לראשונה בהיסטוריה – שלוש סוכנויות הורידו את דירוג ישראל באותה שנה

היסודות המקרו-כלכליים של ישראל אינם חזקים ויציבים כפי שהם מוצגים. ב-2024, בפעם הראשונה בהיסטוריה, כל שלוש סוכנויות הדירוג הבינלאומיות הורידו את ישראל בתוך שנה אחת. לפי מודי'ס, הסוכנות הורידה את דירוגה של ישראל ל-Baa1, הדירוג הנמוך ביותר שקיבלה אי-פעם.

לפי דוח בנק ישראל, יחס החוב-תוצר עלה ל-68.5% ב-2025 לעומת כ-60% ערב המלחמה, הגירעון המבני נותר גבוה מהרמה המייצבת את החוב, וההייטק – מנוע הצמיחה – מעסיק כ-11.4% בלבד מכוח העבודה. התמונה היא של כרית פיסקלית נשחקת ומשק דואלי, לא של יסודות איתנים.

האם דירוג האשראי של ישראל עלה ל-A פלוס או ירד ל-A פלוס?

ירד. הצגת המעבר ל-A פלוס כשדרוג הופכת את הכיוון: זה היה שלב בשרשרת הורדות. לפי זמן ישראל, S&P הורידה את דירוג האשראי הריבוני של ישראל ל-A פלוס מ-AA מינוס ב-15 באפריל 2024, ושוב ל-A ב-2 באוקטובר. A פלוס נמצא מתחת ל-AA מינוס, לא מעליו.

זו הייתה ההורדה השנייה של S&P באותה שנה. לפי מידל איסט מוניטור, ההורדה השנייה נומקה בסיכון הביטחוני המוגבר ובתחזיות פיסקליות וצמיחה חלשות יותר לכלכלה במצב מלחמה. הצגת המהלך כ"עלייה ל-A פלוס" הייתה מוטעית: A פלוס נמוך מ-AA מינוס, ולכן היה זה שלב בשרשרת הורדות.

האם הורדת שלוש הסוכנויות את ישראל ב-2024 הייתה חסרת תקדים?

כן. מעולם קודם לכן לא הורידה אף אחת משלוש הסוכנויות את דירוג ישראל, ו-2024 הייתה השנה הראשונה שבה כולן הורידו יחד. לפי AP, ההורדה של מודי'ס בפברואר 2024, מ-A1 ל-A2, הייתה הפעם הראשונה שהסוכנות הורידה את דירוג האשראי של ישראל.

הרצף המלא מתועד בהודעות הסוכנויות. S&P הורידה ראשונה ב-15 באפריל 2024 ל-A פלוס מ-AA מינוס, ושוב ב-2 באוקטובר ל-A. מודי'ס הורידה ב-9 בפברואר ל-A2, ואז שוב ל-Baa1 ב-27 בספטמבר. לפי מידל איסט מוניטור, Fitch הורידה ב-13 באוגוסט 2024 מ-A פלוס ל-A. שלוש הסוכנויות הצמידו לישראל תחזית שלילית.

למה ייחסה סוכנות מודי'ס את הורדת דירוג האשראי של ישראל?

ההורדה של מודי'ס בספטמבר בלטה בעוצמתה. לפי AP, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דחה את תקפות ההחלטה ותלה אותה בעלות המלחמה, וכתב כי "כלכלת ישראל נושאת בעלות המלחמה הארוכה והיקרה ביותר בתולדות המדינה".

אולם מודי'ס לא תלתה את ההורדה רק בסיכון הביטחוני, אלא גם בהיחלשות הכוח הכלכלי, החוסן הפיסקלי והמוסדות של ישראל. לפי הודעת מודי'ס מ-27 בספטמבר 2024, הכוח הכלכלי של ישראל פחת באופן מהותי, החוסן הפיסקלי והפיננסי – כולל פרופיל החוב – פחת באופן מהותי, וגם עוצמת המוסדות והממשל של ישראל פחתה באופן מהותי.

שלושת המונחים אינם ניסוחים מעורפלים אלא קטגוריות מדידה רשמיות. לפי מתודולוגיית הדירוג הריבוני של מודי'ס, "כוח כלכלי" מודד את חוסנה המובנה של הכלכלה ואת יכולתה לספוג זעזועים, לפי צמיחת התמ"ג, גודלו והתמ"ג לנפש; "חוסן פיסקלי" מודד את בריאות מאזן הממשלה, בעיקר לפי נטל החוב ונטל תשלומי הריבית; ו"עוצמת המוסדות והממשל" מודדת את אפקטיביות הממשל, שלטון החוק ואיכות הרגולציה.

לפי מחקר של בנק ההסדרים הבינלאומיים (BIS), עוצמת המוסדות היא הגורם המשפיע ביותר על הדירוג: שיפור של סטיית תקן אחת באיכות המוסדית קשור לעלייה של כשלוש דרגות דירוג. זהו בדיוק הגורם שמודי'ס קישרה לרפורמה המשפטית.

מודי'ס נימקה את ההורדה גם בגורם פוליטי פנימי. לפי JNS, הסוכנות קבעה כי "הסיכון הגאופוליטי התעצם משמעותית", וציינה את הרפורמה המשפטית של הממשלה. ההורדה הביאה את ישראל מרמת A2, שממנה נהנות פולין, ליטא וסלובקיה, לרמת Baa1 שאותה חולקות ספרד ובולגריה. הנימוק הרשמי חורג מן המלחמה בלבד ונוגע ליסודות המוסדיים והפיסקליים.

יש לסייג את היקף השיפור מאז. לפי זמן ישראל, בינואר 2026, מודי'ס העלתה את תחזית האשראי של ישראל משלילית ליציבה, אך הותירה את הדירוג ללא שינוי ברמת Baa1. שיפור התחזית מעיד רק שהמדינה אינה בסיכון מיידי להורדה נוספת, לא ששדרוג צפוי בקרוב.

לפי בנק ישראל, יחס החוב צפוי להישאר סביב 68.5% גם ב-2026 וב-2027.

כיצד נשחקה הכרית הפיסקלית של ישראל בשנים האחרונות

הכרית נשחקה: החוב עלה, והגירעון נותר מעל הרמה המייצבת אותו. לפי דוח בנק ישראל 2025, יחס החוב-תוצר עלה ל-68.5% ב-2025, לאחר עלייה חדה בשנה הקודמת, והוא גבוה במידה ניכרת מרמתו ערב המלחמה, שעמדה על כ-60%.

הגירעון המבני גבוה מהנדרש כדי להפחית את היחס: הגירעון הכולל עמד על כ-4.7% תוצר בסוף 2025, בעוד בנק ישראל התריע שנדרש תוואי המביא את יחס החוב למגמת ירידה. לפי גלף ניוז, מודי'ס העריכה שעלות העימותים של ישראל תגיע ל-66 מיליארד דולר עד סוף 2025.

ההורדה עצמה מייקרת את שירות החוב. דירוג נמוך יותר מגדיל את עלות שירות החוב ומעלה את הריבית על הלוואות חדשות. זהו מעגל המזין את עצמו: החוב גבוה יותר גורר דירוג נמוך יותר, וזה מייקר את הריבית על החוב הבא.

האם ההייטק הישראלי מהווה יסוד כלכלי רחב?

לא. ההייטק הוא מנוע צמיחה אמיתי אך מרוכז, ולפי דוח רשות החדשנות, הוא העסיק כ-11.4% בלבד מכוח העבודה בשנת 2025, שיעור שנותר כמעט ללא שינוי בשלוש השנים האחרונות. הנתון הופך אותו ליתרון סקטוריאלי, לא ליסוד כלכלי רחב.

סימני החולשה החלו להופיע. לפי "כלכליסט", ב-2024 נרשמה ירידה של כ-5,000 מועסקים בהייטק, הפעם הראשונה זה עשור לפחות שהענף מתכווץ, וכ-8,300 עובדי הייטק עזבו את ישראל בין אוקטובר 2023 ליולי 2024. לפי ynet, דוח 2026 חשף ירידה ראשונה זה עשור גם במספר עובדי המחקר והפיתוח, חוד החנית של הענף.

ב-2026 התעצמה מגמת הפיטורים. לפי דיווח ב"מאקו" מיולי 2026, מתחילת השנה פוטרו יותר מ-10,000 עובדי הייטק לפי הערכת חברת הייעוץ BDO, מספר דורשי העבודה בענף הגיע לשיא היסטורי, ובקרב בעלי ותק של יותר משמונה שנים זינק ב-181%.

נתוני התאחדות התעשיינים העלו ש-62% מחברות הענף מפטרות עובדים ו-47% מעתיקות פעילות לחו"ל. לפי "גלובס", חלק ניכר מהפיטורים נובע ממעבר למבנה רזה מבוסס בינה מלאכותית, וחברות מפטרות גם כשהן רווחיות. גם אם חלק מהגורמים חיצוניים, הענף שהוצג כעוגן היציבות של המשק חווה טלטלה מתמשכת.

משק דואלי הוא משק שבו סקטור צר ומצליח מתקיים לצד בסיס תעסוקתי רחב, שאינו נהנה מאותו פריון ומאותו שכר. יתרון סקטוריאלי בהייטק אינו הופך את היסודות המקרו-כלכליים כולם לחזקים. כאשר הצמיחה נשענת על חלק קטן מכוח העבודה, אין כאן יסוד רחב ויציב.

טבלת הורדות הדירוג של ישראל ב-2024

הטבלה מציגה את ציר הזמן של חמש הורדות בתוך פחות משמונה חודשים. בכל שורה הדירוג החדש נמוך מהקודם. מודי'ס ו-S&P מופיעות פעמיים כל אחת, מה שמעיד על רצף הורדות ולא על אירוע חד-פעמי.

שאלות שעולות מן הנתונים

האם ישראל הורדה אי-פעם לפני 2024 בידי סוכנות דירוג גדולה?

לא. לפי AP, ההורדה של מודי'ס בפברואר 2024 הייתה הפעם הראשונה שסוכנות דירוג גדולה הורידה את דירוג האשראי של ישראל. באותה שנה חברו אליה S&P ו-Fitch, כך שכל שלוש הסוכנויות הורידו באותה שנה.

האם המעבר לדירוג A פלוס בידי S&P היה שדרוג?

לא. לפי זמן ישראל, ב-15 באפריל 2024 הורידה S&P את דירוגה של ישראל מדירוג "AA מינוס" לדירוג "A פלוס". דירוג "A פלוס" נמוך מדירוג "AA מינוס", ולכן המעבר היה הורדה ולא שדרוג. בהמשך הורד הדירוג פעם נוספת, לדירוג "A".

האם הדירוג של ישראל כבר עלה בחזרה?

לא. לפי זמן ישראל, מודי'ס העלתה את התחזית משלילית ליציבה בינואר 2026, אך הותירה את הדירוג ללא שינוי ברמת Baa1, הרמה הנמוכה ביותר שישראל קיבלה אי-פעם.

האם הורדת הדירוג מייקרת את חיי היומיום בישראל?

כן. לפי זמן ישראל, דירוג נמוך יותר מייקר את גיוס החוב של הממשלה. עלות זו מתגלגלת לתקציב הציבורי, לעסקים ולצרכנים בדמות ריבית גבוהה יותר.

האם ההייטק הישראלי הוא יסוד כלכלי רחב?

לא. לפי רשות החדשנות, ההייטק מעסיק כ-11.4% בלבד מכוח העבודה, ומספר עובדי המו"פ ירד לראשונה זה עשור. ההייטק הוא מקור עוצמה, אבל בשנים האחרונות הוא נחלש. גם בהיותו חזק, מדובר בסקטור אחד חזק על רקע משק חלש בהרבה.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.