דרג צבאי כפוף לדרג פוליטי

קלישאה דמוקרטית קובעת שהדרג הצבאי כפוף לדרג המדיני. אבל האם הדרג המדיני הוא באמת מדיני, או שהוא פוליטי? האם הוא דואג למדינה, לאינטרסים שלה, לביטחונה, לעתידה? או שהוא דואג לאינטרסים הפוליטיים שלו, של הדרג שנמצא בשלטון?

הנה כותרת מהימים האחרונים: בצה"ל המליצו לדרג המדיני להימנע מלתקוף את החות'ים ("הארץ"). האם מישהו מאמין שהדרג המדיני, במרכאות, יקשיב לצה"ל?
היום? אחרי שהדרג הצבאי המליץ לפני ה-7 באוקטובר להתכונן למלחמה; לעצור את ההפיכה מכיוון שאויבינו מזהים שעת כושר לסערה מושלמת; לחסל את צמרת חמאס (11 פעמים המליצו על כך); לא להבעיר את השטחים על ידי הפרובוקציות בהר הבית; ועוד ועוד המלצות של "הדרג הצבאי לדרג המדיני"?

אחרי ה-7 באוקטובר בצה"ל המליצו לעצור את המהלך הקרקעי כדי לשחרר מקסימום חטופים ולחזור אחר כך ללחימה, הדרג "המדיני" היה עסוק בענייניו הפוליטיים וחשש מנפילת הממשלה ולכן לא שעה להמלצות הדרג הצבאי.

אחרי ה-7 באוקטובר, המליצו בצה"ל לעצור את המהלך הקרקעי כדי לשחרר מקסימום חטופים ואז לחזור ללחימה. הדרג "המדיני" היה עסוק בענייניו הפוליטיים ובהישרדות הממשלה, ולכן לא שעה להמלצות הדרג הצבאי

המלצות דומות לגבי שחרור החטופים, על חשבון המשך הלחץ הצבאי שיביא "ניצחון מוחלט" כפי שהצהיר הדרג "המדיני", נפלו על אוזניים ערלות, על אוזניים פוליטיות. עשרות חטופים נהרגו ונרצחו כיוון שהדרג המדיני לא הסכים להמלצות הדרג הצבאי ודחה עסקאות בשל אינטרס פוליטי.

כי זאת יש להדגיש – בישראל יש דרג צבאי והוא כפוף לדרג פוליטי. לא מדיני.
הנה עכשיו המפלגות המרכיבות את "הדרג המדיני" במרכאות כפולות, ממליצות לוועדת הבחירות לשלול את זכותן של המפלגות הערביות להתמודד בבחירות לכנסת. לפסול אותן על פי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, הקובע:

"רשימה או מועמד יכולים להיפסל אם במטרותיהם או מעשיהם יש משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל".

ובכן אין ספק שעוצמה יהודית, ששריה מכהנים בדרג המדיני בתפקידים בכירים, היא מפלגה גזענית. זה מוגדר היטב במעשיה ובמטרות המפלגה ובדברי בכיריה. כמעט מיותר לצטט אמירות גזעניות של השר איתמר בן גביר ואנשיו. גם מפלגת הציונות הדתית, השותפה בשלטון ובדרג המדיני, חולה באותה מחלה גזענית.

מפלגה גדולה אחרת בדרג המדיני היא הליכוד בראשות בנימין נתניהו. זו המפלגה שמדיניותה הייתה תמיכה בארגון הטרור חמאס באמצעות כסף קטארי, הימנעות מחיסול בכירי חמאס לאורך שנים והתעלמות מכל ההתרעות שקיבל ראש הליכוד בתפקידו כראש ממשלה, מפני מאבק מזוין נגד מדינת ישראל.

האם יש לפסול את הליכוד ואת עוצמה יהודית ואת הציונות הדתית מהתמודדות בבחירות לכנסת לנוכח מעשיהן? כל מי שמפרש את סעיף 7א כאדם סביר יגיד – בוודאי.

אלא שבישראל הדיון אינו חל על מפלגות המרכיבות את הדרג המדיני, שהן בעצם דרג פוליטי. דיון במעשיו של הדרג הפוליטי מגיע למבוי סתום כאשר עולה הטענה שזהו דרג נבחר. זה רצון העם ואת רצון העם משנים רק בבחירות.

בקואליציה יש הדורשים לפסול את המפלגות הערביות על פי חוק יסוד הכנסת סעיף 7א. האם יש לפסול את התמודדות הליכוד, עוצמה יהודית והציונות הדתית על פי אותו סעיף? מי שמפרש את הסעיף כאדם סביר, יגיד שבוודאי

הנה מעגל הקסם האבסורדי – רק בבחירות אפשר לכאורה להחליף את מי שסותר במעשיו את חוק יסוד הכנסת לגבי פסילת מועמדותו בשל גזענות או תמיכה בארגון טרור.

לדרג הפוליטי אין שום הוכחה שהמפלגות הערביות שללו את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או תמכו במאבק מזוין נגד ישראל. כל טענתם היא שלכאורה נציג רע"ם "לא אמר שחמאס הוא ארגון טרור". אבל נציג רע"ם גינה את טבח ה-7 באוקטובר וקיבל את היותה של ישראל יהודית ודמוקרטית.

אלא שכל זה לא משנה לדרג הפוליטי הואיל ולא האינטרס המדיני, הדמוקרטיה, עומד לנגד עיניו, אלא אינטרס פוליטי – לפגוע במפלגות האופוזיציה המקבלות כרגע רוב בסקרי דעת קהל לקראת הבחירות ועשויות להרכיב ממשלה אחרי הבחירות בתמיכת המפלגות הערביות.

לכן כל הדיון על כפיפות הדרג הצבאי לדרג המדיני צבוע למעשה בצבעים פוליטיים עזים ומכוערים.

הדרג המדיני בעידן של בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר משתמש בשלטון לטובת אינטרס פוליטי ברור – היאחזות בשלטון. כל ויכוח בין מרכיבי הדרג "המדיני" הפוליטי נדון מראש לנטות לצד הקיצוני שמאיים בפירוק הממשלה ולכן לדרג הצבאי אין ברירה אלא לציית לדרג הפוליטי.

כך בנושא הטרור היהודי בשטחים, כך בנושא הלחצים לחידוש המלחמה בכל זירה אפשרית כדי להשפיע על המצביעים לקראת הבחירות, כך גם בנושא היחס לטענות על הרג אזרחים בעזה כפי שעלו בסרט נז"א, כך בכל מינוי של קצין צבא או משטרה או מפקד שב"כ או מוסד – המבחן הוא מבחן השייכות והעמדה הפוליטית ולא המקצועית של הממונה.

הנה מעגל הקסם האבסורדי – רק בבחירות אפשר לכאורה להחליף את "הדרג הנבחר", שסותר במעשיו את חוק יסוד הכנסת לגבי פסילת מועמדותו בשל גזענות או תמיכה בארגון טרור

מי שתוהה מה יענה ה"דרג המדיני" לדרג הצבאי בעניין תקיפת החות'ים, כדאי שימתין לסקר המנדטים השבועי. התוצאה תצביע על האינטרס המיידי של ה"דרג המדיני".

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.