לחוק יסוד לימוד תורה יש מטרה מעשית: להבטיח פטור מגיוס

בקצרה: 

• חוק יסוד: לימוד תורה אושר בכנסת ב-13 ביולי.
• הנוסח שהתקבל מכיל סעיף אחד בלבד: "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". סעיף "מאזני צדק" שהיה בהצעת החוק הוסר.
• הייעוץ המשפטי של הממשלה והכנסת התנגדו לחוק לפני ההצבעה, וטענו שמטרתו לא הובררה ושהליך חקיקתו פגום.
• התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד החוק לבג"ץ. בג"ץ טרם הכריע בעתירה. לפי תקדים ביטול עילת הסבירות, לבג"ץ יש יכולת שיפוטית לבטל חוק יסוד.
• יוזמי החוק קשרו אותו לפטור מעשי מגיוס, לא רק לערך לימוד התורה. הגדרת "לומד תורה" בחוק לא ברורה, ועשויה להחריג לומדים שאינם חרדים.

מהו חוק יסוד לימוד תורה?

חוק יסוד: לימוד תורה מכיל סעיף בודד, שנראה לכאורה הצהרתי בלבד.

"לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל".

יוזמי החוק, חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר מיהדות התורה, קידמו אותו כהצעת חוק פרטית ולא כהצעה ממשלתית, למרות שמדובר בחוק שעבר בתמיכת הקואליציה וכחלק מדיל קואליציוני, והדיונים אודותיו נערכו בוועדת הכנסת ולא בוועדת החוקה, חוק ומשפט, המופקדת בדרך כלל על דיונים בחוקי יסוד. המטרה של שני המהלכים החריגים הייתה להעביר אותו במסלול מהיר.

לוחמים משוחררים הסובלים מפוסט-טראומה מתפרצים במהלך דיון על חוק יסוד לימוד תורה בוועדת הכנסת. 9 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

ואכן, החקיקה המלאה ארכה פחות מחודש, ואושרה בקריאה שנייה ושלישית ב-13 ביולי, ברוב של 63 מול 52. ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מההצבעה.

החקיקה נתקלה בהתנגדויות והסתייגויות רבות – לאו דווקא בגלל מה שנכתב בנוסח החוק, אלא בעיקר בגלל המשמעויות הנסתרות ומה שלא נכתב בו.

מהי מטרת חוק יסוד לימוד תורה?

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, ציינה בדיון בוועדת הכנסת כי מציעי החוק סבורים שהוא נולד מתוך עמדה "שהמקום של החרדים בחברה הישראלית אינו מאוזן". סומפולינסקי לא פסלה את התחושה הזו כשלעצמה, אך הסתייגה מהמענה שהחוק המוצע נותן לה.

לדבריה: "השאלות שעלו על השולחן על מיהו אדם חרדי הן שאלות ראויות וכבדות משקל, אך החוק כפי שהוא מנוסח לא עונה עליהן". היא גם אמרה שאין להתקדם בחקיקה מבלי שתובהר מטרתה.

מנסחי החוק לא ענו לביקורת הזו במישרין. יו"ר יהדות התורה, ח"כ משה גפני, פתח את הדיון באמירה: "בכל ההיסטוריה של העם היהודי, לימוד התורה הוא ששמר עלינו. הגיעה העת, גם אם באיחור רב, שבמדינת ישראל, כמדינה יהודית, לימוד התורה יקבל את מעמדו הראוי ויוכר כערך עליון". גפני לא נתן תשובה מפורשת לשאלת המטרה המשפטית של החוק.

אלפי חרדים מפגינים מחוץ לכלא הצבאי בבית ליד במחאה על מעצר עריקים, 17 ביוני 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

בדברי ההסבר הרשמיים שצורפו להצעה בנוסחה המוקדם, קשרו היוזמים את החוק במפורש לשני פסקי דין: בג"ץ 1877/14, שביטל ב-2017 הסדר שעניינו שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בחוק שירות ביטחון, ובג"ץ 6198/23, שעסק ב-2024 בהשלכות של אותה פסיקה על גיוס תלמידי ישיבות ועל העברת כספי תמיכות למוסדות לימוד.

הנוסח שהוגש לקריאה הראשונה היה רחב יותר, וכלל סעיף שני שהצהיר כי מטרת החוק היא "הכרה בלימוד תורה כערך יסוד במדינת ישראל על מנת ליצור מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים במדינה". הסעיף הזה הוסר לפני הקריאה השנייה.

כלומר, מטרת יוזמי החוק היא להתמודד עם חקיקה לפטור מגיוס, אבל הסעיף המתייחס לכך בצורה ישירה הוסר מנוסח החוק.

יום לפני ההצבעה הסופית אמרה עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת: "בעיניי הוועדה הייתה צריכה לברר את השאלות עד תומן ולהתאים את הנוסח. יש יותר שאלות מתשובות".

האם חוק לימוד תורה נועד לתת משקל נגד לערך השוויון?

הנוסח הראשון של הצעת החוק הגדיר תכלית מפורשת: "הכרה בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל, על מנת ליצור מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים במדינה". המונח "מאזני צדק" מרמז על איזון, אך התכלית בפועל שהציבו מנסחיו היא אחרת: לתת לערך לימוד התורה מעמד עצמאי, שיוכל בעתיד לשמש טענת-נגד לטענה של פגיעה בשוויון, כאשר חוק פטור מגיוס יעלה לדיון בבג"ץ.

חרדים מוחים נגד גיוס חרדים לצה"ל, בירושלים, 15 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הדבר נותר נכון גם לאחר שהוסר הסעיף המתייחס במפורש ל"מאזני צדק" ביחס לעקרונות יסוד אחרים.

ערך השוויון בפני החוק הוא ערך יסוד בדמוקרטיה. הוא מופיע כערך מרכזי בחוקות של רוב מדינות העולם וכל המדינות הדמוקרטיות. לישראל אין חוקה, אך ערך השוויון מופיע כערך מרכזי במגילת העצמאות, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שעבר בכנסת ברוב גדול ב-1992 בהובלת הליכוד, מבוסס ישירות על מגילת העצמאות. במערכת המשפט מתייחסים לשוויון כעיקרון חוקתי מרכזי. 

למרות זאת, בממשלה הנוכחית ובקרב דובריה ותומכיה יש מי שטוענים כי החוק בישראל "אינו מחייב שוויון" כיוון שערך השוויון אינו מוזכר באופן מילולי באף חוק יסוד קיים, אלא "רק בפרשנות שיפוטית". חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה הצביעו על כך שהעמימות סביב ערך השוויון בחוק הישראלי היא מה שמאפשר לחוק חדש לתפוס עמדה מקבילה, ולכאורה שוות מעמד, מול השוויון.

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) הגדיר את תכלית חוק יסוד לימוד תורה: "מהרגע הראשון אמרתי שאנחנו מבקשים לתת כלי נוסף לשופט כשהוא בא לשפוט, על מנת שיהיה לו שיקול דעת להחליט אם לצמצם את הבעיה בשוויון בנושא הזה דרך החוק". כלומר, הכוונה היא ליצור לגיטימציה משפטית למציאות הלא-חוקית, הפסולה והמסוכנת שבה חרדים אינם מתגייסים.

חברי הכנסת שמחה רוטמן, ינון אזולאי, אופיר כץ ואריה דרעי במליאה. 15 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

האם בג"ץ יכול לפסול את חוק יסוד: לימוד תורה?

מנסחי החוק בחרו במעמד של חוק יסוד, ולא בחוק רגיל, מתוך ההנחה שהגדרתו כחוק יסוד תיתן לו משקל משמעותי. התפיסה היא שמעמד חוקתי כזה יגן על חוק עתידי של פטור מגיוס לחרדים מפני התערבות בג"ץ, משום שקשה לפסול חוקי יסוד.

אולם הפסיקה הקיימת מראה שניתן לפסול חוקי יסוד. בפסק הדין לביטול התיקון לחוק שביטל את עילת הסבירות (בג"ץ 5658/23), מינואר 2024, קבעו 12 שופטים מתוך 15 כי לבית המשפט העליון סמכות לבטל גם חוקי יסוד, במקרים שבהם הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת. זו גם הטענה של התנועה לאיכות השלטון, בעתירתה לבג"ץ נגד חוק יסוד: לימוד תורה.

אלו בעיות משפטיות ותקציביות יש בחוק יסוד: לימוד תורה?

במהלך הדיונים על חוק יסוד: לימוד תורה עלו התנגדויות והסתייגויות של היועצים המשפטיים של הממשלה והכנסת, וכולם הצביעו על אותן בעיות: חוסר בהירות לגבי מטרות החוק, והפער בין ההסבר הפומבי לבין מה שכתוב בו בפועל.

לפי היועצת המשפטית של ועדת הכנסת, עו"ד ארבל אסטרחן, מטרת החוק אינה ברורה. היא הזהירה מפני שימוש לרעה במיסגור כ"חוק יסוד". לדבריה, "דברי ההסבר מציינים שהוא נועד לתת מענה לפסיקת בית המשפט העליון בעניין שירות תלמידי ישיבות, אך לא ברור איך המענה הזה אמור להינתן".

משה גפני, ארבל אסטרחן וזאב אלקין בדיון של ועדת הכספים, 14 בדצמבר 2022 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

יועצת הכנסת, עו"ד שגית אפיק, דרשה בכתב הקפדה יתרה על תקינות ההליך, וחזרה על עמדתה שהעברת הדיון מוועדת החוקה לוועדת הכנסת מהווה "פגם בהליך החקיקה".

בדיונים בוועדת הכנסת הובעו חששות גם מפני השפעה תקציבית. גורמי המקצוע במשרד האוצר התריעו כי "לא ניתן להעריך את העלות התקציבית של החקיקה, שכן לא ברור אילו פעולות נגזרות מהנוסח המוצע".

בחוות דעת שהעביר היועץ המשפטי של האוצר, דוד קופל, לוועדת הכנסת נכתב שיישום החוק עלול להביא להרחבת ההטבות ללומדי תורה – ובהן סבסוד מעונות יום, הטבות דיור והקצאת קרקעות – עד להעמדתן לשווי ערך להטבות שמקבלים חיילים בצבא.

הדבר "יוביל לפגיעה קשה בסדרי העדיפויות התקציביים ולהסטת משאבים והטבות בהיקפים נרחבים", ולדבריהם אף ידרוש העלאת מיסים ישירים ב-16% בעתיד.

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, בדיון של ועדת הכנסת בראשות ח"כ אופיר כץ מהליכוד. 30 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) דחה את הטענות התקציביות וטען כי "אין משמעות כספית לחוק".

חששות נוספים קשורים לכך שהמונח "לימוד תורה" בהצעת החוק אינו מוגדר. לפי התנועה לאיכות השלטון "היעדר הגדרה אינו מקרי, והוא מעלה מספר חששות – ביניהם פגיעה בזכויות נשים וביהדות הרפורמית והקונסרבטיבית". זאת, כיוון שיישום החוק עלול להבטיח הטבות רק ללומדי תורה אורתודוקסים, אולי רק לחרדים, ולא לכלל לומדי התורה, כולל אלה שאינם אורתודוקסים.

חברי כנסת מהאופוזיציה הגישו עשרות הסתייגויות שכללו הצעות להוסיף לנוסח החוק הבהרה מפורשת שהמונח "לימוד תורה" חל על כל זרמי היהדות ואינו מחריג נשים שלומדות תורה או מוסדות לימוד שאינם חרדיים, אולם כל ההסתייגויות נדחו.

האם מטרת חוק היסוד היא באמת חיזוק ערך לימוד התורה?

יוזמי החוק ותומכיו קשרו אותו במפורש לנטל הגיוס. ח"כ יצחק פינדרוס אמר בדיון: "לימוד תורה הוא הערך העליון במדינה, יותר משירות בצה"ל".

ח"כ יצחק פינדרוס משוחח עם יו"ר דגל התורה משה גפני במהלך דיון במליאת הכנסת על הצעת חוק יסוד לימוד התורה. 13 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד תקף את החקיקה ואמר: "מה הקשר בין החוק הזה ללימוד תורה? זהו חוק למימון ההשתמטות. זה לא חוק על תורה, זה חוק על כסף". ראש מפלגת ישר, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, תיאר את החוק כ"פגיעה ישירה בעמוד השדרה הלאומי שלנו".

לא רק מהאופוזיציה נשמעו הסתייגויות. גם בתוך שורות הקואליציה עצמה קמה מרידה: ח"כ יולי אדלשטיין וח"כ דן אילוז, שניהם מהליכוד, הצביעו נגד החוק בקריאה השנייה והשלישית. ח"כ משה סולומון, מהציונות הדתית, שאף הוא הצביע נגד, טען שהחוק "לא בא להאדיר את התורה אלא פוגע בה".

נתניהו הבטיח למפלגות החרדיות לקדם בהליכים מהירים את חוק יסוד לימוד תורה – שהיה חלק מההסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה – ואת חוק מעצר העריקים, על רקע חרם הצבעות שהטילו המפלגות החרדיות בכנסת.

בתקשורת דווח כי ההסכם חייב את המפלגות החרדיות לתמוך בחוקים אחרים של הקואליציה הקשורים בקידום ההפיכה המשטרית, בתמורה לקידום חוק יסוד לימוד תורה וסעיף שימנע מעצר עריקים; ש"ס ויהדות התורה הכחישו שהייתה עסקה כזו. עם זאת, אחרי תקופה שבה סירבו להשתתף בהצבעות ועיכבו את החקיקה שהובילה הקואליציה, מאז אישור חוק לימוד תורה הן השתתפו בכל ההצבעות, שבהן אושרו חוקי ההפיכה המשטרית, כמו חוק התקשורת, למשל.

חרדים חוסמים את כביש 4 במחאה נגד גיוס לצה"ל ונגד מעצר עריקים משתמטים חרדים, 28 באפריל 2026 (צילום: פלאש90)

שאלות שעולות מן הנתונים

האם חוק יסוד לימוד תורה הוא הצהרתי בלבד?

לא באמת. הסעיף שנחקק הצהרתי בלשונו, בלי מנגנון אופרטיבי מפורש. אבל מנסחיו ותומכיו קשרו אותו במפורש לפסיקה שחייבה גיוס תלמידי ישיבות. ח"כ ינון אזולאי הגדיר את תכליתו כמתן כלי פרשני לשופטים, שיאזן בין ערך השוויון לבין ערך לימוד התורה כדי לדחוף אותם לאשר את הפטור הבלתי-חוקי מגיוס.

האם חוק יסוד לימוד תורה מעניק פטור מגיוס באופן ישיר?

לא. החוק הקיים מחייב את כל הגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס; העובדה שעשרות אלפים מהם לא מתגייסים בפועל היא עבירה על החוק – שלהם, של מנהלי המוסדות שבהם הם לומדים ושל הממשלה. חוק יסוד: לימוד תורה לא פוטר אותם מכך.

הנוסח שאושר כולל סעיף אחד בלבד, המצהיר שלימוד התורה הוא ערך יסוד. אך לפי גורמי הייעוץ המשפטי ולפי מנסחי החוק עצמם, המטרה היא ליצור בסיס חוקתי שבמפלגות החרדיות מקווים כי יוכל לשמש בעתיד להגנה על הסדר פטור מגיוס.

חיילים סורקים אחר שרידי מל"טים שחדרו מלבנון והתרסקו באזור כפר בלום, 25 בינואר 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

האם חוק יסוד לימוד תורה באמת מחוסן מפני ביקורת בג"ץ?

לא. בפסק דין הסבירות קבעו 12 שופטים מתוך 15 שלבית המשפט נתונה סמכות להתערב גם בחוקי יסוד, במקרים חריגים שבהם הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת. עתירה נגד החוק תלויה ועומדת בבג"ץ.

מקורות

"הארץ", "חוק יסוד לימוד תורה אושר לקריאה ראשונה; הייעוץ המשפטי: מטרתו לא ברורה"

"הארץ", ועדת הכנסת דנה בהצעת חוק יסוד לימוד תורה; גפני: על המדינה להכיר בלימוד כערך עליון

"הארץ", "הקואליציה תקדם השבוע את חוק יסוד לימוד תורה, החרדים יתמכו בחוקי ההפיכה"

"הארץ", "נתניהו רוקם דיל עם המפלגות החרדיות: חוקים המיטיבים עימן יקודמו בתמורה לחוקי הפיכה"

נייר עמדה, התנועה לאיכות השלטון, נגד חוק יסוד לימוד תורה

"מאקו", "מליאת הכנסת אישרה את חוק יסוד: לימוד תורה"

"כלכליסט", "אחרי הפשרה: חוק יסוד לימוד תורה אושר לקריאה שנייה ושלישית"

נוסח הצעת חוק יסוד: לימוד תורה, מאגר החקיקה הלאומי

"כלכליסט", "הכנסת אישרה את חוק יסוד לימוד תורה; הוגשה עתירה ראשונה לבג"ץ"

"כלכליסט", "חוק יסוד לימוד התורה אושר בקריאה טרומית; לפיד: 'הוא נועד למימון השתמטות'"

המכון הישראלי לדמוקרטיה, ניתוח חוק יסוד לימוד תורה

המכון הישראלי לדמוקרטיה, "פסק דין הסבירות במבט-על: יש דין, יש דיין ויש סמכות לביטול חוק יסוד"

פסק דין הסבירות, בג"ץ 5658/23

ynet, אמיר אטינגר, "תשתית לחוק הפטור הבא: מה אומר 'חוק יסוד: לימוד תורה' – ולמה נתניהו לא בא להצביע?"

ynet, אמיר אטינגר, "האוצר מזהיר מחוק יסוד לימוד תורה, סעידיאן: 'צריך לתת ערך עליון למי שנפצע בקרב'"

ynet, "נתניהו שוב נעדר מהצבעה שנויה במחלוקת, אושר סופית חוק יסוד לימוד תורה"

"מאקו", "4 ח"כים מהקואליציה מרדו: מהומה בכנסת בהצבעה על חוק יסוד: לימוד תורה"

"וואלה", "יועמ"שית הכנסת: 'אם חוק יסוד לימוד תורה יאושר, לומדי התורה יוכלו לקבל את הטבות הלוחמים'"

"כיכר השבת", "החוק שיחזיר הטבה של 100 מיליון שקל ללומדי התורה? האזהרה בדיון בכנסת"

דוברות הכנסת, דיוני ועדת הכנסת 8 ביולי

ח"כ משה סולומון, רשת X

כאן חדשות, "ברוב של 63 ח"כים: חוק יסוד לימוד תורה אושר בכנסת בקריאה ראשונה"

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין