הצטרפות סגלוביץ לרע"ם לא הייתה מהלך מתואם של בנט-לפיד-איזנקוט להכשרת רע"ם

בקצרה:

• השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגדיר את המהלך להצטרפות סגלוביץ לרע"ם "קנוניה משותפת של השמאל להכשרת הממשלה הבאה עם האחים המוסלמים", ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה קשר אותו לאפשרות של ממשלה בראשות איזנקוט.
• יש עתיד מתנגדת למהלך מטעמים שחושפים את חוסר ההיגיון שבתזה. לפי דיווח ערוץ 12 גורמים במפלגה הגדירו את הצעד "טעות", והבהירו שהגוש זקוק לרוב של 61 מנדטים ממפלגות ציוניות. אחד מהם אף מסר כי מעבר סגלוביץ לרע"ם עלול להגדיל אותה ו"רק ירחיק אותנו מ-61".
• מי שיזם מהלך שנועד לחזק את הגוש שלו אינו מזהיר בפומבי שהמהלך יחליש אותו.
• יאיר לפיד קבע בגלוי שסגלוביץ טועה. בריאיון, כפי שדווח ב-ynet, נשאל ראש האופוזיציה אם סגלוביץ עשה מהלך טוב, השיב "לא", והוסיף "בעיניי זו טעות גמורה". ביקורת פומבית מפי מי שהתזה מציגה כמתכנן המהלך היא ההפך מאישור פוליטי.

סגלוביץ עצמו תיאר את המעבר כהחלטה אישית, לא כשליחות של מחנה. בהצהרה המשותפת עם מנסור עבאס ב-31 באוגוסט 2026 אמר, לפי דיווח אתר "דבר", "איני מתחבר לרשימת רע"ם עם סיעה, אני אישית מצטרף לרע"ם".

עבאס קבע שכל שריון יוכרע רק בהליך הפנימי של רע"ם ולאחר הפריימריז, וכך אכן קרה. לפי דיווח ynet, הפריימריז נערכו ב-22 באוגוסט 2026, ורשימת רע"ם נקבעה בהליך הפנימי, כולל שיבוץ סגלוביץ.

רע"ם כבר הייתה שותפה קואליציונית רשמית, כך שאין מדובר ב"הכשרה" ראשונה. ההסכם הקואליציוני לכינון הממשלה ה-36 נחתם ביוני 2021 בין יש עתיד לרע"ם וקבע שרע"ם תימנה עם סיעות הקואליציה, כפי שדווח ב"גלובס".

מה בדיוק הצהיר יואב סגלוביץ על אופי הצטרפותו לרע"ם?

הצטרפות סגלוביץ לרשימת רע"ם נכנסה ללב מערכת בחירות לכנסת ה-26, שנקבעו ל-27 באוקטובר 2026. על רקע זה הציג בן גביר את המהלך כ-"קנוניה", ואוחנה טען שהוא נועד להכשיר את הצטרפות רע"ם לממשלת איזנקוט. אלא שהאיש שבמרכז התזה מתאר את הצעד אחרת לגמרי.

סגלוביץ תיאר את המהלך כהחלטה אישית ולא כהעברת נציג של מחנה. בהצהרה המשותפת עם עבאס ב-31 באוגוסט 2026 אמר, לפי דיווח "דבר", "איני מתחבר לרשימת רע"ם עם סיעה, אני אישית מצטרף לרע"ם". זהו ניסוח מפורש שמעמיד את ההצטרפות כמעשה של יחיד.

ואולם הצהרה כזאת, כשלעצמה, אינה מכריעה: מי שמבצע מהלך מתואם היה מנסח את דבריו באותו אופן בדיוק. משקלה של הכחשה עצמית מוגבל, ולכן הראיות המשמעותיות נגד התזה אינן דברי סגלוביץ על עצמו, אלא עמדות הצדדים שהתזה מציגה כמתכנני המהלך, ובראשן ההתנגדות של יש עתיד שתפורט בהמשך.

בריאיון לערוץ 12 הבהיר עבאס כי "זה חיבור של איש אחד לרשימה. הוא לא יהיה חבר מפלגת רע"ם", אלא ישולב ברשימה בלבד. עבאס אף הדגיש שהמהלך לא נועד לתת לרע"ם לגיטימציה, אלא לבטא הכרה בשותפות יהודית-ערבית.

המניע שסגלוביץ ועבאס הציבו במרכז ההכרזה היה מקצועי-ציבורי: המאבק בפשיעה בחברה הערבית. מסיבת העיתונאים בנצרת הציגה את השותפות על בסיס עבודתם המשותפת בממשלת בנט-לפיד במאבק בפשיעה, במסגרת תוכנית "מסלול בטוח".

מה אמר יאיר לפיד ומה מסרו אנשי "ביחד" על צירוף סגלוביץ לרע"ם?

כאן נמצאת הראיה החזקה ביותר נגד התזה, משום שהיא פועלת נגד האינטרס של מי שמשמיע אותה. הטענה שלפיה לפיד תיאם ובירך על החיבור אינה עומדת במבחן הדיווחים הישירים. לשאלה אם סגלוביץ עשה מהלך טוב בהצטרפותו לרע"ם השיב ראש האופוזיציה "לא", והוסיף "בעיניי זו טעות גמורה", כפי שדווח ב-ynet.

עוצמת הראיה נובעת מן ההיגיון שגורמי יש עתיד עצמם הציבו. לפי דיווח ערוץ 12 הם הגדירו את המהלך "טעות" ומסרו כי ההחלטה אם להצטרף נתונה בידי סגלוביץ לבדו: "זו ההחלטה שלו, וזה לא ישנה את החלטתנו איך נקים ממשלה".

בעיקר, הם הסבירו מדוע המהלך פוגע בהם: הגוש צריך להעביר מנדטים מהמפלגות הערביות אל הגוש הציוני, ואילו מעברו של סגלוביץ לרע"ם עלול להגדיל אותה, ובלשונם "רק ירחיק אותנו מ-61" אצבעות של חברי מפלגות ציוניות.

זהו טיעון נגד האינטרס: מפלגה שיזמה כביכול נתיב חשאי להכנסת רע"ם לקואליציה אינה מזהירה בגלוי שאותו נתיב יגרע מכוחו של הגוש שלה. דווקא משום שההתנגדות פוגעת באינטרס האלקטורלי של יש עתיד, קשה ליישב אותה עם תזה של תיאום.

אילו תנאי סף הציב אלעזר שטרן, ומדוע עמדתו היא ראיה נגד תזת התיאום?

אם מחנה איזנקוט אכן פעל להכשיר את רע"ם, היינו מצפים שנציגיו יאמצו את הצירוף. בפועל, דווקא אחד מהם מציב מחסום. אלעזר שטרן, ח"כ שעזב את יש עתיד והצטרף למפלגת ישר של גדי איזנקוט, הציב שלושה תנאי סף לשותפות קואליציונית: קבלת עקרונות מגילת העצמאות, הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וחובת השירות. שטרן קבע, לפי דיווח ynet, כי "כרגע אין מפלגה ערבית שמקבלת את התנאים האלה".

עמדה מותנית כזו איננה תמיכה בצירוף רע"ם לממשלת איזנקוט, אלא הצבת תנאי שרע"ם אינה עומדת בו כיום. אפשר לחלוק על אבחנתו של שטרן או לראות בתנאים דבר שניתן לשינוי, אך קשה ליישב את דבריו עם תיאור מחנה איזנקוט כמי שפעל לצרף את רע"ם. דבריו של נציג בכיר במחנה מציבים מחסום, לא הזמנה.

כיצד תיאר מנסור עבאס את הליך ההחלטה על שריונו של סגלוביץ' ברע"ם?

ההתנהלות סביב ההצטרפות אינה מתיישבת עם עסקה חיצונית סגורה מראש. עבאס הבהיר, לפי דיווח ynet, כי ההחלטה על שריון סגלוביץ תתקבל בפורום הפנימי של רע"ם ורק לאחר הפריימריז, וכי בשלב ההכרזה טרם הושג סיכום. סדר הדברים שהוא תיאר הפוך מזה שיוחס לו בחלק מהפרסומים: תחילה בחירות מקדימות, ורק אחר כך הכרעה על שריונים.

תהליך כזה אינו מוכיח שלא התקיימו שיחות מוקדמות, אך הוא מפריך את ההצגה כאילו לפיד, בנט או איזנקוט יכלו "להשתיל" מועמד ברשימה.

וכך אכן התגלגלו הדברים בפועל. הפריימריז של רע"ם נערכו ב-22 באוגוסט 2026, בנפרד מוועידת התנועה האסלאמית וללא כפיפות למועצת השורא. לאחריהם נקבעה רשימת רע"ם וסגלוביץ שובץ בה, בהליך הפנימי של המפלגה ובהתאם לסדר שהתווה עבאס. הסדרה מוסדית עצמאית זו מציבה את ההכרעה בתוך רע"ם עצמה – דפוס של קבלת החלטות מפלגתית, לא ראיה להסכם חיצוני שנכפה מבחוץ.

אילו ראיות היו נדרשות כדי לבסס את טענת התיאום, ומדוע הן חסרות?

הצירוף עשוי להיות בעל תוצאה פוליטית רחבה, אך "עשוי להשפיע" אינו שקול ל"נועד, בתיאום עם אחרים, להכין קואליציה בראשות איזנקוט". מועמד יהודי בעל רקע ביטחוני-משטרתי ברשימה ערבית יכול להשפיע על תפיסות ציבוריות ועל דפוסי הצבעה.

אולם המעבר מהאפשרות הפוליטית למסקנת הקנוניה דורש ראיות מסוג אחר: תיעוד של הסכם, תכתובות, עדויות ממקור ראשון, החלטה משותפת של מפלגות או התאמה מוכחת בין הצדדים על יעד קואליציוני מוגדר. ראיות כאלה לא הוצגו על ידי מי שמשמיע את התזה. יתרה מזו, הראיות הגלויות מצביעות לכיוון ההפוך: מי שהתזה מציגה כיזמי המהלך מתנגדים לו בפומבי, וחלקם מטעמים שפוגעים בהם עצמם.

יש גם הסבר ענייני ומתועד לחיבור שאינו תלוי בהנדסת קואליציה. סגלוביץ שימש בממשלת בנט-לפיד סגן השר לביטחון הפנים, והופקד על ריכוז המאבק הממשלתי בפשיעה בחברה הערבית במסגרת תוכנית "מסלול בטוח". דוח הביניים של יוזמות אברהם והמרכז להעצמת האזרח על יישום התוכנית, מאפריל 2024, סקר את יישומה ואת מעורבותם של משרדי הממשלה. הרקע הזה מציע מניע מקצועי-פוליטי ממשי לחבירה לרשימה שהמאבק באלימות בחברה הערבית הוא אחד מציריה המרכזיים.

לבסוף, המונח "הכשרת רע"ם" מטעה מבחינה היסטורית ומוסדית. רע"ם כבר הייתה צד להסכם הקואליציוני לכינון הממשלה ה-36, שנחתם ביוני 2021 בין יש עתיד לרע"ם, וקבע שהמפלגה תימנה עם סיעות הקואליציה בממשלה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד.

גם אם סגלוביץ עשוי לשנות את דימויה הציבורי של רע"ם בקרב חלק מהציבור היהודי, הוא אינו "מכשיר" לראשונה אפשרות שכבר מומשה רשמית. מכאן גם חולשת ההערכה של אוחנה, שקשר את המהלך לאפשרות של ממשלה בראשות איזנקוט: הרכב קואליציה תלוי בתוצאות בחירות שטרם התקיימו, באחוז החסימה, בהסכמי עודפים ובמשא ומתן שלאחר בחירות – לא בצירוף מועמד יחיד.

מה מייחסת התזה לשחקנים מול מה שאמרו בפועל?

בטבלה מוצג הייחוס מול האמירה המתועדת. בכל שורה, האמירה הפומבית של השחקן – לא ניתוח חיצוני – היא שסותרת את מה שהתזה מייחסת לו.

שאלות שעולות מהנתונים

האם סגלוביץ הצטרף לרע"ם כנציג של מחנה פוליטי? לא. סגלוביץ הצהיר בהכרזה המשותפת ב-31 באוגוסט 2026, לפי דיווח "דבר", "אני אישית מצטרף לרע"ם", לא עם סיעה. גם אם הצהרה עצמית אינה מכריעה לבדה, היא מצטרפת לעמדות הצדדים האחרים שסותרות את התזה.

האם יאיר לפיד וגורמי יש עתיד בירכו על צירוף סגלוביץ לרע"ם? לא. לפיד קבע: "בעיניי זו טעות גמורה", וגורמי יש עתיד הזהירו שהמהלך "רק ירחיק אותנו מ-61", כפי שדווח ב-ynet וב-N12. זו עמדה המנוגדת לאינטרס שלהם, ולכן ראיה חזקה במיוחד נגד תזת התיאום.

האם אלעזר שטרן תמך בצירוף רע"ם לממשלת איזנקוט? לא. שטרן הציב שלושה תנאי סף וקבע, לפי דיווח ynet, שכיום אין מפלגה ערבית שמקבלת אותם. זו עמדה מותנית שמציבה מחסום, לא תמיכה גורפת, ולכן היא ראיה נגד תזת התיאום.

האם צירוף סגלוביץ יכול היה להיקבע בידי לפיד או איזנקוט מבחוץ? לא. עבאס הבהיר, לפי דיווח ynet, כי כל שריון יוכרע בפורום פנימי של רע"ם ורק לאחר הפריימריז. כך אכן קרה: הרשימה נקבעה בהליך הפנימי לאחר הפריימריז של 22 באוגוסט.

האם צירוף סגלוביץ הוא "הכשרה" ראשונה של רע"ם לקואליציה? לא. רע"ם הייתה חתומה על ההסכם הקואליציוני של הממשלה ה-36 מיוני 2021, שקבע כי תימנה עם סיעות הקואליציה. שותפותה הקואליציונית כבר מומשה רשמית.

האם המהלך עשוי בכל זאת להשפיע על הפוליטיקה הישראלית? כן. מועמד יהודי בעל רקע ביטחוני-משטרתי ברשימה ערבית עשוי להשפיע על דפוסי הצבעה ועל השיח סביב שותפות יהודית-ערבית. אך "עשוי להשפיע" אינו שקול ל"תואם מראש כדי להכין קואליציה" – קפיצה שדורשת ראיות שלא הוצגו.

מקורות

• "דבר" – סגלוביץ מצטרף לרע"ם וההצהרה המשותפת עם עבאס (31 באוגוסט 2026)
• N12 – גורמים ביש עתיד: "טעות"; הדרישה ל-61 אצבעות ציוניות
• ynet – לפיד: "בעיניי זו טעות גמורה"
• ynet – שריון סגלוביץ יוכרע בפורום פנימי אחרי הפריימריז
• N12 – עבאס: "חיבור של איש אחד לרשימה, לא חבר מפלגת רע"ם"
• ynet – תנאי הסף של אלעזר שטרן: "אין מפלגה ערבית שמקבלת את התנאים"
• "דבר" – רע"ם תקיים פריימריז ב-22 באוגוסט 2026, בנפרד מהתנועה האסלאמית
• ynet – מועד הבחירות לכנסת ה-26: 27 באוקטובר 2026
• "גלובס" – ההסכמים הקואליציוניים של ממשלת השינוי (יוני 2021), כולל כניסת רע"ם לקואליציה
• יוזמות אברהם והמרכז להעצמת האזרח – דוח ביניים על יישום התוכנית לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, אפריל 2024
• "ערוץ 14" – בן גביר: כ"קנוניה" (לאמת מול הקלטה לפני פרסום)

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.