בקצרה
- משרד החינוך מחייב השגחה מלאה על תלמידים עם אלרגיה מסכנת חיים בכיתה א', שלוש שעות השגחה ביום בכיתה ב', ואינו מחייב השגחה מכיתה ג'.
- בשנת הלימודים התשפ"ה 78% מהתלמידים הזקוקים לאפיפן (8,331 תלמידים) לא היו זכאים לו, לפי נתוני מרכז טאוב.
- 559 אחיות אחראיות על הטיפול בכ-1.57 מיליון תלמידים ואינן נוכחות בבית הספר.
- תקני הפסיכולוגים החינוכיים לא עודכנו זה יותר מ-35 שנה; בדצמבר 2023 פעלו רק 2,429 משרות פסיכולוגים מתוך 3,343 תקנים.
ילד בכיתה ג' עם אלרגיה מסכנת חיים נמצא בבית ספר שבו אין אח או אחות קבועים ואין סייע רפואי; ילד עם מצוקה נפשית לומד בבית ספר שבו הפסיכולוג החינוכי מגיע בין ארבע ל-12 שעות בשבוע.
זוהי התוצאה של שלוש בעיות מבניות של משרד החינוך ומשרד הבריאות: נהלים שמפסיקים את הזכאות להשגחה בתום כיתה ב'; מספר אחיות זעיר שאינו תואם את מספר בתי הספר; ותקנים לפסיכולוגים חינוכיים שלא עודכנו יותר משלושה עשורים.
מרכז טאוב פרסם לפני כשבועיים נתונים המראים שכ-78% מהתלמידים עם צורך מתועד באפיפן נמצאים מחוץ לזכאות. בשבוע שעבר, בדיון בבג"ץ, הודה משרד החינוך שאין בידיו נתונים על מספר הילדים האלרגיים ועל התגובות האלרגיות בבתי הספר.
למה יש ילדים בבית ספר יסודי בלי סייעת רפואית?
תקני הסייעים והסייעות הרפואיים ("תומכים חינוכיים לצרכים רפואיים") הוקצו בידי ועדה בין-משרדית של משרדי החינוך והבריאות, לפי תבחין גיל שמפרסם משרד החינוך.
המצבים הרפואיים המזכים בתבחין נקבעו בחוזר משרד הבריאות מספטמבר 2022: בגן ובכיתה א' הילדים הזקוקים להשגחה רפואית מקבלים השגחה לאורך כל יום הלימודים הפורמלי; בכיתה ב' הם מקבלים שלוש שעות ביום סביב הארוחות וההפסקות, ומכיתה ג' אין זכאות.
במקום הסייעים הרפואיים, נדרש המוסד החינוכי להפעיל "מודל סביבה מוגנת". התבחין חל על שישה אלרגנים ונקבע בחוזר מנכ"ל מנובמבר 2016.
לפי נתוני משרד החינוך שריכז מרכז המחקר של הכנסת, בשנת הלימודים תשפ"ה תוקצבו בבתי הספר כ-2,260 סייעות רפואיות לצורך סיוע לילדים עם אלרגיות, מתוך כ-3,600 סייעות שהוקצו לבתי הספר בסך הכול.
מספר הזכאים לסיוע רפואי מכל סיבה, בגנים ובבתי הספר יחד, גדל פי 20 ב-15 השנים האחרונות – מ-511 בתשע"א ל-10,312 בתשפ"ה – בעוד אוכלוסיית התלמידים גדלה פי 1.3 בלבד. המשרד אף קבע שתלמיד זכאי שהוריו יבחרו עבורו מנה רגילה בצהרון יאבד את הסיוע ליום הלימודים כולו.
מי נמצא בבית הספר כשמתרחש אירוע רפואי?
בעבר, לכל בית ספר הוצמדה אחות קבועה. כיום, ברוב שעות הלימודים אין בבית הספר גורם רפואי כלשהו.
השירות נמצא באחריות משרד הבריאות, אך המודל שנוצר ב-2012 (בתקופת ממשלת נתניהו השנייה) גוזר את מספר האחיות מהיקף הפעולות, ולא ממספר המוסדות. במוסדות חינוך השייכים ישירות למשרד החינוך, אחות אחת משויכת לעשרה עד חמישה עשר בתי ספר; במוסדות חינוך הפועלים במיקור חוץ אין שיוך של אחיות לבתי ספר.
לאחרונה החלו משרדי החינוך והבריאות לנסות פיילוט חדש, שבו תשהה אחות 30 שעות שבועיות בחלק מבתי הספר – אלה שיש בהם כיום שלוש סייעות רפואיות המסייעות לילדים עם אלרגיות – במקום הסייעות הרפואיות. את המודל הזה בוחנים שני המשרדים בעשרה בתי ספר בלבד.
עמותת יה"ל עתרה נגד הפיילוט לביהמ"ש העליון (בג"ץ 506-09-26) בטענה שהוא מתנהל בלי הסכמת ההורים. ביהמ"ש סירב לבקשת העמותה להוציא צו ביניים שיעצור את הפיילוט, אך החליט לקיים דיון עד 15 באוקטובר.
הדיון התקיים ב-14 בספטמבר 2026. העותרים טוענים כי הפיילוט החל לפעול, למרות שהמחקר שאמור ללוות אותו טרם החל ושעדיין מתקיים מכרז לאיתור הגוף האקדמי שיבצע אותו.
משרד הבריאות מסר למרכז המחקר של הכנסת כי "הרחבת מערך האחיות הרפואיות בבתי הספר עלולה להחריף מחסור קיים באחיות, בעיקר בפריפריה".
כמה שעות ביום אמור להיות פסיכולוג חינוכי בבית הספר?
מפתח התקינה קובע משרה של פסיכולוג חינוכי אחד לכל 1,000 תלמידים בכיתות ב'–י"ב, משרה אחת לכל 500 ילדים בגן ובכיתה א', ומשרה לכל 300 תלמידים בחינוך המיוחד.
מבקר המדינה קבע בדוח השלטון המקומי לשנת 2025 כי משרד החינוך לא עדכן את התקנים לפסיכולוגים יותר מ-35 שנה, אף שהיה מודע למחסור בפסיכולוגים חינוכיים כבר ב-2010.
משרד החינוך גם אינו עומד בתקנים הקיימים. בדצמבר 2023 נדרשו לפי אותם תקנים מצומצמים 3,343 משרות של פסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר, אך המשרד הקצה בפועל 2,429.
לפי הדוח, הבדיקה היחידה שנערכה בחמש השנים שקדמו לביקורת נעשתה בשתי רשויות מקומיות, ובעקבותיה הוחלט שלא לשנות דבר – בנימוק של מחסור בפסיכולוגים, סיבה שהייתה ידועה למשרד עוד לפניה.
המשרות מוקצות לגילי חמש עד 15 בלבד, כך שילדים מתחת לגיל חמש ובני 16 עד 18 נמצאים מחוץ לשירות הסדיר. בסקר הורים שערך המבקר באוגוסט–ספטמבר 2023, עמדה ההמתנה הממוצעת למענה ראשון לפסיכולוג חינוכי על כ-54.6 ימים – וזאת, עוד לפני המלחמה, שגרמה למשבר נפשי קשה למאות אלפי ישראלים, ביניהם רבבות ילדים ובני נוער.
מדוע הרשויות לא יודעות על אירועים רפואיים בבתי הספר?
משרדי החינוך והבריאות מסרו למרכז המחקר של הכנסת בתשובה לשאלה של הממ"מ כי אין להם מערכת לדיווח בזמן אמת על תגובות אלרגיות במוסדות החינוך ואין בידיהם נתונים מהימנים על היקפן.
גם בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בבג"ץ על עתירת ההורים נגד הפיילוט להחלפת סייעות רפואיות באחיות, הודה משרד החינוך שאין בידיו נתונים על מספר הילדים האלרגיים במערכת החינוך, על מספר התגובות האלרגיות במוסדות החינוך ועל מספר הפינויים של ילדים בעקבות מקרי אלרגיה.
בתחום בריאות הנפש המצב דומה. בדוח המבקר ביולי 2025 – ארבע שנים אחרי שנדרש ממשרד החינוך להקים מערכת ממוחשבת לניהול השירות הפסיכולוגי – המערכת עדיין הייתה בשלב אפיון.
מרכז המחקר של הכנסת אמד את עלות הצבת אחות בכל בתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים ב-462 עד 488 מיליון שקל בשנה, לעומת כ-455 מיליון שקל מתקציבי משרד הבריאות, משרד החינוך והרשויות המקומיות שכבר מוקצים לשירותי בריאות התלמיד ולסייעות.
לסיכום: האם סביר שילד עם אלרגיה מסכנת חיים יישאר בכיתה ג' בלי מבוגר שהוכשר לזהות התקף? והאם אפשר לקבוע מדיניות בריאות לילדים בלי למדוד כמה פעמים זה קורה? האם זה סביר שבבתי הספר אין אחיות? והאם זה סביר שפסיכולוג חינוכי אחד מטפל ביותר מאלף ילדים, והתקן לפסיכולוגים חינוכיים לא עודכן זה 35 שנה?
הכשלים האלה נמשכים שנים רבות, שבהן כיהנו שרי חינוך ובריאות רבים, וכן מנכ"לים רבים של משרדי החינוך והבריאות, וכולם שותפים לאחריות. כך כמעט בכל השנים הללו ראש הממשלה היה בנימין נתניהו.
מקורות
- מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הערכת עלות להעסקת אחות בית ספרית, מרץ 2026
- מבקר המדינה, פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי, דוח השלטון המקומי 2025
- משרד החינוך, תומכות חינוך לצורך רפואי בחינוך הרגיל
- "וואלה", משרד החינוך הודה בבג"ץ: אין לנו נתונים על הילדים האלרגיים, 15.9.2026
- "וואלה", פיילוט האחות הרפואית מגיע לבג"ץ, 1.9.2026
- בית המשפט העליון, החלטה בבג"ץ 506-09-26 (עמותת יה"ל נ' שר החינוך ואח'), 1.9.2026
- "דבר", פיילוט חדש יחליף את תומכות החינוך באחיות בבתי ספר, הורים עתרו לבג"ץ, 16.9.2026
- מרכז טאוב, מדיניות ההתמודדות עם אלרגיה למזון במערכת החינוך
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו