מאז ה-26 במאי, ארצות הברית סוערת בעקבות הרצח של ג'ורג' פלויד, בגל מחאה אדיר נגד אלימות משטרתית ופרופיילינג גזעי נגד שחורים. המחאה מקיפה את כל שכבות האוכלוסיה, ומשלבת גם חברות מסחריות הרואות אחריות בהבעת עמדה נגד גזענות ובהזדהות עם תנועת Black Lives Matter.

בתוך זה, מנכ"ל חברת יבמ העולמית, ארווינד קרישנה, פרסם באתר החברה מכתב ששלח למספר חברי קונגרס ובו הוא מצהיר, בין היתר, כי יבמ תפסיק למכור טכנולוגיות זיהוי פנים.

במסגרת המחאה נגד האלימות המשטרתית והפרופיילינג נגד שחורים, הצהיר מנכ"ל יבמ העולמית, ארווינד קרישנה, כי יבמ תפסיק למכור טכנולוגיות זיהוי פנים

טכנולוגיית זיהוי פנים יכולה לסרוק במהירות גבוהה כמות גדולה מאוד של תמונות או סרטונים, כולל בזמן אמת, ולזהות אנשים מסוכנים, למשל כאלו שלמשטרה יש מידע מקדים לגבי זהותם וכוונתם לבצע פשע. דוח של מכון המחקר האמריקאי PEW בספטמבר 2019 הראה שמרבית הציבור האמריקאי רואה בחיוב את השימוש בטכנולוגיות כאלו על-ידי כוחות ביטחון.

אולם ישנה התנגדות הולכת וגוברת לכך בקרב פעילי זכויות ומומחים העוסקים בנושאי פרטיות. המדרון החלקלק מדאיג רבים, בין היתר על רקע השימוש בטכנולוגיות אלו על ידי המשטר בהונג-קונג במסגרת דיכוי ההפגנות במדינה.

קרישנה קורא לפעול ב-3 תחומים:

1. רפורמה במשטרה למניעת התנהגות בלתי הולמת
2. הכשרה וחינוך למיומנויות מבוקשות כמפתח להרחבת הזדמנויות כלכליות
3. מדיניות טכנולוגית אחראית שתגביר שקיפות מבלי לקדם אפליה או אי צדק גזעי. בהקשר זה הוא כותב:

"יבמ לא מציעה יותר תוכנת זיהוי או ניתוח פנים למטרות כלליות. יבמ מתנגדת בתוקף ולא תעודד שימוש בטכנולוגיה כלשהי, כולל טכנולוגיית זיהוי פנים המוצעת על ידי ספקים אחרים, לצורך פיקוח המוני, פרופילינג גזעי, הפרות זכויות אדם וחירויות בסיסיות, או כל מטרה שאינה עולה בקנה אחד עם ערכינו ועם עקרונות של אמון ושקיפות".

חשוב לציין שטכנולוגיות זיהוי פנים, למרות השימוש הנרחב בהן על-ידי גורמי ביטחון וגורמים מסחריים כאחד, אינן מתקדמות במיוחד וסובלות מבעיות קשות של אמינות, פעמים רבות בהקשרים של גזע ומגדר.

ישנם מקרים מפורסמים של כשלים, כגון תוכנת זיהוי פנים של גוגל שתייגה בטעות נשים שחורות בתור גורילות, או מקרים מסכני חיים כמו תוכנת זיהוי פנים המוטמעת ברכבים אוטונומיים והציגה אחוז גבוה של טעויות בזיהוי פנים של אנשים כהי עור. מחקר של מכון NIST האמריקאי שבחן את ההשפעה של מגדר, גזע וגיל על תוכנות זיהוי פנים, מצא שבקרב כ-200 אלגוריתמים שנבדקו, ישנה סבירות גבוהה יותר לטעויות אצל אנשים שאינם לבנים. הסבירות הגבוהה ביותר לטעות היתה אצל נשים שחורות.

ישנם כשלים: תוכנת זיהוי פנים של גוגל שתייגה בטעות נשים שחורות בגורילות, או מקרים מסכני חיים כתוכנת זיהוי פנים ברכבים אוטונומיים, שהציגה אחוז טעויות גבוה בזיהוי פני אנשים כהי עור

יש לציין כי אמאזון, שתוכנת זיהוי הפנים שלה נמצאת בשימוש המשטרה האמריקאית, סירבה לכלול את האלגוריתם שלה במחקר הזה. אמאזון גם ספגה ביקורת בעבר בעקבות מוצר שלה שהציע שילוב של זיהוי פנים עם טכנולוגיות מעקב נוספות,  ככלי שישמש את המשטרה לזיהוי גורמים "חשודים".

לא כולם מתרשמים מההצהרה של יבמ. חוקרים ופעילים בתחום ציינו בראיון לגרדיאן שהחברה אחראית במידה רבה לפיתוח וקידום תשתיות ששימשו למעקב אחר אנשים במקומות שונים בעולם. כמו כן, גורמים בעולם הטכנולוגי מציינים שמוצרי זיהוי הפנים של יבמ התקשו להתמודד עם מוצרים מתחרים והחברה תכננה להפסיק את השיווק שלהן ממילא.

בין אם מדובר בנקיטת עמדה אתית משמעותית או בניצול ציני של הזדמנות, ההצהרה של יבמ אינה מתרחשת בחלל ריק. במקביל לבעיות שארצות הברית מתמודדת איתן, מתקיים בשנים האחרונות דיון גלובלי העוסק בשאלת האתיקה בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה. מדינות רבות, כולל האיחוד האירופי וישראל, עובדות לקבוע קווים מנחים לפיתוח ושימוש בטכנולוגיות מהסוג הזה, אשר יבטיחו שימוש הוגן אחראי בטכנולוגיות כאלה.

אדוה לוטן היא יועצת עסקית-טכנולוגית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. מנהלת את עמותת מדעת – למען בריאות מושכלת, העוסקת בקידום בריאות הציבור. בלוגרית וותיקה עם חוש מפותח לצדק ומעט מדי שעות שינה.

הטיה קוגניטיבית זה דבר מגניב מאוד. כלומר, מגניב עד שזה מפריע לנו בחיים.

מי שטבעו את המושג הזה הם עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, והוא מוגדר:

אדוה לוטן היא יועצת עסקית-טכנולוגית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. מנהלת את עמותת מדעת – למען בריאות מושכלת, העוסקת בקידום בריאות הציבור. בלוגרית וותיקה עם חוש מפותח לצדק ומעט מדי שעות שינה.

השבוע אני והמשפחה שלי מוצאים את עצמנו בעיצומה של סערה, בנסיון למנוע מכירת מכתב שכתבה דודתי רחל מינץ ז"ל, שנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה ולפני שהיא נרצחה בשואה. המהלך למנוע את המסחר המקומם בפריטים של נספים בשואה הביא איתו גם גילוי מדהים נוסף, שהמוכר הוא בעצמו חבר מועצת יד ושם. 

פורסמו בימים האחרונים הרבה שקרים על הסיפור הזה וזו הזדמנות להעמיד כמה דברים על דיוקם. ראשית, אנחנו לא רוצים להחזיק במכתב בעצמנו. מקומו בארכיון או מוזיאון רלוונטי שיאפשר לכבד את זיכרה של דודתי. שנית, אין לנו עניין לפגוע באיש, מלכתחילה ניסינו לפנות למוכר ולפתור את הנושא בצורה שקטה, אולם הוא סירב ולא נשארה לנו ברירה אלא לפנות לבית המשפט.

אדוה לוטן היא יועצת עסקית-טכנולוגית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. מנהלת את עמותת מדעת – למען בריאות מושכלת, העוסקת בקידום בריאות הציבור. בלוגרית וותיקה עם חוש מפותח לצדק ומעט מדי שעות שינה.

הדעה הרווחת כיום וההולכת ומתפשטת, היא שרוב הבוחרים בבנימין נתניהו הם מרוקאים "בורים" ואף "בבונים", כפי שהתבטאו לא פעם אישים בעלי השפעה. זוהי עלילה מקוממת, ובעיקר כזו המעידה על חוסר הבנה של הנסיבות הסוציולוגיות. יתר על כן, היא מעמיקה את השסע בחברה, ובכך מאפשרת לימין להוסיף ולאחוז בשלטון.

הכול החל כאשר מנחם בגין, שעמד בראש הליכוד, הבין את מצבם הפסיכו־חברתי של תושבי הפריפריה. בדברו על סבלם ועל פצעיהם, הוא הבטיח להם לזקוף את ראשם ולהפוך לשותפים פעילים בשלטון, ובעיקר לבני מעמד שווה.

דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.

חובב תיאטרון שיגיע לניו יורק ישמע על "ענק" (GIANT), הצגה שמועמדת לכמה פרסי טוני, אשר יוכרזו היום (שישי, 5 ביוני). ראיתי אותה בלונדון בשנה שעברה, ואשמח לסייע למי שמתלבט אם להשקיע בה את זמנו ואת כספו.

רמז: במשך שעתיים לא הרגשתי כאילו אני צופה במחזה, אלא דימיתי שאני מאזינה ליהודים נבוכים בחו"ל, שנאלצים להתמודד עם עצמם ועם סביבתם בתקופה קשה לישראל, כמו זו.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

בס"ד

יש נופים ומראות שלוכדים אותי. מחזיקים בתוכם זיכרון למקום שלא היה חלק מהביוגרפיה שלי העובדתית אבל נטוע לי בתודעה, כי עליו גדלתי שזו ישראל.

עו"ד סא"ל במיל' אורי אגוז, לשעבר בפרקליטות הצבאית, שופטת בעבירות טרור. חברת פורום דבורה. מחזאית ותסריטאית.