כבר 30 שנה נתניהו אומר "לא ידעתי" כשיטה להימנעות מאחריות

בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה בעל תקופת הכהונה הארוכה ביותר בתולדות ישראל. לאורך כל כהונותיו, ובמספר רב של פרשיות אישיות, ציבוריות, פליליות וביטחוניות – ליווה אותו משפט אחד: "לא ידעתי".

מפרשת בר-און-חברון ב-1997, דרך תיק 4000 ואסון מירון, פרשת הצוללות, הכישלון המודיעיני והצבאי שהוביל ל-7 באוקטובר ועד פרשת קטארגייט, נתניהו חוזר שוב ושוב על אותו קו בתעמולה ובהגנה המשפטית: הוא טוען ש"לא ידע", "לא עודכן", לא משכו בדש בגדו – ולכן, כביכול, לשיטתו, אינו אחראי לתוצאה.

עד עידן נתניהו, שררה בישראל תרבות שלטונית אחרת לגמרי. ראשי הממשלה לשעבר גולדה מאיר ויצחק רבין למשל, ראו בנשיאת האחריות חלק בלתי נפרד מעצם התפקיד – גם כשלא נמצאה נגדם אשמה אישית מוכחת.

איך ומתי נתניהו החל לומר על כשליו "לא ידעתי"?

ב-1997, בזמן כהונתו הראשונה, נחקר נתניהו במשטרה בחשד שקידם את מינויו של רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה בתמורה לתמיכת ש"ס בהסכם חברון. זאת הייתה הפעם הראשונה בתולדות המדינה בה נחקר ראש ממשלה מכהן. נגד נתניהו לא הוגש כתב אישום.

כותרת ידיעות אחרונות בפרשת בר-און חברון

במהלך הפרשה השתמש נתניהו לראשונה בטקטיקה שהפכה לדפוס: הוא הציג את עצמו כמי ש"לא ידע" על השיקולים הפוליטיים שעמדו מאחורי מינוי שקודם מטעמו.

בספטמבר 1999 – כחודשיים אחרי תום כהונתו הראשונה – התפרסם ב"ידיעות אחרונות" תחקיר של מוטי גילת לפיו ניסו נתניהו ואשתו שרה להשתמש בכספי משרד ראש הממשלה כדי לשלם עבור שירותים פרטיים שסיפק הקבלן אבנר עמדי, שלכאורה, לפי התחקיר, הגיש למשרד רה"מ לתשלום חשבוניות מנופחות ("פרשת עמדי"). נתניהו אמר ש"לא ידע את הפרטים".

המשטרה המליצה להעמיד את בני הזוג נתניהו לדין, אך היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, החליט בסופו של דבר שלא להגיש נגדם כתב אישום, אף כי פרסם דוח שבו מתח ביקורת על התנהלותם בפרשה.

האם נתניהו לקח אחריות על השרפה בכרמל?

הדפוס אינו מוגבל לפרשיות אישיות. לאחר שרפת הענק בכרמל ב-2010, בה נהרגו 44 בני אדם, הציג נתניהו את הכשלים שנחשפו בפרשה במערך הכבאות כתוצאה של "עשרות שנים של הזנחה". זאת, למרות שהוא כיהן כרה"מ במשך קרוב לשנתיים לפני השרפה ולא יישם המלצות שקיבל לתיקון הכשלים. נתניהו אף טען כי ממשלתו "כבר החלה ליישם את הלקחים".

אנדרטה לזכר הנספים בשרפה בכרמל (צילום: Dr. Avishai Teicher, ויקיפדיה)

אבל דוח מבקר המדינה קבע כי נתניהו, כמו שר הפנים אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ, היה מודע למצבו החמור של מערך הכבאות, ולא פעל כנדרש. עוד קבע המבקר כי כבר בספטמבר 2009 התריע ישי בפני נתניהו על מצב המערך, ובדצמבר 2009 התקיים דיון בנושא בראשות ראש הממשלה, שלא הוביל לתיקון.

ב-2015 נאלץ נתניהו להתנצל על סרטון בחירות של מפלגתו שהשווה עובדי נמל למחבלי חמאס, וטען כי "לא ידע על הפקתו ולא אישר אותו מראש".

ב-2016 פורסמה ונחקרה פרשת הצוללות (תיק 3000). נתניהו טען בריאיונות ובעדותו שלא ידע כי עורך דינו האישי ובן דודו, דוד שמרון, ייצג את התאגיד הגרמני שממנו רכשה ישראל את הצוללות. המשטרה לא מצאה ראיות שקשרו את נתניהו לפרשת הצוללות והוא לא נחקר תחת אזהרה בפרשה; עם זאת, ועדת החקירה הטילה עליו בהמלצות הביניים שלה אחריות אישית להחלטות בנושא.

כמה פעמים אמר נתניהו "לא זוכר" במשטרה ובביהמ"ש?

הדפוס הקבוע של נתניהו – אי-לקיחת אחריות – הפך לאסטרטגיה משפטית כשנתניהו נחקר ב-2017 והועמד לדין ב-2020 באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים ב"פרשיות האלפים" ("תיק 1000" בו הואשם בקבלת מתנות בשווי של מאות אלפי שקלים מבעלי הון; "תיק 2000 " ו"תיק 4000" בהם הואשם בניסיון להעניק הטבות רגולטוריות לאילי תקשורת תמורת סיקור חיובי).

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לאולם בית המשפט המחוזי בתל אביב, לעדות במשפטו, 15 באוקטובר 2025 (צילום: ראובן קסטרו/פול)

בפרשות האלפים, שבהן הוא נאשם במשפט פלילי עד היום, "לא ידעתי" כאמירה לתקשורת פינתה את מקומה ל"אני לא זוכר" כאמירה בחקירת משטרה ותחת שבועה בבית המשפט.

במהלך החקירה הנגדית בתיקים 1000 ו-2000 ביוני 2025, ציין התובע ליאור תדמור שנתניהו השיב 1,788 פעמים "אני לא זוכר" בחקירת המשטרה ובעדותו בבית המשפט.

האם נתניהו לקח אחריות על אסון מירון?

בל"ג בעומר תשפ"א (2021) נרמסו למוות 45 עולי רגל בשל אי-סדר במהלך ההילולה במירון. ב-2024, כשנתניהו העיד בוועדת החקירה הממלכתית לאסון הר מירון על כך, נתניהו הצהיר בפני הוועדה: "לא יכול לקבל אחריות על מה שלא ידעתי". לתקשורת אמר ש"לא משכו בדש בגדו" (אמירה שהפכה לאחר מכן לביטוי מקובל לתאר את התחמקותו מאחריות לאסון ה-7 באוקטובר).

הוועדה לא קיבלה את התחמקויותיו. במסקנותיה קבעה הוועדה כי יש "יסוד סביר לקבוע שנתניהו ידע" שאתר הקבר מטופל שנים ברשלנות. הוועדה הוסיפה כי "גם אם… לא הייתה ידיעה של ממש… היה עליו לדעת זאת" – ניסוח שהפך בפועל לתשובה השיטתית ביותר לטענת אי-הידיעה: אפילו בלי ידיעה בפועל, קיימת חובת ידיעה על ראש ממשלה.

אבל הקביעה לא הובילה לשום צעד אישי נגד נתניהו.

בנימין נתניהו מוקף בפמלייתו מגיע למסור עדות מול ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 21 ביולי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כיצד ייתכן שנתניהו לא ידע על פרשת קטארגייט?

ב-2024 נעצרו ונחקרו באזהרה יונתן אוריך, דוברו של נתניהו, ואלי פלדשטיין, ששימש כיועץ תקשורת ודובר בלשכת ראש הממשלה לענייני צבא, בחשד להדלפת מסמכים צבאיים מסווגים לתקשורת הזרה. נגד השניים הוגשו כתבי אישום על מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, החזקת ידיעה סודית ונגד פלדשטיין גם שיבוש הליכי משפט.

הלשכה הבהירה מייד שנתניהו "לא ידע על קיום המסמכים עד לפרסומם" וממשיכה להחזיק בעמדה זאת עד היום. 

במהלך המלחמה בעזה פורסמה ונחקרה פרשת "קטארגייט" – החשד לפעילות יחסי ציבור אסורה מטעם קטאר דרך יועצי לשכתו של נתניהו. אוריך ופלדשטיין נחקרו בפרשה בחשד למגע עם סוכני חוץ, קבלת שוחד, הלבנת הון ומרמה והפרת אמונים; הפרקליטות בוחנת את החומרים ועד כה לא הגישה כתב אישום.

לפי כתב האישום בפרשת המסמכים, וכתבי החקירה בפרשת "קטארגייט", שניהם מתוך לשכת נתניהו, בזמן שעבדו בלשכה כיועצים בכירים. למרות זאת, כאשר נתניהו העיד בפרשה הוא טען: "לא ידעתי שאוריך עבד עם קטאר". כששאלו אותו אם ידע במה עוסק פלדשטיין, השיב: "בכלל לא". 

אוריך עדיין עובד כדובר הליכוד וכיועצו של נתניהו, ואחרי תקופה בה הורחק מעבודתו, חזר במרץ השנה, בעיצומה של המלחמה עם איראן, לעבוד בלשכה, במסגרת הסכם עם הפרקליטות בתנאי ש"לא ידבר עם נתניהו על הפרשה".

בנימין נתניהו נכנס למתחם "וילה שוקן" למסיבת עיתונאים. מאחוריו היועצים טופז לוק ויונתן אוריך. 20 במרץ 2019 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

כיצד נתניהו אחראי לכשלים שאפשרו את ה-7 באוקטובר?

נתניהו לא לקח אחריות גם על הכישלון הביטחוני החמור בתולדות המדינה. בסוף אוקטובר 2023 פרסם נתניהו ציוץ ובו טען כי "בשום מצב ובשום שלב לא ניתנה התרעה לראש הממשלה נתניהו על כוונות מלחמה מצד החמאס" – והאשים במשתמע את ראשי שב"כ ואמ"ן.

נתניהו טוען, מאז ה-7 באוקטובר, שלא קיבל שום התרעה קונקרטית ו"לא ידע" על כוונת מלחמה מצד חמאס. מידע רב שפורסם מציגות תמונה שונה לחלוטין.

לפי דיווחים מתועדים, נתניהו קיבל שורת התרעות מגורמי ביטחון בישראל ועד מנהיגים זרים, שנפרשה על פני יותר משנה. רשימת הפרסומים נפתחת במסמך חומת יריחו שתיאר את תוכנית הפלישה, וכוללת את אזהרת ראש שב"כ רונן בר על "התרעה למלחמה".

לאחרונה פורסם כי בסוף ספטמבר 2023, כשבוע וחצי לפני הטבח, קיים נתניהו שיחת טלפון בת 45 דקות עם נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד. לפי דיווח ב"הארץ" המבוסס על מקורות ביטחוניים בכירים, בן זאיד הזהיר שסנוואר "מתכנן מהלך משמעותי נגד ישראל" והמליץ שישראל תיערך.

פלסטינים חוגגים על גדר הגבול עם טנק צה"לי שמחבלי חמאס השתלטו עליו, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Yousef Masoud)

לפי הדיווח, נתניהו לא העביר את ההתרעה לראשי שב"כ וצה"ל. לשכת ראש הממשלה הכחישה מכול וכל שהשיחה התקיימה, וכינתה את הפרסום "שקר מוחלט".

לפי דיווח שפורסם במקביל גם בערוץ CNN וגם ב"ידיעות אחרונות", ב-4 באוקטובר 2023 הזהיר שר המודיעין המצרי עבאס כאמל את נתניהו מ"משהו חריג, מבצע אימתני" שעומד להתרחש מכיוון עזה. גורם מודיעין מצרי סיפר כי כאמל "נדהם מהאדישות" הישראלית לדבריו. לפי הדיווח המבוסס על מקורות ביטחוניים, השיב נתניהו לגורמים המצריים כי "בעזה אנחנו בתמונה, אנחנו שולטים. הבעיה היא בגדה" – בדיוק כמו שאמר, לפי הדיווח, לבן זאיד.

גם בנוגע לשיחה הזאת, הכחישה לשכת נתניהו בתוקף שהיא התקיימה, וטענה שמדובר ב"פייק ניוז מוחלט". נתניהו אף טען כי לא ידע על ההתרעות הדחופות שהגיעו במהלך הלילה כי "לא העירו אותו". אשתו שרה התראיינה לאחרונה וטענה כי סגן הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן – שנסע באופן עצמאי להציל אנשים במסיבת הנובה "ידע לפני רה"מ" על מתקפת חמאס.

כן טענה לשכת רה"מ כי נתניהו "לא ידע מראש" על שחרורו של מוחמד אבו סלמיה, מנהל בית החולים שיפא, וכי מדובר בכשל של הדרג המקצועי בשב"כ ובצה"ל – בעוד גורמים בשב"כ טענו שהתריעו על כך מראש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל הרצי הלוי בישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני, 28 בנובמבר 2023 (צילום: חיים צח/לע"מ)

מול ההתנהלות הזאת בולט ניגוד פנימי: הרמטכ"ל הרצי הלוי הודיע בינואר 2025 – על התפטרותו – בעיצומה של המלחמה בעזה – ואמר: "האחריות לכישלון תלווה אותי בשארית חיי". ראש אגף המודיעין בצה"ל לפני ובזמן הטבח, אהרן חליוה, התפטר עוד באפריל 2024, וירון פינקלמן, אלוף פיקוד הדרום בזמן הטבח, התפטר במרץ 2025.

הדרג הצבאי נטל אחריות ופרש מתפקידו. ראש שב"כ בעת הטבח, רונן בר, התפטר ביוני 2025, וקשר את התפטרותו לכישלון ב-7 באוקטובר, אף כי ההתפטרות נעשתה בלחץ של נתניהו ולאחר מאבק ממושך של בר בכוונת נתניהו להדיח אותו. שר הביטחון ב-7 באוקטובר, יואב גלנט – שהזהיר את נתניהו מפני המלחמה שבעה חודשים מראש – התפטר בנובמבר 2024 עקב חילוקי דעות בינו לבין נתניהו על אופן ניהולה. ראש המוסד דדי ברנע סיים את תפקידו ביוני השנה.

מכל אלה שהיו אחראים על ביטחונה של מדינת ישראל ושותפים לכשלים, רק נתניהו נותר בתפקידו. והוא ממשיך לספר ש"לא ידע". במשך שלוש השנים שעברו מאז האסון, נתניהו נאבק בכל כוחו נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית.

האם ראשי ממשלה קודמים בישראל התפטרו בגלל כשלים?

בישראל של 1974 בחרה גולדה מאיר, בדרך הפוכה. מאיר נבחרה מחדש לראשת הממשלה בבחירות שהתקיימו זמן קצר אחרי מלחמת יום הכיפורים. דוח הביניים של ועדת אגרנט הטיל את עיקר האחריות למחדל מלחמת יום הכיפורים על הצבא ולא עליה אישית.

גולדה מאיר באוקטובר 1973 (צילום: AP Photo/Charles Bennett)

אבל כמה חודשים אחרי המלחמה, החלה מחאה המונית בדרישה שתיקח "אחריות מיניסטריאלית" על הכשלים שהובילו למתקפת הפתע. שמונה חודשים אחרי המלחמה הודיעה מאיר על התפטרותה: "הגעתי למסקנה שאיני מסוגלת לשאת בעול הזה".

ב-1977 התפטר רה"מ דאז, יצחק רבין מראשות מפלגת המערך (העבודה) לאחר שנחשף כי רעייתו לאה החזיקה חשבון דולרים, בניגוד לחוק של אותה תקופה. רבין תיאר את מעשהו כ"אחריות משותפת, פורמלית ומוסרית". בעקבות ההתפטרות, לא התמודד רבין בבחירות שהתקיימו חודשיים לאחר מכן. שמעון פרס, שהיה פחות פופולרי ממנו, התמודד במקומו, והמערך הפסיד בבחירות ואת השלטון.

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט התפטר מתפקידו ב-2008 בעקבות חקירות פליליות נגדו. אולמרט התפטר כשנה לפני שהוגש נגדו כתב אישום, אף כי הגשת כתב האישום כבר הייתה צפויה. אולמרט נענה ללחץ רב שהופעל עליו בתקשורת ובמערכת הפוליטית.

בנימין נתניהו, אריק שרון ואהוד אולמרט בכנסת, 2004 (צילום: Nati Shohat/Flash90)

אחד מאלה שקראו לאולמרט שוב ושוב לקחת אחריות על פרשותיו הפליליות ולהתפטר מתפקידו כרה"מ היה ראש האופוזיציה דאז, בנימין נתניהו. שלושה חודשים לפני התפטרותו של אולמרט הצהיר נתניהו: 

"ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים במדינת ישראל – כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי".

האם מנהיגים בעולם לוקחים אחריות על כשלים?

הנשיא האמריקאי הארי טרומן הציב על שולחנו בחדר הסגלגל שלט ובו הביטוי "The buck stops here" – כאן נעצרת האחריות, ואינה מועברת הלאה. בנאום הפרישה שלו ב-1953 חזר טרומן על העיקרון: הנשיא, מי שלא יהיה, חייב להחליט בעצמו ואינו יכול להעביר את האחריות לאיש אחר.

נשיא ארה"ב לשעבר הארי טרומן (צילום: Truman Library. מאושר לשימוש חופשי כ-Public Domain)

רבים מראשי ממשלת בריטניה התפטרו בגלל מה שהוגדר ככישלון במילוי תפקידם. בשני העשורים האחרונים לבדם התפטרו שישה מהם בגלל טענות בציבור הבריטי כי כשלו בתפקידם או פעלו באופן בלתי תקין: טוני בלייר, דיוויד קאמרון, תרזה מיי, בוריס ג'ונסון, ליז טראס וקייר סטארמר.

בבלגיה, ב-1998, התפטרו שר המשפטים סטפאן דה קלרק ושר הפנים יוהאן ואנדה לנוטה בעקבות בריחתו של הרוצח הסדרתי מרק דוטרו ממשמורת המשטרה לזמן קצר. איש מהם לא היה מעורב אישית בהחלטה המבצעית שאפשרה את הבריחה.

ב-16 באפריל 2002 התפטרה כל ממשלת הולנד, בעקבות פרסום דוח שקבע כי כוחות הולנדים בסרברניצה לא הצליחו למנוע את הטבח בלמעלה מ-8,000 מוסלמים בוסניים ב-1995, וכי הממשלה ההולנדית דאז שלחה את הכוחות לשם "בין היתר משיקולי יוקרה" בלי הכנה מספקת.

יוקיו האטויאמה התפטר מראשות הממשלה ביפן ב-2 ביוני 2010, לאחר שנסוג מהבטחת הבחירות שלו להעביר את בסיס הנחתים האמריקאי בפוטנמה – נסיגה שהוא עצמו הציג כהפרת התחייבות המחייבת אותו לפרוש.

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ממתין לנשיא שווייץ גי פרמלן בשולי פסגת G7 בצרפת, 16 ביוני 2026 (צילום: Isabel Infantes/Pool Photo via AP)

נאוטו קאן, ראש ממשלת יפן בזמן אסון פוקושימה, הודיע על התפטרותו ב-25 באוגוסט 2011, כחצי שנה לאחר רעידת האדמה והמשבר הגרעיני של מרץ אותה שנה, בעקבות ביקורת מתמשכת על אופן הטיפול של ממשלתו במשבר.

שר התחבורה היווני קוסטס קארמנליס התפטר ימים אחרי אסון רכבות ב-2023. שר המשפטים הבלגי וינסנט ואן קוויקנבורן התפטר באותה שנה בשל טעות במעצר, ואמר במפורש: "אני חושב שזו חובתי".

כל אחד מהמקרים הללו קטן בהיקפו ובמספר הקורבנות מהאסון של ה-7 באוקטובר, להוציא את טבח סרברניצה שלא אירע בהולנד עצמה.

טבלת פרשיות: עשורים של "לא ידעתי"

שאלות שעולות מהנושא

האם נתניהו הורשע אי פעם בפרשה פלילית כלשהי?

לא. עם זאת, רעייתו שרה נתניהו הורשעה ב-2019 בפרשת המעונות. נתניהו נאשם כיום בשוחד, מרמה והפרת אמונים בתיקי 1000, 2000 ו-4000, ומשפטו מתנהל. בשאר הפרשיות לא הוגש נגדו כתב אישום, אף כי חקירות משטרה וועדות חקירה רבות הטילו עליו אחריות על כשלים שמעולם לא הודה בהם.

למה לא הוקמה עד היום ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר?

נתניהו מתנגד לוועדה ממלכתית, שחבריה ומנדטה נקבעים באופן עצמאי על ידי נשיא בית המשפט העליון, ותומך בחלופה שבה הדרג הפוליטי (כלומר, הוא-עצמו) קובע את הרכב הוועדה ותחומי הבדיקה.

מה ההבדל בין אחריות משפטית לאחריות מיניסטריאלית?

אחריות משפטית מחייבת הוכחת אשמה פלילית מעבר לספק סביר. אחריות מיניסטריאלית, כפי שנטלה על עצמה גולדה מאיר, אינה תלויה באשמה אישית. מקורה בעצם התפקיד והסמכות, ולכן היא יכולה להוביל להתפטרות גם כשאין ממצא פלילי.

האם יש דוגמאות עדכניות למנהיגים שהתפטרו על מחדלים קטנים בהרבה?

כן. ב-2022–2023 בלבד התפטרו שרים בבריטניה, ביוון ובבלגיה בעקבות מחדלים בודדים שמתגמדים ליד המחדל שהוביל ל-7 באוקטובר.

מקורות מומלצים: הארי טרומן ושלט "The buck stops here", ספריית טרומן הנשיאותית; אחריות מיניסטריאלית: התפטרויות שרים כנטילת אחריות ציבורית, המכון הישראלי לדמוקרטיה; אחריות מיניסטריאלית בראי ועדות החקירה, המכון הישראלי לדמוקרטיה; דוח ועדת החקירה הממלכתית לאסון הר מירון, ynet.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית