גדעון סער

שנות חיים ורקע משפחתי: גדעון משה סער נולד ב־9 בדצמבר 1966 בתל אביב, בשם גדעון משה סרצ'נסקי; נכון ליוני 2026 הוא בן 59. מקורות ביוגרפיים מתארים אותו כבנם הבכור של ברוריה, מחנכת/מורה ממוצא בוכרי, ושל ד"ר שמואל/סרזיו סרצ'נסקי, רופא ילדים שעלה מארגנטינה. ב־2 בדצמבר 2008, בשאלון וואלה!, סער השיב על מקום לידתו: "תל אביב, ישראל", ועל הוריו: "אבא בארגנטינה, אמא ילידת הארץ" (וואלה, 2 בדצמבר 2008; News1; ICT; המכלול).

השכלה ונעורים פוליטיים: סער גדל בתל אביב, למד בבית ספר יסודי בשיכון ל' וב"תיכון חדש"; News1 מציין כי היה יו"ר מועצת התלמידים בתיכון. יש פערי ניסוח בין מקורות לגבי שם בית הספר היסודי – News1 כותב "ערן", בעוד המכלול מציין בית ספר על שם זלמן ארן. עוד לפני השירות הצבאי היה פעיל בימין: לפי פרופיל ICT, בתיכון הצטרף לתנועת "התחיה" ונבחר לראש סניף/זרוע הנוער שלה. לאחר השחרור למד באוניברסיטת תל אביב: תואר ראשון במדעי המדינה, לפי ICT "בהצטיינות", ובהמשך תואר ראשון נוסף במשפטים; ערוץ כנסת מתמצת: "בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב" (News1; המכלול; ICT; ערוץ כנסת).

שירות צבאי: סער שירת בחטיבת גולני. בשאלון וואלה! מ־2 בדצמבר 2008, כשנשאל "מה עשית בצבא?", השיב: "בגולני כלוחם ח'יר ומש"ק מודיעין". ערוץ כנסת מאשר ניסוח דומה: "שירת כלוחם ומש"ק מודיעין בחטיבת גולני". מקורות אחרים מוסיפים כי נפצע במהלך השירות ולאחר מכן עבר לתפקיד מודיעיני בחטיבה; פרופיל ICT מתאר אותו כלוחם בגולני ובהמשך כ"קצין מודיעין" לאחר פציעה – פער מדרגתי מול הניסוח "מש"ק מודיעין" במקורות עבריים (וואלה, 2 בדצמבר 2008; ערוץ כנסת; ICT; ice, 2024).

קריירה משפטית ועיתונאית לפני הפוליטיקה: לאחר לימודיו התמחה סער בפרקליטות מחוז תל אביב אזרחי אצל פרקליטת המחוז נעמי שטרן; בהמשך עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן־יאיר וכעוזר משפטי לפרקליטת המדינה עדנה ארבל, ולאחר מכן כפרקליט בפרקליטות מחוז תל אביב. בפרוטוקול ועדת חוקה מ־2004 אמר סער: "היתה לי הזכות לעבוד עם עדנה ארבל במשרד המשפטים, גם כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה וגם כעוזר משפטי שלה" (Open Knesset, 2004; מקור ראשון; Dun's 100; כלכליסט).

במקביל למסלול המשפטי עבר לתקשורת: עם הקמת חברת החדשות של ערוץ 2 ב־1993 הצטרף ככתב לענייני משפט. N12 הזכיר בכתבה "ונעבור לכתבנו – גדעון סער" כי "עם הקמת חברת החדשות של ערוץ 2 הוא הצטרף לחברה והיה לכתב לענייני משפט"; גלובס כתב במרץ 2009 כי "בסוף 1993 נמנה על מקימי חברת החדשות של ערוץ 2". לאחר מכן הקים משרד עורכי דין פרטי עם שותף, עד כניסתו מחדש לשירות הציבורי סביב 1999–2001 (N12; גלובס, 2009; מגזין ההרצאות של ישראל; SHALOM).

המעבר לפוליטיקה ולחיים הציבוריים: המעבר הישיר היה דרך לשכת ראש הממשלה: בתחילת 1999 מונה סער למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה, וכיהן עד חילופי השלטון ביולי 1999; במרץ 2001 חזר לתפקיד מזכיר הממשלה בממשלת אריאל שרון וכיהן עד נובמבר 2002. ב־13 בנובמבר 2002 דיווח ynet כי סער "הגיש היום את התפטרותו לראש הממשלה אריאל שרון, בעקבות החלטתו להתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת"; אותה כתבה ציינה כי קודם לכן "הוזמן להשתתף בצוות המשא ומתן הקואליציוני" של שרון. מבחינת שיוך אידיאולוגי מוקדם, סער תיאר בוואלה! ב־2 בדצמבר 2008 כי בהצבעתו הראשונה בחר "הליכוד", אחרי פעילות נעורים ב"התחיה" – מעבר ממסגרת ימין אידיאולוגית קטנה למסגרת הליכוד הממסדית (ynet, 13 בנובמבר 2002; ynet, 2020; N12, 2020; חדשות 13; וואלה, 2 בדצמבר 2008).

שר החינוך – מרץ 2009 עד מרץ 2013. סער כיהן קדנציה מלאה בממשלת נתניהו השנייה, מ־31 במרץ 2009 עד 18 במרץ 2013, לפי רישומי הממשלה/ביוגרפיה ציבורית גדעון סער – המכלול. שלוש החלטות מרכזיות: הרחבת רפורמת "אופק חדש" לחטיבות הביניים – ב־יוני 2009 דווח כי בשנת הלימודים הבאה אמורים להצטרף 450 בתי ספר ו־500 גנים וואלה, 30 ביוני 2009; קידום "עוז לתמורה" בחינוך העל־יסודי – מתווה שכלל תוספת שעות שהייה ועליית שכר, ובהמשך הוצג על ידי סער ככולל העלאה ממוצעת של 26% בשכר המורים TheMarker, 26 בינואר 2023; ויישום חינוך חינם לגילאי 3–4 בעקבות ועדת טרכטנברג – 1.3 מיליארד ש"ח לבינוי גנים ועוד כ־1 מיליארד ש"ח לסבסוד תשלומים, אך בתחילת היישום 40%–45% מהילדים שובצו במבנים זמניים וואלה, 8 באוגוסט 2012. ביקורת מקצועית/תקציבית: כבר במאי 2009 אמר סער בוועדת החינוך כי מימוש אופק חדש בתקציב שהוצע "ימיט חורבן" על משרדו, לאחר שהאוצר ביקש לצמצם את מספר בתי הספר המצטרפים מ־680 ל־200 Ynet, 11 במאי 2009. מדדי שטח: בתשע"א שיעור הזכאים לבגרות ירד מ־48.3% ל־48.1%, וסער אמר: "התוצאות אינן מספקות אותי", אוגוסט 2011, ישראל היום ישראל היום, 11 באוגוסט 2011. בתחום ההשכלה הגבוהה סער תמך בהכרה באריאל כאוניברסיטה, במהלך שזכה למתווה תקציבי של 20 מיליון ש"ח ב־2013 ו־30 מיליון ש"ח ב־2014, אך עורר התנגדות בות"ת ובאקדמיה וואלה, 16 ביולי 2012; לאחר ההכרה התפטרה חברת מל"ג וטענה שהתהליך "בעייתי ולא רציני" וואלה, 1 בינואר 2013.

שר הפנים – מרץ 2013 עד נובמבר 2014. במשרד הפנים התמקד סער בשלטון מקומי, ארנונה, שבת והגירה. החלטה מרכזית אחת הייתה אימוץ מסקנות שלוש ועדות גבולות בנגב לחלוקת הכנסות מארנונה בין רשויות: חורה 4.9 מיליון ש"ח, כסייפה 4.5 מיליון, ערערה בנגב 5.2 מיליון, תל שבע 6 מיליון, באר שבע 6.3 מיליון ועוד כלכליסט, 4 בספטמבר 2014. החלטה שנייה הייתה פסילת תיקון חוק העזר של תל אביב לפתיחת מרכולים בשבת, יוני 2014, בנימוק של שמירת יום המנוחה והתחרות מול עסקים קטנים גלובס, 30 ביוני 2014. החלטה שלישית הייתה קידום תיקון נוסף לחוק למניעת הסתננות אחרי פסילות בג"ץ, כולל המשך שימוש במתקן שהייה/משמורת; ב־אוקטובר 2014 דווח על מחלוקות בינו לבין היועץ המשפטי יהודה וינשטיין Ynet, 27 באוקטובר 2014. ביקורת ותוצאות: בבתי העסק בשבת, בית המשפט המחוזי פסק בנובמבר 2014 נגד עמדת סער ואפשר למרכולים להמשיך לפעול לפי חוק העזר החדש גלובס, 11 בנובמבר 2014. בנושא המסתננים ציטט Ynet את פסיקת בג"ץ: "אין להחזיק במשמורת את מי שאין צפי להרחקתו, בטח לא לתקופה ארוכה של שנה" Ynet, 27 באוקטובר 2014. בתחום הרשויות המקומיות, אחרי בחירות 2013 אמר סער כי נוצר "מצב בעייתי" סביב ראשי רשויות עם כתבי אישום והודיע שיקדם הסדר חקיקתי ברור ישראל היום, 22 באוקטובר 2013.

שר המשפטים – יוני 2021 עד דצמבר 2022. סער נכנס למשרד המשפטים בממשלת בנט–לפיד וקידם סדר יום שכלל זכויות חשודים ונאשמים לצד ריסון כשירות נאשם להרכיב ממשלה. החלטה ראשונה: תזכיר חוק יסוד: זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי, שפורסם בינואר 2022 וכלל חזקת חפות, זכות להליך הוגן, זכות לאי־הפללה עצמית וזכויות עצורים Ynet, 24 בינואר 2022. ביקורת מקצועית: המכון הישראלי לדמוקרטיה כתב במאי 2022 כי חלקים בנוסח "עלולים לחתור תחת מטרות החוק", בין היתר משום שלא עוגנו במפורש זכות להודעה לקרוב משפחה וזכות להיוועצות מיידית בעורך דין המכון הישראלי לדמוקרטיה, 11 במאי 2022. החלטה שנייה: תזכיר "חוק הנאשם", תיקון לחוק יסוד: הממשלה שמנע הטלת מנדט על ח"כ הנאשם בעבירה שעונשה מעל שלוש שנות מאסר; הליכוד תקף זאת כ"חוק אנטי דמוקרטי נוסח איראן", נובמבר 2021, כלכליסט כלכליסט, 19 באוקטובר 2021. החלטה שלישית: תיקון פקודת הראיות בנושא פסילת ראיות שהושגו שלא כדין, שהוגש כהצעת חוק ממשלתית באוקטובר 2021 הכנסת, הצעת חוק ממשלתית. ניהולית, סער גם הוביל מינויים בוועדה לבחירת שופטים והציג לאחר מכן יוזמת שקיפות לשימוע מועמדי עליון; גלובס מתח ביקורת באפריל 2022 שהשקיפות תחול רק אחרי סבב המינויים שבתקופתו גלובס, 10 באפריל 2022.

שר בלי תיק / חבר קבינט מדיני־ביטחוני בממשלת החירום – אוקטובר 2023 עד מרץ 2024; ושוב ספטמבר–נובמבר 2024. לאחר 7 באוקטובר נכנס סער לממשלת החירום במסגרת המחנה הממלכתי, אך לא קיבל מושב בקבינט המלחמה המצומצם; במרץ 2024 פרש מהמחנה הממלכתי, דרש מושב בקבינט המלחמה, ולאחר שנתניהו לא מינה אותו – עזב את הממשלה ב־25 במרץ 2024 Times of Israel, 25 במרץ 2024. בתקופה זו אין "תיק" ביצועי עם תקציב עצמאי, ולכן המדידה היא פוליטית־קבינטית: כניסה לממשלה, דרישה למוקד קבלת החלטות, פרישה. בספטמבר 2024 סער חזר לממשלת נתניהו כשר בלי תיק והסביר כי זה "הדבר הפטריוטי והנכון לעשות עכשיו", לפי דיווח אל־ג'זירה Al Jazeera, 29 בספטמבר 2024. ביקורת מרכזית נסובה על הפער בין התחייבויותיו בעבר שלא לשבת עם נתניהו לבין חזרתו לממשלה; בהמשך, במרץ 2025 דווח על הסכם מיזוג עם הליכוד, כולל שיריונים, ועל כך שסער ויתר על הפטור ממשמעת קואליציונית בהצבעות על מערכת המשפט Ynet, 13 במרץ 2025.

שר החוץ – מנובמבר 2024 ואילך. הכנסת אישרה את מינוי סער לשר החוץ בלילה שבין 7 ל־8 בנובמבר 2024, לאחר הדחת יואב גלנט ומינוי ישראל כ"ץ לשר הביטחון N12, 8 בנובמבר 2024. שלוש החלטות בולטות: ראשית, סער נטל לעצמו את ראשות ועדת המינויים של משרד החוץ – מהלך שתואר כחריג – ובמקביל הובא למשרד תקציב הסברה של 540 מיליון ש"ח ל־2025 Ynet, 14 בנובמבר 2024. שנית, בדצמבר 2024 הודיע על סגירת שגרירות ישראל בדבלין בשל מדיניות אירלנד ועל פתיחת שגרירות במולדובה במהלך 2025 JDN, 15 בדצמבר 2024. שלישית, בינואר 2025 הציג עם יריב לוין את מתווה לוין–סער לשינוי הוועדה לבחירת שופטים – מהלך שאינו בתחום משרד החוץ הקלאסי אך קודם בעת כהונתו כשר החוץ המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2025. ביקורת מקצועית/ציבורית: על ועדת המינויים נטען לריכוז כוח בידי השר; בספטמבר 2025 דווח שמשרד החוץ לא שלח נציג לדיון ועדת משנה בכנסת בנושא הסברה למרות תקציב ההסברה והמשבר המדיני ישראל היום, 29 בספטמבר 2025. על מתווה לוין–סער כתבה התנועה לאיכות השלטון בינואר 2025 כי מדובר ב"ניסיון מתוחכם להשתלטות פוליטית על מערכת המשפט" ישראל היום, 12 בינואר 2025. מבחינת תוצאה מדינית, סער הציג הישגי בלימה מול יוזמות סנקציות באירופה; ביוני 2026 שר החוץ הצ'כי אמר בפגישה עימו: "נחסום סנקציות על ישראל – גם אם נישאר לבד" ישראל היום, 2026.

דפוס עבודה חוזר: שליטה אישית במינויים. בכניסתו למשרד החוץ, בנובמבר 2024, סער שינה נוהג שלפיו מנכ"ל משרד החוץ עומד בראש ועדת המינויים העליונה, והודיע כי הוא עצמו יעמוד בראשה; ב-ynet נכתב כי המטרה היא "לחזק את האחיזה במשרד" וכי סער "מייחס חשיבות רבה למינויים" ו"מאמין ששליטה מוחלטת עליהם תאפשר פעילות אפקטיבית" (ynet, נובמבר 2024). במשרד החוץ מינה סער את עו"ד עדן בר טל למנכ"ל; בהודעת משרד החוץ בטקס חילופי המנכ"לים, 17 בנובמבר 2024, צוטט סער: "מהיכרותי ארוכת השנים עם עו"ד עדן בר-טל אני מאמין ביכולותיו" (משרד החוץ, 17 בנובמבר 2024); ב-ynet דווח על ההחלטה למנותו (ynet, נובמבר 2024).

מקורבים / אנשי אמון שמונו. ביוני 2021, כשר המשפטים, סער מינה את עו"ד ערן דוידי למנכ"ל משרד המשפטים; דוידי כיהן קודם כראש מטה שר הפנים וכיועץ מקצועי בכיר לשר החינוך – בשתי כהונות של סער (ynet, יוני 2021). במקור ראשון נכתב בינואר 2022 כי "דוידי נחשב למקורב לשר גדעון סער, שאיתו הוא צועד דרך ארוכה עוד מימיו של סער כשר החינוך" (מקור ראשון, ינואר 2022). במשרד החינוך, בספטמבר 2011, הממשלה אישרה את דלית שטאובר למנכ"לית משרד החינוך בהמלצת סער (כלכליסט, 18 בספטמבר 2011); בינואר 2012 אושר אלדד קובלנץ למנהל הטלוויזיה החינוכית, לאחר עיכובים, ובסער צוטט כי קובלנץ הוא "איש מקצוע מובהק" (ערוץ 7, ינואר 2012).

משרד החוץ 2025: מינויים עם זיקה פוליטית/לשכתית. בנובמבר 2025 ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה אישרה את אבי גנון למשנה למנכ"ל משרד החוץ; גנון הצטרף בינואר 2021 למפלגת תקווה חדשה של סער (PassportNews, 11 בנובמבר 2025; סרוגים, ינואר 2021). בינואר 2025 אושרה מאיה קדוש, ראש המטה המדיני של סער, לשגרירת ישראל בהונגריה (PassportNews, 26 בינואר 2025). בפברואר 2025 דווח כי סער מינה את שמעון מרסר לראש המטה המדיני שלו (ynet, פברואר 2025).

עזיבת דרג מקצועי וביקורת פנימית. ב-ynet דווח ביוני 2026 על גל פרישות של דיפלומטים בכירים ממשרד החוץ – בהם נאור גילאון, אירית ליליאן, עקיבא תור וחיים וקסמן – ועל טענות גורמים במשרד כי חלק מהמינויים "גרמו להרמת גבה" וכי "המינויים נסגרים מראש על ידי השר והמנכ"ל ומוכתבים לחברי הוועדה, המשמשים חותמת גומי בידי השר" (ynet, יוני 2026). משרד החוץ הגיב באותה כתבה כי "כל מי שמופיע בכתבה לא נבחר לתפקיד שבו חשק", וכי המשרד "ימשיך לדגול במצוינות" (ynet, יוני 2026).

בקרות משפטיות ונציבות. הסדר ניגוד העניינים של עדן בר טל, פברואר 2025, הגביל אותו מטיפול בעניינים הקשורים לרשות השנייה, מרכז בגין, חברות קנביס, Deloitte Monitor ושירותי בריאות כללית (כלכליסט, 2 בפברואר 2025; מסמך ממשלתי – הסדר ניגוד עניינים). במאי 2025 נתניהו ביקש למנות את בר טל למ"מ נציב שירות המדינה; לפי וואלה, ההליך איפשר לעקוף ועדות איתור תחרותיות (וואלה, מאי 2025), אך בר טל סירב לאחר עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה בשל "המגבלות המשמעותיות" על סמכויותיו (ישראל היום, 20 במאי 2025).

מוקדי כוח משפטיים בתקופת סער כשר משפטים. בפברואר 2022 הממשלה אישרה את גלי בהרב-מיארה ליועמ"שית לפי הצעת סער (כלכליסט, 7 בפברואר 2022); ביולי 2021 אושר עמית איסמן לפרקליט המדינה לאחר שסער אימץ את המלצת ועדת האיתור (ynet, יולי 2021); ובפברואר 2022 הוועדה לבחירת שופטים בראשותו בחרה ארבעה שופטי עליון – רות רונן, חאלד כבוב, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר (ice, 21 בפברואר 2022). באפריל 2022 אושרה יוזמתו לשימוע פומבי למועמדי עליון, צעד שהוצג כשינוי במנגנון המינויים (N12, 11 באפריל 2022).

תקשורת וניגוד עניינים משפחתי. בינואר 2013 ועדת האתיקה של רשות השידור דנה בחשש לניגוד עניינים של גאולה אבן, בת זוגו של סער, והיו"ר כתבה כי "רוב החברים משוכנעים כי די בחשש לניגוד עניינים פוטנציאלי כדי שאבן לא תיקח חלק במשדר הבחירות" (גלובס, ינואר 2013). באוגוסט 2022 ועדת האתיקה של תאגיד "כאן" קבעה כי אבן-סער לא תגיש את "השבוע" בתקופת הבחירות בשל "חשש כבד לניגוד עניינים" (ynet, אוגוסט 2022).

1. 8 בדצמבר 2020 | נאום פרישה מהליכוד והקמת תקווה חדשה | כאן, פורסם באתר המחדש. ציטוט: "איני יכול עוד לתמוך בממשלה בראשות נתניהו". הקשר: סער הודיע על עזיבת הליכוד והקמת תנועה חדשה, והציג את החלפת נתניהו כיעד המרכזי. מקורות: המחדש, צפו: סער מודיע על עזיבת הליכוד והקמת מפלגה חדשה בשם התקווה החדשה, אייס, גדעון סער בריאיון ללא מעצורים. (hm-news.co.il)
2. 27 בדצמבר 2020 | ריאיון בערוץ 13, פורסם בסרוגים. ציטוט: "בשום תסריט לא אשב בממשלה בראשותו". הקשר: במסגרת קמפיין תקווה חדשה, סער התחייב שלא יישב בממשלה בראשות נתניהו, והוסיף כי המשך כהונת נתניהו מנוגד לטובת המדינה. מקורות: סרוגים, סער: בשום תסריט לא אשב בממשלה בראשות נתניהו, חדשות 13, גדעון סער: אם נתניהו ירכיב ממשלה – אשב באופוזיציה. (srugim.co.il)
3. 29 בינואר 2021 | אופירה וברקוביץ, קשת 12, פורסם במאקו. ציטוט: "לא באתי לעשות הצגה ואחרי זה לעשות סידור עבודה". הקשר: סער חתם בשידור על מסמך התחייבות שלא לשבת עם נתניהו, והסביר כי אינו רוצה להוליך שולל מצביעים. מקורות: מאקו, בשידור: גדעון סער חתם שלא יישב עם נתניהו, כיכר השבת, גדעון סער: לא אשב עם עוצמה יהודית. (mako.co.il)
4. 4 באפריל 2021 | הצהרה לתקשורת לאחר הבחירות לכנסת ה־24, פורסם בכיכר השבת. ציטוט: "לא נצטרף ולא נתמוך בממשלה בראשות נתניהו". הקשר: אחרי הבחירות, כשנתניהו ניסה להרכיב ממשלה, סער חזר על התחייבותו והצהיר כי יפעל להקמת ממשלת שינוי. מקורות: כיכר השבת, גדעון סער: חבל על הזמן לא אצטרף לביבי, N12, האמירות של סער שקדמו לחזרתו למפלגה. (kikar.co.il)
5. 12 באוקטובר 2021 | ריאיון באולפן ynet על החוק למניעת מנדט מנאשם בפלילים. ציטוט: "העיקרון קובע שנשיא המדינה לא יטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אדם שנאשם בפלילים". הקשר: כשר המשפטים, סער קידם תיקון לחוק יסוד: הממשלה, שימנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה החל מהכנסת הבאה. מקורות: ynet, סער: החוק שלא מאפשר לנאשם להרכיב ממשלה יחול על כולם, כלכליסט, סער פרסם הצעת החוק: נאשם בפלילים לא ירכיב ממשלה. (ynet.co.il)
6. 17 ביוני 2022 | אופירה וברקוביץ, קשת 12, פורסם במאקו. ציטוט: "אני לא אחזיר את ביבי". הקשר: סער הכחיש שמועות שיפרוש מהקואליציה לטובת ממשלה חלופית עם הליכוד, והציג את האמירה כהתחייבות פוליטית. מקורות: מאקו, התוכנית לרוץ עם תקווה חדשה, זמן ישראל, יומן בחירות: יום שישי 17 ביוני 2022. (mako.co.il)
7. 17 ביוני 2022 | אופירה וברקוביץ, קשת 12, פורסם במאקו. ציטוט: "משחדים כל מיני אנשים, הם מציעים לאנשים שוחד". הקשר: באותו ריאיון האשים סער את הליכוד בניסיון לפתות אנשים לפרוש מהקואליציה כדי להקים ממשלה חלופית. מקורות: מאקו, גדעון סער תוקף את הליכוד, ערוץ 14, בניגוד להצהרות סער. (mako.co.il)
8. 11 ביולי 2022 | ישיבה ראשונה של כחול לבן ותקווה חדשה, פורסם בוואלה. ציטוט: "לא נאפשר למכונת הרעל, השקרים, הפייק ניוז וההכפשה". הקשר: יום לאחר ההכרזה על ריצה משותפת עם גנץ, סער תקף את הליכוד ונתניהו והציג את האיחוד כחלופה ממלכתית. מקורות: וואלה, כחול לבן ותקווה חדשה בישיבה ראשונה, חדשות 13, גנץ וסער הכריזו על ריצה משותפת. (news.walla.co.il)
9. 21 ביולי 2022 | ריאיון לישראל היום לאחר האיחוד עם גנץ. ציטוט: "לא נסכים להחזיר את נתניהו לראשות הממשלה". הקשר: שבועיים לאחר האיחוד עם כחול לבן, סער שלל כל תרחיש שבו הרשימה המאוחדת תחזיר את נתניהו לשלטון, כולל רוטציה. מקורות: ישראל היום, גדעון סער: לא נחזיר את נתניהו לראשות הממשלה בשום מצב, ynet, גנץ וסער משלבים כוחות. (israelhayom.co.il)
10. 6 בדצמבר 2022 | טקס הענקת כתבי מינוי בבית המשפט העליון, פורסם בסרוגים. ציטוט: "תמכתי ואני תומך עד היום בפסקת ההתגברות". הקשר: סער הסתייג ממתווה פסקת התגברות ברוב 61, אך הבהיר שתמך בעיקרון פסקת התגברות ברוב מיוחס ובמסגרת חוק יסוד: החקיקה. מקורות: סרוגים, סער: תמכתי ואני תומך עד היום בפסקת ההתגברות, ערוץ 7, גדעון סער נגד פסקת התגברות ברוב של 61. (srugim.co.il)
11. 19 ביולי 2023 | חשבון X של סער, צוטט ב־ynet. ציטוט: "הסכנה למדינה היא הממשלה הקיצונית בתולדות ישראל". הקשר: לאחר מתקפת דוד אמסלם על היועצת המשפטית לממשלה, סער תקף את הממשלה ואת לוין, וטען שמדובר במאבק של שלטון שאינו מוכן למגבלות על כוחו. מקורות: ynet, מאפיה, טרלול, התרת דם היועמ"שית, כיכר השבת, בנוכחות נתניהו: השרים השתלחו בחריפות בייעוץ המשפטי לממשלה. (ynet.co.il)
12. 12 במרץ 2024 | כנס פעילים בתל אביב, פורסם בוואלה. ציטוט: "ישראל זקוקה לחלופה של ימין ממלכתי". הקשר: סער הודיע על פירוק השותפות עם כחול לבן והקמת סיעת תקווה חדשה–הימין הממלכתי כסיעה עצמאית; ברקע: דרישתו להצטרף לקבינט המלחמה. מקורות: וואלה, סער מפצל את המחנה הממלכתי, ynet, הפיצול במחנה הממלכתי מתקרב. (news.walla.co.il)
13. 16 במרץ 2024 | פגוש את העיתונות, קשת 12, פורסם ב־N12 ובערוץ 14. ציטוט: "אני לא יו-יו ואני לא זגזג". הקשר: סער הכחיש חזרה לליכוד לאחר פירוק השותפות עם גנץ, ואמר כי אם לא יצורף לקבינט המלחמה יפרוש מהממשלה. מקורות: N12, אני לא יו-יו ולא זגזג, ערוץ 14, האולטימטום של סער. (mako.co.il)
14. 25 במרץ 2024 | מסיבת עיתונאים על פרישה מהממשלה, פורסם בוואלה ובאייס. ציטוט: "לא באנו לממשלה כדי לחמם כסאות". הקשר: לאחר שלא צורף לקבינט המלחמה, סער הודיע על התפטרותו מממשלת נתניהו, בטענה שאין לו אפשרות מעשית להשפיע על כיוון המדיניות. מקורות: וואלה, גדעון סער פרש מממשלת נתניהו, אייס, גדעון סער במסיבת עיתונאים דרמטית. (news.walla.co.il)
15. 31 בדצמבר 2024 | חשבון X של סער, צוטט ב־N12 לאחר ההסכם הפוליטי עם הליכוד. ציטוט: "אין לנו שום כוונה לעזור לנתניהו בתרגילים פוליטיים". הקשר: הציטוט המקורי עסק בהתנגדות סער לחוק הגיוס; N12 הציב אותו מול הדיווח על חזרת סער ואנשיו לליכוד, הסכם פוליטי, תמיכה בתקציב ובחוק הגיוס, ושיריונים. מקורות: N12, אני לא יו-יו ולא זגזג, N12, המהפך הושלם: סער מחלץ מנתניהו את הסכם החבירה. (mako.co.il)

תחקיר כסרא-סמיע / חשד לשוחד בחירות: ביולי 2021 פרסמה אילה חסון בחדשות 13 תחקיר על הצעת החוק של ח"כ שרן השכל לפיצול המועצה המקומית כסרא-סמיע, ועל טענה שלפיה תמיכה חריגה ב"תקווה חדשה" בקלפיות בסמיע נקשרה להבטחה פוליטית לקידום הפיצול; בדצמבר 2021 חזרה חדשות 13 לנושא תחת הכותרת "למה גנז מנדלבליט את החקירה נגד סער והשכל?" חדשות 13, דצמבר 2021. תלונות פליליות בעניין זה נדונו בהמשך בבג"ץ 502/22, ובפסק דין מ-6 באפריל 2022 נקבע כי לא נמצאה תשתית המצדיקה פתיחת חקירה פלילית; בג"ץ כתב כי "לא די בטענות כלליות… או בליקוט ידיעות תקשורתיות שונות" כדי להתערב בהחלטת היועמ"ש פסק דין בג"ץ 502/22, 6 באפריל 2022.

רפורמת הקנאביס, ערבויות ומגבלות ניגוד עניינים: באוגוסט 2021 פרסם גלובס בדיקה בשאלה אם סער מצוי בניגוד עניינים סביב רפורמת יצוא הקנאביס, על רקע ערבות של יונתן קולבר ל"תקווה חדשה" והתחייבויות המפלגה לקדם הסדרה בתחום גלובס, אוגוסט 2021. בינואר 2022 דווח בערוץ 7 על עתירה לעליון נגד סער והשכל בטענה לניגוד עניינים בקידום לגליזציה ואי-הפללה ערוץ 7, ינואר 2022. במקביל, הסדר ניגוד העניינים הרשמי של סער כשר המשפטים חייב הימנעות מטיפול בנושאים מסוימים, ובהם ענייני תאגיד השידור וקנאביס לפי דיווחים עיתונאיים על המסמך משרד המשפטים, אפריל 2022, סרוגים, נובמבר 2021.

גאולה אבן-סער, תאגיד השידור והטענה ליחסי שלטון-עיתון: בפברואר 2022 פרסם ערוץ 14 תחקיר שלפיו סער נפגש עם דלית שטאובר, חברת ועדת האתיקה של התאגיד, בתקופה שבה הוועדה דנה בשאלה אם רעייתו גאולה אבן-סער תוכל להמשיך להגיש חדשות; לשכת סער ושטאובר מסרו כי עניינה של אבן-סער לא עלה בפגישה ערוץ 14, 16 בפברואר 2022. ביולי 2022 החליטה ועדת האתיקה של כאן כי אבן-סער לא תגיש את "השבוע" בתקופת הבחירות בשל "חשש כבד לניגוד עניינים" ynet, יולי 2022; סער הגיב באותו חודש ב"אופירה וברקוביץ'" כי התאגיד "נכנע לביביסטים" וכינה זאת "טרור פוליטי" mako, יולי 2022. סוגיית שכרה בתקופה שלא הגישה דווחה גם בערוץ 14 ערוץ 14, יולי 2022, וברקע עמדו דיונים קודמים על ניגוד עניינים שלה עוד מרשות השידור גלובס, ינואר 2013 ומהדורת כאן שבה הצהירה "גילוי נאות – הוא בעלי" ynet, אוקטובר 2018.

תלונות פליליות ישנות וקמפיין הרשת נגד סער: בדצמבר 2021 דיווח סרוגים כי היועמ"ש אביחי מנדלבליט קבע, בעקבות פניות לפתיחה בחקירה נגד סער סביב טענות שונות, כי "אין בהן ממש" וכי אין תשתית ראייתית מספקת לפתיחה בחקירה סרוגים, דצמבר 2021. הרקע כלל גם פרשה ישנה מ-2013 של מכתב אנונימי נגד סער, שלגביו אמר מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו כי "ברור לנו בוודאות שהוא זויף" ישראל היום, מרץ 2013. בבג"ץ 502/22 נדחו על הסף גם טענות שכללו עבירות מין לכאורה, שוחד בחירות, קנאביס ודרכון לתורם; הסטטוס המשפטי: אין חקירה פלילית, העתירה נדחתה, והעותר חויב בהוצאות בג"ץ 502/22, 6 באפריל 2022.

מקורבים והליכים נלווים: באוגוסט 2021 נרצח סאהר איסמעיל, מקורב לסער ואיש "תקווה חדשה" ששימש עוזרה של שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון; ynet דיווח בספטמבר 2021 על מעצר חשוד במעורבות ברצח ynet, ספטמבר 2021. סער התייחס לרצח בריאיון לחדשות 13 ואמר כי האלימות בחברה הערבית היא "הסכנה הגדולה ביותר למדינה היום" חדשות 13, אוגוסט 2021. אין קשר משפטי בין סער לתיק הרצח מעבר לקשרו האישי-פוליטי עם איסמעיל.

דוחות מבקר המדינה: בדוח מימון המפלגות לכנסת ה-24 קבע מבקר המדינה כי רשימת "תקווה חדשה בהנהגת גדעון סער" חרגה מתקרת ההוצאות; לפי ynet, תקווה חדשה הוציאה 13,296,652 שקל מעל המותר ונשללו ממנה 250 אלף שקל ממימון מפלגות ynet, ספטמבר 2022. מקור הדוח הרשמי מופיע בספריית מבקר המדינה, תחת ביקורת חשבונות הסיעות ורשימות המועמדים לכנסת ה-24 מבקר המדינה, 2022, וכן בקובץ הדוח המלא PDF מבקר המדינה, 2022. אין מהעשור האחרון דוח נציב תלונות הציבור אישי נגד סער; האזכורים המרכזיים הרלוונטיים הם בתחום מימון מפלגות וניגודי עניינים.

סתירה 1 – "לא אשב עם נתניהו" מול כניסה לממשלתו: לפני: בדצמבר 2020, עם הקמת תקווה חדשה, סער אמר ב־N12 כי "הליכוד הפך לכלי שרת עבור האינטרסים של העומד בראשו" וכי צו השעה הוא החלפת נתניהו; באותו חודש אמר ב־ישראל היום: "אם נתניהו יהיה ראש הממשלה הבא – אני אשב באופוזיציה", ובינואר 2021 חתם בשידור ב"אופירה וברקוביץ'": "לא אשב עם נתניהו" (N12, ישראל היום, mako). אחרי: ב־29–30 בספטמבר 2024 הצטרף לממשלת נתניהו כשר בלי תיק וחבר קבינט; בכנסת אמר: "אני מצטרף היום… כשאני מרגיש שיש לי אפשרות להשפיע" (N12, זמן ישראל).

סתירה 2 – "אני לא זיגזג" מול חזרה לליכוד: לפני: בינואר 2021 אמר ב־N12 על רוטציה/ישיבה עם נתניהו: "אני ידוע כאדם שעומד במילתו – לא יהיה שום שינוי בעמדה שלי"; ב־ynet הצהיר כי אינו יושב תחת נתניהו גם במחיר אופוזיציה, וב־2025 N12 ציטט אמירת עבר שלו: "אני לא יו-יו ואני לא זיגזג" (N12, ynet, N12 מגזין). אחרי: במרץ 2025 נחתם הסכם מיזוג הימין הממלכתי עם הליכוד, כולל שיריונים וזכויות מוסדיות; סער צוטט: "חוזר לבית שהיה במשך כל חיי הבוגרים" (0404, הסכם המיזוג – הליכוד).

סתירה 3 – חוק נגד מנדט לנאשם מול שירות תחת נאשם: לפני: בספטמבר–אוקטובר 2021, כשר המשפטים, סער קידם הצעת חוק שלפיה נשיא המדינה לא יטיל את הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים; הוא אמר: "הנחיתי… להכין הצעת חוק" (N12, כלכליסט, ynet). אחרי: בנובמבר 2024 מונה לשר החוץ בממשלת נתניהו, בעת שנתניהו נאשם בפלילים; הכנסת אישרה את המינוי לאחר פיטורי גלנט (N12).

סתירה 4 – "לא אחזור לליכוד" מול מיזוג: לפני: במרץ 2024, אחרי פרישתו מהמחנה הממלכתי, סער אמר ב"פגוש את העיתונות": "אני עקבי בדעותיי, לא אחזור לליכוד" (N12). אחרי: במרץ 2025 חתם על מיזוג סיעות עם הליכוד, כולל מנגנון שיריון ליו"ר הימין הממלכתי והחזרת אנשי הסיעה למוסדות הליכוד (הליכוד – PDF).

מערכות יחסים ויריבויות: עם גנץ: ביולי–אוגוסט 2022 סער התאחד עם גנץ ואיזנקוט במחנה הממלכתי, אך במרץ 2024 פירק את השותפות, דרש כניסה לקבינט המלחמה ואיים: "אם לא אכנס תוך ימים ספורים לקבינט המלחמה – אפרוש"; גנץ התנגד לצירופו: "אם זה לא מקולקל, למה לתקן" (כלכליסט, ice, ישראל היום). מול החרדים וחוק הגיוס: ביוני 2024 סער אמר כי "לא יהיה רוב בכנסת לחוק השתמטות", אך בספטמבר 2024 פורסמו דיווחים על אפשרות שצירופו יחזק את הקואליציה סביב חוק הגיוס; לשכתו הכחישה מו"מ על תוכן החוק (ערוץ 7, ynet, ynet). בתחום המשפטי: כשר משפטים ב־2021–2022 פעל בתוך מנגנון הוועדה לבחירת שופטים ובחר ארבעה שופטי עליון; בינואר 2025 הציג עם יריב לוין מתווה לשינוי שיטת בחירת השופטים (גלובס, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מקור ראשון).

יחסי שלטון–תקשורת וגאולה אבן־סער: מערכת היחסים בין סער, נתניהו והתאגיד נגעה גם לרעייתו, העיתונאית גאולה אבן־סער: ב־2016 דווח כי הצטרפה לתאגיד "כאן" על רקע ניסיונות נתניהו לבטל את הרפורמה בתאגיד, וב־2017 ישראל היום הזכיר טענות שנתניהו רצה "לחסל את התאגיד כדי לפגוע בגאולה" בשל סער; ב־2022 ערוץ 14 העלה טענות לניגוד עניינים בשל עבודתה בתאגיד בזמן שסער שר המשפטים (ynet, ישראל היום, ערוץ 14). בנובמבר 2024 דווח כי בני משפחת נתניהו התנגדו למינוי סער לשר החוץ, נתון המלמד על יחסי אמון מוגבלים גם לאחר החזרה לשיתוף פעולה (JDN).

7.1 – הכרזות עם הקמת "תקוה חדשה"

ב־8 בדצמבר 2020, בהצהרה שפורסמה ב־ynet, סער הודיע על פרישה מהליכוד, התפטרות מהכנסת והקמת מסגרת פוליטית חדשה תחת הסיסמה "תקווה חדשה"; הציטוט המרכזי היה: "החלטתי להקים ולהנהיג תנועה פוליטית חדשה שמטעמה אתמודד בבחירות הקרובות מול נתניהו על ראשות הממשלה כדי להחליפו". באותה הצהרה תקף את הליכוד כמי ש"הפכה לכלי שרת עבור האינטרסים האישיים של העומד בראשה", וקבע כי "צו השעה הוא החלפת שלטונו של נתניהו" – ynet, 8 בדצמבר 2020. (ynet.co.il)

7.2 – הבטחות לא לשבת עם נתניהו

ב־29 בינואר 2021, בתוכנית "אופירה וברקוביץ'" בקשת 12/mako, סער חתם בשידור חי על מסמך שבו התחייב שלא לשבת בממשלה עם בנימין נתניהו; לאחר החתימה אמר: "ביקשתי שמי שרוצה את ביבי שלא יצביע לי… אני באתי להחליף את נתניהו, לא באתי לעשות הצגה ואחרי זה לעשות סידור עבודה" – mako, 29 בינואר 2021. (mako.co.il)

7.3 – החזרת הקולות שלקח מנתניהו בחזרה לנתניהו

בבחירות לכנסת ה־24, מרץ 2021, תקווה חדשה בראשות סער זכתה ב־6 מנדטים ו־209,161 קולות; פרשנות ynet מ־25 במרץ 2021 הגדירה את התוצאה ככזו ש"מנעה כנראה ממשלה מנתניהו", כלומר קולות ימין שעברו מסביבת הליכוד לסער מנעו מנתניהו רוב. החזרה הפוליטית לנתניהו התרחשה בשלבים: הצטרפות לממשלת נתניהו בספטמבר 2024, מינוי לשר החוץ בנובמבר 2024, והסכם מיזוג עם הליכוד במרץ 2025 – ynet, 25 במרץ 2021. (ynet.co.il)

7.4 – "אני לא זיג זג"

ב־31 בדצמבר 2024, N12 פרסם סקירת ארכיון על אמירות סער לפני חזרתו לליכוד; לפי הכתבה, ב"פגוש את העיתונות" במרץ 2024 אמר סער: "אני לא יו-יו ואני לא זגזג. אגיד את זה יותר לאט כדי שזה יהיה ברור: אני לא חוזר לליכוד". באותה סקירה צוין כי שלושה חודשים אחרי שאמר ביוני 2024 שאין לו תוכנית להצטרף לממשלה, הודיע על כניסה לקואליציה – N12, 31 בדצמבר 2024. (mako.co.il)

7.5 – החוק נגד מנדט לנאשם בפלילים

ב־19 באוקטובר 2021, כשר המשפטים, סער פרסם תזכיר לתיקון חוק יסוד: הממשלה, שלפיו ח"כ שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה שעונשה מעל שלוש שנות מאסר ועם קלון לא יהיה כשיר לקבל מהנשיא את תפקיד הרכבת הממשלה. סער אמר אז: "חובתנו לקבוע הסדרים משטריים טובים יותר לעתיד"; הליכוד הגיב כי מדובר ב"חוק אנטי דמוקרטי" שנועד לפסול את נתניהו – כלכליסט, 19 באוקטובר 2021. (calcalist.co.il)

7.6 – רפורמות משפטיות

סער החזיק בקו עקבי של שינוי מבני במערכת המשפט, אך עמדותיו זזו בין תקופות: כשר משפטים קידם את חוק אי־הטלת מנדט על נאשם; בהמשך תמך בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ב־2025, בדיון בוועדת החוקה, דווח כי סער תקף את מערך הייעוץ המשפטי ואמר: "הייעוץ המשפטי לממשלה שולט כמו דיקטטור", במסגרת דיון על פיצול תפקיד היועמ"שית לשלושה תפקידים – וואלה, 2025. (news.walla.co.il)

7.7 – האיחוד עם גנץ

ב־10 ביולי 2022, במהדורה המרכזית של חדשות 12/N12, בני גנץ וגדעון סער הכריזו על איחוד כחול לבן ותקווה חדשה לקראת בחירות נובמבר 2022. סער אמר: "זה הדבר הנכון והאחראי לעשות" ו"בני גנץ הוא המועמד המתאים היום לעמוד בראש מחנה כזה"; לפי הסיכומים, תקווה חדשה קיבלה כשליש מהמקומות ברשימה, סער שובץ שני, והרשימה התחייבה שלא לשבת תחת נתניהו – N12, 10 ביולי 2022. (mako.co.il)

7.8 – פרוק המחנה הממלכתי

ב־14 במרץ 2024, ynet דיווח כי ועדת הכנסת אישרה רשמית את פיצול תקווה חדשה מהמחנה הממלכתי, והסיעה החדשה תיקרא "הימין הממלכתי". זאב אלקין מסר בשם הסיעה כי "ציבור גדול מאוד מאמין בדרך של ימין ממלכתי, לאומי־ליברלי"; ההסבר הפוליטי הרשמי עסק בדשדוש בניהול המלחמה ובצורך ב"חשיבה יצירתית" – ynet, 14 במרץ 2024. (ynet.co.il)

7.9 – אגו פוליטי

הטענה ל"אגו פוליטי" אינה עובדה משפטית אלא מסגור פרשני. ב־12 במרץ 2024, ישראל היום תיאר את פירוק המחנה הממלכתי כנע בין "שבר אידיאולוגי לניצול הזדמנות פוליטית", וציין כי לצד פערים מדיניים וביטחוניים, היו גם מחלוקות על שיבוצים ברשימה ועל זכות וטו אידיאולוגית שגנץ ביקש וסער דחה; הכתבה גם קבעה כי סער ניסה למצב עצמו ככתובת לימין ממלכתי לפני חזרת שחקנים כמו בנט או יוסי כהן – ישראל היום, 12 במרץ 2024. (israelhayom.co.il)

7.10 – פרישה מהממשלה

ב־25 במרץ 2024, N12 דיווח כי סער הודיע על פרישה מממשלת החירום לאחר שלא צורף לקבינט המלחמה המצומצם. בהצהרה אמר: "איני יכול לשאת באחריות כל עוד אין לי… אפשרות מעשית להשפיע על כיוון המדיניות", והוסיף: "לא באנו לממשלה כדי לחמם כיסאות"; יחד איתו פרשה גם השרה יפעת שאשא־ביטון – N12, 25 במרץ 2024. (mako.co.il)

7.11 – כניסה לממשלה

ב־29 בספטמבר 2024, הממשלה אישרה את צירוף סער כשר בלי תיק, ולפי החלטת הממשלה מספר 2208: "לצרף לממשלה את חבר הכנסת גדעון סער כשר בלי תיק". באותו יום N12 דיווח כי נתניהו וסער קיימו הצהרה משותפת, וסער אמר: "מהבוקר של שבת ב־7 באוקטובר – זה חסר כל משמעות בעיניי", בהתייחס לקרע הפוליטי והאישי עם נתניהו – מפתח התקציב/החלטת ממשלה, 29 בספטמבר 2024. (next.obudget.org)

7.12 – המינוי לשר החוץ

ב־7 בנובמבר 2024, N12 דיווח כי הכנסת אישרה את שינויי התפקידים בממשלה: ישראל כ"ץ מונה לשר הביטחון, גדעון סער מונה לשר החוץ וזאב אלקין מונה לשר נוסף במשרד האוצר. ההצבעה עברה ברוב של 58 תומכים וללא מתנגדים לאחר שחברי האופוזיציה עזבו את המליאה – N12, 7 בנובמבר 2024. (mako.co.il)

7.13 – הסכם המיזוג עם הליכוד

ב־13 במרץ 2025, N12 דיווח כי הליכוד וסיעת הימין הממלכתי של סער השלימו הסכם פוליטי שיכלול בהמשך מיזוג סיעות. לפי הדיווח, סער יקבל שריון אחד בליכוד, המיועד לזאב אלקין; ימנה 100 חברים למרכז הליכוד; והליכוד יספוג את חובות הימין הממלכתי המוערכים בכ־1.5 מיליון ש"ח – N12, 13 במרץ 2025. (mako.co.il)

7.14 – ויתור על זכות ההצבעה בעניינים משפטיים

באותו הסכם מיזוג ממרץ 2025 דווח כי "בוטל חופש ההצבעה של סער וחברי מפלגתו בענייני מערכת המשפט"; כלומר, לאחר תקופה שבה נהנו מחופש פעולה בסוגיות משפטיות, המיזוג לליכוד חייב אותם במשמעת סיעתית. מקור ראשון דיווח באוגוסט 2025 כי לאחר המיזוג סער "יחויב לציית למשמעת קואליציונית בענייני חקיקה" – מקור ראשון, 14 באוגוסט 2025. (makorrishon.co.il)

7.15 – הוועדה למינוי שופטים

ב־9 בינואר 2025 הציגו שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער הצעה משותפת לשינוי שיטת בחירת השופטים; לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, המתווה משנה את הרכב הוועדה כך שנציגי לשכת עורכי הדין יוחלפו בשני משפטנים – אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה – ומשנה את מנגנון ההכרעה במינויים. המכון קבע כי המתווה נותן "משקל מכריע לשיקולים פוליטיים" – המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2025. (idi.org.il)

7.16 – שיריונים

סוגיית השריונים חזרה בשלושה שלבים: באיחוד עם גנץ ביולי 2022 סער שובץ במקום השני ותקווה חדשה קיבלה מקומות 2, 5, 7 ועוד ברשימה; בהסכם המיזוג עם הליכוד במרץ 2025 דווח כי סער יקבל שריון אחד – עבור זאב אלקין; ובאוגוסט 2025 מקור ראשון דיווח כי אם נתניהו ישריין מועמדים, אחד מאנשי סער יקבל את המקום ה־15 ברשימת הליכוד – וואלה, 13 במרץ 2025. (news.walla.co.il)

7.17 – מתווה לוין־סער

ב־9 בינואר 2025 פורסם מתווה לוין־סער לשינוי הוועדה לבחירת שופטים ולחקיקת חוק יסוד: החקיקה; ynet דיווח כי ההצעה כוללת שינוי בהרכב הוועדה והגבלות על ביקורת שיפוטית של חוקים. ההודעה המשותפת של לוין וסער הציגה את המהלך כ"פשרה" שנועדה "למנוע משבר חוקתי" לאחר שנתיים של מחלוקת סביב מינוי שופטים – ynet, ינואר 2025. (ynet.co.il)

7.18 – חוק הגיוס / חוק ההתשמטות

במאי 2024, סער כתב לפי N12 כי "אין לנו שום כוונה לעזור לנתניהו בתרגילים פוליטיים… ולכן נצביע נגד חוק הגיוס בכנסת"; אך ב־31 בדצמבר 2024 דווח ב־N12 כי נתניהו וסער סיכמו על תמיכה בחוק הגיוס ובתקציב בתמורה לכניסת חברי תקווה חדשה לליכוד. סער הגיב לביקורת וכתב כי מייחסים לו תמיכה ב"חוק ההשתמטות" במסגרת קמפיין נגדו – N12, 31 בדצמבר 2024. (mako.co.il)

7.19 – יחסי שלטון־עיתון עם גאולה סער

ב־15 בנובמבר 2021 פורסם הסדר ניגוד העניינים של סער כשר המשפטים, ובו התייחסות ישירה לתאגיד השידור הציבורי שבו עבדה רעייתו, גאולה אבן־סער. לפי ההסדר, עליו "להימנע לטפל בעניינים הנוגעים במישרין לתאגיד השידור הציבורי", להימנע מקביעת גופי תקשורת שבהם יפורסמו תשדירים והודעות חסות של משרד המשפטים, ולהיוועץ לפני טיפול בעניינים רוחביים בעלי השפעה משמעותית על הכנסות התאגיד – ice, 15 בנובמבר 2021. (ice.co.il)