אדוה לוטן
הזמן של
אדוה לוטן

אדוה לוטן היא יועצת עסקית-טכנולוגית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. מנהלת את עמותת מדעת – למען בריאות מושכלת, העוסקת בקידום בריאות הציבור. בלוגרית וותיקה עם חוש מפותח לצדק ומעט מדי שעות שינה.

יש פריטים שפשוט לא ראוי לסחור בהם

השבוע אני והמשפחה שלי מוצאים את עצמנו בעיצומה של סערה, בנסיון למנוע מכירת מכתב שכתבה דודתי רחל מינץ ז"ל, שנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה ולפני שהיא נרצחה בשואה. המהלך למנוע את המסחר המקומם בפריטים של נספים בשואה הביא איתו גם גילוי מדהים נוסף, שהמוכר הוא בעצמו חבר מועצת יד ושם. 

פורסמו בימים האחרונים הרבה שקרים על הסיפור הזה וזו הזדמנות להעמיד כמה דברים על דיוקם. ראשית, אנחנו לא רוצים להחזיק במכתב בעצמנו. מקומו בארכיון או מוזיאון רלוונטי שיאפשר לכבד את זיכרה של דודתי. שנית, אין לנו עניין לפגוע באיש, מלכתחילה ניסינו לפנות למוכר ולפתור את הנושא בצורה שקטה, אולם הוא סירב ולא נשארה לנו ברירה אלא לפנות לבית המשפט.

פורסמו בימים האחרונים הרבה שקרים על הסיפור, וזו הזדמנות להעמיד דברים על דיוקם. ראשית, אנחנו לא רוצים להחזיק במכתב בעצמנו. מקומו בארכיון או מוזיאון רלוונטי שיאפשר לכבד את זיכרה של דודתי

רבים בישראל נחשפים להיסטוריה המשפחתית שלהם בחטיבת הביניים, כשעושים עבודת שורשים. אני גדלתי כדור שני לשואה, ואצלנו בבית חקר ההיסטוריה המשפחתית (המרתקת!) היה פשוט חלק בלתי נפרד מהמציאות.

כשבני הדור של ניצולי השואה הזדקנו והלכו לעולמם, המשכנו יתר בני המשפחה, בהשקעת שעות רבות של מחקר. כולל, למשל, כמה נסיעות של בני המשפחה חזרה לעיירות בפולין שמהן הגיעה המשפחה, לא רק כדי ללמוד על השואה, אלא יותר כדי ללמוד על החיים שהם חיו לפני שהכל נגמר.

יש לנו מעט מאוד מידע וזכרונות מדודתי, רחל. תמונה יחידה, תעודת לידה ותעודת פטירה (שאמינותה מפוקפקת) שאיתרנו בארכיונים הפולניים.

מכתבה של רחל מינץ ז"ל (צילום: באדיבות אדווה לוטן)
מכתבה של רחל מינץ ז"ל (צילום: באדיבות אדווה לוטן)

תמיד שמעתי עליה מאבא שלי, מדבר בגעגועים וערגה על ללה (בובה, בפולנית), האחות הקטנה שנותרה מאחור. כי כשהנאצים פלשו לפולין וסבתא שלי עודדה את אבא ויתר האחים לברוח מזרחה, היא נותרה בבית יחד עם רחל, שהיתה צעירה מדי מכדי לעמוד בתלאות הבריחה.

יש לנו מעט מאוד מידע וזכרונות מדודתי, רחל. תמונה יחידה, תעודת לידה ותעודת פטירה (שאמינותה מפוקפקת) שאיתרנו בארכיונים הפולניים. תמיד שמעתי עליה מאבא, מדבר בגעגועים וערגה על ללה (בובה, בפולנית), האחות הקטנה שנותרה מאחור

וכך הן נותרו והסתתרו בעיירה. כשנגמרה המלחמה ואבא שלי חזר לעיירה כדי למצוא אותן, הוא גילה לחרדתו שהיה מישהו בעיירה, כנראה יהודי, שהלשין עליהן והסגיר את מקום המסתור שלהן. הן נלקחו, לאשוויץ או לגטו. שתיהן נרצחו.

את דבר המכתב של רחל שהועמד למכירה השבוע, זיהה בן דוד שלי לגמרי במקרה, דרך כתבה שפורסמה במטרה לעורר עניין ולהעלות את מחירו במכירה הפומבית. מבחינתי, לקרוא את המכתב היה כמו לשמוע איזשהו הד מהעבר, משהו שנותן הצצה לעולמה של הילדה בת ה-11 שכתבה אותו, הדודה שלי שמעולם לא זכיתי להכיר. לומר שהתרגשתי זה בלשון המעטה.

פנינו מיד, בשקט, ישירות לבית המכירות. הסברנו מי אנחנו, ביקשנו לעצור את מכירת המכתב ולאפשר להעביר אותו למוזיאון או ארכיון רלוונטיים, שם ניתן יהיה לשמר אותו ולכבד את זיכרה. סורבנו בנימוס. מנהל בית המכירות ענה לנו: "אנו עושים כל שביכולתנו אל מול המוכר למנוע את מכירת המכתב" אבל המוכר לטענתו, סירב. אחר כך גם ניסינו לפנות למוכר האנונימי דרך הרשת החברתית והתקשורת, ללא הועיל.

רק כאשר פנינו לבית המשפט בבקשה למנוע את המכירה, גילינו לתדהמתנו שמוכר המכתב הוא לא אחר מאשר חבר מועצת יד ושם, וכל הסיפור קיבל תפנית הזויה ממש.

רק כאשר פנינו לבית המשפט בבקשה למנוע את המכירה, גילינו לתדהמתנו, שמוכר המכתב הוא לא אחר מאשר חבר מועצת יד ושם, וכל הסיפור קיבל תפנית הזויה ממש

קל לדבר על האינטרס הפרטי שלנו, בני המשפחה ולשאול האם יש לנו זכות לדרוש שהמכתב יועבר למוזיאון. אבל יש במקרה שלנו משמעות ציבורית רחבה יותר.

המחשבה על מסחר בפריטים של נספי שואה היא מקוממת. יש לא מעט מוסדות מחקר, ארכיונים ומוזיאונים שירצו לקבל פריטים כאלו לחזקתם. הטענה הנשמעת כאילו רק מסחר בפריטים האלו "מציל אותם" היא נסיון לאחיזת עיניים.

מדברים הרבה על "פיצוי". בעיני, דיון בפיצוי בעקבות השקעה שנעשתה בקניית המכתב ממי שהחזיק בו והבאת המכתב למכירה, הוא לגיטימי. אבל דיון בפיצוי על רווח פוטנציאלי שאפשר היה אולי להשיג על מכירת המכתב, אומר למעשה שלכל דבר יש מחיר.

ארגון יד ושם מנהל כבר שנים מבצע להצלה של פריטים של נספים בשואה, דבר שבהכרח ידוע לחבר המועצה שלו. המדיניות המפורסמת שלהם היא שהם לא קונים בכלל פריטים, ויש לזה סיבה מצויינת, כי השתתפות במסחר הזה היא לא רק בלתי מוסרית אלא גם מייצרת אינפלציה במחירים ויש רק צד אחד שמרוויח מזה.

המחשבה על מסחר בפריטים של נספי שואה היא מקוממת. יש לא מעט מוסדות מחקר, ארכיונים ומוזיאונים, שירצו לקבל פריטים כאלו לחזקתם. הטענה כאילו רק מסחר בפריטים האלו "מציל אותם" היא נסיון לאחיזת עיניים

אנחנו נמשיך במאבק הזה, הפרטי והציבורי. אני מאוד מקווה שהמוכר יבין את הערך של שימור המכתבים האישיים האלו במוזיאון או ארכיון מתאימים (מהספריה הלאומית עדכנו אותי הבוקר שהמכתבים מתאימים להישמר בארכיון שלהם או בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי).

ויותר מכך, אני מקווה שההד התקשורתי יסייע להעביר את המסר וליצור נורמה ציבורית מתאימה, שישנם פריטים שפשוט לא ראוי לסחור בהם.

אדוה לוטן היא יועצת עסקית-טכנולוגית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. מנהלת את עמותת מדעת – למען בריאות מושכלת, העוסקת בקידום בריאות הציבור. בלוגרית וותיקה עם חוש מפותח לצדק ומעט מדי שעות שינה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 743 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 17 בנובמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ נפגש עם ריבלין: "אעשה הכל כדי למנוע עוד בחירות"

נתניהו: ממשלה שתלויה במפלגות הערביות היא סכנה קיומית ומיידית לביטחון ישראל ● איילת שקד: מינוי בנט לשר הביטחון הוא היסטרי. לצערי, אנחנו שועטים לבחירות ● ליברמן: כל בר דעת מבין שבין הליכוד לכחול לבן אין פערים אידיאולוגיים אלא חשבונות אישיים

עוד 36 עדכונים

למה אני מגיש מועמדות למשרת הרב הראשי לישראל

אני שוקל להתמודד למשרתו של הרב הראשי לישראל. אני מאמין שרוב אזרחי ישראל היו מאושרים מכל הלב במועמדותי. כמובן שאצטרך להסביר להם מדוע זה לטובתם, ולטובת מדינת ישראל, שאני אהיה הרב הראשי.

לחיות במדינת ישראל עבור יהודי זו בבירור זכות ושמחה. מצד שני, ישנן בעיות קיומיות קשות ומורכבות ביותר בחברה הישראלית. בעיות אלה, ברמה מסוימת, מהוות איום על עצם קיומה של המדינה. ככאלה הן מהוות מקור למחלוקת, תוקפנות וחרדה לכל אזרחיה.

עבור הדת העיקרית של המדינה, היהדות, ראש הכמורה הוא משרד הרבנות הראשית. למרות שהיהדות כוללת מגוון רחב של פרשנויות להלכה היהודית, הרבנות הראשית אינה משקפת את הטווח הזה

לאלה שעוקבים אחר התרחשויות בחברה הישראלית, בעיות אלה ידועות היטב: מערכת היחסים עם הפלסטינים, איומי ביטחון מצד שכנים ואיראן, אחת הרמות הגבוהות ביותר של אי שוויון בהכנסה במדינות מפותחות, כישלון גובר של מערכת החינוך, והבעיה שבה אתמקד: הקשר בין דת למדינה.

למדינת ישראל אין הפרדה חוקית של דת ומדינה. משרד הדתות הוא משרד ממשלתי עם שר משלו בקבינט. לכל דת המוכרת על ידי המדינה יש מחלקה משלה במשרד, עם אנשי דת ועובדי ממשלה משלה. עבור הדת העיקרית של המדינה, היהדות, ראש הכמורה הוא משרד הרבנות הראשית.

למרות שהיהדות כפי שהיא קיימת כיום כוללת מגוון רחב של פרשנויות להלכה היהודית, הרבנות הראשית אינה משקפת את הטווח הזה. הסיבה היא שגישות שונות בדת מיוצגות על ידי מפלגות פוליטיות שונות. ולכן פרשנויות מסוימות של הרבנים במפלגות השלטון הפכו להיות הפרשנות ההגמונית של הרבנות הראשית.

גישות שונות בדת מיוצגות על ידי מפלגות פוליטיות שונות. לכן פרשנויות מסוימות של הרבנים ממפלגות השלטון הפכו להיות הפרשנות ההגמונית והבלעדית של הרבנות הראשית

בנוסף לכוח הממשלתי ולמימון הרשמי, קבוצות לא ממשלתיות רבות התגבשו במטרה ליישם רעיונות ומנהגים דתיים יהודיים שונים מן הרבנות בחברה הישראלית. אלה קבוצות מכל הקשת של הגישות השונות ביהדות בזמן המודרני, אבל כיוון שאין לאוכלוסיות אלו ייצוג מפלגתי, אין גישתם מופיעה בין זרמי ה"יהדות של המדינה".  

בצד שני קיימות קבוצות קיצוניות שמרניות שכן מופיעות בייצוג המפלגתי של הדת היהודית המבקשות לבנות מחדש את המקדש בירושלים ולהשיב את הקורבנות שנקבעו בתנ"ך, יחד עם השליטה הכהנית; קבוצות המבקשות להקים את ההלכה כחוק ארץ ישראל, וקבוצות המבקשות להחזיר את הסנהדרין שתהיה מערכת המשפט הראשית של ישראל.

לכל הקבוצות הללו יש ייצוג נרחב בחלקים מסוימים של החברה היהודית הישראלית, והם, במידה רבה, ממומנים היטב. נראה שיש גם תיאום בין הקבוצות הללו לרבנות הראשית הרשמית של המדינה.

בצד שני קיימות קבוצות קיצוניות שמרניות שכן מופיעות בייצוג המפלגתי של הדת היהודית המבקשות לבנות מחדש את המקדש בירושלים ולהשיב את הקורבנות שנקבעו בתנ"ך, יחד עם השליטה הכהנית

אין ספק שאם קבוצות אלה ישיגו את מטרותיהן, תסתיים ישראל כמדינה דמוקרטית עם מערכת משפט, המבוססת על מודלים של מדינות דמוקרטיות מודרניות בעולם המערבי. ישראל תהפוך לתיאוקרטיה, וכל האזרחים ישפטו על פי מידת ההקפדה על ההלכה בפירושו המחמיר ביותר שלה, השולל את חופש הפרט כזכות בסיסית של אזרח על פי המודל הידוע בעולם היום.

תחזית קשה זו מבוססת על ההנחה כי הקבוצות הנוכחיות בשלטון ברבנות הראשית, יחד עם הקבוצות הלא ממשלתיות שהוזכרו לעיל, ישיגו את יעדיהם.

הנקודה העיקרית שיש לזכור היא שההלכה, ההלכה היהודית, היא רחבה ורב-קולית. לכן הדבר היחיד שקובע הוא כיצד תתפרש ההלכה. ליתר דיוק, מיהם מפרשי ההלכה, ומהם הסטנדרטים והערכים שבאמצעותם הם מפרשים את ההלכה.

אין ספק שאם קבוצות אלה ישיגו את מטרותיהן, תסתיים ישראל כמדינה דמוקרטית עם מערכת משפט, המבוססת על מודלים של מדינות דמוקרטיות מודרניות בעולם המערבי

אם הרבנים ושופטי בתי דין רבניים שנמצאים בשלטון כרגע ימשיכו להחזיק באותן עמדות כוח לאחר שהמדינה תוכרז כמדינת הלכה – הרי שעל פי פרשנותם, יתכן שיהודי שמחלל שבת בפרהסיה יעמוד לדיני נפשות על ידי יהודים הרואים אותו במעשה חילול השבת.

דוגמא נוספת: על פי פרשנותם, יהודים, כולל רופאים, אינם צריכים לחלל את השבת כדי להציל את חייו של לא יהודי. אכן, רופאים ואחיות יהודים עשויים לא לקבל אישור לסייע לגויים בלידה.

דינים אלה נמצאים בהלכה. לכן יתכן שמי שמפרש אותם כפשוטם, ורואה בהם קדושים, רק מכיוון שהם נמצאים בהלכה, עלול בהחלט לנסות לחוקק אותם כחוקי המדינה.

על פי פרשנותם, יהודים, כולל רופאים, אינם צריכים לחלל את השבת כדי להציל את חייו של לא יהודי. אכן, רופאים ואחיות יהודים עשויים לא לקבל אישור לסייע לגויים בלידה

אני ורבנים אחרים הכרזנו על חוקים אלה כבטלים בפועל בתקופתנו. זה בעקבות הדוגמא במשנה סוטה ט"ז, ט כי חוקי טקס סוטה וטקס עגלה ערופה הוכרזו בטלים ומבוטלים ולא אמורים ליישם אותם על ידי רבני המשנה.

בהיעדר מודעות ציבורית, שיח צבורי, או פעולה רצינית בנושא המחלוקת האפשרית בעם על  מקומה של ההלכה כמשפט הדתי היהודי במדינה, נראה לי מובן מאליו כי כל אזרח שאינו מעוניין שההלכות האלו יוחקקו לחוק, יבחר בי, או ברבנים דומים אחרים, לעמוד בראש הרבנות הראשית, ואז כל זה לא יוכל להתרחש.

כל אזרח שאינו מעוניין שההלכות האלו יוחקקו לחוק, יבחר בי, או ברבנים דומים אחרים, לעמוד בראש הרבנות הראשית, ואז כל זה לא יוכל להתרחש

אני מאמין שהגישה הטובה ביותר היא לפזר את משרד הדתות כמשרד ממשלתי, תוך שמירה רק על הבירוקרטיה לצורך ניהול מימון מוסדות דת ופעילויות. אולי במסגרת משרד האוצר. אני מקבל לחלוטין את ההצעה המוצעת לחקיקה של  ארגון "נאמני תורה ועבודה" למסגרת החוקית לדת במדינה בישראל.

ההצעה כאן היא המצע שלי, ואם אבחר לרב הראשי אני מבטיח להמשיך בזה.

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 806 מילים

מפוצלים התהום שפעורה ביננו

הקרע בין יהדות ישראל וארה״ב מתבטא בשיח על הכיבוש, על הכותל ועל פוליטיקה ● אבל ספר חדש משרטט הבדלים דרמטיים בין הקהילות, הרואות את היהדות ואת הציונות באופן שונה לחלוטין ● "לכל אחד מהצדדים יש בורות - בנוגע להיסטוריה של עצמו, של הצד השני ושל היחסים הטעונים" ● "ההתחלה של הפתרון נמצאת בכך שיהודים ילמדו על עצמם ואחד על השני"

עוד 2,738 מילים

עדות אישית 85% מתלמידי בית הספר היהודי של בני הם מוסלמים. וזה דבר מצוין

בבריטניה, בתי ספר יהודים מצליחים לשרוד בזכות ריבוי תלמידים מוסלמים ● קרן סקינזי, שבנה למד במוסד כזה, כותבת על היתרונות

עוד 824 מילים

למקרה שפיספסת

לאהוב את ג'ני חיה 10 שנים עם ALS - מעל כל התחזיות

ג'ני קליינמן ברביצקי חיה עשר שנים עם מחלת ה-ALS, אחרי שהרופאים העריכו כי נותרו לה 18 חודשים לחיות ● היא עשתה זאת בעזרת נטורופתיה, סביבה תומכת והרבה אופטימיות, ואף הצטלמה לסרט תיעודי מעורר השראה ● רגע לפני הקרנה חגיגית של הסרט היא נפטרה

עוד 1,028 מילים
גיא זהר גיא זהר

המעגל נסגר ניצול השואה חזר למשפחה השוודית שהצילה אותו

הרברט (הרבּ) גילדין היה נער יהודי-גרמני צעיר שהוברח לשוודיה מיד לאחר ליל הבדולח ● בתום המלחמה הוא הצליח להתאחד עם הוריו ואחיו בארצות הברית, אבל לא הפסיק לחשוב על הזוג השוודי הנוצרי שנתן לו בית חם ● במסע קולנועי מרגש הוא איתר את צאצאיהם

עוד 1,031 מילים

תגובות אחרונות

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טיול לשבת מסעות הצלב

ללכת בעקבות נזירים-לוחמים ועולי רגל: סיור בין הריסות הצליינים בישראל ● שרידי ממלכת ירושלים בימי הביניים, הכוללת מבצרים, טירות ואתרי קרב, עדיין פרוסים ברחבי המדינה ופתוחים למבקרים

עוד 897 מילים

כשהדרום מופגז, לנכים נותר רק להסתכל לשמיים ולהתפלל

לפחות בעימותים מול עזה, מדינת ישראל עושה בסך הכול עבודה לא רעה בהגנה על העורף, ובסבב הנוכחי הצליחה להשאיר את מספר ההרוגים בצד הישראלי על אפס ● אלא שתחושת הביטחון היחסי והפתרונות שהמערכת מספקת מסתיימים כשמדובר באוכלוסייה אחת: חולים ואנשים עם צרכים מיוחדים

עוד 719 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
עוֹרֶף

מאז ומתמיד היווה העורף עדות לחוסן של החברה הישראלית ונקודת התורפה של השלטון והצבא ● לפני 50 שנה זה היה בבית שאן, לפני 40 - קריית שמונה, ולא בפעם האחרונה ● לפני 30 שנה - תל אביב במלחמת המפרץ ● וכמעט שני עשורים שהנטל נופל על הדרום ● בין לבין, הטיפול בעורף עבר מפנסיונרים בהג״א ותלמידים שצבעו פנסי מכוניות בכחול, למערכות טכנולוגיה וקבלת החלטות שלפעמים גם מגזימות קצת ● אמיר בן-דוד במחווה לחזית הכי חשובה

עוד 1,898 מילים

גנץ בפנייה לבלוק הימין: שחררו את נתניהו מהמחויבות אליכם

שקד ובנט בתגובה לגנץ: לא נפרק את הבלוק ● מחר ייפגש גנץ עם הנשיא ריבלין ● בכירי כחול לבן נפגשו עם המשנה לשעבר ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט שהסביר להם לגבי תהליכי אישום ונבצרות ● דיווח: בליכוד נערכים להגשת כתב אישום נגד נתניהו כבר ביום שלישי הקרוב

עוד 22 עדכונים

אחרי חצי שנה שבה, כך נדמה, הכתיב ליברמן את סדר היום הפוליטי, הכניע יריבים משני הצדדים והתקבע כלשון המאזניים, יו״ר ישראל ביתנו הלך צעד רחוק מדי ● השבוע התהפכו היוצרות, ולראשונה מאז התפזרה הכנסת הקודמת בסוף מאי, ליברמן חשוף ופגיע ● ומי כמו נתניהו יודע לנצל את המצב ● פרשנות

עוד 638 מילים

אופה בירוק היהודי שמאחורי לחם הקנאביס הראשון באירופה

שארלי לווי, שיתחיל לשווק בקרוב לחם קנאביס ייחודי ברחבי אירופה, מבטיח שהצרכנים שלו לא יתמסטלו ● אבל הרשויות כבר פשטו על המאפייה שלו בגלל הריח ● "בסוף הצלחתי לשכנע אותם שהכל חוקי"

מוצרי מזון מלאים בקנאביס מציצים מכל מדף בחנויות בהולנד, המדינה שבה החומר חוקי בפועל כבר שנים ארוכות. משלגונים וסוכריות על מקל, ועד שוקולד המכיל קנאביס, הכול זמין וקל להשגה באמסטרדם.

אבל אל תצפו למצוא שם איזו פרוסה נחמדה כדי להכין כריך לארוחת צהריים. לשם כך תצטרכו לקפוץ לבלגיה השכנה, שם אופה יהודי ותיק עומד להשיק את קו הייצור המסחרי הראשון באירופה של לחם קנאביס.

לחם הקנאביס, המכונה קַנַאבּרֶד, יימכר בשלב הראשון בסופרמרקטים של רשת קרפור בבריסל ובשתי ערים בלגיות נוספות לקראת סוף נובמבר, כך דיווח האתר Vice Belgium. מי שלא יכול להמתין עד אז יוכל למצוא את הלחם העגול, שעליו מוטבע עלה קנאביס גדול, ברשת מאפיות לווי (Lowy) בבריסל.

שארלי לווי, הבעלים של הרשת והיזם שעומד מאחורי לחם הקנאביס, אמר כי למרות שכ-15% מן הבצק בקנאברד עשוי מזרעי קנאביס, אכילת הלחם אינה גורמת לתופעות המוכרות משימוש במריחואנה.

הלחם אינו מערפל את החושים, אך טעמו וריחו הם כשל קנאביס. אולי זה מה שהוביל את פקחי הסוכנות הפדרלית הבלגית לבטיחות המזון לפשוט בשנה שעברה על המאפייה של לווי ולהשמיד את כל מלאי הקנאברד

רמת ה-THC, החומר הפסיכואקטיבי שבקנאביס, בלחם היא נמוכה ולכן גם מותר למכור אותו בלי הגבלות בבלגיה, שם חוקי המריחואנה מחמירים יותר.

לווי מתפאר בכך שהקנאברד שלו כולל לא רק קנאביס אלא גם מינרלים רבים, ויטמין E, אומגה 3 ו-6, סיבים תזונתיים, קרוטן ומגנזיום.

"הלחם מיועד בראש ובראשונה לבני אדם שפשוט אוהבים לחם, לחם מסוגים שונים", אמר לווי. "אבל נכון שמוצרי קנאביס מאוד באופנה עכשיו".

מאפיות בוטיק בהולנד ומחוצה לה הציעו בעבר לחם קנאביס באופן מזדמן, אבל לווי הוא הראשון המייצר אותו בייצור המוני.

קנאברד עשוי מ-15% קנאביס (צילום: באדיבות שארלי לווי)
קנאברד עשוי מ-15% קנאביס (צילום: באדיבות שארלי לווי)

הלחם אמנם אינו מערפל את החושים, אך טעמו וריחו הם כשל קנאביס. אולי זה מה שהוביל את פקחי הסוכנות הפדרלית הבלגית לבטיחות המזון לפשוט בשנה שעברה על המאפייה של לווי ולהשמיד את כל מלאי הקנאברד.

אנשי הסוכנות טענו אז שאין למאפיה אישורים המוכיחים שהלחם לא ממסטל. מאז, הוא הצליח לשכנע את השלטונות שהכול חוקי.

אוהב להתנסות עם לחמים

לווי אוהב להתנסות עם לחמים ובעבר הכניס למאפיות שלו גם לחם עם בירה ולחם סגול המכיל אורז בר. סיפורו המשפחתי דומה לזה של יהודים רבים באירופה, אשר שרדו את השואה והחלו חיים חדשים אחרי המלחמה.

אביו המנוח, אוטו, נמלט לבלגיה ממולדתו אוסטריה כשזו סופחה על-ידי גרמניה הנאצית ב-1938. אחרי שהנאצים פלשו לבלגיה ב-1940, ירד אוטו למחתרת. שם, בתקופה הקשה ביותר בחייו, פגש את אשתו, האניה, יהודייה שנמלטה מפולין. הם נישאו ב-1942, פתחו מאפייה והולידו שלושה ילדים. שארלי הוא הצעיר מביניהם.

קופי שופ באמסטרדם השכנה. לחם אין להם (צילום: AP Photo/Peter Dejong, File)
קופי שופ באמסטרדם השכנה. לחם אין להם (צילום: AP Photo/Peter Dejong, File)

כאשר נפטר אוטו ב-1980, נטל שארלי, שלמד באותה עת מדעי המדינה, את המאפייה לידיו. הוא הפך את העסק המשפחתי שייסד אביו ב-1947 לרשת שכוללת כיום חמש מאפיות ברחבי בריסל.

כשאוטו פתח את המאפייה, ססמתה הייתה: "לחם, זה הכל". היום, היא כבר מציעה הרבה יותר.

עוד 421 מילים

יד ושם הבהיר לזילברשלג כי לא ראוי שימשיך לכהן בהנהלת המוסד

פרסום ראשון דודי זילברשלג, חבר הנהלת יד ושם שנקלע לסכסוך משפטי לאחר שביקש למכור מכתב של הילדה רחל מינץ שנרצחה בשואה, הודיע לבית המשפט כי החליט להשאיר את המכתב ברשותו ● זאת, בניגוד להצהרותיו הקודמות כי יעביר את המכתב ליד ושם ● יד ושם על התנהלות זילברשלג: "לא ראוי" ● המשפחה תגיש תביעה להעברת המכתב

עוד 619 מילים

יוזמה מקומית של כנסייה בגרמניה הפכה למפעל חרטה חובק עולם ● גרמנים, רבים מהם צאצאים של נאצים, מביעים תמיכה פומבית ביהודים, נלחמים באנטישמיות, ובעיקר מבקשים סליחה באופן אישי מניצולי שואה ● "איננו יכולים לצפות מהם לסלוח, זו לחלוטין הבחירה שלהם"

עוד 1,005 מילים

מלכוד הביטקוין אסור להפקיד את הרווח בבנק - חובה לשלם עליו מסים

ישראלים שהשקיעו בביטקיון נקלעו למלכודת כלכלית ומשפטית ● מצד אחד, הבנקים מסרבים לקבל את הכספים שהרוויחו, מחשש להלבנת הון ● מצד שני, רשות המסים דורשת תשלום על כל הרווחים ● כך הסתבכו המיליונרים על הנייר בחובות עתק למס הכנסה ● וכך ממשלת המעבר תוקעת את הטיפול בנושא

עוד 1,171 מילים

למרות הפסקת האש נמשך הירי לדרום; כיפת ברזל הופעלה

הפסקת האש בין ישראל לג'יהאד האסלאמי נכנסה לתוקף, אך "גורמים סוררים" בארגון מוסיפים לשגר רקטות לישראל ● בעזה נהרגו במבצע 34 פלסטינים, מהם 25 מחבלים ● 450 רקטות נורו מהרצועה ● בישראל מביעים סיפוק מכך שחמאס לא הצטרף למערכה ● נתניהו תובע מליברמן לומר אם יאפשר הקמת ממשלה שתישען על הרשימה המשותפת, ליברמן דורש מרה"מ שיתחייב למנוע בחירות

עוד 59 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה