שני שלישים מהציבור רואים בייצוג שוויוני של נשים שיקול בבחירת מפלגה

בקצרה:

• לייצוג שוויוני בכנסת יש תמיכה ציבורית רחבה: 65% מהציבור רואים בייצוג שוויוני של נשים שיקול בבחירת מפלגה, כולל 58% ממצביעי הליכוד.
• תחושת חוסר ייצוג בקרב נשים: לפי סקר שדולת הנשים (5.7.2026), 59% מהנשים חשות שאף ראש מפלגה אינו מייצג את האינטרסים שלהן.
• נשים מיוצגות פחות: נשים מהוות רק כ-26% מחברי הכנסת ה-25; לפי הרכב הרשימות לכנסת הבאה, במפלגות הקואליציה עדיין יהיה רוב גברי מובהק.

ייצוג שוויוני של נשים הוא שיקול מוצהר של רוב הציבור. לפי סקר מייצג של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בתחילת 2025, 65% מכלל הציבור מסכימים כי ייצוג שוויוני של נשים מהווה מבחינתם שיקול בהעדפת מפלגה זו או אחרת, לעומת 29% שמבחינתם זה אינו שיקול בגיבוש ההעדפה המפלגתית.

החתך המפלגתי מחזק זאת: כ-80% בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה וכ-58% ממצביעי הליכוד הגדירו את הייצוג השוויוני כשיקול בהעדפת מפלגה. מפתיעה במיוחד התמיכה בקרב מצביעי ש"ס – למעלה משליש (36.5%) העידו כי זהו שיקול עבורם, על אף שמעולם לא הייתה מועמדת אישה ברשימת המפלגה לכנסת. מידת תמיכה דומה עלתה בקרב מצביעי הציונות הדתית (36%).

עם זאת, לפי הסקר, קיים פער בין המחויבות העקרונית לייצוג שוויוני של נשים לבין הבחירות הפוליטיות שהבוחרים עושים ברגע האמת. לפי החוקרים, כאשר בוחרים נדרשים לבחור מפלגה שאינה כוללת ייצוג שווה לנשים, שאלת הייצוג השוויוני מקבלת סדר עדיפות נמוך ונדחקת על ידי שיקולים אחרים.

אבל למרות סייג זה, המפריד בין הצהרה לבין הצבעה בפועל, מהסקר עולה שיש משמעות פוליטית לשיקול המוצהר של שני שלישים מהציבור – שכן הוא מלמד שלייצוג שוויוני של נשים קיימת השפעה.

מליאת הכנסת, 16 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

האם ייצוג שוויוני לנשים הוא שיקול בהצבעתן של נשים?

ממצאים של סקרים שונים שנערכו לקראת הבחירות לכנסת ה-26 חושפים פערים בין הייצוג הפוליטי הנמוך של נשים לבין הצורך שמבטאות נשים בייצוג שוויוני.

על פי סקר של שדולת הנשים שפורסם בתחילת יולי, קיים פער בין הבוחרות לבין המועמדים בראש המפלגות וברשימות השונות. 59% מהנשים השיבו כי הן חשות שאף ראש מפלגה נוכחי אינו מייצג את האינטרסים שלהן כנשים, ו-46% מהן לא זיהו חבר או חברת כנסת המייצגים אותן.

הטענה לפיה הסוגיה המגדרית משחקת תפקיד מכריע בקלפי מקבלת חיזוק גם מהממצא לפיו 71% מהנשים שהגדירו עצמן כמתלבטות הצהירו כי מפלגה שתקדם באופן פעיל את זכויותיהן של נשים תגדיל את הסיכויים שתזכה בקולן.

כמה אחוזים מחברי וחברות הכנסת כיום הן נשים?

נשים מהוות כ-26% בלבד מהח"כים בכנסת היוצאת (31 חברות כנסת מתוך 120) – נתון המציב את ישראל מתחת לממוצע של המדינות המפותחות (מדינות ארגון ה-OECD) העומד על 27.5% חברות פרלמנט מכלל חברי וחברות הפרלמנטים.

הקואליציה חוגגת את ביטול עילת הסבירות עם סלפי, 24 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

המצב עורר קריאות מצד ארגוני החברה האזרחית בוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת להבטחת שילוב נשים במקומות ריאליים ברשימות. בדיון זה הדגישה יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 50:50, את החשיבות הדורית של הנושא, והציגה נתונים לפיהם עבור נשים צעירות הנושא של נוכחות נשים במפלגות חשוב פי שניים מאשר לנשים מבוגרות יותר.

המגמה שעולה מהסקרים השונים ברורה: עבור רוב הנשים, ייצוגן של נשים בכנסת אינו פרט זניח בהחלטה שלהן למי להצביע. 

למרות זאת, רק בחלק מהרשימות לקראת הבחירות שיתקיימו ב-27 באוקטובר לכנסת הבאה יש ייצוג שווה, או כמעט שווה, לנשים. כל הרשימות הללו הן של מפלגות אופוזיציה – ברשימות הקואליציה יש רוב מוחלט לגברים, אם בכלל יש בהן נשים.

כמה גברים וכמה נשים יש ברשימות שמתמודדות בבחירות? 

בכנסת הבאה, כמו בנוכחית ובכל הכנסות שלפניה, לא צפוי ייצוג שוויוני לנשים. בחלק מהרשימות המתמודדות לכנסת הבאה – כולל כל הרשימות של המפלגות השייכות לקואליציה ומשתתפות בממשלה – רוב גדול של המועמדים הם גברים, אם בכלל יש בהן נשים.

יו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט, יחד עם חברי המפלגה, ראש העין, 7 בספטמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בכנסת הבאה צפוי המצב להיות דומה במפלגות הקואליציה, עם ייצוג נמוך מאוד של נשים.

ברשימת הליכוד לכנסת הבאה ישנן רק שלוש נשים ב-25 המקומות הראשונים. ברשימת עוצמה יהודית יש שתי נשים בעשרת המקומות הראשונים, וכך גם ברשימת הציונות הדתית.

ברשימות ש"ס ויהדות התורה אין ולו אישה אחת, ומעולם לא הייתה, כיוון שהרבנים השולטים במפלגות הללו מתנגדים לבחירת נשים לכנסת, בשם ההלכה (אף שההלכה למעשה אינה אוסרת עליה).

לעומת זאת, המצב במפלגות האופוזיציה טוב לאין שיעור.. במפלגות הגדולות באופוזיציה יש ייצוג כמעט שוויוני של נשים במקומות ריאליים.

ברשימת ישר! בראשות גדי איזנקוט יש ב-25 המקומות הראשונים 13 נשים ו-12 גברים; רשימת הדמוקרטים בנויה כ"ריץ'-רץ'" (גבר/אשה לסירוגין); ברשימת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן יש שש נשים ב-15 המקומות הראשונים; ברשימת ביחד בראשות נפתלי בנט (הכוללת בתוכה את יש עתיד בראשות יאיר לפיד) יש חמש נשים ב-10 המקומות הראשונים.

נציגי הדמוקרטים שנבחרו בפריימריז לבחירות 2026. 20 ביולי 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

עם זאת, ברשימות הערביות ייצוג הנשים עדיין נמוך מאוד: ברשימה המשותפת יש רק שתי נשים בעשירייה הראשונה; ברשימת רע"ם רק אישה אחת.

האם ח"כיות יוזמות חוקים ומצביעות אחרת מח"כים?

מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה שחברות כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית הן אלו שמובילות באופן היסטורי את רוב החקיקה החברתית, הטיפול באלימות במשפחה, זכויות בעבודה ורווחת ילדים.

המחקר בדק באופן כמותי אלפי הצעות חוק שהוגשו בכנסת וסיווג אותן לפי מגדר המציעים. החוקרים מצאו מתאם מובהק וחד-משמעי:

• חקיקה חברתית ורווחה: ח"כיות הובילו למעלה מ-54% מהצעות החוק העוסקות בזכויות נשים, ילדים ומשפחה. במילים אחרות, חלקן של ח"כיות בחקיקת חוקים חברתיים יותר מכפול מחלקן בכנסת.

חברות הכנסת אפרת רייטן, פנינה תמנו־שטה ומירב בן ארי במסיבת עיתונאים נגד התוכנית למנות את חבר הכנסת חנוך מילביצקי ליושב ראש ועדת הכספים, 29 ביולי 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

• חלוקה נושאית: החוקרים מראים כי בכל חמש הקטגוריות המוגדרות במדע המדינה כ"סוגיות חברתיות מובהקות" (מניעת אלימות במשפחה, הגנת הילד, חופשות לידה, בריאות ורווחה ושוק התעסוקה) – נשים היו היוזמות והדוחפות המרכזיות של החקיקה בהשוואה לגברים.

יחד עם זאת, ההשפעה הפרלמנטרית והחקיקתית של נשים בכנסת עדיין מוגבלת מכמה סיבות:

• הדרה ממוקדי הכוח הפוליטי והתקציבי: נשים משובצות לרוב בוועדות הנחשבות באופן סטריאוטיפי כ"רכות" או "נשיות", כביכול, כמו ועדות החינוך, הרווחה או הוועדה לקידום מעמד האישה – שם השפעתן מכרעת. מנגד, הן מודרות כמעט לחלוטין ממוקדי הכוח הפוליטי והתקציבי בישראל, כמו ועדת הכספים או ועדת החוץ והביטחון.
• מחויבות לקו מפלגתי: חברות כנסת הן קודם כול חברות במפלגות פוליטיות. במקרים רבים, מחויבותן לקו המפלגתי, למשמעת קואליציונית או לאידיאולוגיה המדינית והכלכלית של מפלגתן גוברת על הסולידריות המגדרית, עד כדי הצבעה בניגוד לאינטרסים של נשים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם השרה עידית סילמן לצד יריב לוין, ישראל כץ, איתמר בן גביר ומאי גולן. 6 בדצמבר 2023 (צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ')

• ייצוג נמוך ברשות המבצעת: אחוז הנשים הנמוך ממילא בכנסת ביחס לשיעורן באוכלוסייה הופך לייצוג נמוך עוד יותר במינוי נשים כשרות בממשלה.

מצב זה – שבו נשים בכנסת מקדמות נושאים מהותיים וחשובים אך נחשבות כחסרות השפעה פוליטית – שופך אור על הפער בין הביקוש הציבורי לייצוג שוויוני של נשים לבין ההיצע הקיים.

ארז זאבי, מהנדס תוכנה, לשעבר סגן נשיא למחקר ופיתוח בחברות תוכנה בישראל ובעולם, וגם מלחין ומוזיקאי.