בקצרה:
- דירוג "האקונומיסט" לשנת 2025 מודד ביצועים שנתיים – חמישה משתני שינוי בין 36 מדינות OECD בלבד – ולא חוסן כלכלי מבני. לפי "גלובס", הדירוג מעריך חמישה מדדי ביצוע בשנה נתונה: מרחק מיעד האינפלציה, רוחב האינפלציה, תוצר, תעסוקה וביצועי שוק המניות.
- ישראל בלטה בעיקר במרכיב אחד: מדדי המניות בתל אביב עלו בכ-53% ברבעון השלישי. בשאר המרכיבים הביצועים קרובים לחציון.
- פרסומים תקשורתיים רבים הציגו את ישראל כ"כלכלה השלישית החזקה בעולם" – הצגה המערבבת בין דירוג של קצב שיפור שנתי לבין מדד של עוצמה, ובין תוצאה של שנה אחת לבין תשתית של עשור. גם ה"מהפכה" של 2003 עד 2005, שאליה מיוחסת ההצלחה, לוותה בעליית עוני מתועדת.
הטענות שהמאמר בוחן
הדירוגים הבינלאומיים שימשו את ראש הממשלה וגורמים הקרובים לקואליציה כהוכחה לעוצמה כלכלית מבנית של ישראל. במסיבת עיתונאים בספטמבר 2025, לפי "גלובס", אמר נתניהו כי כלכלת ישראל "חזקה, חזקה מאוד, מדהימה את העולם כולו", והוסיף: "בשנה האחרונה הבורסה שלנו חזקה יותר מה-S&P בארה"ב, והאבטלה שלנו בשפל היסטורי".
הצגת ביצועי הבורסה כראיה לחוסן כלכלי כולל היא בדיוק הכשל שהמאמר בוחן. הטענה לוקחת מדד צר – ביצועי בורסה של שנה אחת – ומציגה אותו כעדות לחוסן כלכלי מבני ולהמקום השלישי בין כלכלות העולם.
מה מודד דירוג "האקונומיסט"
דירוג האקונומיסט מודד קצב שיפור שנתי בחמישה משתנים בקרב מדינות OECD, לא את חוסנה המבני של כלכלתן. לפי גלובס, הדירוג מבוסס על חמישה פרמטרים ברבעון השלישי של 2025: המרחק של האינפלציה מיעד עולמי משותף של 2%; רוחב האינפלציה; צמיחת התוצר לעומת השנה הקודמת; השינוי בשיעור האבטלה; והשינוי במדדי המניות בהשוואה ל-2024. הדירוג משווה בין 36 המדינות המפותחות בלבד, לא בין כלכלות העולם.
ההבחנה בין רמה לבין שינוי היא לב העניין. למעט הפרמטר הראשון, הדירוג אינו משווה את מצב הכלכלות באותה נקודת זמן, אלא כמה השתפרה או הידרדרה כל אחת מהן ביחס לעצמה בשנה הקודמת. כלכלה שמתאוששת מזעזוע נהנית ממרחב שיפור רחב שאין לכלכלה יציבה שכבר מיצתה את יתרונותיה.
תחת הכותרת "איזו כלכלה הצטיינה ב-2025", ישראל הגיעה למקום השלישי. פרסומים מסוימים מרמזים שהיא לכאורה הכלכלה השלישית בחוזקה בעולם. האמת היא שדי לצלול ולו מעט פנימה אל נתוני "האקונומיסט" כדי לגלות שהכלכלה הראשונה בדירוג היא פורטוגל, והשנייה היא אירלנד – שתי מדינות שאינן נחשבות למעצמות כלכליות עולמיות, אך השתפרו במידה הרבה ביותר ביחס לעצמן.
היכן בלטה ישראל – ובאיזה מרכיב יחיד
ישראל בלטה בדירוג "האקונומיסט" כמעט אך ורק במרכיב אחד: שוק המניות. לפי דיווח "האקונומיסט", מדדי המניות בישראל עלו בכ-53% ברבעון השלישי של 2025 – העלייה הגבוהה ביותר בדירוג במונחי מטבע מקומי. לפי זמן ישראל, מניית בנק לאומי, החברה הנסחרת בעלת השווי הגבוה במדינה, זינקה לבדה בכ-70% בשנה.
ברוב שאר המשתנים התמונה ממוצעת. לפי גלובס, בצמיחת התוצר ישראל הגיעה למקום הרביעי עם 3.5%, אך במרחק מיעד האינפלציה היא במקום ה-17 מתוך 36, וברוחב האינפלציה ובאבטלה סביב אמצע הטבלה.
עליית שוק המניות עצמה משקפת גורמים ספציפיים, לא בהכרח את בריאות המשק כולו. לפי זמן ישראל, כבר ב-2024 הייתה הבורסה בתל אביב שוק המניות בעל העלייה המהירה בעולם, אחרי צניחה חדה עם פרוץ המלחמה במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. עלייה חדה בזמן מלחמה יכולה לשקף גם תיקון לאחר צניחה קודמת.
האם רפורמות 2003 עד 2005 היו מהפכה כלכלית – או התאוששות שלוותה בעליית עוני
ההתאוששות של 2003 עד 2005 נשענה במידה רבה על גורמים עולמיים, ולוותה בעליית עוני מתועדת. לפי TheMarker, ההתאוששות שבאה אחרי שפל 2003 חפפה להתאוששות גלובלית רחבה מהמיתון של תחילת העשור ומהתפוצצות בועת הדוט-קום, ולא ניתן לייחסה לגורם מקומי יחיד ללא ראיה סיבתית מפורשת.
הנתון המכריע נוגע לרווחת האוכלוסייה. לפי ויקיפדיה, ביוני 2003, כשנתניהו כיהן כשר האוצר, קוצצה קצבת הילדים לרמה נמוכה במידה ניכרת מזו שקדמה לה. לפי "כלכליסט", הקיצוץ פגע בעיקר במשפחות מרובות ילדים, ושיעור העוני בקרב ילדים בקבוצות שנפגעו טיפס לשיעורים חריגים.
משמעות הנתונים: גם אם מדדי המקרו השתפרו, חלק ניכר מהאוכלוסייה נותר מאחור. שיפור בצמיחה מצרפית והרעה בעוני התקיימו בו-זמנית. אסייג כאן: אין הכוונה לטעון שרפורמה בקצבאות, כשלעצמה, הייתה או עודנה צעד שגוי, אלא שהיא אמורה להביא בחשבון גורמי מקרו נוספים שיש לטפל בהם במקביל.
התמונה עולה בקנה אחד עם מבנה המשק עד היום. ה-OECD מציין כי חסמי סחר, רגולציה, ריכוזיות וחסמי כניסה פוגעים בפריון ובתחרות, וכי פתיחת השוק נדרשת כדי להעלות הכנסות ולהפחית מחירים לאורך זמן. זהו היפוכו של נרטיב שלפיו סדרת רפורמות אחת כבר הפכה את ישראל למופת כלכלי רחב.
מה מראים המדדים על רמת החיים בפועל
מדדי רמת החיים בישראל אינם תואמים את הרושם של "כלכלה שלישית בעולם", אלא מצביעים על פער מתמשך בין נתוני המקרו למצבו של משק הבית הממוצע. ה-OECD קובע כי התוצר לנפש של ישראל נמוך מממוצע הארגון, בעוד רמת המחירים היחסית שלה מן הגבוהות בו. הדירוג של "האקונומיסט" אינו מודד את הפער הזה כלל.
נתוני השכר, לאחר התאמה למחירים, מצביעים על מגמה דומה. השכר החציוני בישראל, לאחר התאמה לרמת המחירים, נמוך מממוצע ה-OECD, ומחירי מזון, דיור ושירותים חיוניים גבוהים במיוחד.
תוצר לנפש נומינלי בדולרים מושפע משער החליפין ומהמחירים, ואינו מתורגם ישירות לכוח קנייה. השוואה נומינלית בין מדינות בשנה נתונה אינה מוכיחה שכוח הקנייה של משק בית ישראלי גבוה מזה של מקבילו במדינה אחרת.
טבלה מסכמת – מה כל דירוג באמת מודד
| מדד | מה הוא מודד | מיקום או נתון ישראל | מקור |
|---|---|---|---|
| דירוג "האקונומיסט" 2025 | שינוי שנתי בחמישה משתנים ב-36 מדינות OECD | מקום 3 כללי | "האקונומיסט", "גלובס" |
| מרכיב שוק המניות | עליית מדדים מול 2024 | כ-53% ברבעון השלישי | האקונומיסט |
| מרחק מיעד אינפלציה | פער מ-2% | מקום 17 מ-36 | גלובס |
| צמיחת תוצר | שינוי מול שנה קודמת | מקום 4, 3.5% | גלובס |
מן הטבלה עולה נקודה אחת: כל דירוג מודד ציר שונה. המקום השלישי בציר של "שיפור שנתי" אינו המקום השלישי בציר של "עוצמה". במדד המרחק מיעד האינפלציה – היחיד מבין החמישה שמודד מצב ברגע נתון ולא שינוי – ישראל נמצאת סביב אמצע הטבלה.
שאלות שעולות מן הנתונים
האם דירוג האקונומיסט קובע שישראל היא הכלכלה השלישית החזקה בעולם?
לא. לפי גלובס, הדירוג מודד חמישה מדדי ביצוע בשנה נתונה בקרב 36 מדינות OECD בלבד. זהו מדד של שיפור שנתי יחסי, לא של חוסן מבני או של דירוג עולמי.
האם ישראל בלטה בכל מרכיבי הדירוג באופן שווה?
לא. הבלטה נשענה על מרכיב אחד בעיקר – שוק המניות, שעלה בכ-53%. לעומת זאת, במרחק מיעד האינפלציה ישראל דורגה במקום ה-17 מתוך 36.
האם ההתאוששות של 2003 עד 2005 שיפרה את מצב האוכלוסייה?
התשובה שנויה במחלוקת. מדדי המקרו השתפרו, אך לפי "כלכליסט", קיצוץ הקצבאות של 2003 פגע קשות במשפחות מרובות ילדים והעלה את העוני בקרבן. שיפור מצרפי והרעה בעוני התקיימו זה לצד זה.
האם רמת החיים בישראל תואמת את מקומה בדירוג?
לא. לפי ה-OECD, התוצר לנפש נמוך מממוצע הארגון, רמת המחירים מן הגבוהות בו, והשכר החציוני לאחר התאמה למחירים נמוך מהממוצע. הדירוג אינו מודד כוח קנייה, שכר חציוני או מחירים.
מקורות עיקריים: The Economist ו"גלובס" – ישראל שלישית בדירוג כלכלות ה-OECD ל-2025; זמן ישראל – על עליית שוק המניות והדירוג; OECD Economic Surveys: Israel 2025; "כלכליסט" וויקיפדיה – על קיצוץ הקצבאות ב-2003 והשלכותיו על העוני.
אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו