הפרכה מקדימה של שקרים ברשת משפרת זיהוי שלהם ב-5%, והפרכה בדיעבד מגיעה מאוחר מדי

הפרכת שקר לאחר שהופץ מצמצמת את השפעתו, אך אינה מוחקת אותה. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מכנה את הפער הזה אפקט ההשפעה המתמשכת, והוא מתועד במחקר מאז 1994.

מאז 1961 קיימת גישה חלופית – הפרכה מקדימה: חשיפה מבוקרת לגרסה מוחלשת של המניפולציה, לפני המפגש עם הגרסה המלאה. ב-2022 נבדקה הגישה על כמיליון צופי יוטיוב והניבה שיפור מדיד של חמישה אחוזים ביכולת לזהות טכניקות הטעיה, בעלות של חמישה סנט לצפייה.

במקביל, מדידת זמן המסך של פוליטיקאים בערוצי החדשות ובתחנות הרדיו הציבוריות מספקת נתון שסותר את טענת מחנה השלטון בדבר עוינות תקשורתית כלפיו.

מדוע הפרכה בדיעבד אינה מספיקה?

הפסיכולוגים הולין ג'ונסון וקולין סייפרט תיארו ב-1994 תופעה שמאז אוששה שוב ושוב: אנשים ממשיכים להסתמך על מידע שגוי בהיסקים שלהם גם לאחר שקיבלו תיקון אמין וברור. מטא-אנליזה של נתן וולטר וריבה טוקצ'ינסקי מ-2019 מצאה שתיקונים אכן מצמצמים את השפעת המידע השקרי, אך אינם מבטלים אותה. יעילות התיקון תלויה בקוהרנטיות שלו, בתזמון, בחזרה ובאמינות המקור.

כאן נדרש תיקון לתפיסה נפוצה. במשך שנים הופצה הטענה שהפרכה עלולה לחזק את השקר, משום שהיא חוזרת עליו ומגבירה את מוכרותו. מחקרים שניסו לשחזר את התופעה לא מצאו אותה, גם בתנאים שתוכננו במיוחד לטובתה.

תומס ווד ואיתן פורטר בדקו אלפי משתתפים בעשרות סוגיות פוליטיות טעונות ולא איתרו אותה, ואף ניסיון שחזור בתחום החיסונים נכשל. ברנדן נייהן, מחבר המחקר המקורי מ-2010, כתב מאז שהתופעה אינה מסבירה את עמידותן של תפיסות מוטעות.

המשמעות המעשית לעורכים: מותר לחזור על טענה שקרית כדי לתקן אותה. הבעיה בהפרכה בדיעבד אינה שהיא מזיקה, אלא שהיא מגיעה אחרי שהטענה כבר נקלטה.

מה מציע המודל של מקגווייר במקום?

הפסיכולוג החברתי ויליאם מקגווייר פרסם ב-1961 מודל שזכה לשם תיאוריית החיסון, ונשען על אנלוגיה רפואית: כשם שחשיפה לנגיף מוחלש מפעילה את המערכת החיסונית, כך חשיפה לטיעון מוחלש מפעילה עמידות בפני גרסתו החזקה.

המודל מורכב משני מרכיבים: איום – כלומר ההכרה שעמדתו של הנמען חשופה לשינוי – והפרכה מקדימה, המכונה במחקר פרה-באנקינג, כלומר ייצור טיעוני נגד מראש.

מטא-אנליזה של ג'ון בנאס וסטפן ריינס מ-2010 אישרה אפקט יציב בהקשרים שונים, ומצאה גם מה שהמחברים כינו הגנת מטרייה: העמידות חלה גם על טיעונים שלא הוזכרו בהפרכה המקדימה עצמה.

זהו ההבדל המעשי מהפרכה בדיעבד. תיקון מטפל בשקר אחד; הפרכה מקדימה מטפלת בתבנית.

מה נמצא בניסוי השדה הגדול שנערך בשיטה?

ב-2022 פרסמו יון רוזנביק וסנדר ון-דר לינדן מאוניברסיטת קיימברידג', יחד עם בת' גולדברג, סטיב ראתג'ה וסטפן לבנדובסקי, ניסוי שדה בכתב העת Science Advances. הצוות הפיק חמישה סרטונים באורך 90 שניות, שכל אחד מהם מוקדש לטכניקת מניפולציה אחת: שפה מניפולטיבית רגשית, חוסר קוהרנטיות, דיכוטומיות כזב, חיפוש שעיר לעזאזל ומתקפות אישיות.

הסרטונים הוצבו בחלונות הפרסום של יוטיוב. לפי אוניברסיטת קיימברידג', כ-5.4 מיליון משתמשים נחשפו אליהם וכמיליון צפו בהם. הנבדקים נשאלו בממוצע כ-18 שעות לאחר הצפייה, והפגינו שיפור של חמישה אחוזים בזיהוי טכניקות מניפולציה. עלות הצפייה: חמישה סנט.

חמישה אחוזים אינם הגנה מלאה, וזה בדיוק מה שהופך את הנתון לשימושי: הוא מדיד, הוא זול, והוא ניתן להרחבה. אף אחד משלושת המאפיינים הללו אינו קיים בהפרכה בדיעבד.

כמה זמן מסך קיבל כל צד בתקשורת הישראלית?

בעוד השיטה נמדדת במעבדה ובשדה, הנתון הישראלי הרלוונטי הוא מי בכלל מגיע למסך. בדיקה שפרסמה "העין השביעית" ביוני 2026 מדדה את מופעיהם של 137 פוליטיקאים בשבוע שבין 7 ל-13 במאי 2026. הנתונים נאספו על ידי מחלקת מחקרי המדיה של חברת "יפעת", בעבור "מיקרופון לכולם" ו"העין השביעית", ונספרו בהם ראיונות וציטוטים בלבד – לא אזכורי שם.

שלושת המקומות הראשונים שייכים לנציגי הקואליציה. ראש הממשלה קיבל 415 דקות – פי 3.6 מנציג האופוזיציה הבולט ביותר באותו שבוע. הבדיקה לא כללה חיווי לגבי הסנטימנט או המסגור של המופעים, כלומר גם חשיפה שלילית נספרה בה. הכלים שנבדקו הם כאן 11, קשת 12, רשת 13, כאן רשת ב' וגלי צה"ל.

לא מדובר במדידה חד-פעמית. בדיקה קודמת של אותו אתר, מסוף מאי 2026, מצאה תמונה דומה: נתניהו הוביל עם 321 דקות, אחריו נפתלי בנט עם 307 וסמוטריץ' עם 260. פילוח לפי כלי תקשורת העלה שהחשיפה הרבה ביותר לנתניהו הגיעה מערוץ 13 (99 דקות), ומיד אחריו כאן 11 (98 דקות) – התאגיד הציבורי שלפי "העין השביעית" נמצא באיום סגירה מתמיד מצד הממשלה.

הטענה שהתקשורת המרכזית עוינת למחנה השלטון אינה מתיישבת עם מדידת הדקות. שלושת המקומות הראשונים בטבלת החשיפה באותו שבוע שייכים כולם לנציגי הקואליציה.

אילו סימנים מאפשרים לזהות נרטיב מניפולטיבי מראש?

בספר שפרסמה "העין השביעית" ב-2026 הוגדרה רשימת סימני זיהוי לחשיבה קונספירטיבית, שהובאה באדיבותו של ד"ר אלמוג שמחון, ראש המעבדה לפסיכולוגיה חברתית חישובית באוניברסיטת בן-גוריון. לפי המסמך, זיהוי של שניים עד שלושה סימנים מספיק כדי לסווג נרטיב כקונספירטיבי.

שתי הרשימות מתכנסות עם הניסוי בקיימברידג' בשתי נקודות: מניפולציה רגשית ודיכוטומיית כזב מופיעות גם ברשימות וגם בניסוי. ההתכנסות הזו מסבירה מדוע השיטה ניתנת להרחבה – הטכניקות חוזרות על עצמן, גם כשהתוכן משתנה. נרטיב חדש דורש הפרכה חדשה; טכניקה מוכרת מזוהה שוב ושוב.

שאלות שעולות מן הנתונים

האם הפרכה מקדימה מונעת הפצת שקרים?

לא. הדוגמה המובהקת היא הקמפיין שניהל הממשל האמריקאי לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה. החשיפה המודיעינית המוקדמת החלה בדצמבר 2021, וכללה פרסום מוקדם של תוכניות ל"מבצע דגל כוזב". הפלישה התרחשה בכל זאת. מה שכן הושג, לפי המעריכים, הוא שרוסיה לא הצליחה לבסס את טענת הפרובוקציה. הפרכה מקדימה אינה מונעת הפצה – היא מגבילה את קליטתה.

מדוע חמישה אחוזים נחשבים לתוצאה משמעותית?

משום שהם נמדדו בשדה, לא במעבדה, ובעלות של חמישה סנט לצפייה. לשם השוואה, לפי החוקרים, עליית מודעות למותג בפרסום ביוטיוב מוגבלת בדרך כלל לאחוז אחד.

עד כמה הסיכון נחשב חמור?

דוח הסיכונים הגלובליים של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2024 דירג מידע שקרי ומטעה כסיכון החמור ביותר בטווח של שנתיים, לפני אירועי אקלים קיצוניים וקיטוב חברתי. בדוח 2025 הוא הוביל את הדירוג שנית.

סיכום

הנתונים מובילים לשתי שאלות שראוי שהבוחר ישאל את עצמו לפני שהוא נכנס לקלפי.

כשמדידה מסודרת מראה שראש הממשלה קיבל בשבוע אחד פי 3.6 זמן מסך מנציג האופוזיציה הבולט, ובמקביל נטען בפניו שוב ושוב שהתקשורת רודפת את מחנה השלטון – מה זה מלמד על מי שמשמיע את הטענה, ומה זה מלמד על מי שנותן לה במה?

וכאשר קיימת שיטה מדידה וזולה להקדים את ההפרכה לשקר, שנבדקה על מיליון אנשים ופורסמה בכתב עת מוביל – מי מהמתמודדים על קולו של הבוחר מציע להשתמש בה, ומי מרוויח מכך שלא ישתמשו בה?

מקורות בעדיפות גבוהה: Science Advances – ניסוי החיסון הפסיכולוגי ביוטיוב, 2022 (https://www.science.org/doi/10.1126/sciadv.abo6254); אוניברסיטת קיימברידג' – נתוני הניסוי (https://www.cam.ac.uk/stories/inoculateexperiment); הפורום הכלכלי העולמי – דוח הסיכונים הגלובליים 2024 (https://www.weforum.org/press/2024/01/global-risks-report-2024-press-release/); Cognitive Research – בחינת יכולת השחזור של אפקט הבומרנג (https://link.springer.com/article/10.1186/s41235-023-00492-z); "העין השביעית" – בדיקת ייצוג פוליטי בתוכניות האקטואליה, יוני 2026 (https://www.the7eye.org.il/585725); "העין השביעית" – בדיקת חשיפה תקשורתית, מאי 2026 (https://www.the7eye.org.il/584170).

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.