כך פוטרת הקואליציה מיליארדי שקלים בשנה מפיקוח ועדת הכספים

בקצרה: 

• החלטת ממשלה מדצמבר מאפשרת להעביר כספים קואליציוניים לבסיס התקציב הקבוע ופוטרת מאות מיליונים בשנה מחובת הדיווח והדיון המקצועי.
• "המסלול הירוק", שהוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מאפשר לקדם הקצאות חוזרות בלי בחינה מחודשת.
• הדיווח לוועדת הכספים נעשה השנה רק ברמת התוכנית התקציבית הכללית  ולא ברמת התקנה התקציבית המפורטת יותר.
• תקציב רשתות החינוך החרדיות בפועל גדל בכמיליארד שקל ב-2025 ביחס לתקציב המתוכנן.
• תקציב הישיבות החרדיות גדל במסגרת הכספים הקואליציוניים בהיקף כ-1.6 מיליארד שקל, והוא עוקף בפועל את פסיקת בג"ץ בנוגע לגיוס. 

הקואליציה הנוכחית הגדילה מאוד את היקף העברת הכספים הקואליציוניים, וזאת, גם בזמן מלחמה קשה ובזמן בו הוצאות הממשלה והחוב הממשלתי תפחו לממדים עצומים. בנוסף, היא החלישה את הפיקוח של הכנסת על העברתם.

יו"ר נעם אבי מעוז, יו"ר דגל התורה משה גפני, יו"ר הקואליציה אופיר כץ, יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן-גביר, יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף, שר החינוך יואב קיש, שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ש"ס אריה דרעי וראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת ראשי הקואליציה, 22 בינואר 2023

כספים קואליציוניים אינם הוצאה אסורה, אלא הקצאות שנקבעות במשא ומתן פוליטי. לכן חלות עליהם הוראות מיוחדות של היועצת המשפטית לממשלה: חובת דיווח, דיון מקצועי וחוות דעת משפטית.

דוח שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה במרץ, מאת ד"ר נרי הורוביץ ורוני ברבוי, מתעד שני מהלכים מנהליים שנכנסו לתוקף לקראת אישור תקציב המדינה ל-2026, שפוגעים ביכולת הבקרה הפרלמנטרית על הכספים הקואליציוניים.

הראשון מעביר כספים קואליציוניים לבסיס התקציב הקבוע ובכך משחרר אותם מהפיקוח המיוחד המוטל על כספים קואליציוניים; השני מאפשר לקדם אותם בלי בחינה משפטית מחודשת. 

מה זה אומר "רציפות היסטורית" בתקציב המדינה?

עקרון "הרציפות ההיסטורית" הופך העברה פוליטית חוזרת של תקציבי מדינה למדיניות ממשלתית קבועה. זהו מנגנון חדש שהמציאה הממשלה הנוכחית כדי להחליש את הפיקוח של הכנסת על העברת הכספים הקואליציוניים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בישיבת הממשלה. 4 בדצמבר 2025 (צילום: חיים צח/לע"מ)

לפי החלטת ממשלה 3560 מדצמבר 2025, סעיף תקציבי שהופיע בתקציבי המדינה במשך עשר שנים רצופות יכול להיות מסווג מחדש ולעבור מהקטגוריה של "כספים קואליציוניים" לבסיס התקציב הקבוע.

המשמעות המעשית: הוראות היועצת המשפטית לממשלה בנוגע לכספים הקואליציוניים מפסיקות לחול עליו. דוח המכון קובע כי המהלך "מנציח העברות תקציביות שהן תוצאה של יחסי כוח פוליטיים מתמשכים במסווה של מדיניות ממשלתית מקצועית קבועה".

הקריטריון החדש אינו בוחן אם הסעיף מוצדק מקצועית, אלא רק אם הוא שרד מספיק זמן. כלומר, דווקא סעיף שהצליח לחמוק מביקורת במשך עשר שנים ברציפות זוכה לפטור קבוע ממנה. ההיקף אינו שולי: לפי הדוח מדובר במאות מיליוני שקלים בשנה.

מה זה "המסלול הירוק" להעברת תקציבי ממשלה?

המסלול הירוק שהוביל סמוטריץ' מאפשר להסתמך על חוות דעת ישנה באישור העברות כספים קואליציוניים גם כשהמציאות שעליה היא מבוססת השתנתה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מצטלמים עם חברי הקואליציה לאחר העברת תקציב המדינה. 24 במאי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

לפי הדוח, בדיוני תקציב 2026 הופעלה בהיקף נרחב פרקטיקה המאפשרת לקדם הקצאות חוזרות בלי בחינה מחודשת, תוך הסתמכות על חוות דעת שניתנו בשנים קודמות.

הבעיה, בלשון הדוח, היא שהמנגנון "מביא לערפול של שינויי נסיבות מהותיים – כגון סוגיית חייבי הגיוס החרדים – ומצמצם את הפירוט הנדרש ברמת התקנה התקציבית".

ההשלכה המעשית של השימוש ב"מסלול הירוק", לפי הדוח, הוא שהדיווח לוועדת הכספים נעשה השנה ברמת התוכנית התקציבית, בת שש ספרות, ולא ברמת התקנה התקציבית המפורטת יותר, בת שמונה ספרות.

חבר כנסת שמקבל נתון ברמת פירוט גסה אינו יכול לדעת לאן בדיוק הולך הכסף בתוך אותה תוכנית. חוות דעת משפטית שניתנה לפני שינוי נסיבות מהותי אינה מכסה את המצב החדש – אך המסלול הירוק מאפשר להתייחס אליה כאילו כן.

תלמוד תורה שנוסד על ידי הרב שמואל שטרן בירושלים, 9 באוגוסט 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בכמה גדלו תקציבי הישיבות ובתי הספר החרדיים ב-2025?

חלק ניכר מהכספים הקואליציוניים מיועד למוסדות חינוך חרדיים. השימוש במנגנונים החדשים לניהול הכספים הקואליציוניים הביא לגידול חריג בתקציב רשתות החינוך החרדיות שאינו מוסבר בצרכים דמוגרפיים. לפי הניתוח, תקציב רשתות החינוך החרדיות בפועל גדל בכמיליארד שקל במהלך 2025 ביחס לתקציב המתוכנן, והגידול הזה מועבר ישירות לתקציב 2026.

הדוח קובע כי גידול זה חורג משמעותית אף מעבר לגידול הדמוגרפי הטבעי של החברה החרדית, העומד על כ-4% בשנה, ומדפוסי התקצוב הרגילים.

הסעיף הכבד ביותר בהעברות הקואליציוניות, בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל, הוא העברת כספים לישיבות חרדיות.

הניתוח של המכון מצביע על:

"חשש לניסיונות לעקוף את פסיקת בג"ץ באמצעות 'לוליינות תקציבית': שימוש ברזרבות ובהעברות דרך סעיפי רווחה ותלמידי חו"ל, כדי לפצות על אובדן המימון בגין חייבי גיוס שנגרעו מהתקציב".

הכוונה היא, כמובן, להחלטות בג"ץ בעניין גיוס החרדים, שאסרו על העברת כספים למוסדות שבהם לומדים המוני תלמידים המשתמטים מגיוס.

בג"ץ קבע ב-24 ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות ממלא מקום נשיא ביהמ"ש העליון עוזי פוגלמן, פה אחד, כי לא ניתן להמשיך להעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור משירות או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין.

אלפי חרדים מחסידות גור מפגינים מחוץ לכלא הצבאי שליד כפר יונה שבמרכז הארץ, במחאה על כליאתם של תלמידי ישיבה שלא התייצבו לצו גיוס. 20 ביולי 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

הכספים הקואליציוניים שהועברו לישיבות מהווים צינור העברה שעוקף את הפסיקה; ה"מסלול הירוק" מעניק פטור מבחינה משפטית מחודשת להעברת כספים שכבר קיבלה אישור משפטי בעבר גם כאשר התנאים השתנו. כיוון שבג"ץ אסר על העברת הכספים למוסדות למשתמטים מגיוס אחרי האישור המשפטי המקורי להעברת הכספים לישיבות, ה"מסלול הירוק" מאפשר להמשיך בהעברת הכספים מבלי בחינה משפטית שתגלה כי מדובר בהפרת הפסיקה. 

בנוגע לסמינרים להוראה, דוח המכון לדמוקרטיה קובע כי המדינה ממשיכה לסבסד הכשרת אלפי מורות חרדיות למרות עודף היצע קיצוני – 88% מבעלות התעודה אינן מועסקות במקצוע – וכי המהלך "משרת אינטרסים כלכליים של פירמות משפחתיות על פני צורכי שוק העבודה".

בנוגע לתקציב לנוער חרדי בסיכון, נמצא כי הוא מפוצל בין חמישה סעיפים תקציביים נפרדים, בתוכניות הפועלות ללא פיקוח מקצועי מספק, שחלקן משמשות לפי הדוח "זרועות ביצוע פוליטיות המעסיקות אלפי אברכים". 

מי אחראי להחלשת הפיקוח על התקציבים הקואליציוניים?

החלטה 3560, המאפשרת להנציח העברות קואליציוניות ותיקות ולהוציא אותן מפיקוח, היא החלטת ממשלה. את יישום המסלול הירוק בדיוני התקציב מוביל משרד האוצר. משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ' הוא המוביל את המהלכים הללו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מוכר את החמץ של מדינת ישראל, 21 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

דוח המכון לדמוקרטיה קובע כי תהליכי אישור התקציב "מאופיינים בחיפזון ובחוסר שקיפות הפוגעים בעקרון ההשתתפות ובחובת הבקרה של הכנסת", וכי המגמה העולה היא "היחלשות הכנסת אל מול הממשלה וצמצום מרחב הפעולה של שומרי הסף".

האם הכנסת יכולה להתעקש לבדוק מחדש את התקציב?

הכנסת התפזרה ב-17 ביולי 2026 לקראת הבחירות החלות ב-27 באוקטובר. משמעות הדבר היא שאין כיום ועדת כספים בהרכב מלא שתוכל לדרוש שקיפות בהעברות התקציביות, או לקיים דיון על ביטול המסלול הירוק.

לסיכום: הממשלה, בהובלת סמוטריץ', יצרה שני מנגנונים המחלישים את הפיקוח של ועדת הכספים על העברות התקציבים הקואליציוניים: מנגנון הפוטר סעיפי תקציב מפיקוח רק משום ששרדו עשר שנים, ומנגנון המאפשר להסתמך על חוות דעת משפטיות שניתנו לפני שהמציאות השתנתה.

שני המנגנונים הללו אפשרו לקואליציה להעביר מיליארדי שקלים בשנה למערכת החינוך החרדית ולישיבות שבחלקן לומדים צעירים החייבים בגיוס ומשתמטים ממנו, לכאורה תוך עבירה על החוק ועל פסיקת בג"ץ ועל חשבונם הישיר של חיילי צה"ל.

הכתבה מתבססת על דוח המכון הישראלי לדמוקרטיה "מאחורי הקלעים של תקציב 2026 – שקיפות, פוליטיקה וגבולות הפיקוח הפרלמנטרי", מאת ד"ר נרי הורוביץ ורוני ברבוי (מרץ 2026), ועל סקירת ממצאיו ב-ynet. הדוח המלא זמין באתר המכון (PDF).

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.