתר להחזקה צולבת ברדיו קול חי.

כחצי שנה אחר כך הערוץ עדיין נהנה מהן.

ב-5 ביולי 2026 קנסה הרשות השנייה את הערוץ ב-75 אלף שקל על סירוב למסור את נתוני הכנסותיו לשנת 2025. באותו יום פרסם משרד התקשורת, בראשות השר שלמה קרעי, תקנות שיסדירו את הפטור שפקע רטרואקטיבית מפברואר.

במקביל ניהלה הממשלה מאבק שליטה על מועצת הרשות השנייה, וב-5 ביולי הודיעה שלא תכבד את פסיקת בג"ץ שהחזירה את המועצה הקודמת לתפקיד.

עיקרי הממצאים

• בפברואר 2026 פקעו ארבע הוראות רגולטוריות שהחזיקו את ערוץ 14 במעמד "ערוץ זעיר": פטור מדמי רישיון, פטור מחברת חדשות נפרדת, החריג ממגבלת 74% על בעל שליטה, והיתר לבעלות צולבת.
• ב-5 ביולי 2026 קנסה הרשות השנייה את ערוץ 14 ב-75 אלף שקל על סירוב למסור את נתוני הכנסותיו לשנת 2025. בדיקת TheMarker העריכה את הכנסות הפרסום של הערוץ ב-2025 בכ-150 מיליון שקל, כמעט פי שניים מהתקרה של 80 מיליון שקל.
• ב-5 ביולי פרסם שר התקשורת שלמה קרעי תקנות שיסדירו רטרואקטיבית מפברואר את הפטור שפקע. רפורמת חוק התקשורת של קרעי מעלה את סף "ערוץ זעיר" מ-80 מיליון ל-2 מיליארד שקל – שינוי שיהפוך את כל הערוצים המסחריים לזעירים.
• מינויה של ד"ר יפעת בן חי-שגב למועצת הרשות השנייה, עדה במשפט הפלילי של ראש הממשלה, נחסם בבג"ץ. חברי המועצה הקודמת התפטרו בלחץ קרעי כדי לרוקן את הצו מתוכן. ב-5 ביולי הודיעה הממשלה שלא תכבד את הפסיקה שהחזירה את המועצה לתפקוד.
• עתירת יש עתיד לפי חוק מימון מפלגות (2022) ביקשה להכריז על ערוץ 14 כ"גוף פעיל בבחירות". יו"ר ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית, דחה אותה בשל פער חקיקתי, תוך הכרה עקרונית שמגבלות על ערוץ תעמולה אינן פגיעה בחופש הביטוי.

תחת אילו הקלות פעל ערוץ 14 עד פברואר 2026?

מעמדו הרגולטורי של ערוץ 14 מכונה "בעל רישיון זעיר", ומקנה לו ארבע הקלות מרכזיות שאינן חלות על שני ערוצי החדשות המסחריים הגדולים, קשת ורשת:

• פטור מדמי רישיון שנתיים לרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
• פטור מהחובה להקים חברת חדשות נפרדת שתפעל תחת מנגנון פיקוח ייעודי.
• חריג ממגבלת 74% על בעל שליטה, שהתיר למירילשווילי להחזיק 100% מהמניות.
• היתר לבעלות צולבת – כלומר, החזקה משותפת של טלוויזיה ורדיו "קול חי".

לפי החוק, הערוץ חייב להכניס פחות מ-80 מיליון שקל בשנה כדי להיות זכאי להטבות אלו.

ההסדר נקבע ב-2018 (תיקון 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו) לתקופת מעבר של חמש שנים, הוארך פעמיים, ולבסוף אישרה הכנסת ב-25 ביולי 2024 את תיקון מס' 49, שהאריך את ההטבה לשמונה שנים.

התאריך שנקבע בתיקון האחרון פקע ב-25 בפברואר 2026. מאותו יום, ארבע ההקלות שהוקנו במסגרת "תקופת המעבר" הפסיקו לחול על ערוץ 14, וגם על שלושת בעלי הרישיון הזעיר הנוספים.

לפי ניתוח מכון זולת של יולי 2024 שקדם להארכה, ההטבות "נתפרו למידותיו של ערוץ 14, גם אם חלות על שלושה ספקי שידורים נוספים".

האם ערוץ 14 בכלל עומד בתנאי "ערוץ זעיר"?

בלי נתוני ההכנסות אי אפשר להכריע אם הערוץ עומד בסף 80 מיליון השקל. החוק מחייב בעלי רישיון זעיר למסור דוח שנתי עד 31 במרץ, והרשות דרשה את הנתונים ל-2025 עוד בינואר 2026. הערוץ לא מסר אותם, ובאפריל ביקש דחייה של ארבעה חודשים, והרשות דחתה את הבקשה. במאי נפתח הליך הפרה. הערוץ לא הגיב להליך ההפרה.

ב-5 ביולי 2026 קנסה אותו ועדת ההפרות ב-75 אלף שקל, והטילה עליו קנס נוסף על תנאי אם הנתונים לא יועברו עד 9 ביולי. גם להחלטה הזו לא הגיב הערוץ.

במכתב ההפרה נקבע ש"יש לראות בחומרה את התנהלות הערוץ, ובפרט התעלמותו מהוראות החוק והנחיות הרשות", כיוון שעיכוב כזה עלול להביא למצב שבו בעל רישיון ימשיך "ליהנות" בניגוד לחוק מהקלות ופטורים שלהם זכאי בעל רישיון זעיר, אף שאינו כזה עוד.

בדיקה של יסמין גואטה מ-TheMarker מצאה שהכנסות הפרסום של הערוץ ב-2025 חצו את הרף בפער משמעותי, וההערכה בשוק עומדת על כ-150 מיליון שקל בשנה, כמעט פי שניים מהתקרה. הקנס של 75 אלף שקל הוא הסנקציה היחידה שהופעלה על הפרת חובת הדיווח.

האם הבעלות של מירילשווילי בערוץ 14 וברדיו קול חי עדיין חוקית?

שתי הבעלויות של מירילשווילי בערוץ 14 וברדיו קול חי נשענות על הוראה זמנית שפקעה בפברואר 2026. בדרך כלל, בעל שליטה מוגבל ל-74% מהמניות, ומגבלת הבעלות הצולבת אוסרת החזקה משותפת של טלוויזיה ורדיו. ההוראה שהתירה את שתיהן פקעה, ועד כה לא קיבל הרגולטור החלטה על מעמדן.

בשנה שעברה רכש מירילשווילי את 20% הנותרים מ"קול חי" בכ-4 מיליון שקל, לפי בדיקת יסמין גואטה ב-TheMarker. לאחר פקיעת ההיתר בפברואר 2026 נמצאת הבעלות הכפולה ללא בסיס חוקי.

ב-5 באוגוסט פנו עו"ד זהרה אלטמן-רפאל ועו"ד אלעד מן, מטעם עמותת הצלחה ולובי 99, אל הרשות השנייה בדרישה להכריע במעמד הבעלות הצולבת שנמצאת בפועל בניגוד לחוק. הרשות לא הגיבה.

ב-2 בספטמבר פנתה גם התנועה לאיכות השלטון וביקשה להבהיר "האם ערוץ 14 ממשיך ליהנות מהטבות רגולטוריות וכלכליות כבעל רישיון זעיר בתקופת הבחינה, ומהו הבסיס החוקי לכך". התנועה גילתה שהרשות "לא השלימה את בחינת מעמדו הרגולטורי לשנת 2026" ומעמדו של הערוץ מוצג כ"נמצא בבחינה", והוסיפה שאם לא תתקבל תגובה עד 6 בספטמבר "תישקל פנייה לערכאות".

איך פועלת הממשלה לטובת שימור המעמד של ערוץ 14?

הממשלה פועלת בשני מסלולים להשאיר את ערוץ 14 בתנאים המקלים: בטווח המיידי, תקנות רטרואקטיביות שיסדירו את הפטור שכבר פקע; בטווח הארוך, רפורמת חוק שתהפוך את ההגדרה למיושנת.

משרד התקשורת פרסם ב-5 ביולי 2026 תקנות חדשות להערות הציבור, בטענה שיש "צורך דחוף בתיקון התקנות שהתעורר נוכח פקיעתה של הוראת המעבר". מוצע שהתקנות יחולו רטרואקטיבית מפברואר, ורפורמת חוק התקשורת של קרעי מעלה את סף "ערוץ זעיר" מ-80 מיליון ל-2 מיליארד שקל, דבר שיהפוך את כל הערוצים המסחריים לזעירים.

במקביל, ניסתה הממשלה לשנות את הרכב מועצת הרשות השנייה. ב-24 במרץ 2026 הצביעה הממשלה על מינוי ד"ר יפעת בן חי-שגב לראשות המועצה, אף שהיא עדה במשפט הפלילי של נתניהו. המשנה ליועמ"שית קבע שהמינוי בוצע בניגוד עניינים, ומזכיר הממשלה השיב שהקביעה "לא מקובלת על ראש הממשלה".

על המינויים הוגשו עתירות לבג"ץ, שהוציא צו ביניים שהשאיר את המועצה הקודמת בתפקיד. תחת לחצי קרעי התפטרו חברים ממנה, ורוקנו את הצו מתוכן. ביוני 2026 קבע בג"ץ שהמתפטרים לא יובאו בחשבון, וכתב שהתפטרותם "כוונה אך לסיכול החלטות קודמות".

ב-5 ביולי, אותו יום שבו קנסה הרשות את הערוץ, הודיעה הממשלה שלא תכבד את הפסיקה.

האם נעשו ניסיונות לעצור את פעילות ערוץ 14?

ב-2022 ביקשה יש עתיד מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט יצחק עמית, להכריז על ערוץ 14 ועל בעליו, מירילשווילי, כ"גוף פעיל בבחירות" לפי חוק מימון מפלגות. סיווג כזה היה מטיל מגבלות תעמולה, איסור על פרסום מודעות בתשלום וחובות דיווח, בדומה למה שחל על גופים הפועלים בעבור רשימות פוליטיות.

הבקשה נדחתה מטעם עקרוני, ולא לגופו של הערוץ. עמית קבע ש"המחוקק לא התכוון להחיל את המגבלות הנלוות להגדרת 'גוף פעיל בבחירות' על גוף תקשורת שהוא גוף מסחרי עם כוונות רווח", ושהחוק "החריג במודע מגדרי החוק מאמרי דעה וכתבות עיתונאיות באמצעי תקשורת והחיל אותן על מודעות בתשלום בלבד".

מדוע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לא הפסיק את פעילות ערוץ 14?

השופט עמית הביע הסכמה עם טענת יש עתיד. בהחלטתו הוא כתב:

"הטלת מגבלות על אמצעי תקשורת שהוא זרוע תעמולה אינה מהווה אפוא פגיעה בחופש הביטוי, נהפוך הוא, היא מחזקת את העקרונות שבבסיס חופש הביטוי ויש בה כדי לעודד פלורליזם ושוויון הזדמנויות בשדה הפוליטי". השופט יצחק עמית, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית

עמית הזהיר ש"שידורי תעמולה במסווה של ערוץ תקשורת עלולים לפגוע באופן קשה בשוויון ההזדמנויות בין רשימות המועמדים", וניסח מבחן לזיהוי ערוץ תעמולה: פאנל חד-צדדי, היעדר במה לצד השני, האדרה של רשימה ספציפית לצד מלחמה במתנגדיה.

אבל למרות ההסכמה העקרונית, עמית לא יכול היה ליישם את המבחן על ערוץ 14. ההגבלות של "גוף פעיל בבחירות" אינן חלות על גופי תקשורת מסחריים, וההכרעה נותרה תאורטית.

באותה החלטה הוא הצביע גם על שני גופים שבחרו שלא לפעול: מבקר המדינה "בחר שלא להתייחס לגופן של טענות", והרשות השנייה – "הגוף המובהק שאמור לפקח על איסור שידורי תעמולה" – לא הביעה עמדה.

הערוץ ממשיך לפעול לא משום שנקבע שהוא עומד בכללים, אלא משום שהחוק לא מאפשר לעצור את הפעילות הזו.

סיכום ההטבות שמהן נהנה ערוץ 14

ארבעת ההסדרים שפקעו שונים בטיבם: שניים הקלו את עלות הפעילות ואת חובות הפיקוח, ושניים עיצבו את מבנה הבעלות עצמו. ההבדל חשוב: הראשונים הם יתרון תחרותי, האחרונים קובעים מי שולט בתוכן.

שאלות שעולות מן הנתונים

האם ערוץ 14 פועל היום כדין? כן, הוא מחזיק ברישיון שידור מהרשות השנייה. אבל ארבע הוראות רגולטוריות שהעניקו לו מעמד מיוחד של "ערוץ זעיר" פקעו בפברואר 2026, וטרם הוכרע אם ההטבות שנלוו למעמד ממשיכות לחול עליו.

מה בדיוק פקע בפברואר 2026? ארבעה הסדרים: הפטור מדמי רישיון לרשות השנייה, הפטור מהחובה להקים חברת חדשות נפרדת, חריג ממגבלת 74% שהתיר למירילשווילי להחזיק 100% ממניות הערוץ, וההיתר לבעליו להחזיק במקביל בערוץ 14 וברדיו קול חי. כל אלה היו זמניים לפי תיקון 49 לחוק הרשות השנייה מיולי 2024, שהאריך את "תקופת המעבר" לשמונה שנים בסך הכול.

אם ההטבות פקעו, למה הערוץ עדיין מקבל אותן? משתי סיבות: הרשות השנייה טרם השלימה את בחינת מעמדו הרגולטורי לשנת 2026, משום שערוץ 14 סירב למסור את נתוני הכנסותיו. במקביל, משרד התקשורת של השר שלמה קרעי פרסם ב-5 ביולי 2026 תקנות חדשות שיסדירו רטרואקטיבית את הפטור שפקע.

האם מותר למירילשוילי להחזיק גם בערוץ 14 וגם ברדיו קול חי? לא לפי הדין הרגיל, אך הרגולטור טרם הכריע. ההיתר הזמני פקע בפברואר 2026, ומירילשוילי השלים בשנה שעברה את רכישת 100% מקול חי. מאז פקיעת ההיתר נמצאת הבעלות הכפולה ללא בסיס חוקי וללא הכרעת הרגולטור.

מה קובעת רפורמת חוק התקשורת של קרעי? הרפורמה מעלה את סף "ערוץ זעיר" מ-80 מיליון ל-2 מיליארד שקל בשנה – שינוי שיהפוך את כל הערוצים המסחריים לזעירים. במקביל היא מבטלת את מגבלת 74% ואת האיסור על בעלויות צולבות, ומעבירה סמכויות לרשות חדשה בשליטת השר.

מקורות

• חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 49), התשפ"ד-2024, רשומות
• החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית מב"כ 1/25, השופט יצחק עמית, 13.10.2022
• פנייה של התנועה לאיכות השלטון בעניין מעמד הרישיון, 2.9.2026
• מכון זולת, "תזכיר חוק הרשות השנייה: מתן הטבות רגולטוריות לערוץ 14", רונן ריינגולד ואורי בסט, 11.7.2024
• המכון הישראלי לדמוקרטיה, "מה משמעות החלטת הממשלה בעניין מועצת הרשות השנייה?", ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עו"ד ענת טהון אשכנזי, ד"ר נדב דגן, 8.7.2026
• TheMarker, "יש לראות בחומרה את התנהלות הערוץ", יסמין גואטה, 5.7.2026
• TheMarker, "לאחר החלטת הממשלה, אלה שתי הסוגיות הדרמטיות", יסמין גואטה, 5.7.2026
• TheMarker, בדיקה על השלמת רכישת קול חי, יסמין גואטה, 5.8.2026
• "העין השביעית", "פקעה ההוראה שהתירה למירילשווילי להחזיק במקביל", איתמר ב"ז, 5.8.2026
• "כיכר השבת", "קרב על שקיפות: ערוץ 14 נקנס ב-75 אלף שקל", דניאל הרץ, 5.7.2026
• ynet, "כדי להציל את ערוץ 14: ועדת השרים אישרה את הרפורמה של קרעי", סיון חילאי, טובה צימוקי, מורן אזולאי, 8.6.2025
• ynet, "גל ההתפטרויות, המינויים של קרעי והסירוב לציית לבג"ץ", סמדר שילוני, 7.7.2026
• "כלכליסט", "קרעי מסייע לערוץ 14 ומקדם את חוק התקשורת, בלי להתייעץ עם הרגולטור", צבי זרחיה, 8.6.2025

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין