ממשלת ישראל אינה יודעת לנהל את עצמה

בשנה החולפת פרסם ה-OECD ארבעה דוחות שבודקים את ישראל: על החינוך, על הבריאות, על הכלכלה, ועל תוצאות פיז"ה 2025. הדוחות נכתבו בידי צוותים שונים ונוגעים לתחומי אחריות של משרדים שונים, אך מהם עולה שאלה חוזרת אחת: האם מה שנכנס למערכת מתיישב עם מה שיוצא ממנה?

בחינוך הקלט גבוה מהממוצע והתוצאה נמוכה ממנו; בבריאות המצב הפוך, ותוצאות מצוינות מופקות מתשתית דלה. בשני המקרים ההקצאה אינה תואמת את היעד.

זו אינה טענה על מחסור בכסף ואף לא על מחסור בידע מקצועי, שכן ההמלצות מונחות על השולחן וחתומות. אי-היכולת שמתועדת כאן אינה אי-יכולת לדעת אלא אי-יכולת לבצע. זו טענה על הקצאה: מה נכנס לאן, מי החליט על כך, ומדוע ההחלטה לא תורגמה לתוצאות.

בקצרה

• ישראל משקיעה בחינוך 6.1% מהתמ"ג, מול ממוצע OECD של 4.7%, לפי Education at a Glance 2025. הכיתה ביסודי מונה 27 תלמידים מול ממוצע 21, ובחטיבה עלתה מ-28 ל-30 בעשור.
• בפיז"ה 2025 ישראל דורגה במקום ה-43 מתוך 44 במתמטיקה ו-37 בקריאה. לעומת 2015, שיעור התלמידים מתחת לרמת הבסיס עלה ב-14 נקודות אחוז במתמטיקה, 14 בקריאה ו-9 במדעים, כפי שדיווח "ג'רוזלם פוסט".
• בהשכלה הגבוהה ההוצאה הממשלתית לסטודנט עומדת על 7,311 דולר מול ממוצע OECD של 15,102 – פחות ממחצית.
• בבריאות: 17 מכשירי CT, MRI ו-PET למיליון תושבים מול ממוצע של 51, ו-5.6 אחיות לאלף מול 9.2, לפי Health at a Glance 2025.
• במדד יעילות הממשל של הבנק העולמי ישראל מדורגת במקום ה-28, עם ציון 78.22 וירידה שנתית של 0.76 נקודות.

מה מקבל משרד החינוך, ומה הוא מחזיר?

לפי דוח ה-OECD, ישראל משקיעה בחינוך מהיסודי ועד ההשכלה הגבוהה 6.1% מהתמ"ג, לעומת ממוצע הארגון של 4.7%. תלמידי ישראל מקבלים 941 שעות הוראת חובה בשנה ביסודי, מול ממוצע של 804. כלומר יותר כסף יחסית לתוצר, ויותר שעות בכיתה.

ובכל זאת: הכיתה ביסודי מנתה 27 תלמידים ב-2023, מול ממוצע OECD של 21. המספר הזה זהה למספר שנמדד עשור קודם לכן. בחטיבה המצב הידרדר, מ-28 תלמידים ב-2013 ל-30 ב-2023. רק בצ'ילה הכיתות צפופות יותר. שכר המורים בישראל, באותו דוח, מהנמוכים בארגון.

ההשכלה הגבוהה מקבלת את הצד השני של אותה משוואה: 7,311 דולר לסטודנט מתקציב המדינה, מול ממוצע של 15,102 – פחות ממחצית.

האם הנפילה במבחני פיז"ה מוסברת בפערים חברתיים?

לא, ובכך העיקר. תוצאות פיז"ה 2025 שפורסמו ב-8 בספטמבר הן הנמוכות ביותר שנרשמו לישראל מאז הצטרפותה למבחן ב-2000. במתמטיקה ישראל דורגה 43 מתוך 44 מדינות ה-OECD שנבחנו, ורק אלבניה מתחתיה; בקריאה – 37. מול 2015, שיעור התלמידים שאינם מגיעים לרמת הבסיס עלה ב-14 נקודות אחוז במתמטיקה, ב-14 בקריאה וב-9 במדעים.

לפי נתוני Education GPS של ה-OECD, בקרב התלמידים המבוססים חברתית-כלכלית רשמה ישראל את הירידה החדה ביותר במתמטיקה מבין כל המדינות שנמדדו – מינוס 39 נקודות, המקום ה-39 מתוך 39. כלומר הקבוצה שרשמה את הירידה החדה ביותר היא דווקא זו שאינה סובלת ממחסור. בסיקור פרסום הדוח צוין כי הפערים החברתיים אינם מסבירים את התוצאות. הכשל אינו בשוליים של המערכת אלא במרכזה.

משרד החינוך תלה את התוצאות בתנאי המלחמה בעת עריכת המבחן. ההסבר אינו מיישב את הנתון שהובא כאן: הכיתה שלא הצטמצמה בעשור נמדדה הרבה לפני ה-7 באוקטובר.

האם התמונה בבריאות שונה?

התמונה שם דווקא הפוכה בכיוונה, ומאותה סיבה מדאיגה לא פחות. לפי Health at a Glance 2025, תוחלת החיים בישראל היא 83.8 שנים, 2.7 שנים מעל ממוצע ה-OECD, והתמותה הניתנת למניעה עומדת על 78 למאה אלף מול ממוצע של 145.

התשתית שמאחורי התוצאות האלה דלה: 3.0 מיטות אשפוז לאלף תושבים מול ממוצע של 4.2, ו-17 מכשירי CT, MRI ו-PET למיליון תושבים מול ממוצע של 51. כוח האדם מצומצם אף הוא: 3.5 רופאים לאלף מול 3.9, ו-5.6 אחיות מול 9.2 – כלומר בסיעוד, כ-61% מהממוצע.

התוצאה הרפואית הטובה אינה מושגת בזכות התשתית, אלא מתקיימת חרף חולשתה. זו אינה מערכת שנבנתה נכון; זו מערכת שנשענת על איכות עובדים גבוהה ועל שחיקתם.

ומה בדיור ובעלויות המחיה?

בסקירה הכלכלית של ה-OECD על ישראל נקבע כי רמת המחירים בישראל מהגבוהות בארגון, זאת אף שהתמ"ג לנפש נמוך מהממוצע. בפרסום מאוחר יותר של ה-OECD על מעמד הביניים בישראל נקבע כי רמת המחירים היא השנייה בגובהה מבין כל מדינות הארגון, אחרי שווייץ, וכי משקי בית בחמישון ההכנסה התחתון מוציאים כ-40% יותר מהכנסתם הכספית.

ה-OECD אינו מותיר את הגורמים עמומים. הוא מונה הליכי תכנון ורישוי מסורבלים, מיסוי מקרקעין שאינו מתואם, וחסמי סחר ורגולציה שמדכאים תחרות. אלה אינם כוחות שוק אלא תיקים: משרד האוצר, משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון. ההמלצה, בלשון הדוח, היא ייעול התכנון והרישוי והאחדת מיסוי הנכסים.

אז מדובר פשוט במחסור בתקציב?

מי שמצטט את 6.1% כהוכחה ל"בזבוז" מציג מחצית מהתמונה. ישראל היא המדינה הצעירה ביותר בארגון, ובנק ישראל מצא שבתקנון לפי מבנה הגילים, ההוצאה לחינוך בישראל נמוכה בכ-1% תמ"ג מהממוצע. יש יותר ילדים לחלק ביניהם את אותו תקציב.

אבל התיקון הזה אינו מנקה את הכשל, אלא ממקד אותו. אם התקציב מתוח, ההקצאה בתוכו חשובה עוד יותר, לא פחות. ובדיוק שם עומדות ההחלטות: יותר שעות לימוד ופחות מורים לכיתה; חינוך יסודי מתוקצב בסביבות הממוצע והשכלה גבוהה בפחות ממחצית; תוצאות רפואיות מצוינות ומכשור בשליש מהממוצע.

אלה אינם אילוצים דמוגרפיים. אלה סדרי עדיפויות, וממשלה שאינה מצליחה לתרגם את סדרי העדיפויות שלה עצמה לתוצאות במשך עשור אינה מתמודדת עם מגבלת ידע.

מה מודד מדד יעילות הממשל, והיכן ישראל עומדת בו?

מדד יעילות הממשל של הבנק העולמי, אחד משישה מדדי ממשל שהבנק מפרסם מאז 1999, בוחן את איכות השירות הציבורי, את איכות גיבוש המדיניות ויישומה, ואת אמינות המחויבות של הממשלה למדיניות שהיא עצמה הכריזה עליה. ישראל מדורגת בו במקום ה-28 בעולם, עם ציון 78.22 וירידה של 0.76 נקודות בשנה האחרונה. היא מתחת לצ'כיה, לאסטוניה ולסלובניה.

דוחות ה-OECD מתעדים את הפער בין מדיניות שהוכרזה לבין מדיניות שבוצעה.

הטבלה מבוססת על ארבעה דוחות נפרדים. הפער נע בשני כיוונים הפוכים: בחינוך הקלט גבוה והתפוקה נמוכה, ובבריאות הקלט נמוך והתפוקה גבוהה. המשותף אינו כיוון הפער אלא קיומו.

שאלות לבוחר

אם משרד החינוך מקבל 6.1% מהתמ"ג ומספק כיתה של 27 תלמידים, מדוע המספר לא זז בעשור?
לא אותר הסבר. הדוח מציין את הקיפאון כעובדה ואינו מנמק אותו. משרד החינוך התייחס לתוצאות פיז"ה ולא לנתון גודל הכיתה.

אם דווקא התלמידים המבוססים רשמו את הירידה החדה ביותר במתמטיקה, מה מסביר את הנפילה בציוני פיזה?
לא אותר הסבר מלא. הנתון שולל את ההסבר המקובל של פערים חברתיים-כלכליים, משום שהירידה החריפה ביותר נרשמה בקבוצה שאינה סובלת ממחסור.

אם ההמלצות של ה-OECD בדיור נוגעות לתכנון, לרישוי ולמיסוי מקרקעין, אילו מהן אומצו עד היום?
לא אותר דיווח על אימוץ מלא של ההמלצות. הכנסת התפזרה ב-17 ביולי 2026 והממשלה פועלת כממשלת מעבר.

אם מדד הבנק העולמי מודד את אמינות המחויבות של הממשלה למדיניותה שלה, מה משמעות ירידה שנתית של 0.76 נקודה?

סיכום

ארבעה דוחות, ארבעה צוותי בדיקה, חמישה משרדים נקובים, ופער אחד שחוזר בכולם. בעשור שבו נמדדו הנתונים האלה עמד בראש הממשלה בנימין נתניהו במרבית השנים, וההמלצות המקצועיות היו מונחות ומפורסמות בכל אחת מהן.

האם בוחר שילדו יושב בכיתה בת 27 תלמידים אמור לקבל את ההסבר ששיעור ההוצאה מהתמ"ג גבוה מהממוצע? וכשהפער בין ההקצאה לתוצאות חוזר גם בבריאות, בדיור ובהשכלה הגבוהה, האם עדיין מדובר בכשל של משרד אחד או של הממשלה על כלל מרכיביה?

וכל זה בפן האזרחי ובלי לגעת בפצעים הפתוחים בהיבטים הביטחוניים.

מקורות: OECD, Education at a Glance 2025 – Israel; OECD, Health at a Glance 2025 – Israel; OECD, Economic Surveys: Israel 2025; OECD, How is Israel's Middle Class Faring?; OECD, Education GPS – Israel, PISA 2025; The World Bank, Worldwide Governance Indicators; Jerusalem Post.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.