JavaScript is required for our website accessibility to work properly. יעל אמתי: לפי תוכנית טראמפ, מי אמור לשלוט בעזה? | זירת הדמוקרטיה | זמן ישראל

המנגנון שנועד לשלוט בעזה לפי תוכנית טראמפ הוא בינלאומי, לא ישראלי

טראמפ הכריז על הקמה של גופים בינלאומיים שינהלו את עזה במקום חמאס; מדוע הם עדיין לא שם? וכיצד נתניהו מנציח את השליטה האזרחית של חמאס בעזה?

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בכנס השלום הבילאומי בעזה שנערך בשארם א-שייח', מצרים, ב-13 באוקטובר 2025 (צילום: Yoan Valat/Pool via AP)
Yoan Valat/Pool via AP
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בכנס השלום הבילאומי בעזה שנערך בשארם א-שייח', מצרים, ב-13 באוקטובר 2025

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, פרסם בספטמבר 2025 תוכנית לעתיד עזה אחרי המלחמה, שעוגנה בהסכם הפסקת האש שישראל חתמה עליו ושהביא לשחרור החטופים והשבתם לארץ. התוכנית, שאושרה בנובמבר במועצת הביטחון של האו"ם, כללה הקמה של גופים בשם "מועצת השלום", "הוועדה הטכנוקרטית" (NCAG) ו"כוח הייצוב הבינלאומי" (ISF) שנועדו לנהל את הרצועה.

ישראל קבעה תנאי סף ביטחוניים שהפכו לחלק מהתוכנית – פירוז מלא של עזה לפני נסיגה ישראלית, פסילת ארגון הטרור חמאס משליטה בעזה, ופסילת הרשות הפלסטינית במתכונתה הנוכחית. אך התוכנית כוללת נסיגה ישראלית מעזה בעתיד ופוסלת שליטה ישראלית על הרצועה. ישראל דחתה בפומבי את מפת הדרכים המפורטת שאותו מנגנון עצמו פרסם, אך לא הציעה לו חלופה.

לפי תוכנית טראמפ, מי אמור לשלוט ברצועת עזה?

השליטה על המנגנון האזרחי המיועד לקום בעזה לפי התוכנית, ועל כוח הייצוב, היא אמריקאית-בינלאומית, בעיגון האו"ם, ולא ישראלית. מועצת הביטחון של האו"ם, שאימצה את תוכנית טראמפ בנובמבר, פרסמה את פרטי התוכנית. החלטת המועצה הסמיכה את מועצת השלום ואת המדינות הפועלות במסגרתה להקים כוח ייצוב בינלאומי זמני בעזה וגופים תפעוליים למימוש התוכנית.

הרשות הפלסטינית בירכה על ההחלטה, בעוד חמאס דחה אותה. הודעת הבית הלבן בינואר השנה אישרה את אותו סדר סמכויות. לפי ההודעות של האו"ם והבית הלבן, אמור לקום גוף בשם "הוועדה הפלסטינית הלאומית לניהול עזה" (NCAG), בראשות איש הציבור הפלסטיני ד"ר עלי שעת', שנועד להיות אחראי על הניהול האזרחי היומיומי של הרצועה והשירותים הציבוריים.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותם על הסכם שארם א-שייח' לסיום המלחמה בעזה, 13 באוקטובר 2025 (צילום: SAUL LOEB / AFP)
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותם על הסכם שארם א-שייח' לסיום המלחמה בעזה, 13 באוקטובר 2025 (צילום: SAUL LOEB / AFP)

מועצת השלום נועדה בתוכנית להיות בעלת האחריות השלטונית-ביצועית, סמכות הפיקוח האסטרטגי וגיוס המשאבים. כוח הייצוב הבינלאומי (ISF) נועד לאבטח את הביצוע.  

ישראל מוזכרת בתוכנית כשותפה פעילה של ארצות הברית, לצד מדינות ערביות מרכזיות והקהילה הבינלאומית – לא כגוף מקים, מממן, אחראי או בעל שליטה.

גורם תפקיד עיקרי מקור הסמכות עומד בראשו
מועצת הביטחון של האו"ם אישור בינלאומי-משפטי למסגרת כולה החלטה 2803, 17.11.2025 גוף קולקטיבי של 15 חברות
מועצת השלום (Board of Peace) פיקוח אסטרטגי, גיוס משאבים, אחריות ביצוע הוסמכה בהחלטה 2803 ובתוכנית טראמפ דונלד טראמפ (יו"ר), ניקולאי מלאדנוב (נציג עליון)
הוועדה הפלסטינית הלאומית לניהול עזה (NCAG) ניהול אזרחי יומיומי, שירותים ציבוריים הוסמכה בהחלטה 2803 ובתוכנית טראמפ ד"ר עלי שעת', טכנוקרט פלסטיני
כוח הייצוב הבינלאומי (ISF) הפרדה בין צה"ל לאזורי NCAG, אבטחת תהליך הפירוז החלטה 2803, בפיקוד מועצת השלום מדינות משתתפות, ללא מפקדה ישראלית
ישראל קביעת תנאי סף ביטחוניים לנסיגה החלטות ממשלה והצהרות רשמיות ממשלת ישראל

מה ההבדל בין תוכניות "20 הנקודות" ו-"15 הנקודות"?

"תוכנית 20 הנקודות" היא התוכנית המקיפה לסיום המלחמה בעזה שטראמפ הכריז עליה בספטמבר. מדובר במסגרת עקרונות רחבה שאמורה לכלול הפסקת אש, פירוז, ממשל מעבר ושיקום. החלטה 2803 של מועצת הביטחון אימצה תוכנית זו ונתנה לה תוקף בינלאומי.

"תוכנית 15 הנקודות" היא מפת דרכים תפעולית ומפורטת יותר שמועצת השלום פרסמה ביולי השנה, ושמתמקדת בשלב הביצוע: פריסת ISF, לוח זמנים לפירוק הנשק של חמאס והעברת הסמכויות ל-NCAG.

תוכנית 20 הנקודות היא המסגרת העקרונית, ותוכנית 15 הנקודות היא הפירוט המבצעי של השלב השני בתוכה. ישראל אימצה את המסגרת הכללית (20 הנקודות) אך דחתה בפומבי את מפת הדרכים המפורטת (15 הנקודות).

גבר פלסטיני גורר עגלה ריקה לצד מחנה עקורים ארעי רחב ידיים בדיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)
גבר פלסטיני גורר עגלה ריקה לצד מחנה עקורים ארעי רחב ידיים בדיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

האם ישראל הציגה תוכנית משלה לעתיד עזה?

ישראל מעולם לא הציבה תוכנית משלה לממשל העתידי ברצועת עזה, אלא רק תנאי סיום ביטחוניים לתוכניות שהציגו מדינות אחרות, כולל תוכנית 20 הנקודות של טראמפ. לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיעה בפברואר השנה כי "הרשות הפלסטינית לא תהיה שותפה לניהול עזה, ולא ייעשה שימוש בסמליה במסגרת NCAG".

אלה תנאי סף ותיאור של מצב הסיום הרצוי מבחינת ישראל. הצהרה ש"לא חמאס ולא הרשות" קובעת רק מי אינו רצוי בעיני ישראל, אך אינה קובעת מי כן יחזיק בסמכות השלטונית, מי ישלם משכורות ומי ינהל את המעברים והשירותים.

למעשה, נתניהו מעולם לא ניהל דיון על הנושאים הללו – לא בממשלה ולא עם מדינות אחרות, בשל התנגדות עזה של שרים בכירים בקואליציה לנסיגה ישראלית עתידית מעזה. זאת הסיבה לעובדה שהמלחמה בעזה נמשכה זמן כה רב ושחלק מהחטופים חזרו לישראל רק שנתיים אחרי הטבח, וגם לעובדה שטרם הוקם שלטון חלופי בעזה ושחמאס עדיין מחזיק בה בפועל בשליטה האזרחית.

התנאי שהציגה ישראל – שלילת הרש"פ כשותפה לניהול עזה – תואם את תוכנית טראמפ רק ביחס לשלב המעבר הנוכחי. לפי התוכנית, הרשות אמורה להיות שותפה בשליטה ברצועה אחרי שתעבור רפורמה. לפי דוח מועצת השלום לאו"ם ממאי 2026, NCAG החלה להתארגן כדי לנהל את הייצוב וההתאוששות עד שהרשות תשלים רפורמה. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מגיעים להצבעה על תקציב המדינה באולם מליאת הכנסת בירושלים, 13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מגיעים להצבעה על תקציב המדינה באולם מליאת הכנסת בירושלים, 13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם NCAG כבר מתפקדת כמנהל אזרחי בעזה, בפועל?

NCAG טרם נכנסה לפעולה וטרם הפכה לכוח שלטוני שיכול להחליף את חמאס בניהול האזרחי של עזה. ל-NCAG אין מטה קבוע, תקציב תפעולי או סמכויות ניהול של ממש, חבריה טרם נכנסו לרצועה ופעילותה המוגבלת מתבצעת במצרים. מדובר, למעשה, בגוף בשלבי הקמה, ולא בגוף מנהלי פעיל.

גם כוח הייצוב לא נפרס בעזה ושיקום עזה לא מתנהל בהיקף המפורט בתוכנית.

הסיבה העיקרית לכך היא שישראל, בהוראת רה"מ נתניהו, מונעת את כניסתם של חברי הגופים הללו לעזה ואת פעילותם.

הסיבה המוצהרת לכך היא שפירוז רצועת עזה טרם הסתיים. ישראל עומדת על שלושה עקרונות, המעוגנים בתוכנית: פסילת חמאס כשותפה לניהול עזה; דרישה לפירוז מלא כתנאי לנסיגת צה"ל; ואישור לפעילות של צה"ל בשטח.

פעילי חמאס והג'יהאד האסלאמי מברכים מתפללים שהתאספו לתפילות עיד אל-פיטר בעיר עזה, 20 במרץ 2026. (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)
פעילי חמאס והג'יהאד האסלאמי מברכים מתפללים שהתאספו לתפילות עיד אל-פיטר בעיר עזה, 20 במרץ 2026. (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

התוכנית מבוססת על כך שארגון הטרור הרצחני יתפרק מנשקו, וחמאס אינו מסרב באופן מוצהר לעשות זאת, אך גם אינו מתפרק ממנו בפועל.

ניתוח המכון למחקרי ביטחון לאומי קובע כי מפת הדרכים נשענת במידה רבה על שיתוף פעולה מרצון של חמאס בפירוק נשקו, ללא מנגנון כפייה ברור למקרה שהארגון יפר את התחייבויותיו – פער בדיוק במקום שבו ישראל דורשת ודאות.

בתחילת אוגוסט הצהיר נתניהו כי "ישראל דוחה את מפת הדרכים בת 15 הנקודות שהציעה מועצת השלום. צה"ל לא יבצע שום נסיגה עד שחמאס יפורז באמת, פירוז אמיתי, לא פירוז פיקטיבי".

אבל NCAG – ועדת הטכנוקרטים – היא גוף אזרחי, שנועד להחליף את חמאס בניהול השליטה האזרחית בעזה, לא בשליטה צבאית. כניסת NCAG לעזה אמורה להתבצע עוד לפני נסיגת צה"ל. 

פעילים פלסטינים חמושים מחמאס ומהג'יהאד האסלאמי בעיר עזה, 20 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)
פעילים פלסטינים חמושים מחמאס ומהג'יהאד האסלאמי בעיר עזה, 20 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

נתניהו מצהיר שהוא חוסם את יישום תוכנית טראמפ "עד שחמאס יפורז", אך למעשה, הוא חוסם גם את חלקי התוכנית שאינם כרוכים בפירוק חמאס מנשקו ונועדו להחליש את שליטתו האזרחית. פעולותיו של נתניהו מביאות, אפוא, באופן ישיר לכך שחמאס עדיין מנהל את החיים האזרחיים בעזה.

שאלות שעולות מן הנתונים

האם ישראל מיועדת להקים את המנגנון האזרחי החלופי לחמאס בעזה?

לא. לפי תוכנית טראמפ, שאומצה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, עזה אמורה להיות מנוהלת על ידי מועצת שלום בראשות טראמפ וכוח ייצוב בינלאומי. 

מה ההבדל בין תוכנית 20 הנקודות לתוכנית 15 הנקודות?

תוכנית 20 הנקודות היא המסגרת העקרונית שטראמפ הכריז עליה בספטמבר 2025 ושהחלטה 2803 אימצה. תוכנית 15 הנקודות היא מפת דרכים תפעולית שמועצת השלום פרסמה ביולי 2026 לביצוע שלב הפירוז והפריסה – מסמך שישראל דחתה במפורש באוגוסט 2026, בלי לזנוח את המסגרת הכללית.

האם הבית הלבן מגדיר את NCAG כחלק מתוכנית טראמפ?

כן. הודעת הבית הלבן מ-16 בינואר 2026 מתארת את הקמת הוועדה כ"אבן דרך" בתוכנית המקיפה של טראמפ לסיום הסכסוך בעזה, תחת פיקוח מועצת שלום.

ילד רוכב על אופניים סמוך לזירת תקיפה אווירית ישראלית ליד בית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה, יום שבת, 1 באוגוסט 2026. (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)
ילד רוכב על אופניים סמוך לזירת תקיפה אווירית ישראלית ליד בית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה, יום שבת, 1 באוגוסט 2026. (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

לפי מתווה טראמפ, האם הרשות הפלסטינית מיועדת לחזור לעזה?

כן. לפי תוכנית טראמפ, NCAG מיועדת לנהל את עזה עד שהרש"פ תשלים רפורמות ותוכל לשוב לשלוט ברצועה.

האם NCAG כבר פועלת בשטח כמנהל אזרחי בעזה?

לא. לוועדה אין מטה, תקציב או סמכויות ניהול, וחבריה טרם נכנסו לרצועה.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
למאמר המלא עוד 1,050 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 10 בספטמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.