בקצרה
- הממשלה הציבה לעצמה יעד להכפיל את אוכלוסיית קצרין ואף יותר, אך לפי אומדן הלמ"ס לסוף יוני 2026 מתגוררים בה 8,347 תושבים והיא גדלה ב-0.7% בשנה בלבד.
- מתוך כ-930 מיליון שקל בתוכנית מאפריל 2026, כ-700 מיליון מגיעים מתקציב שיקום הצפון שכבר הוכרז ב-2024, ורק כ-230 מיליון הם כסף חדש, לפי "דה מרקר".
- ההחלטה הקודמת (864) לא עמדה ביעדיה: בקצרין נמדדו 9,337 תושבים מול יעד של 10,404, מימושה עמד על כ-33%, ותפקיד הפרויקטור שאמור לתאם אותה לא אויש יותר משנה, לפי פרוטוקול ועדת הכנסת.
- הגוף שאמור לנהל את התוכנית, מנהלת תנופה, פועל "מתוקף החלטת ממשלה בלבד" ו"אין לו סמכויות עצמאיות", ובדצמבר 2025 עברו כספי שיקום הצפון מהחלטת השר אלקין להחלטת משרד ראש הממשלה, לפי TheMarker.
- נפת הגולן מציגה את השכר הממוצע הנמוך בארץ (8,699 שקל מול 11,855 ארצי), את שיעור האבטלה הגבוה מבין הנפות ואת פריון התעשייה הנמוך בישראל – הסיבה המעשית לכך שמשפחות אינן עוברות, שהתוכניות אינן נוגעות בה.
באפריל 2026 אישרה הממשלה תוכנית חומש לפיתוח רמת הגולן וקצרין בהיקף כ-930 מיליון שקל, במטרה לקלוט 3,000 משפחות חדשות עד 2030. זו ההחלטה השלישית בסדרה שראשיתה בסוף 2021, וכולן משתייכות לאותה תוכנית שיעדה המוצהר הוא הכפלת האוכלוסייה.
הראשונה היא החלטה 864, שהתקבלה לפי פרוטוקול ועדת הכנסת בסוף 2021, ומטרתה, כלשון יו"ר הוועדה, "הכפלת האוכלוסייה ברמת הגולן ובקצרין תוך פרק זמן קצר של כמה שנים, גם באמצעות הקמת יישובים חדשים".
השנייה, בנובמבר 2023, הייתה לפי ynet "התיקון הראשון" לאותה תוכנית, בסך יותר מ-40 מיליון שקל, שאושר במפורש "לאור המלחמה והחזית מול סוריה". השלישית היא התוכנית מאפריל 2026.
הנתונים מראים שהיעד לא הושג, שרוב הכסף בתוכנית החדשה אינו חדש, ושהמנגנון שאמור להריץ את ההחלטות לא פעל. אותו דפוס חוזר בתוכנית המקבילה לשיקום הצפון, שם קבע מבקר המדינה כי מנגנוני היישום לא הופעלו כלל, ושם התפטר הפרויקטור שמונה לתפקיד בתוך פחות מחמישה חודשים.
כמה מהיעד הדמוגרפי הושג בפועל?
כמעט שום "דבר", לפי נתוני המדינה עצמה. לפי דיווח על עדכון תוכנית המתאר של קצרין שהופקדה בוועדה המחוזית צפון, היישוב אמור להגיע ל-30,000 תושבים בשלב הראשון, ובחזון ארוך הטווח לכ-60,000.
אלא שלפי אומדן הלמ"ס לסוף יוני 2026, מתגוררים בקצרין 8,347 תושבים, וקצב השינוי עומד על 0.7% בשנה. המשמעות במספרים מוחלטים היא תוספת של כמה עשרות תושבים בשנה, בעוד שהיעד דורש תוספת של אלפים.
ראש מועצת קצרין מסר בוועדת הכנסת נתון גבוה יותר, 9,337 תושבים בספטמבר 2024, אך גם לפי גרסתו וגם לפי הלמ"ס המספר רחוק מהיעד שנקבע לאותה שנה, 10,404 תושבים. זו אינה תוכנית בעיצומו של מימוש איטי, אלא יעד שהמנוע הדמוגרפי שלו כמעט אינו נע.
איזה חלק מהתקציב בתוכנית החדשה הוא באמת חדש?
פחות מרבע. TheMarker דיווח תחת הכותרת "רוב הכסף לא חדש" כי כ-700 מיליון שקל מתוך 930 מיליון השקלים מגיעים מתוכנית שיקום הצפון שעליה הוכרז כבר בסוף 2024, ורק כ-230 מיליון הם תוספת ממשרדי הממשלה.
גם ההקצאה הזו אינה חדשה: מקור מקומי בגולן תיעד שהיא שוריינה בליל התקציב בדצמבר 2025, ארבעה חודשים לפני שההחלטה שהציגה את "המיליארד" אושרה. ההכרזה על השקעה של מיליארד שקל נשענה אפוא ברובה על כסף שכבר הובטח קודם במסגרת אחרת.
מה עלה בגורל היישובים החדשים שהובטחו?
הם נעדרים מהתוכנית החדשה. לפי פרוטוקול ועדת הכנסת ליישובים בגבול המזרחי מספטמבר 2024, החלטה 864 כללה הקמת שני יישובים: "אורחה" בדרום הגולן ו"מטר" בצפונו.
באותו דיון מסר ראש המועצה האזורית גולן, אורי קלנר, כי המועצה "מתנגדת להקמת אורחה באופן נחרץ" מכיוון שהוא ממוקם כקילומטר ממושב קיים, ואילו את "מטר" ביקשה דווקא לקדם. כלומר, סיפורו של אחד היישובים מורכב יותר ממחיקה חד-צדדית של הממשלה.
עם זאת, גם היישוב שהרשות תמכה בו לא קודם: לפי ynet, בהחלטה מאפריל 2026 "אין זכר" לשניהם, ויעד 3,000 יחידות הדיור מתייחס לבנייה "ביישובים קיימים" בלבד.
בין אם ההסבר הוא התנגדות מקומית, אילוץ תקציבי או חסם תכנוני, התוצאה זהה: יעד שהוכרז ברעש בהחלטה אחת נעלם בשקט מזו שאחריה, בלי החלטה מפורשת שמסבירה מדוע.
מה מלמד הפרוטוקול על אופן הביצוע?
שהמנגנון שנועד להריץ את ההחלטה כמעט לא פעל. לפי הפרוטוקול, הפרויקטור – התפקיד המרכזי לתיאום בין המשרדים – לא היה מאויש יותר משנה. נציג משרד השיכון אישר כי ההתקשרות עם קודמו "לא חודשה", ויו"ר הוועדה דאז, ח"כ זאב אלקין, העיר כי מינוי פרויקטור בפעם הקודמת ארך כחודש וחצי, בעוד שכעת "לוקח שנה פלוס רק לייצר את המינוי, זה משהו שהוא לא הגיוני בעליל".
ועדת ההיגוי התכנסה פעמיים בלבד בחודש וחצי שקדמו לדיון. אלקין הפנה ביקורת חריפה למשרד ראש הממשלה, המוגדר בהחלטה כגורם המוביל: "משרד ראש הממשלה לא יודע את מי לשלוח כי הוא לא יודע מי אצלו אחראי על זה בכלל".
המינוי עצמו, כפי שהגדיר אלקין באותו דיון, הוא "מינוי משותף של משרד השיכון ומשרד ראש הממשלה", ואיש מנציגי המשרדים שנכחו לא הסביר את סיבת העיכוב.
בהמשך הדיון הציעה נציגת משרד ראש הממשלה, הדס שון, לפי אותו פרוטוקול, לוותר על התפקיד ולהעביר את התקציב שיועד לו, כ-3 מיליון שקל, ישירות לרשויות – כלומר לוותר על הגורם המתאם במקום לאייש אותו.
האם פרשת צ'ייני הייתה הסנונית שבישרה את הכשל?
במידה רבה כן, אף שמדובר בתוכנית אחרת. פרשת צ'ייני נוגעת לתוכנית שיקום הצפון שלאחר המלחמה, ולא לתוכנית הצמיחה הדמוגרפית בגולן; היא אינה מוכיחה שתוכנית הגולן נכשלה בגללו, אלא חושפת את אותו כשל מנגנוני, שנה קודם לכן ובזירה סמוכה.
האלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום מונה בסוף יולי 2024 לראש מטה היישום לשיקום הצפון, ובתוך פחות מחמישה חודשים הודיע על התפטרותו. לפי "כלכליסט", במכתבו לחברי הממשלה הסביר כי מינויו של זאב אלקין לשר הממונה שינה מהותית את התפקיד: "אופי התפקיד שלי צומצם משמעותית והוא לא זקוק למנכ"ל עם כישורי ניהול בכירים תחתיו".
לפי תחקיר ynet, תוכנית השיקום הרב-שנתית שהגיש, בהיקף של יותר מ-30 מיליארד שקל, "לא עלתה אפילו לדיון רציני", ובליל התקציב הוחלט באוצר להקצות 15 מיליארד בלבד ולחלקם בין הצפון כולו.
הדפוס זהה לזה שנחשף בגולן: החלטה שאפתנית, מנגנון תיאום שלא מתפקד, ואחריות שאינה מתמקמת אצל גורם אחד.
מה קבע מבקר המדינה על מנגנוני הביצוע?
שהם לא הופעלו. לפי דוח מבקר המדינה שבחן את טיפול הממשלה ביישובי הצפון, ועדת השרים לשיקום ופיתוח הצפון בראשות ראש הממשלה לא כונסה כלל, צוות המנכ"לים לא כונס, מטה היישום לא אויש, וסקר היישובים המפונים לא בוצע.
המבקר קבע כי משרד ראש הממשלה והעומד בראשו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, "לא ביצעו את המשימות המרכזיות שהוטלו על המשרד בשתי החלטות הממשלה", וכי מרום, ששימש בתפקיד חמישה חודשים, לא הצליח להשלימן.
משרד האוצר ספג ביקורת, לפי אותו דוח, על שלא גיבש הצעת החלטה תקציבית במועד.
גם כאן מדובר בתוכנית שיקום הצפון ולא בתוכנית הגולן, אך הממצא נוגע לאותם משרדים ולאותו מנגנון: כשגוף הביקורת הממלכתי קובע שוועדת שרים בראשות ראש הממשלה לא התכנסה ולו פעם אחת, הכשל אינו בתקציב אלא ביכולת לתרגם החלטה לביצוע.
מדוע אנשים לא עוברים לגולן?
זו השאלה שהתוכניות עצמן כמעט אינן נוגעות בה, והתשובה מופיעה בנתונים שההחלטה עצמה מביאה. לפי ynet, המתבסס על נתוני החלטת הממשלה, נפת הגולן סובלת מהשכר החודשי הממוצע הנמוך ביותר בארץ: 8,699 שקל לעומת ממוצע ארצי של 11,855 שקל, פער של יותר מ-3,000 שקל בחודש למשק בית.
לפי אותו מקור, שיעור האבטלה בנפה הוא הגבוה מבין כל הנפות בישראל, פריון התעשייה הוא הנמוך בישראל, ושיעור העצמאים עומד על 20% לעומת 12.7% ארצי – נתון שלפי הדיווח מעיד דווקא על היעדר מקומות עבודה לשכירים. זמני הנסיעה למטרופולינים הם מהארוכים בארץ, והאזור מדורג באשכול הפריפריאלי הנמוך ביותר.
זהו ההסבר המעשי לפער בין היעד לביצוע, והוא גם מה שהמשפחה עצמה רואה: מי ששוקל לעבור לקצרין מסתכל על משכורת נמוכה בכ-27% מהממוצע הארצי, על סיכוי תעסוקה נמוך יותר מכל נפה אחרת, ועל נסיעה ארוכה לכל מרכז.
תוכנית שמבטיחה 3,000 משפחות חדשות אך אינה משנה את המשוואה הזו מבקשת מהמשפחות להכריע בעד המעבר בלי שהשתנה הדבר שמנע אותו מלכתחילה. הנתונים האלה אינם רקע: הם הפער שהתוכניות החוזרות הבטיחו לסגור, ולא סגרו, כפי שעולה מנתוני ההחלטה עצמה.
מי שולט בתקציבים בפועל?
גוף שאין לו סמכויות עצמאיות, ושהניהול עליו התחלף שוב ושוב. אחד מסעיפי המטרה של התוכנית הוא "חיזוק הרשויות המקומיות והגדלת יכולתן להוביל צמיחה אזורית", אך לפי ניתוח ynet של טיוטת ההחלטה, המנגנון שנקבע "עושה בדיוק את ההפך: הוא מעקר את הרשויות המקומיות מסמכותן ומכפיף אותן לבירוקרטיה ממשלתית נוקשה דרך מנהלת תנופה לצפון".
השאלה, אם כן, אינה מי יהיה השר אחרי הבחירות אלא מהו הגוף שאליו הועברו הסמכויות, והתשובה מתועדת.
מנהלת תנופה הוקמה בקיץ 2024 כגוף מתכלל בלי סמכויות אופרטיביות ובלי יכולת לפקח על השיקום, לפי דבר. בדצמבר 2025 החליטה הממשלה לאחד אותה עם מנהלת תקומה הדרומית ולשדרג אותה למעמד של מנהלת, עם 42 תקנים, כשבראשה עומד אביעד פרידמן, המכהן במקביל גם כראש מנהלת תקומה.
אלא שלפי TheMarker, המנהלת המאוחדת "לא קיבלה תוספת סמכויות, והיא ממשיכה להיות גוף נכה בעוצמה שלו, בהשוואה למנהלת תקומה הדרומית", היא "פועלת מתוקף החלטת ממשלה בלבד, ואין לה סמכויות עצמאיות", ואת כל היישום היא נדרשת לבצע דרך משרדי הממשלה הקיימים.
כלומר, הגוף שאמור לנהל תוכנית של מיליארד שקל עד 2030 הוא גוף שהיישום שלו תלוי באותם משרדים שהפרוטוקול מתעד את כשלי התיאום ביניהם.
גם הניהול עצמו לא התייצב. לפי ynet, ראשות המטה בצפון אוישה בזמנו במינוי זמני של עינב פרץ, הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים, וזאת "אחרי ארבעה מינויים שנכשלו"; מינויה הזמני הוארך שוב ושוב עד שסיימה את תפקידה. לפני כן התפטר אליעזר (צ'ייני) מרום בתוך חודשים בודדים.
באותה תקופה עברה גם השליטה בכסף: לפי TheMarker, החלטת הממשלה מדצמבר 2025 קבעה כי כספי שיקום הצפון, שעד אז היו נתונים להחלטת השר זאב אלקין, יעברו להחלטת משרד ראש הממשלה.
על כל אלה מתווספת אי-הוודאות הפוליטית. הכנסת ה-25 התפזרה ב-17 ביולי 2026 והבחירות נקבעו ל-27 באוקטובר; מרגע הפיזור הממשלה מכהנת כממשלת מעבר, ולפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ופסיקות בג"ץ מצמצמות את מתחם שיקול דעתה ומחייבות איפוק במהלכים גדולים.
תוכנית שנפרסת עד 2030 אושרה אפוא בידי ממשלה שידעה שקדנצייתה מסתיימת, ומופקדת בידי מנהלת חסרת סמכויות עצמאיות שהנהלתה כבר התחלפה כמה פעמים.
סיכום
תושבי הגולן קיבלו בחמש שנים שלוש הכרזות על הכפלת אוכלוסייה, ולפי הלמ"ס האוכלוסייה גדלה ב-0.7% בשנה. בזירה הסמוכה, שיקום הצפון, קבע מבקר המדינה שהוועדה שאמורה הייתה לפקח לא התכנסה ולו פעם אחת, והפרויקטור שמונה התפטר בתוך חמישה חודשים.
אם השכר בנפה הוא הנמוך בארץ והאבטלה הגבוהה מכל נפה אחרת, מה בדיוק בשלוש ההחלטות היה אמור לגרום למשפחה לארוז ולעבור? האם בוחר שמצביע על סמך הבטחה לפיתוח הצפון וגבול סוריה יכול לדעת אילו מהמספרים שהוכרזו הם כסף חדש ואילו הם מיחזור של הבטחה קודמת?
כשיעד שהוכרז ברעש נעלם בשקט מההחלטה הבאה, מי אמור לעקוב אחרי ההפרש? ואם הגוף שאמור לנהל את הכסף פועל בלי סמכויות עצמאיות, אחרי ארבעה מינויים שנכשלו, התפטרות אחת ואיחוד עם מנהלת אחרת, מי בדיוק אחראי לכך שההחלטה השלישית תיראה אחרת משתי קודמותיה?
מקורות: ynet, 13 באפריל 2026; TheMarker, 16 באפריל 2026; "שישי בגולן", 10 בדצמבר 2025; פרוטוקול הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי בכנסת, ספטמבר 2024; ynet, נובמבר 2023; דוח מבקר המדינה על טיפול הממשלה ביישובי הצפון; ynet, דצמבר 2024 (תחקיר על כהונת פרויקטור הצפון); "כלכליסט", דצמבר 2024; TheMarker, 16 בדצמבר 2025; "דבר" (איחוד מנהלת תקומה ומטה תנופה); ynet (הפרויקטורית בצפון מסיימת תפקידה); הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אומדן אוכלוסיית קצרין לסוף יוני 2026; "מגדילים", דצמבר 2023; ynet, 17 ביולי 2026; המכון הישראלי לדמוקרטיה (סמכויות ממשלת מעבר).
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו