ב-21 בספטמבר 2025 החליטה הממשלה להקים את המטה הלאומי לבינה מלאכותית, כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה. ההחלטה לא הסתפקה בהטלת המשימה. סעיף 10 הטיל על ראש המטה לגבש את התוכנית "ולהביאה לאישור הממשלה בתוך 120 יום" – כלומר עד 19 בינואר 2026 – וקבע בנוסף שהיא "תפורסם לידיעת הציבור".
את התפקיד אייש תא"ל (מיל') ארז אסקל, שמינויו אושר בממשלה ופורסם ב-12 באוקטובר 2025. סעיף 3(ב) פירט מה היא אמורה להכריע: "מספר המאיצים ואופן ההקמה, בחינת אפשרויות המימון לפיתוח, לרבות חכירה – ייקבעו כחלק מהתוכנית בשים לב להמלצות הדוח ובתיאום עם שר האוצר".
שני מועדים ומה קרה בכל אחד מהם
המועד הקובע הוא מועד האישור. התוכנית הובאה לאישור הממשלה ב-16 ביוני 2026, בהחלטה 4255 – כחמישה חודשים אחרי המועד שההחלטה קצבה. לפי הודעת הממשלה, מדובר באישור "הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו לתוכנית הלאומית להאצת הבינה המלאכותית".
המועד השני הוא של הפרסום. מסמך התוכנית, בן 96 עמודים, נושא את התאריך אוגוסט 2026. לחובת הפרסום שבסעיף 10 לא נקבע מועד, ולכן העיכוב הרלוונטי הוא זה שבאישור.
מי אחראי לפי לשון ההחלטה
התשובה כתובה בהחלטה עצמה. המטה הוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה, וראשו מדווח ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו. סעיף 1(ב) הולך צעד נוסף ורושם התחייבות אישית שלו: "לרשום את הודעת ראש הממשלה כי יפעל למינוי ראש המטה הלאומי ויפנה לוועדת השירות בבקשה למנותו כמוקבל מנכ"ל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 יום מאישור החלטה זו".
גם בקצה השני של התהליך מופיע שמו של נתניהו: ההחלטה שאישרה את התוכנית ביוני הוגדרה כהצעתו, ומסמך התוכנית נפתח בדבריו: "במהפכה הזאת ישראל לא תהיה צופה מן הצד. ישראל תהיה בחזית".
המספר נקבע, המימון נשאר כעיקרון
על החלק הראשון של סעיף 3(ב) התוכנית עונה בבירור. בפרק התשתיות היא מציבה "אופק כוח עיבוד לאומי של לפחות 100,000 מאיצי GPU", לצד מחשב קוונטי לאומי בטכנולוגיה מקומית ועבודת מטה למשיכת שחקן בינלאומי להקמת מפעל שבבים בטכנולוגיית 5 ננומטר ומטה.
בהון אנושי מוגדרת פירמידה: כ-700 חוקרי ליבה, כ-7,000 מפתחים, כ-70,000 אנשי הנדסה וספקים, וכ-4 מיליון מועסקים שיעברו הסבה והעמקת מיומנויות – כמעט כל שוק העבודה בישראל.
על החלק השני התשובה אחרת. באותו פרק יש תת-פרק שכותרתו "גיבוש מודל מאפשר למימון הקמה ושימוש בתשתיות מחשוב", ותוכנו עוסק ברובו בפתרונות האנרגיה לחוות השרתים. המסמך ממליץ לבחון "גיבוש חבילות סבסוד של צריכת מעבדי מאיצי בינה מלאכותית," לחברות צעירות, ולהקים צוות בין-משרדי כנקודת מגע ליזמים. מה שאין הוא מקור מימון נקוב, סכום, או מועד.
העיקרון עצמו נכתב במפורש. "תשתיות מחשוב כוללות השקעות משמעותיות ביותר", נכתב בפרק, ולפי הערכות שהמסמך מביא, ארצות הברית השקיעה בהן ב-2025 מעל 400 מיליארד דולר, סין קרוב ל-100 מיליארד דולר והודו עשרות מיליארדים. המסמך אינו מפרט אילו מההשקעות האלה ממשלתיות ואילו פרטיות.
ואז: "עבור מדינת ישראל, שהיא מדינה קטנה ונמצאת כשלוש שנים במלחמה, התוכנית תכלול תפיסה כלכלית חדשה של מימוש באמצעות השקעות ולא תקצוב מלא מדינתי".
אין במסמך פרק תקציב. סכום כולל לתוכנית, או סכום לאחד משמונת התחומים שהיא מגדירה, אינו מופיע. הסכום הגדול בשקלים שכן מופיע בגוף המסמך מתאר תוכנית אחרת: התוכנית הלאומית למחשוב קוונטי שהושקה ב-2019, בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל לשש שנים.
מה כתוב בעמוד האחרון של התוכנית
המסמך נסגר בפרק סיכום ובו טבלת מפת דרכים. לכל אחד משמונת התחומים שתי עמודות: "מהלכים רוחביים ויעדים" ו"משרדי ממשלה ושותפים". מתחת לטבלה מופיעה שורה אחת: "השלב הבא: תוכנית מימוש מלאה".
זו אינה הערת שוליים. ראש המטה, תא"ל (מיל') ארז אסקל, כותב את אותו הדבר כבר בעמוד הרביעי. לדבריו, עקרונות הפעולה שבמסמך הם "הבסיס לעבודת ההמשך הבין-משרדית להגדרת תוכנית הפעולה המעשית בכל אחד מצירי הפעילות", והמסמך "יתמוך את עבודת משרדי הממשלה בשלב הבא: הגדרת היעדים ותוכנית המעשה".
המסמך שהוגש כתוכנית הלאומית מגדיר את עצמו, פעמיים, כשלב שקודם לתוכנית. ההחלטה קצבה לו 120 יום; הוא נושא את התאריך אוגוסט 2026, ואינו נוקב במועד שבו תוגש תוכנית המימוש שהוא מבטיח.
שלושה רכיבים שהמבקר דרש, ושאינם בטבלה
חודשיים קודם לכן, ביוני 2026, פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד על ההיערכות הממשלתית לבינה מלאכותית, שאותו הוביל משרדו בקרב 12 מוסדות ביקורת עליונים באירופה. הדוח מפרט מה תוכנית לאומית חייבת לכלול: "חזון, יעדים, אבני דרך, אחריות ממשלתית ברורה, לוחות זמנים, תקציב ומנגנוני מדידה ובקרה".
מול הטבלה שבסיום התוכנית, שלושה מהשבעה נעדרים: לוחות זמנים, תקציב ומנגנון מדידה ובקרה. רכיב רביעי, "אחריות ממשלתית ברורה", מופיע בגרסה מרוככת: העמודה נקראת "משרדי ממשלה ושותפים", ובכל תחום היא מונה בין גוף אחד לרשימה ארוכה, בלי לציין מי מהם מוביל.
בתחום התשתיות, למשל, מופיעים תחת אותה עמודה משרד האוצר, רשות החדשנות, משרד המדע והטכנולוגיה, מערך הדיגיטל הלאומי, מערך הסייבר הלאומי, משרד הביטחון ומפא"ת, ות"ת-מל"ג, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד הכלכלה והתעשייה, רשות החשמל, מנהל התכנון והמועצה הלאומית לכלכלה.
ראוי לדייק בשניים. ראשית, התוכנית מגדירה את רשימת היעדים שלה כ"מהלכים רוחביים המוגדרים באמצעות יעדים כמותיים ומדדי הצלחה ברורים", ומכנה אותם "המדד המרכזי להצלחת היישום בשטח". שנית, סעיף 11 להחלטה אכן יצר מנגנון בקרה: ראש המטה ידווח לממשלה אחת לרבעון, והמטה יפרסם לציבור דיווח שנתי על התקדמות התוכנית. הדיווח הציבורי הראשון טרם הגיע למועדו.
עשרים תקנים מול מאה אלף מאיצים
סעיף 27 להחלטה מקצה למשרד ראש הממשלה "סך של 20 תקני שיא כוח אדם, כולל נלוות עבור הקמת המטה", ו"סך של 15 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2027 ואילך להוצאות השכר ולתפעול המטה". אלה המשאבים הקבועים של הגוף שאמור לתכלל מפעל שבבים, מחשב קוונטי, חמישה כורי האצה והסבה בהיקף של מיליוני עובדים.
הבהרה מתחייבת: 15 מיליון השקלים אינם תקציב התוכנית אלא תקציב התפעול של המטה. תקציב התוכנית עצמה, לפי סעיף 26 להחלטה, אמור היה להיקבע "לכשייקבע בתוכנית הלאומית". התוכנית אושרה ופורסמה, והוא לא נקבע בה.
איך יידעו בכלל אם הכסף שהמדינה משקיעה ב-AI עשה משהו
זה הפער שהמבקר מתאר גם ברמה הכללית. בדוח נכתב ש"היישום מתקדם מהר יותר מן היכולת הממשלתית למדוד ולהשוות את ההשפעה של פרויקטי ה-AI על פעילות הממשלה", ושמדדי הביצוע "מתמקדים לעיתים קרובות ביעילות ולא בבחינה כוללת של איכות השירות".
המבקר גם מסביר למה זה נוגע לאזרח ולא רק למנהל. בפתח הדוח הוא כותב שהבינה המלאכותית משנה "את הדרך שבה ניתנים שירותים לציבור, את תהליכי קבלת ההחלטות ואת מערכת היחסים שבין האזרח למדינה", והגדיר את התכלית כ"שירות ציבורי איכותי, יעיל ומועיל, בטוח ושקוף יותר". הדבר שאמור להשתנות הוא זמן ההמתנה לתשובה ממשרד ממשלתי.
בינתיים הכסף כבר מתחיל לזוז. ב-4 באוגוסט 2026 הודיעו המטה הלאומי ואגף החשב הכללי במשרד האוצר על פרסום מכרזים וקולות קוראים להוצאת התוכנית לפועל.
מול מי ישראל נמדדת
בביקורת המקבילה השתתפו 12 מדינות: צרפת, איטליה, שווייץ, פולין, רומניה, סלובקיה, אסטוניה, ליטא, לטביה, אלבניה, צפון מקדוניה וישראל. העבודה נערכה בין מאי 2024 לדצמבר 2025. שש מדינות אישרו אסטרטגיות בינה מלאכותית, ייעודיות, שלוש שילבו את התחום באסטרטגיות דיגיטל רחבות, אחת ניסחה אסטרטגיה שהממשלה לא אישרה ואחת מצויה בשלב ניסוח.
ישראל מופיעה בקטגוריה משלה, ובלשון הדוח: "ישראל מקדמת את התחום באמצעות יוזמות עצמאיות". היא היחידה שם. בבדיקה נוספת, על שיטת העבודה, מציין הדוח ש"מדינה אחת, הפועלת באמצעות יוזמות עצמאיות, צועדת במסלול המתאים יותר לגישת סילו" – מיזמים מבודדים שהיכולת לשלבם בפעילות גופים אחרים מוגבלת. הדוח אינו נוקב בשם באותו משפט, אך ישראל היא המדינה היחידה בקטגוריה שהוא מתאר.
ראוי לדייק: הביקורת הסתיימה בדצמבר 2025, חודשים לפני שהתוכנית אושרה. הממצא מתאר את המצב עד אותו מועד, לא את המצב כיום.
סיכום
בנימין נתניהו כתב בפתח התוכנית ש"ישראל לא תהיה צופה מן הצד". הגוף שגיבש אותה יושב במשרדו, ראשו מדווח לו אישית, ההתחייבות למנותו נרשמה בשמו, וההחלטה שאישרה אותה הוגדרה כהצעתו.
ההחלטה קצבה 120 יום. האישור הגיע כחמישה חודשים אחרי המועד, והמסמך שפורסם בעקבותיו קבע את מספר המאיצים, השאיר את המימון ברמת כעיקרון, והגדיר את עצמו כבסיס לעבודת ההמשך.
האם ראש הממשלה, שהמטה יושב במשרדו ומדווח לו, יכול להסביר מדוע האישור איחר בחמישה חודשים מעבר למועד שקבעה ממשלתו? מהיכן יגיע הכסף ל-100,000 מאיצים, אם התוכנית קובעת שהמימוש יסתמך על השקעות ולא על תקצוב מדינתי מלא? ומתי תוגש "תוכנית המימוש המלאה" שהמסמך מבטיח – ומי קצב לה מועד?
מקורות: החלטת ממשלה 3375 מ-21 בספטמבר 2025; התוכנית הלאומית להאצת בינה מלאכותית, אוגוסט 2026; דוח מבקר המדינה על ההיערכות ל-AI, יוני 2026; הודעת הממשלה על אישור התוכנית, 16 ביוני 2026; הודעת המטה הלאומי והחשבת הכללית, 4 באוגוסט 2026.
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו