נוסח הפטור מגיוס שמקדם ח"כ יואב ביסמוט מבטיח לצה"ל כ-4,900 מגויסים חרדים בשנה בלבד מתוך פוטנציאל של 100,000, מעגן ויתורים בשווי מיליארדי שקלים, ומשאיר את רוב הציבור החרדי בפטור גם אם יאושר במלואו.
בקצרה
- הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר הזהיר בדיון בקבינט ב-26 במרץ 2026 כי "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו", והזהרתו, שאינה פוליטית במהותה, נסמכה על שילוב של היעדר חוק גיוס, היעדר שינוי בחוק המילואים ואי-הארכת שירות החובה.
- יעד הגיוס שקבע מתווה ביסמוט, כ-8,160 חרדים בתקופה הראשונה, משמעותו כ-4,900 בשנה. מול פוטנציאל גיוס של כ-100,000 חרדים, לפי חישוב המכון הישראלי לדמוקרטיה, היעד הרשמי מכסה כ-5% מהפוטנציאל בלבד.
- האכיפה האישית על פי החקיקה הקיימת כבר האיצה את הגיוס: כ-3,000 חרדים התגייסו מאז יולי 2024, לעומת 1,200 עד 1,800 בשנה בממוצע לפני כן, לפי בנק ישראל. לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, כ-42,000 חרדים נוספים מחזיקים כבר בצווי גיוס בתוקף.
- לנוכח התנגדות המפלגות החרדיות, קידום המתווה הוקפא במרץ 2026 בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אחרי 86 דיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
מה הבעיה במתווה של ביסמוט לפי בנק ישראל?
בהתייחסות רשמית מ-11 בדצמבר 2025 קבע בנק ישראל כי נוסח החוק "לוקה בחסר באופן שלא יביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים", ושיש חשיבות רבה לתיקונו לפני אישורו, לא בהמתנה לתוצאותיו.
הקביעה מתייחסת לשני כשלים. הראשון: יעד הגיוס נמוך מכדי לצמצם את הפער – 8,160 חרדים בלבד בתקופה הראשונה. השני נוגע למנגנון הסנקציות: בנק ישראל מצא שהתמריצים הכלכליים שהמתווה כולל הם "בעלי אפקטיביות נמוכה", מפני שהם תלויים בהתנהגות קהילתית ורלוונטיים מעט לחברה החרדית.
למה מתווה ביסמוט צפוי להעניק פטור לרוב החרדים החייבים בגיוס?
לפי מתווה ביסמוט, 95% מחייבי הגיוס החרדים יהיו פטורים מגיוס בפועל – וזה בתרחיש המיטבי. לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה מנובמבר 2025, המתווה אינו מטיל חובת גיוס אישית על אף חרדי, אלא רק מציב יעדים מספריים לממשלה.
ההערכה המספרית של בנק ישראל מדברת על כ-8,160 מגויסים בתקופה הראשונה – מספר המצטמצם במונחים שנתיים לכ-4,900 בלבד, שהם 5% מתוך פוטנציאל גיוס של כ-100,000 חרדים.
יוחנן פלסנר, שלומית רביצקי טור-פז ונועה גשן כתבו שאין במתווה "שוויון בין דם לדם" – הפרט החרדי אינו מחויב להתגייס, רק המדינה מחויבת לעמוד ביעד.
מול הצורך הזה, אגף התקציבים במשרד האוצר קבע שלצה"ל חסרים כ-12,000 חיילים. המכון הישראלי לדמוקרטיה מוסיף שהצבא עצמו מדבר על יכולת לקלוט עד 100,000 חרדים תוך חצי שנה – פער שהמתווה בנוסחו הנוכחי אינו סוגר.
מה ההבדל בין המתווה של ביסמוט למתווה של אדלשטיין?
מתווה ביסמוט אינו הראשון מסוגו. קודם לו קידם שר הפנים לשעבר יולי אדלשטיין מתווה שנגנז, שהיה מחמיר ממנו הן ביעדי הגיוס והן בסנקציות:
| מדד | מתווה ביסמוט | מתווה אדלשטיין |
|---|---|---|
| יעד גיוס שנתי | כ-4,900 (כ-5% מהפוטנציאל) | 5,760 עד 9,500, לאורך חמש שנים |
| גיל פטור מגיוס | 23 (ללא שינוי) | מועלה מ-23 ל-26 |
| סנקציות אישיות | אין חובת גיוס אישית, לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה | שלילת רישיון נהיגה, מלגות ומעונות |
| סנקציות מוסדיות | תמריצים כלכליים בלבד, שבנק ישראל הגדיר "בעלי אפקטיביות נמוכה" | שלילת תקציבי ישיבות שיש בהן תלמידים המחזיקים בצו דחיית שירות |
עם זאת, לפי mako, מתווה ביסמוט אינו מבטל את האכיפה האישית הקיימת, ולכן השילוב בין השניים עשוי להניב בפועל תוצאה קרובה למתווה אדלשטיין, ולעיתים אף חמורה ממנו.
הצבא עצמו הגדיר את יעד הגיוס במתווה ביסמוט כלא מספיק, ובדיקת היועצת המשפטית לממשלה לא נגעה כלל בשאלת הסנקציות.
האם האכיפה האישית "מזיקה", או שהיא כבר מוכיחה את עצמה?
האכיפה האישית על פי החקיקה הקיימת כבר האיצה את קצב הגיוס החרדי. לפי בנק ישראל, מאז יולי 2024 – מועד כניסתה לתוקף – כבר התגייסו כ-3,000 צעירים חרדים, לעומת 1,200 עד 1,800 בשנה בממוצע בשנים שקדמו לה.
המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מוסיף שכ-42,000 חרדים מחזיקים כעת בצווי גיוס בתוקף – עתודה שסעיף דחיית השירות במתווה עלול לסכל. האכיפה כוללת מעצרים, ביטול הטבות וצווי גיוס.
יש להסתייג כאן: ד"ר גלעד מלאך, עורך שנתון החברה החרדית במכון הישראלי לדמוקרטיה, טען בעדות בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בינואר 2025 כי רק 32% מהחיילים שצה"ל מגדיר "חרדים" מזהים עצמם ככאלה בפועל. לדבריו, המספר האמיתי עמד על כ-400 בשנה, לא 1,200.
טענתו של מלאך מחייבת להתייחס בזהירות לדיווחים הקיימים, וייתכן שהעלייה המדווחת בגיוס אינה משקפת כלל השפעה על גיוס חרדים בפועל.
האם המתווה יפתור את המחסור בחיילי המילואים?
הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר רואה במתווה איום על מערך המילואים, לא פתרון לבעיות כוח האדם. בדיון בקבינט ב-26 במרץ 2026 הזהיר זמיר: "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו", וקישר את האזהרה להיעדר חוק גיוס, להיעדר שינוי בחוק המילואים ולאי-הארכת שירות החובה.
לדבריו, משרתי המילואים "לא יחזיקו מעמד". שילוב של משימות ביטחוניות גדלות ופטור בפועל לרוב הציבור החרדי, לדבריו, עלול להביא לקריסת מערך כוח האדם של הצבא.
מה העלות למשק של מתווה ביסמוט?
בנק ישראל העריך שהגדלת מחזורי הגיוס החרדי בכ-7,500 גברים בשנה תקטין את העלות הכלכלית למשק ב-9 מיליארד שקלים בשנה לפחות – כ-0.4% מהתוצר.
המכון למחקרי ביטחון לאומי מוסיף נתון מהצד השני של המאזן: עלות גיוס מערך המילואים במסגרת צווי 8 התכופים הסתכמה בכ-70 מיליארד שקלים בשנתיים האחרונות. ההסדר שנמנע מלגייס את החרדים היום מטיל את העלות הזאת על המדינה ועל משלמי המיסים, לא על הציבור החרדי.
האם המפלגות החרדיות והציבור החרדי תומכים במתווה?
מפלגת אגודת ישראל נמנעה מלקדם את החוק, ואילו הפלג הירושלמי וחסידות גור הובילו נגדו התנגדות פעילה. ההתנגדות אינה טקטית אלא עקרונית. רבנים חסידיים, ובהם האדמו"רים מוויז'ניץ ומסלונים, רואים בעצם קביעת יעדי גיוס וסנקציות משפטיות ללומדי תורה פגיעה במעמדם המיוחד, גם אם בפועל החוק לא ישנה את המצב הקיים.
הפלג הירושלמי, מצדו, הכריז על התנגדות מוחלטת לכל ניסיון לגייס ולו תלמיד ישיבה אחד.
לא כל הציבור החרדי מתנגד למתווה באופן גורף. הרב משה הלל הירש מדגל התורה הביע תמיכה מותנית בבדיקה מחדש של סעיפים בודדים בהצעה.
גם ביסמוט עצמו ניסה לרכך את החשש מאכיפה בקרב הציבור החרדי. בריאיון לעיתון החרדי "משפחה" ב-4 בדצמבר 2025 אמר: "אני אדם שאוהב ומכבד את החרדים. לא אתן להגיע למחוזות האלה". ביסמוט כינה שם את חלופת המעצר "שטויות".
האם המתווה אושר והפך לחוק?
אין הסכמה קואליציונית רחבה על המתווה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודה בעצמו, ב-11 במרץ 2026, כי "המפלגות החרדיות הן אלה שהחליטו לא לחוקק כרגע את חוק הגיוס". יום לאחר מכן הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו וסמוטריץ' כי הם "שמים בצד" את החוק.
בפועל, ההקפאה לא מנעה מביסמוט להציג תמונה אחרת כלפי חוץ. כשבועיים לאחר מכן מסר לבית המשפט כי "הצעת החוק האמורה מצויה בשלבים מתקדמים, בשלביה האחרונים לפני אישורה בוועדה".
הפער בין ההודעה הפומבית על ההקפאה לבין ההצהרה לבג"ץ ממחיש כיצד המתווה מוצג כלפי חוץ לעומת מה שקורה בפועל בכנסת. נתניהו נמנע מלהחזיר אותו לסדר היום לפני הבחירות.
הפעילות הפרלמנטרית עברה לאחר מכן לחוק נפרד וממוקד יותר: הקפאת מעצרי עריקים חרדים לשלושה חודשים. הכנסת אישרה את החוק בסוף יוני 2026, ובג"ץ עצר את כניסתו לתוקף ב-15 ביולי 2026, בעקבות עתירות של יש עתיד, ישראל ביתנו וארגוני זכויות אדם.
ב-3 בספטמבר 2026 ביטל בג"ץ את החוק כליל, פה אחד, בדעת רוב שכתב השופט נעם סולברג: התיקון חרג באופן מהותי מגדר הצעת החוק המקורית בקריאה הראשונה, ושמונה מתוך תשעת השופטים קבעו גם שהוא פוגע פגיעה חמורה בזכות החוקתית לשוויון.
מה חשוב לדעת על מתווה ביסמוט
מה ההבדל בין מתווה ביסמוט למתווה אדלשטיין שקדם לו? מתווה אדלשטיין קבע יעדי גיוס גבוהים יותר – 5,760 עד 9,500 בשנה על פני חמש שנים – העלה את גיל הפטור מ-23 ל-26, וכלל סנקציות אישיות (שלילת רישיון נהיגה, מלגות ומעונות) לצד סנקציה קהילתית של שלילת תקציבי ישיבות. מתווה ביסמוט מסתפק ביעד נמוך משמעותית, כ-4,900 בשנה, ואינו כולל סנקציה אישית כלשהי. אך לפי "מאקו", בשילוב עם האכיפה האישית הקיימת הוא עשוי להוביל בפועל לתוצאה דומה למתווה אדלשטיין, ולעיתים אף חמורה ממנו.
למה בנק ישראל מתנגד למתווה? בנק ישראל בחן את הנוסח מהיבט כלכלי-תקציבי בלבד, ומצא שהיעדים נמוכים מדי והסנקציות חלשות מדי כדי לשנות את מאזן העלויות למשק.
מה עמדת הצבא על מתווה ביסמוט? לא חד-משמעית. הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר בקבינט מפני קריסת מערך המילואים בהיעדר חקיקה, אך דובר צה"ל הכחיש בפומבי ב-12 באפריל 2026 את טענת ביסמוט שלפיה הרמטכ"ל תומך בנוסח הקואליציוני שהוא קידם: זמיר, לפי ההכחשה, תמך רק בצורך הכללי בחקיקה, לא בנוסח הספציפי.
מה ההבדל בין מתווה ביסמוט לחוק הקפאת מעצרי העריקים? מתווה ביסמוט הוא הצעת החוק המרכזית שמסדירה יעדי גיוס ופטורים לטווח ארוך. חוק הקפאת מעצרי העריקים היה הסדר נקודתי וזמני שהכנסת אישרה בנפרד ביוני 2026; בג"ץ עצר את כניסתו לתוקף כחודש לאחר מכן, וב-3 בספטמבר 2026 ביטל אותו כליל.
המקורות: בנק ישראל – ההתייחסות הרשמית לחוק הגיוס; המכון הישראלי לדמוקרטיה – ניתוח מתווה ביסמוט וציר הזמן החקיקתי; המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS); "כלכליסט"; "בחדרי חרדים"; "וואלה חדשות"; ynet; "מאקו"; "דבר".
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו