הדיון על השלטון המקומי חייב לעבור לשלב הבא

פרסום מדד האוטונומיה המקומית של ה-OECD, שלפיו ישראל מדורגת במקום האחרון מבין המדינות שנבחנו, הציף מחדש את הדיון על מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי.

באופן טבעי, השיח הציבורי התמקד בשאלת הסמכויות: האם לרשויות המקומיות יש די עצמאות לקבל החלטות, ועד כמה נכון להרחיב אותה.

זהו דיון חשוב, אבל הוא אינו מספיק.

גם אם בעתיד יורחבו סמכויותיהן של הרשויות המקומיות, השאלה שתכריע את הצלחת המהלך תהיה אחרת: האם לרשויות יש את היכולת לממש אותן? האם יש להן את המנהיגות, הידע והכלים להפוך סמכות לתוצאה עבור התושבים?

גם אם בעתיד יורחבו סמכויות הרשויות המקומיות, הצלחת המהלך תלויה בשאלה האם לרשויות יש את היכולת לממשן. האם יש להן את המנהיגות, הידע והכלים להפוך סמכות לתוצאה עבור התושבים?

הרחבת סמכויות אינה רק שינוי ביחסים שבין הממשלה לרשות. היא מעבירה אל הדרג המקומי גם אחריות גדולה יותר לקבל החלטות, לקבוע סדרי עדיפויות ולנהל משאבים. ככל שרשות מקבלת יותר חופש פעולה, כך היא זקוקה לשדרה ניהולית שמסוגלת להפעיל שיקול דעת מקצועי, לעבוד בתנאי אי-ודאות ולבחון לא רק אם התקציב נוצל, אלא אם הוא השיג את התוצאה שלשמה ניתן.

השלטון המקומי של היום פועל במציאות מורכבת יותר מאי פעם. הרשויות המקומיות הן כבר מזמן לא רק ספקיות שירותים. הן נדרשות להתמודד עם אתגרי חירום וביטחון, להוביל תהליכי התחדשות עירונית, לקדם צמיחה כלכלית, להתמודד עם משבר האקלים, להטמיע חדשנות ולספק שירות ציבורי איכותי ומותאם לצרכים המשתנים של התושבים. כמעט כל אחד מהאתגרים הללו מחייב עבודה משותפת של כמה אגפים, שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה ויכולת להוביל תהליכים מורכבים לאורך זמן.

דווקא כאן נמצא האתגר הגדול של השנים הקרובות. נתוני משרד הפנים מלמדים כי שיעור איוש התפקידים הסטטוטוריים ברשויות המקומיות עומד על כ-93.5%. במילים אחרות, ברוב המקרים האנשים כבר נמצאים בתפקידים. המשימה שלנו אינה רק לאייש משרות, אלא לחזק את יכולותיהם של המנהלים והמנהלות שכבר מובילים את הרשויות המקומיות, ולאפשר להם להתמודד עם מציאות שמשתנה במהירות.

זו הסיבה שהשקעה בהון האנושי אינה יכולה להסתכם בהכשרה חד-פעמית. היא מחייבת תפיסה מתמשכת של פיתוח מנהיגות, למידת עמיתים, שיתוף ידע ובניית קהילות מקצועיות. מנהלים ברשויות המקומיות אינם יכולים להישען רק על הניסיון שצברו. הם צריכים להמשיך ללמוד, להיחשף לפתרונות שנוסו ברשויות אחרות ולבנות רשת מקצועית שתאפשר להם להתמודד טוב יותר עם האתגרים המשותפים.

ככל שרשות מקבלת יותר חופש פעולה, כך היא זקוקה לשדרה ניהולית שמסוגלת להפעיל שיקול דעת מקצועי, לעבוד בתנאי אי ודאות ולבחון לא רק אם התקציב נוצל, אלא אם הוא השיג את התוצאה שלשמה ניתן

לא כל רשות צריכה להמציא מחדש פתרון לכל בעיה. לא פעם, האתגר שעימו מתמודדת עיר אחת כבר קיבל מענה ברשות אחרת. היכולת ללמוד מהצלחות ומטעויות של אחרים, להתייעץ עם מנהלים שממלאים תפקיד דומה ולשתף ידע שנצבר בשטח – היא נכס ניהולי בפני עצמו. במערכת של מאות רשויות מקומיות, הידע המצטבר הזה יכול להפוך לכלי עבודה משמעותי הרבה יותר אם יודעים לחבר בין האנשים שמחזיקים בו.

חוסנו של השלטון המקומי אינו נשען רק על תקציבים, סמכויות או רגולציה, אלא גם על איכות המנהיגות והיכולת הניהולית של האנשים שפועלים בו.

לכן, כשמדברים על הרחבת האוטונומיה המקומית, פיתוח היכולת הניהולית צריך להיות חלק מאותו מהלך. לא נכון להפריד בין השאלה אילו סמכויות המדינה מוכנה להעביר לבין השאלה כיצד היא מסייעת לרשויות לבנות את היכולת לקבל אותן. ביזור מוצלח אינו נמדד רק במספר האישורים שכבר אינם נדרשים מהממשלה, אלא גם ביכולת של הרשות לקבל החלטה טובה יותר, מהר יותר וקרוב יותר לתושב.

בשנים הקרובות יימשך הדיון על חלוקת הסמכויות בין הממשלה לרשויות המקומיות, ובצדק. אבל אם נרצה לראות רשויות מקומיות חזקות יותר, שירות ציבורי איכותי יותר ואמון גבוה יותר של הציבור, אסור שהדיון ייעצר שם. לצד כל העברת סמכות, חייבת לבוא גם השקעה שיטתית באנשים שיידרשו לממש אותה.

חוסנו של השלטון המקומי לא נשען רק על תקציבים, סמכויות או רגולציה, אלא גם על איכות המנהיגות והיכולת הניהולית של אנשיו. לכן, פיתוח היכולת הניהולית צריך להיות חלק מהרחבת האוטונומיה המקומית.

בסופו של דבר, סמכות היא תנאי חשוב. אבל היכולת להשתמש בה נכון היא זו שיוצרת שינוי.

רו"ח עינב פרץ היא מנכ"לית "מקומות" - המרכז הלאומי לידע וללמידה של הרשויות המקומיות. בעלת ניסיון רב בשלטון המקומי ובממשל , מילאה שורת תפקידי ניהול בכירים, ובהם ניהול מחוז צפון של משרד הפנים וראש מטה ״תנופה״ לשיקום וצמיחת הצפון.