כשרע"ם הייתה לשון מאזניים, היא תרגמה את כוחה להסדרים אזרחיים

בעיצומו של קמפיין הבחירות לכנסת ה-26, שנקבעו ל-27 באוקטובר 2026, חזרה ועלתה בזירה הימנית הטענה שכניסת רע"ם לקואליציה, ובמרכזה שיבוצו של יואב סגלוביץ במקום השני ברשימה, תיתן למפלגה שליטה במשטרה ותוביל לריכוך האכיפה נגד בנייה בלתי חוקית בנגב ולמדיניות מקלה בהר הבית.

ביוני 2026 אף דווח שגורם ברע"ם התנה תמיכה בחוק השידור בהפסקת הריסות בתים בנגב. גם עבאס וגם השר בן גביר דחו את הטענה, אך הדבר ממחיש מדוע השאלה נמצאת על הפרק. הטענה מופרכת על ידי שלושה חסמים שאין להם קשר לרצון פוליטי כזה או אחר.

החסם המשפטי. ב-2 בינואר 2025, בהרכב תשעה שופטים, ביטל בג"ץ את סעיף 8ד לפקודת המשטרה, שאיפשר לשר לביטחון לאומי לקבוע מדיניות בתחום החקירות, מפני שהוא פוגע פגיעה בלתי מידתית בזכויות החוקתיות של חשודים.

מעבר לביטול הסעיף, כל תשעת השופטים קבעו כי המשטרה חייבת לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי, וכי אסור לשר להתערב אופרטיבית בעבודתה. הפסיקה עסקה בחקירות, אך קו הגבול שנמתח – מדיניות בסמכות השר ופעילות מבצעית בידי המשטרה – הוא עיקרון כללי על יחסי השר והמשטרה. אם השר עצמו אינו רשאי להורות על פעולה מבצעית פרטנית, מפלגה שרק לוחצת עליו מבחוץ בוודאי אינה יכולה.

החסם המבני ברמת האכיפה. בנגב, אכיפת דיני המקרקעין מפוצלת בין כמה גופי מקצוע והמשטרה רק מסייעת להם. בהר הבית, ההכרעות המבצעיות תלויות במודיעין ובהקשר בזמן אמת. לכן, גם ללא תלות בפסיקה על החקירות, אף גורם פוליטי אינו יכול להפוך את מדיניות האכיפה בהחלטה אחת.

הניסיון בפועל. כשרע"ם כבר הייתה לשון מאזניים חיונית – בממשלה ה-36 – היא תרגמה את כוח המיקוח שלה להסדרים אזרחיים ותקציביים, לא לשליטה במשטרה. יתר על כן, סגלוביץ עצמו, כסגן השר, הוביל אז מדיניות של תגבור אכיפה, ובקדנציה הנוכחית ההריסות בנגב דווקא עלו בחדות.

השורה התחתונה: השאלה בידי מי מצוי כוח המיקוח נפרדת מהשאלה מי מוסמך להורות למשטרה, ובג"ץ קבע שהשר עצמו אינו מוסמך לכוון פעולה מבצעית פרטנית.

מה בדיוק פסל בג"ץ בבג"ץ 8987/22 בעניין סמכות השר על החקירות?

בג"ץ ביטל את סעיף 8ד, שהסדיר את התוויית המדיניות בתחום החקירות בידי השר. ב-2 בינואר 2025, בהרכב תשעה שופטים, בוטל הסעיף ברוב של חמישה מול ארבעה, מפני שדעת הרוב קבעה כי הוא פוגע בזכויותיו החוקתיות של החשוד, כפי שעולה מפסק הדין.

עיקר הפסיקה לענייננו הוא קו הגבול שנמתח. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, בעוד השר מוסמך להתוות למשטרה מדיניות כללית ועקרונית, אסור לו להתערב אופרטיבית בעבודתה. הפסיקה אמנם עסקה בחקירות, אך העיקרון – מדיניות בסמכות השר ואופרציה בידי המשטרה – חל על יחסי השר והמשטרה בכלל. כך גם השר, לא רק מפלגה חיצונית, אינו רשאי להורות על פתיחת חקירה, סגירתה או אופן הטיפול באירוע מסוים.

השופט יצחק עמית, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, אף כתב כי התנהלות בן גביר ממחישה את הסכנות שבתיקון, שחיזק את מעמד השר ללא בלמים ואיזונים. בן גביר מסר בתגובה כי בג"ץ "שוב הופך את עצמו לריבון, ודורס את רצון הבוחר". שאר סעיפי התיקון נותרו על כנם, אך סעיף 8ד בוטל.

מה מלמד הניסיון של רע"ם בממשלה ה-36 על גבולות כוח המיקוח?

המבחן בפועל סותר את תחזית ההשתלטות. כשרע"ם כבר הייתה לשון מאזניים חיונית, היא תרגמה את כוח המיקוח שלה להסדרים אזרחיים ותקציביים, לא לשליטה במשטרה.

לפי ההסכם הקואליציוני שנחתם ב-2 ביוני 2021, רע"ם התחייבה למשמעת קואליציונית וקיבלה בתמורה סגן שר במשרד ראש הממשלה, ראשות ועדת הפנים, סגן יו"ר הכנסת וראשות הוועדה לענייני החברה הערבית. תיק הביטחון הפנים לא נמסר לה.

ההסכם ממחיש כיצד נראה בפועל כוח מיקוח של מפלגה ערבית: משא ומתן על תוכנית חומש, תכנון, תשתיות, תקציבי רשויות ופיתוח כלכלי. אין בו סעיף אחד שמעניק הוראות מבצעיות למשטרה או זכות וטו על אכיפה פרטנית. היכולת לאיים בפרישה אינה מבטלת את חלוקת הסמכויות בין ממשלה, שר, מפכ"ל, פרקליטות ובתי משפט.

הרקורד של סגלוביץ באותה תקופה מצביע לכיוון ההפוך מתרחיש הפסקת האכיפה. הוא כיהן כסגן השר לביטחון הפנים והוביל את תוכנית "מסלול בטוח" למאבק בפשיעה בחברה הערבית. לפי הדוח הממשלתי לסיכום 2021–2022, החלטת ממשלה 549 העמידה לתוכנית מסגרת של כ-2.4 מיליארד שקל, ובה תוספת מתוכננת של 800 תקני שוטרים ב-2022 ו-300 נוספים ב-2023.

גם פרקליטות המדינה, בדוח השנתי לשנת 2021, תיעדה באופן בלתי תלוי את אותו כיוון: פירוק ארגוני פשיעה, צמצום אלימות ונשק בלתי חוקי ופגיעה במשאבים הכלכליים של עבריינים.

גם ההנחה שרע"ם "תשלוט" בנציגה בממשלה היא רופפת. סגלוביץ התנה את הצטרפותו לרשימה בעצמאות מלאה: פטור ממשמעת סיעתית וחופש הצבעה בנושאים שאין בהם הסכמה בינו לבין המפלגה, כפי שדווח ב-ynet. קשה לטעון שמפלגה תשעבד את המשטרה דרך נציג שסייג במפורש את כפיפותו להחלטותיה.

כיצד מאורגנת אכיפת דיני המקרקעין בנגב בין גופי האכיפה?

בנגב, אכיפת דיני המקרקעין מפוצלת בין כמה גופי מקצוע, כך ששר אינו יכול לבטל אותה בהחלטה פוליטית. לפי אתר המנהלת לתיאום אכיפת דיני המקרקעין במשרד לביטחון לאומי, המנהלת פועלת בהתאם למדיניות השר והמנכ"ל ומנחה מקצועית את גופי האכיפה – הרשות לאכיפה במקרקעין, רשות מקרקעי ישראל, הסיירת הירוקה והוועדות המרחביות לתכנון ובנייה. תפקידה תיאום, הנחיה מקצועית וריכוז מאמץ בין הגופים.

הרשות לאכיפה במקרקעין הועברה משר האוצר לשר לביטחון לאומי. לפי הודעת מליאת הכנסת מ-25 ביולי 2024, ההצבעה עברה בהפרש צר של 55 מול 51 קולות. הרשות פועלת מכוח חוק התכנון והבנייה ותיקון 116, המכונה חוק קמיניץ. ההעברה נוגעת לתקציב ולמדיניות, לא לסמכות שיטור פרטנית.

הנתונים שבידי המנהלת מפריכים ישירות את תחזית "הפסקת האכיפה": ההריסות היזומות בנגב טיפסו מ-337 במחצית הראשונה של 2023 ל-725 במחצית המקבילה של 2024 – עלייה של כ-115% (ynet). גם כשמפלגה ערבית נמצאת בזירה הפוליטית, מגמת האכיפה בשטח נקבעת בידי מערכת רב-גופית, ונעה בכיוון ההפוך מהתרחיש המתואר.

מדוע ההחלטות בהר הבית תלויות במודיעין ובהקשר, ולא בהוראה פוליטית?

בהר הבית ההחלטות המבצעיות תלויות בזמן, במקום ובמודיעין, ולכן קשה למסור אותן כ"שליטה" לגורם פוליטי. לפי נוהל משטרת מחוז ירושלים בעניין הגבלת גישה להר הבית, המשטרה פועלת מכוח הדין, הפסיקה והנחיות הדרג המדיני, אך מחויבת להעריך בכל אירוע לגופו את הסכנה לביטחון המדינה ולשלום הציבור – על בסיס שיקולים ראייתיים, מבצעיים ומודיעיניים.

יש לציין שהדרג המדיני – ובהר הבית גם דרג בכיר יותר מהשר – כן מתווה מדיניות רחבה, וזו יכולה לשנות את התמונה בשטח. זו זירה פוליטית לגיטימית לכל דבר. אבל התוויית מדיניות רחבה אינה זהה לשליטה בהחלטת שיטור פרטנית בזמן אמת, הנגזרת מהערכת מצב מבצעית ומודיעינית. ההבחנה הזאת היא שמפרידה בין מחלוקת פוליטית לגיטימית לבין הטענה המשפטית על "שליטה" ישירה במשטרה.

אילו סמכויות יש לשר לביטחון לאומי כלפי המשטרה?

הטבלה מסכמת את קו הגבול החוזר בכל התחומים: השר קובע מדיניות ומשאבים, בעוד הפעולה המבצעית והחקירה הפרטנית נשארות בידי המשטרה כגוף מקצועי.

שאלות שעולות מן הניתוח המשפטי

האם רע"ם יכולה, כלשון מאזניים, להורות למשטרה להפסיק אכיפה בהר הבית או בנגב? לא. בג"ץ 8987/22 קבע שאפילו השר עצמו אינו רשאי להתערב אופרטיבית בעבודת המשטרה או לכוון פעולה פרטנית במסווה של מדיניות. כוח מיקוח קואליציוני משפיע על מדיניות רחבה ותקציב, לא על הוראות שיטור נקודתיות.

האם רע"ם ניסתה, כמפלגה, לתרגם כוח מיקוח לעצירת האכיפה בנגב? לא. ביוני 2026 דווח שחבר רע"ם מהנגב התנה תמיכה בחוק השידור בהפסקת הריסות בתים, אך יו"ר המפלגה מנסור עבאס דחה זאת כלא מציאותי, והשר בן גביר דחה זאת כבלתי חוקי. אמירה של חבר בודד שהנהגת המפלגה הסתייגה ממנה אינה הפעלת כוח מיקוח מפלגתי, ובוודאי לא הוראה למשטרה. בפועל, מגמת ההריסות בשטח דווקא עלתה.

האם סגלוביץ כבר מונה לשר לביטחון לאומי? לא. סגלוביץ שובץ במקום השני ברשימת רע"ם, ותיק הביטחון הלאומי הוזכר כאפשרות שתתממש רק אם רע"ם תיכנס לקואליציה עתידית. הרשימות לכנסת ה-26 הוגשו עד המועד האחרון, ב-10 בספטמבר 2026.

האם הרחבת סמכויות המשרד לביטחון לאומי בנגב היא אמיתית? כן. לפי הודעת הכנסת מ-25 ביולי 2024 אושרה העברת הרשות לאכיפה במקרקעין לשר לביטחון לאומי. ההרחבה נוגעת לתקציב ולמדיניות, לא לסמכות שיטור פרטנית.

האם הניסיון של רע"ם בממשלה ה-36 מוכיח שהיא "שולטת במשטרה"? לא. לפי ההסכם הקואליציוני, התמורות היו אזרחיות ותקציביות. סגלוביץ, כסגן השר, אף הוביל מדיניות של תגבור אכיפה בכ-2.4 מיליארד שקל – בניגוד לחשש שהאכיפה תיפסק.

מה כן נכון בטענה על כוח המיקוח של רע"ם? חלקית. מפלגת לשון מאזניים אכן יכולה לדרוש מחיר קואליציוני, ולשר לביטחון לאומי יש השפעה על מדיניות רחבה, תקציב וסדרי עדיפויות. אך אין ראיה שהדבר יתורגם להוראות אכיפה פרטניות ול"שליטה במשטרה".

מקורות: בג"ץ 8987/22 – פסק הדין; המכון הישראלי לדמוקרטיה – ניתוח פסיקת פקודת המשטרה; המכון הישראלי לדמוקרטיה – מועד הבחירות לכנסת ה-26; ynet – דרישות סגלוביץ לעצמאות מרע"ם; "וואלה" – דרישת רע"ם להפסקת הריסות בנגב; ynet – עלייה של כ-115% בהריסות בנגב; זמן ישראל – מועד אחרון להגשת רשימות; ynet – אישור העברת הרשות לאכיפה במקרקעין, יולי 2024; ההסכם הקואליציוני של רע"ם עם הממשלה ה-36; החלטת ממשלה 549 – תוכנית מסלול בטוח; המנהלת לתיאום אכיפת דיני המקרקעין, המשרד לביטחון לאומי; נוהל משטרת מחוז ירושלים – הגבלת גישה להר הבית.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.