מהי פרשת "קטארגייט"?
גורמים בכירים בלשכת ראש הממשלה נתניהו ובמערכת הביטחון חברו על-פי החשד לממשלת קטאר ותמורת בצע כסף הפעילו מבצע השפעה גם בעת מלחמת "חרבות ברזל". מטרת הקמפיין היתה "להלבין" את תדמית קטאר, מדינה תומכת טרור, המעניקה מטריה מדינית וכלכלית לארגון חמאס ולערער את יחסי ישראל–מצרים באמצעות דיווחים מסולפים ושקריים.
מה רצתה קטאר להשיג?
לשקם את תדמיתה של קטאר בישראל ובארצות הברית בעקבות טבח השבעה באוקטובר. הקמפיין התמקד בהסרת אחריותה של קטאר לטבח והצגתה כנכס אסטרטגי.
איך ניסו "להלבין" את קטאר?
באמצעות העברת מסרים לתקשורת הישראלית דרך לשכת ראש הממשלה. קטאר ביקשה ליצור מצג ולפיו תמיכתה בחמאס, מימונו, אירוח מנהיגיו וביצור כוחו, נעשו בתיאום עם ישראל. במקביל, האסטרטגיה כללה הסטת אש לעבר שחקנים אזוריים אחרים, ובעיקר מצרים, כדי לשמר את קטאר כגורם הבלעדי וההכרחי בתהליכי התיווך של עסקת החטופים, ויצירת תלות ישראלית מוחלטת בערוץ הקטארי.
מה המסר שהעבירו אותם גורמים נגד מצרים?
המסרים בקמפיין כללו את האשמת מצרים בהברחות הנשק לרצועת עזה וטענות שווא על ריכוז כוחות מצריים בסיני.
מי גייס את אנשי לשכת נתניהו לטובת קטאר?
ג'יי פוטליק, לוביסט הפועל בארצות-הברית למען האינטרסים של קטאר, קיבל תשלום של לפחות מיליון דולר משגרירות קטאר בוושינגטון וגייס שורה של דמויות המקורבות לנתניהו, ובהם אלי פלדשטיין (דובר לעניינים ביטחוניים בלשכת רה"מ) וישראל איינהורן (מנהל קמפיין הליכוד לשעבר), שגייס את יונתן אוריך, יועץ מקורב מאוד לראש הממשלה. (וידאו)
ולמה עיתונאים הסכימו לפרסם מידע מוטה?
מפני שכיועצים של נתניהו, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין העבירו לכתבים מידע באופן שוטף, ואת המידע האוהד על קטאר הציגו להם, תוך הטעיתם, כמידע מודיעיני ממקורות מדיניים וביטחוניים בכירים, בעוד שבפועל שירתו אג'נדה זרה. על פי החשד, במסרים שנוסחו על ידי גורמים קטאריים, היה מעורב גם עזמי בשארה, פוליטיקאי ערבי-ישראלי ומייסד מפלגת "בל"ד", שכיהן כחבר הכנסת מטעמה ועזב את ישראל לאחר שנחשד בסיוע לארגון הטרור "חזבאללה" במהלך מלחמת לבנון השנייה, ושוהה כיום בקטאר. (ynet)
מי חשף את הפרשה?
הפרשה נחשפה לראשונה בנובמבר 2024 בכתבה של העיתונאי בר פלג בעיתון "הארץ" ("הארץ") והובילה לחקירה פלילית של שירות הביטחון הכללי ושל משטרת ישראל. החקירה מתמקדת בחשדות של מסירת ידיעות סודיות לקטאר, פגיעה בביטחון המדינה, מגע עם סוכן זר, לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון.
מי החשודים העיקריים בפרשה?
במסגרת החקירה נעצרו לראשונה בפרשה זו יונתן אוריך ואלי פלדשטיין ב־31 במרץ 2025 (השניים הואשמו גם בפרשה אחרת, ההדלפה לעיתון הגרמני "בילד"). באותו יום נחקר גם נתניהו בעדות פתוחה. ישראל איינהורן לא נחקר בשלב זה, מפני שהוא נמצא בחו"ל וסרב להגיע לארץ. על פי החשד, אוריך ופלדשטיין ניצלו את נגישותם למידע רגיש בלשכת ראש הממשלה לשם קידום אינטרסים זרים בתמורה לבצע כסף. מעבר לחשד לניגוד עניינים, העובדה שפעילות זו התבצעה מתוך לשכת ראש הממשלה בזמן מלחמה מול מדינה המשמשת כפטרונית וכמממנת המרכזית של ארגון הטרור חמאס, פגעה על-פי החשד במאמץ המלחמתי ובביטחון המדינה.
איך וכמה כסף שילמה קטאר לאוריך ולפלדשטיין?
על-פי החשד הקטארים שילמו כ-10 מיליון דולר ליועצים הישראלים. אוריך קיבל לכאורה כ-18 אלף דולר בחודש, מתוך התקשרות רחבה יותר שבה שולמו כ-45 אלף דולר בחודש לחברה שעבדה עבור הפרויקט הקטארי. חוקרי המשטרה חושדים, כי בסך הכול הגיעו לאוריך מאות אלפי דולרים לאורך התקופה הנחקרת.
פלדשטיין, על-פי פרסומים, קיבל לכאורה 7,500 דולר בתוספת מע"מ בחודש.
על-פי החשד, קטאר לא שילמה כסף לשניים במישרין, אלא באמצעות אנשי קש. לאלי פלדשטיין על פי החוקרים, מנגנון העברת הכסף פעל כך: ממשלת קטאר העבירה את הכסף ללוביסט אמריקאי ג'יי פוטליק, זה העביר את הכסף לחברה בבעלות איש העסקים גיל בירגר, ובירגר העביר את הכספים לאלי פלדשטיין.
פלדשטיין מכחיש שעבד עבור קטאר או שקיבל ממנה כסף, וטוען שעבד אך ורק עבור לשכת ראש הממשלה. לטענתו, אם הועברו אליו כספים, הם היו במסגרת העסקתו בלשכה ולא כתשלום מקטאר.
אוריך הכחיש בתחילה שקיבל כסף מקטאר. בהמשך שינה את גרסתו והודה שקיבל תשלום הקשור לפרויקט המונדיאל בקטאר, אך טען שלא היה לכך קשר למלחמה או לעבודתו בלשכת ראש הממשלה. (גלובס)
יצויין, כי טרם הוגש כתב אישום בפרשה.
יש עוד חשודים בפרשה?
אלה חמשת החשודים המרכזיים:
מתי התחילו הקטארים את הקמפיין?
מבצע ההשפעה פעל בשני מישורים ואל שני קהלי יעד. בישראל הוא החל באפריל 2024 כדי להדוף כאמור את האשמות נגד קטאר ואחריותה העקיפה לטבח השבעה באוקטובר. התשלום עבור ציר זה התנהל מקטאר דרך חברת "Insight Partners" הסרבית בבעלות ישראל איינהורן ודרך חברת "Third Circle" בבעלות הלוביסט היהודי-אמריקאי ג'יי פוטליק, דרכה עברו כספים לאלי פלדשטיין באמצעות חברה ישראלית בבעלות איש העסקים גיל בירגר. את התשלומים הללו העבירה שגרירות קטאר בוושינגטון.
הקטארים גם הפעילו קמפיין רשת בינלאומי. ("הארץ") שכונה לייטהאוס", שיועד לשיפור תדמית קטאר ברחבי העולם ובקרב קהילות יהודיות. את "לייטהאוס" יזמו על-פי החשד אוריך ואיינהורן בעודם עובדים בלשכת נתניהו ובוצע באמצעות חברת הסייבר "קויוס". הקמפיין החל לקראת המונדיאל ב-2022, אבל נמשך עד אוקטובר 2024, בזמן המלחמה בעזה, וגם ההפעלה של הקמפיין הזה נעשתה באמצעות שרשרת חברות, עד לחברת "פרספשן" שהתוותה את המסרים לפרויקט וגיבשה את האסטרטגיה. "פרספשן" גם היא בבעלות ישראל איינהורן, ועבד בה גם יונתן אוריך. הביצוע בפועל נעשה כאמור על ידי חברת הסייבר "קויוס" שהפעילה רשת אוואטרים ואתרי חדשות פיקטיביות, שקידמו את המסרים.
זה קצת מסובך? אפשר פירוט?
הכספים למבצע "לייטהאוס" הועברו מקטאר לחברה בריטית, שהיא חברת בת של חברת "נובארד" בבעלות דובר צה"ל לשעבר יואב (פולי) מרדכי ואיש מוסד לשעבר (ש'). "נובארד" ניהלה קשרים ענפים עם קטאר, כולל ייצוג חברות ביטחוניות כ"רפאל" ו"אלביט", ניהלה מגעים בנוגע לעסקאות בקטאר עם התעשייה האווירית, והעניקה מתן שירותי סייבר למונדיאל 2022 באמצעות חברת "לגאסי טכנולוגיות" הרשומה בגרמניה. ("הארץ")
קמפיין "לייטהאוס" בפועל נעשה בשיתוף פעולה בין "פרספשן", שגיבשה את האסטרטגיה, לבין חברת הסייבר הישראלית "קויוס" (Coyus) שבבעלות ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר אלי בן מאיר, אלה טקאץ'-דריזין, אורי שגב ואליוט ברוידי, אשר ניהלה את הצד הטכני של הקמפיין. שירותי קויוס נשכרו דרך חברת קש ("מאגנה קונסולטינג"), וכללו הפעלת רשת אווטארים, בוטים ואתרי חדשות פיקטיביים ממשרדים בהרצליה, אשר ניטרו את השיח ברשת, וניסו לתמרן אותו באמצעות הפצת עשרות כתבות פרו-קטאריות, גם במהלך המלחמה בעזה. הקמפיין נוהל על ידי בכיר לשעבר נוסף במוסד, אשר באופן חריג גויס למילואים במהלך המלחמה ושירת ביחידת המודיעין של מערך השבויים והנעדרים – מוקד המידע הרגיש ביותר – במקביל לעבודתו בקמפיין הקטארי. (ynet, "הארץ")
ומי זה הבכיר במוסד שמעורב בפרשה?
כדי לשכנע את הכתבים באמינות המסרים הפרו-קטאריים הם קושרו לשיחות רקע עם אישים שונים, בהם דוד סייג, איש עסקים ישראלי שעבד בעבר במוסד בתפקידים מרכזיים, לרבות ביחידה באגף "תבל" המחברת בין המוסד לשירותי הביון של שורת מדינות במזרח התיכון, כולל קטאר. סייג הוצג לעיתונאים כגורם מקצועי. (mako) "כנציג המוסד במו"מ על החטופים" וזאת מבלי לחשוף שגם הוא מתוגמל כספית מהפרויקט ומקבל תשלומים מפוטליק. סייג נחקר באזהרה ועורך דינו מסר שסייג לא עבר כל עבירה. בכל מקרה, זמן קצר לאחר כל פרסום בתקשורת הישראלית שתאם את דף המסרים, נציגי הקמפיין דגמו את הכתבות. הדיווחים מחדשות 12, כאן 11 וערוצים נוספים נערכו כקובצי וידאו, תורגמו לאנגלית עם כתוביות, ונשלחו ישירות למכשיר הטלפון של ג'יי פוטליק. פוטליק העביר את החומרים לממשלת קטאר כהוכחה לכך שמבצע ההשפעה "עובד" ושיש תוצאות ממשיות בישראל תמורת הכסף ששולם.
ואיך כל זה קשור להדלפת המסמכים המסווגים לעיתון הגרמני "בילד"?
בשתי הפרשות מעורבים דמויות מפתח מתוך לשכת ראש הממשלה. הפיצול בין החקירות עורר ביקורת ציבורית, על רקע החשד, כי מדובר במערך משולב, שאיפשר חדירה קטארית עמוקה למוקדי קבלת ההחלטות ולאגף המודיעין של צה"ל, באמצעות יועצי ראש הממשלה. המשטרה והשב"כ חקרו בסוף 2024 את יועצי נתניהו, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, (איינהורן עבר חיקור דין מאוחר יותר בסרביה), בחשד שהוציאו מסמכים מסווגים מצה"ל והעבירו אותם לעיתון הגרמני – ולא חשדו שבו-זמנית קטאר היא שמשלמת להם. כתב האישום שהגישו בפרשת ההדלפה ל"בילד" התגלה בתוך חודשים כחסר. לדעת רבים, גם עתה, בחקירת קטארגייט, נדמה שרשויות האכיפה הולכות על ביצים – כנראה כדי להימנע מהפניית כל חשד לכיוון ראש הממשלה. (תלם)
בחקירתו בשב"כ, מסר פלדשטיין, כי ימים ספורים לפני מעצרו בפרשת הבילד, התקיימה פגישה לילית חשאית בינו לבין ראש הסגל של נתניהו. לפי עדותו, הוא זומן בשעת לילה מאוחרת לחניון התת-קרקעי של הקריה, על ידי צחי ברוורמן. ברוורמן שאל אותו אם שמע על בדיקה שנפתחה במחלקת ביטחון המידע בצה"ל בחשד לדליפת מידע. הוא הראה לו דף עם רשימת חשודים – והעביר לו מסר לפיו הוא יכול להשתיק את הסיפור. פלדשטיין תיאר בפני החוקרים את האווירה בלשכה כ"מכונת רעל" בה אוספים מידע על אנשים. (mako)
במאי 2026 הודיעה פרקליטות המדינה כי צחי ברוורמן יועמד לדין בכפוף לשימוע, בעבירות של מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט עקב חלקו בפרשה. ברוורמן מכחיש את החשדות. נתניהו התבקש למתן עדות אחרי שהתפרסמה פרשת הפגישה הלילית החשאית, אך לפי גורמים במשטרה, התחמק ממנה.
נתניהו מעורב בפרשות הללו?
ייתכן שלא נדע לעולם את התשובה לכך, מפני שראש הממשלה לא נחקר כחשוד, למרות סימני שאלה המטילים צל כבד על פעילותו.
למשל, על פי גרסתו של אלי פלדשטיין, בנימין נתניהו ידע מראש על המסמך המסווג, ואף עמד מאחורי ההחלטה להדליפו ל"בילד", כצעד מחושב שנועד לעקוף את מגבלות הצנזורה בארץ. בחקירה הדגיש פלדשטיין, כי לא ניתן היה להוציא לפועל הדלפה רגישה כזו ללא מעורבות ישירה של ראש הממשלה. (mako)
הטענה הזו סותרת את הצהרת נתניהו כי נחשף למסמך רק דרך התקשורת. סתירה נוספת היא ראיות המצויות בידי המשטרה, המצביעות על כך שביום פרסום המסמך בגרמניה, קיים נתניהו שיחת ועידה עם אוריך ופלדשטיין ובה הודה לאחרון על פעילותו בנושא ההדלפה.
בתקשורת הועלה חשד, לפיו נתניהו לא נחקר בפרשה חרף הראיות למעורבותו, בטענה לרתיעה של גורמי החקירה. (תלם)
איך יכול להיות שנתניהו ידע?
מפני שראש שב"כ, רונן בר, שיתף אותו בהחלטה לעצור את דוברו לשעבר, אלי פלדשטיין, זמן קצר לאחר ביצוע המעצר. באותם ימים הוטל איפול מלא על הפרשה, והמידע נשמר במעגל מצומצם במיוחד. גם גורמים בכירים שנחשבים לשותפי סוד לא עודכנו בפרטים, ובוודאי שלא הציבור הרחב. פלדשטיין נעצר ב-27 באוקטובר 2024 ובאותו היום בר התקשר לראש הממשלה ועידכן אותו. (כיכר השבת)
מה שמעורר חשד שראש-הממשלה היה מעורב היא העובדה, שיונתן אוריך, אחד מהאנשים הקרובים ביותר לנתניהו, השמיד את תכולת הטלפון הנייד שלו בתוך יממה ממעצרו של פלדשטיין. אוריך טען שהוא מוחק את תכולת הטלפון שלו באופן קבוע, וכי כלל לא ידע על המעצר של פלדשטיין. עדותו של בר סותרת את הטענה הזאת, שכן בשלב הזה נתניהו ולשכתו כבר ידעו על כך.
כך בר סיפר: "לכשהבנתי שמדובר באזרח המקורב בצורה כזו או אחרת ללשכת ראש הממשלה ונדרש מעצרו לטובת החקירה, דרשתי שאני אעדכן באופן אישי את ראש הממשלה מיד עם מעצרו (מהלך שהיה חריג ולא נתפס טוב בידי גורמי החקירה והאכיפה, אולם היה חשוב לי במסגרת יחסי אמון ביני ובין ראש הממשלה). עקב כך אושר לי נוסח לקוני שבו אעדכן את ראש הממשלה על המעצר ועל סיבת המעצר באופן כללי. אינני זוכר אם אושר לי לציין כי מדובר בפרסום בבילד או רק בפרשיית דלף סוד באופן כללי".
האם נתניהו ניסה לעצור את חקירת "קטארגייט" ע"י פיטורו של ראש שב"כ?
ב-16 במרץ 2025 הודיע ראש הממשלה נתניהו לראש שב"כ, רונן בר, על פיטוריו. המהלך נתפס כניסיון לעצור את החקירה בעניין קטאר. (כלכליסט)
נתניהו הכחיש וטען שתכנן לפטר את בר לאחר קבלת תחקירי השירות לאירועי טבח שבעה באוקטובר.
ב-21 באפריל הגיש רונן בר תצהיר לבג"ץ בו התייחס גם לקשר בין החקירות הפליליות של גניבת המסמכים הסודיים מצה"ל וחקירת פרשה זו לבין ההודעה על פיטוריו. (ynet)
ב-28 באפריל 2025 הודיע רונן בר כי יסיים את תפקידו ב-15 ביוני, ובעקבות הודעתו של בר החליטה הממשלה על ביטול פיטוריו. ב-21 במאי 2025 קבע בג"ץ כי ראש הממשלה נתניהו פעל בניגוד עניינים בשל חקירות מקורביו במסגרת פרשת קטארגייט. עם זאת נקבע כי "בנסיבות העניין, מתייתר הצורך במתן סעד מעשי".
בהמשך קבע בג"ץ כי ראש שב"כ החדש, דוד זיני, לא יעסוק, במישרין או בעקיפין, בחקירת הפרשות 'קטארגייט' ו'בילד – אבל באופן מוזר חוקרי שב"כ פסקו מעיסוק בפרשות.
האם שב"כ פישל בפרשה?
מסתמן שכן. הנה דוגמא: יונתן אוריך משמש יועץ קרוב לראש הממשלה בנימין נתניהו והיה גם דוברו ודובר תנועת הליכוד. לאורך שנות עבודתו עם ראש הממשלה, עבד אוריך ללא סיווג ביטחוני. (סרוגים)
בתחילת מלחמת חרבות ברזל, כשנתניהו רצה למנות את אוריך לדוברו המדיני במקום טופז לוק, החל אוריך בתהליך לקבלת סיווג ביטחוני. שב"כ קבע לו ריאיון ובדיקת פוליגרף, אך אוריך ביטל את הבדיקה באמצע התהליך, לאחר שמילא שאלון שכלל שאלות על קשרים אפשריים עם מדינות זרות. משום מה בשירות לא נדלקו נורות אזהרה. לשכת ראש הממשלה הכחישה את הדיווח וכינתה אותו "פייק ניוז מוחלט", ואף איימה בתביעת דיבה. אך לא הוגשה תביעה כזו בסופו של דבר.
אוריך קיבל אישור כניסה קבוע לבסיס הקריה ללא צורך במלווה, למרות היותו יועץ חיצוני ללא סיווג ביטחוני, ונכנס לבסיס הקריה לא פחות מ-150 פעמים במהלך מלחמת חרבות ברזל, לעתים כשהוא לבוש מדים, על אף שלא גויס למילואים. (ynet)
ומה לגבי טענות על קשרים של נתניהו עם קטאר?
בשנת 2021 הודלפו במסגרת פרויקט רייבןProject Raven)) מסמכים שטענו שקטאר מימנה פוליטיקאים ברחבי העולם. בין המסמכים, שאמיתיותם לא הוכחה, נמנו מספר תכתובות המעידות לכאורה, על קשר בין גורמים קטארים לבין בנימין נתניהו. שלושה מכתבים משנת 2012 עוסקים במענק של 15 מיליון דולר לנתניהו למערכת הבחירות, ושני מכתבים מ-2018 עוסקים במענק של 50 מיליון דולר לנתניהו למימון מערכת בחירות נוספת. ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש יחידת "צלצל" במוסד, אמר במספר ראיונות, כי יש הכרח לבדוק את אמיתות המסמכים. על פי לוי, כבר בשנת 2012 החל ראש הממשלה נתניהו לתת אישורים חריגים למכירה של כלי נשק ואמצעים מתקדמים לצבא קטאר, ועמלות התיווך על עסקאות אלה הועברו לבני משפחתו. יצויין כי נתניהו מכחיש את האשמות של ד"ר לוי ואף תבע אותו בגינן לשון הרע. (ynet)
מתי יוגש כתב אישום בפרשת "קטארגייט"?
לא ידוע. המשטרה מבחינתה הודיעה שהתיק הועבר לפרקליטות, אבל ברור ששלושה אנשי מפתח בפרשה לא נחקרו בכלל או לא נחקרו כראוי. ראש הממשלה נתניהו לא נחקר באזהרה לגבי ממצאים המחשידים אותו, ושני עדי מפתח החשודים בפרשה, לא מסרו גרסה מלאה, מה שמקשה על גיבוש כתב האישום. איינהורן סירב להגיע לחקירה בישראל, ונערך לו חיקור דין בבלגרד בין ה-22 ל-24 ביולי 2025 באופן שהיקשה על חקירת האמת על ידי רשויות האכיפה הסרביות ובנוכחות חוקרים ופרקליטים מישראל. לאחר החקירה פורסם כי איינהורן חשוד בקבלת שוחד ובמתן שוחד. על פרטי חקירתו, הנוגעים לחשדות לשוחד ולסיוע שהעניק לישראל בעסקאות נשק ותיווך מול שלטונות סרביה, הוטל צו איסור פרסום על ידי התובע הסרבי, מטעמי ביטחון לאומי. ("הארץ")
חקירתו של ג'יי פוטליק עוכבה מספר פעמים וסוכלה לבסוף על ידי משרד המשפטים האמריקאי במה שנמסר כ"הוראה מגבוה". (mako) אי חקירתו של חשוד ועד מרכזי מקשה מאוד על התמונה הראייתית בתיק.
התיעוד המלא: קטארגייט
1. פתח דבר
פרשות קטארגייט ו"הבילד" מציבות במרכזן את סביבת הייעוץ והתקשורת של ראש הממשלה בזמן מלחמת חרבות ברזל. הראשונה עוסקת בחשד כי גורמים המקורבים ללשכת ראש הממשלה – בהם אלי פלדשטיין, יונתן אוריך וישראל איינהורן – פעלו לקידום מסרים הקשורים לקטאר, מדינה ששימשה מתווכת במגעים לשחרור חטופים, בלי שקיפות מלאה לגבי מקור המסרים והכסף. החקירה נוהלה בידי שב"כ, משטרת ישראל ולהב 433, וכללה חשדות שנעו בין מגע עם סוכן זר, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים לבין שאלות של ניגוד עניינים וטוהר מידות. נכון לתיק הגלוי, נתניהו מסר עדות פתוחה ולא הוגדר כחשוד בפרשה.
פרשת "הבילד" עוסקת במסלול אחר אך חופף בחלק מן הדמויות: העברת מסמך מודיעיני מסווג לעיתון הגרמני Bild בספטמבר 2024, לאחר שהצנזורה הצבאית פסלה את פרסומו בישראל. כתב האישום נגד פלדשטיין וארי רוזנפלד, ובהמשך כתב אישום מתוקן שצירף את אוריך, מייחס לפרסום פגיעה אפשרית בביטחון המדינה וניסיון להשפיע על דעת הקהל סביב עסקת החטופים. מנגד, המעורבים וחלק מסביבת ראש הממשלה דחו את הטענות או הציגו גרסאות חלופיות למניעי הפרסום ולמשמעותו.
שתי הפרשות אינן מוכיחות בשלב זה כי התקבלה החלטה מדינית בהשפעה זרה, ואינן קובעות אחריות פלילית סופית לכל המעורבים. השאלה שעל הפרק מצומצמת יותר: האם יועצים פוליטיים ותקשורתיים, שפעלו בסמוך למוקד קבלת ההחלטות בזמן מלחמה, יכלו לשמש צינור למסרים, כספים או מידע ביטחוני באופן שאינו גלוי לציבור ולגורמי הפיקוח. מכאן נובעת משמעותן הציבורית: הקשר בין תקשורת, ביטחון לאומי, שלטון החוק ואמון הציבור במוסדות האחראים לניהול מלחמה ומשא ומתן על חטופים.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
להלן מיפוי ה"מי" בפרשות קטארגייט ו"הבילד"; סטטוס החשדות נכון למקורות שנסקרו ביוני 2026, וחלק מהפרטים עדיין כפופים להליכי חקירה/משפט ולכן מסומנים לפי ודאות.
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית | מקור |
|---|---|---|---|---|
| בנימין נתניהו | ראש הממשלה ומקבל ההחלטות המדיני-ביטחוני | לשמר שליטה במסרי הלשכה ובקו המדיני במו"מ החטופים; טען כי הפרשות מנופחות/פוליטיות. שנוי-במחלוקת | ב־31 במרץ 2025 מסר עדות פתוחה בקטארגייט; לפי סיכום מקור ראשון, אינו חשוד בפרשות וטען שלא ידע על עבודת אנשי סביבתו עבור קטאר או על העברת המסמך ל"בילד". | מקור ראשון, "פלדשטיין, איינהורן, אוריך", 4 בנובמבר 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| אלי פלדשטיין | דובר/יועץ תקשורת ביטחוני בסביבת רה"מ | חשוד בקטארגייט; נאשם בפרשת המסמכים. מאומת | ב־21 בנובמבר 2024 הוגש נגדו כתב אישום בפרשת "הבילד"; לפי כתב האישום, פרסום הידיעה הסודית גרם נזק ביטחוני חמור. | ישראל היום, 21 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026); כתב האישום ב־ynet PDF (נצפה: יוני 2026) |
| יונתן אוריך | יועץ תקשורת קרוב לנתניהו | חשוד בציר קטארגייט ובמעורבות בציר הפצת המסמך לחו"ל. שנוי-במחלוקת | לפי פרסומים, נחקר בחשד למגע עם סוכן חוץ, הלבנת הון ומרמה והפרת אמונים; לפי AP, ביולי 2025 נשקלה העמדתו לדין בפרשת ההדלפה בכפוף לשימוע. | N12, "אלה החשדות בקטארגייט", 2025 (נצפה: יוני 2026); AP, 13 ביולי 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| ישראל "שרוליק" איינהורן | אסטרטג פוליטי; פרספשן | אינטרס עסקי/פוליטי בקמפיין תדמיתי לקטאר; שוהה בחו"ל לפי פרסומים. מקור-יחיד | נקשר לקמפיין פרו־קטארי ולמסלול ההעברה לכתב "בילד"; לפי ynet, ישראל צפויה/ביקשה לפעול להסגרתו מסרביה. | ynet, "ישראל תבקש מסרביה להסגיר את איינהורן", 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| ארי רוזנפלד | נגד מילואים באמ"ן | נאשם במסירת מסמך מסווג לפלדשטיין. מאומת | לפי כלכליסט, ביוני 2024 העביר לפלדשטיין את "מסמך חמאס" באמצעות רשת חברתית. | כלכליסט, 21 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026) |
| ג'יי פוטליק / The Third Circle | לוביסט אמריקאי; חברה הרשומה בזיקה לקטאר | קידום אינטרסים ותדמית של קטאר. מאומת חלקית | לפי בית משפט ופרסומים, החברה יצרה קשר ישיר/עקיף עם אוריך; לפי FARA, חומרי הסברה על קטאר הוגשו לרשם האמריקאי. | Jerusalem Post, 2025 (נצפה: יוני 2026); FARA, 12 בספטמבר 2024 (נצפה: יוני 2026) |
| גיל בירגר | איש עסקים ישראלי | לפי החשד, חוליית העברת כספים לפלדשטיין. שנוי-במחלוקת | לפי ישראל היום, הותר לפרסום כי נחשד בהעברת כסף מהחברה האמריקאית לפלדשטיין. | ישראל היום, "גיל בירגר הוא איש העסקים", 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| שב"כ, משטרת ישראל, להב 433 והרשות לאיסור הלבנת הון | גופי חקירה וביטחון | בדיקת חשד להשפעה זרה, מגע עם סוכן חוץ, הלבנת הון ופגיעה בביטחון. מאומת | בפברואר–מרץ 2025 החקירה הועברה/הורחבה; ynet דיווח כי היועמ"שית אישרה חקירה פלילית בשב"כ ובמשטרה. | ynet, "חקירה פלילית בפרשת קטאר־גייט" (נצפה: יוני 2026) |
| עיתון Bild הגרמני והתקשורת הזרה | פלטפורמת פרסום חוץ־ישראלית | פרסום מסמך שנפסל בישראל על ידי הצנזורה, לפי כתב האישום. מאומת | ב־6 בספטמבר 2024 פורסם ב־Bild מסמך שיוחס לחמאס; Axios דיווח כי צה"ל ביקש מהשב"כ לפתוח בחקירה לאחר הדלפת דוח מודיעין סודי לעיתון. | Axios, 3 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026); The Atlantic, 25 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026) |
| צחי ברוורמן | ראש הסגל/בכיר בלשכת רה"מ | חשוד בפרשת "הפגישה הלילית" הקשורה ל"בילד". שנוי-במחלוקת | לפי ynet וחדשות 13, נחקר בחשד ששוחח עם פלדשטיין על החקירה הסמויה; ברוורמן מכחיש, והפרטים חלקם תחת צווי איסור פרסום. | ynet, "ברוורמן נחקר שנית", 2026 (נצפה: יוני 2026); חדשות 13 (נצפה: יוני 2026) |
| רונן בר / שב"כ ודוד זיני | ראש שב"כ היוצא ומועמד/מינוי לראש שב"כ | ציר מוסדי: מי חוקר את לשכת רה"מ ומי יפקח על חקירות רגישות. מאומת | בג"ץ קבע ב־21 במאי 2025 שהליך פיטורי בר היה נגוע בניגוד עניינים; חוות דעת מ־26 במאי 2025 קשרה זאת גם לשאלת מינוי זיני. | פסק דין בג"ץ, 21 במאי 2025 (נצפה: יוני 2026); חוות דעת ייעוץ משפטי, 26 במאי 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| קטאר | מדינה מתווכת, מממנת והשחקן הזר המרכזי | אינטרס: לבסס תדמית מתווכת לגיטימית בעסקת החטופים; במקביל נבחן חשד להשפעה על מסרים בישראל. שנוי-במחלוקת | משרד החוץ הקטארי מציג את דוחה כמתווכת בשחרור חטופים ב־26 בנובמבר 2023; במקביל, החשד בישראל הוא למסרי יח"צ סמויים דרך סביבת רה"מ. | משרד החוץ של קטאר – Mediation (נצפה: יוני 2026); ynetnews, 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| משפחות חטופים והציבור הישראלי | קבוצת אינטרס אזרחית | אינטרס ישיר בעסקה, בשקיפות ובהבחנה בין מידע ביטחוני לבין קמפיין השפעה. מאומת | פרשת "הבילד" נבחנת בהקשר של השפעה על דעת הקהל סביב עסקת חטופים; JPost ציטט את מטרת ההפצה כ"influencing public opinion" ביחס למו"מ. | Jerusalem Post, 17 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026) |
| יגאל כרמון / ממר"י | חוקר ומבקר ותיק של קטאר | אינטרס ציבורי: חקירת קשרי כסף קטאריים; טענותיו נגד נתניהו שנויות במחלוקת משפטית. שנוי-במחלוקת | ביולי 2025 דווח כי כרמון הבהיר שלא קבע שנתניהו קיבל כספים מקטאר אלא שיש "עדויות לכך ונדרשת חקירה פלילית". | העין השביעית, 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| ציר הכסף הקטארי לעזה | רקע מדיניותי קודם | רלוונטי להבנת יחסי ישראל–קטאר–חמאס לפני המלחמה. מאומת | ב־9 בנובמבר 2018 דווח כי ישראל אפשרה העברת 15 מיליון דולר מקטאר לעזה במזוודות; ynet פרסם בהמשך בדיקת עובדות על מדיניות הכסף הקטארי. | JTA, 9 בנובמבר 2018 (נצפה: יוני 2026); ynet, בדיקת עובדות (נצפה: יוני 2026) |
מפת קשרים תמציתית: מוקד החקירה הוא משולש פלדשטיין–אוריך–איינהורן מול מסלולי כסף/מסרים הקשורים לפי החשד לפוטליק, The Third Circle ובירגר; בפרשת "הבילד" הציר הוא רוזנפלד → פלדשטיין → אוריך/איינהורן → פרסום בחו"ל; סביבם מצויים נתניהו כלשכת יעד/סביבה פוליטית, שב"כ–משטרה כגופי חקירה, וקטאר כשחקן זר שמעמדו כפול: מתווכת רשמית בעסקת חטופים ומוקד חשד לקמפיין השפעה סמוי. מאומת/שנוי-במחלוקת לפי רכיב ynet, "ההתפתחויות בפרשת קטאר־גייט" (נצפה: יוני 2026).
3. ציר זמן מתועד
| תאריך | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| 9 בנובמבר 2018 | מאומת ישראל אפשרה העברת 15 מיליון דולר מקטאר לעזה במזומן; זהו רקע מדיניותי מרכזי להבנת מעמד קטאר מול ישראל וחמאס. | ממשלת ישראל, קטאר, חמאס | JTA, 9 בנובמבר 2018 (נצפה: יוני 2026) |
| 2022–10.2024 | מקור-יחיד לפי דיווחי חקירה, פרויקט "לייטהאוס" נועד לשיפור תדמית קטאר; חברת פרספשן של ישראל איינהורן קיבלה תשלומים, ויונתן אוריך קיבל לכאורה חלק מהם. | ישראל איינהורן, יונתן אוריך, קטאר | זמן ישראל, 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| 7 באוקטובר 2023 | מאומת טבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל הפכו את סוגיית החטופים, קטאר כמתווכת, והמסרים לציבור בזמן מלחמה לזירת רגישות ביטחונית וציבורית. | חמאס, ממשלת ישראל, קטאר, משפחות חטופים | ABC News, 1 בדצמבר 2024 (נצפה: יוני 2026) |
| 06.2024 | מקור-יחיד לפי כתב האישום בפרשת המסמכים, נגד מילואים העביר לאלי פלדשטיין מסמך מסווג מאמ"ן; פלדשטיין שמר את החומר עד ספטמבר. | אלי פלדשטיין, ארי רוזנפלד, אמ"ן | N12, 21 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026) |
| 1 בספטמבר 2024 | מאומת צה"ל החזיר את גופות ששת החטופים שנרצחו ברפיח; האירוע הגביר מחאה ציבורית סביב עסקת חטופים, ברקע פרסום "מסמך סינוואר". | צה"ל, משפחות חטופים, ממשלת ישראל | FDD, 6 בספטמבר 2024 (נצפה: יוני 2026) |
| 3–7 בספטמבר 2024 | מאומת הצנזורה פסלה פרסום בישראל; ב-6 בספטמבר 2024 פורסם ב-Bild דיווח על מסמך חמאס; ב-07.09 נטען כי פלדשטיין ואוריך ניסחו טיוטת הצהרה לנתניהו בעקבות הפרסום. | Bild, אלי פלדשטיין, יונתן אוריך, בנימין נתניהו | פסק דין/בג"ץ, 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| 6 בספטמבר 2024 | מקור-יחיד Jerusalem Post סיקר את פרסום Bild: המסמך הוצג כמסמך שאושר בידי יחיא סינוואר ועוסק בטקטיקות חמאס במו"מ חטופים. | Bild, Jerusalem Post, חמאס | Jerusalem Post, 6 בספטמבר 2024 (נצפה: יוני 2026) |
| 1–21 בנובמבר 2024 | מאומת נחשפה חקירת ההדלפות; ב-21 בנובמבר 2024 הוגש כתב אישום נגד פלדשטיין ורוזנפלד, כולל עבירות ביטחוניות ושיבוש. | פלדשטיין, רוזנפלד, שב"כ, משטרה, פרקליטות | Axios, 3 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026) |
| 13 בינואר 2025 | מאומת הותר לפרסום כי רוזנפלד העביר לפלדשטיין גם מסמך שלישי; סנגור פלדשטיין טען שנתניהו היה מודע להדלפה לבילד – טענה שנויה במחלוקת. | פלדשטיין, רוזנפלד, נתניהו | Ynet, 13 בינואר 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| 21 בינואר 2025 | מאומת הוגשה שאילתה בכנסת על טענות שיועצי נתניהו בנו קמפיין לשיפור תדמית קטאר. | יונתן אוריך, ישראל איינהורן, הכנסת | הכנסת, שאילתה 2661 (נצפה: יוני 2026) |
| 10 בפברואר 2025 | מקור-יחיד חדשות 12 פרסמו כי פלדשטיין פעל לשיפור תדמית קטאר בנושא החטופים, בזמן שהיה דובר צבאי בסביבת רה"מ; עורכי דינו הכחישו. | פלדשטיין, קטאר, לשכת רה"מ | N12, 10 בפברואר 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| 03.2025 | מאומת היועמ"שית, שב"כ והמשטרה החליטו לפתוח בחקירה על קשרים בין גורמים במשרד רה"מ לגורמים הקשורים לקטאר. | גלי בהרב-מיארה, שב"כ, משטרה, משרד רה"מ | ישראל היום, 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| 31.03–4 באפריל 2025 | מאומת אוריך ופלדשטיין נעצרו; נתניהו מסר עדות וכינה את החקירה "ציד פוליטי"; בהמשך נחשפו עימותים בין אוריך לפלדשטיין. | נתניהו, אוריך, פלדשטיין, להב 433 | N12, 31 במרץ 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| 1–2 באפריל 2025 | מאומת בית המשפט האריך מעצרים וקבע חשד סביר לשיבוש; הותר לפרסום שאיש העסקים גיל בירגר נחקר כצינור תשלום לכאורה מפוטליק לפלדשטיין. | אוריך, פלדשטיין, גיל בירגר, ג'יי פוטליק | N12, 1 באפריל 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| 8–26 במאי 2025 | שנוי-במחלוקת נתניהו תבע את יגאל כרמון וממר"י על טענות למסמכים קטאריים בדבר כספים לנתניהו; נתניהו טען ל"שקרים מוחלטים". במקביל חוות דעת משפטית קשרה את חקירות קטארגייט/בילד לניגוד עניינים סביב מינוי ראש שב"כ. | נתניהו, יגאל כרמון, ממר"י, רונן בר, דוד זיני | News1, 8 במאי 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| 13 בפברואר 2026 | מקור-יחיד דווח כי מתגבשת טיוטת כתב אישום בכפוף לשימוע נגד אוריך, פלדשטיין ואיינהורן בפרשת קטארגייט; נבחנה גם שאלת סעיפים ביטחוניים. | אוריך, פלדשטיין, איינהורן, פרקליטות | N12, 13 בפברואר 2026 (נצפה: יוני 2026) |
| 2026 | שנוי-במחלוקת צחי ברוורמן נחקר בפרשת "הפגישה הלילית" בקריה, סביב טענת פלדשטיין כי נמסר לו מידע על חקירת הבילד; ברוורמן מכחיש. | צחי ברוורמן, אלי פלדשטיין, להב 433 | Ynet, 2026 (נצפה: יוני 2026) |
| 11 ביוני 2026 | מאומת הפרקליטות הגישה כתב אישום מתוקן בפרשת הבילד וצירפה את יונתן אוריך לנאשמים לצד פלדשטיין ורוזנפלד; נתניהו נכלל ברשימת העדים. | אוריך, פלדשטיין, רוזנפלד, נתניהו | ישראל היום, 11 ביוני 2026 (נצפה: יוני 2026) |
| 23 ביוני 2026 | מקור-יחיד דווח כי המשטרה השלימה את חקירת קטארגייט, אך הפרקליטות ממתינה לחוות דעת משפטית מהמוסד לפני החלטה על כתבי אישום. | פרקליטות, מוסד, אוריך, פלדשטיין, איינהורן | זמן ישראל, 23 ביוני 2026 (נצפה: יוני 2026) |
4. מעקב כסף, החלטות ואחריות
גבול הממצא הכספי: בפרשת קטארגייט אותרו פרסומים, מסמכי FARA אמריקאיים, החלטות/חוות-דעת משפטיות ופרוטוקולים/החלטות שיפוטיות חלקיות; לא אותר בשלב זה כתב אישום סופי גלוי הכולל טבלת סכומים מלאה לכל החשודים. לכן כל סכום להלן מובא רק כאשר נמצא לו מקור גלוי, וכל סכום שמקורו בדיווח תקשורתי יחיד מסומן בהתאם; חוות-הדעת המשפטית מ-26 במאי 2025 קובעת כי אחת החקירות "נוגעת לכספים אשר אוריך ואיינהורן קיבלו לכאורה מקטאר" וכי המסרים "נחזו למסרים מטעם לשכת ראש הממשלה" – חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, 26 במאי 2025, המכון הישראלי לדמוקרטיה – PDF (נצפה: יוני 2026). (idi.org.il)
4.1 צירי כסף נטענים בפרשת קטארגייט
| ציר/נתיב כסף | סכומים שפורסמו | מי החליט/מי שילם/מי קיבל | אחריות ציבורית/חקירתית | ודאות | מקור גלוי |
|---|---|---|---|---|---|
| קטאר → Embassy of the State of Qatar בארה"ב → ThirdCircle Inc. | 40,000 דולר לחודש ב-2024, לפי נספח חוזה FARA מ-14 במאי 2024; החוזה הוארך עד 31 בדצמבר 2024 | המשלם: שגרירות קטאר בארה"ב; המקבל: ThirdCircle Inc.; בעלי תפקידים רשומים כוללים את Jay Footlik | זהו הציר הרשמי היחיד בטבלה שנתמך במסמך רגולטורי אמריקאי פומבי, לא בהדלפה תקשורתית | מאומת | FARA Exhibit AB, ThirdCircle–Embassy of Qatar, 14 במאי 2024 (נצפה: יוני 2026); FARA Browse Filings, Registration #6540 (נצפה: יוני 2026). (efile.fara.gov) |
| קטאר → ThirdCircle Inc. → המשך התקשרות ב-2025 | 40,000 דולר לחודש גם ב-2025, לפי נספח FARA מ-14 בינואר 2025 | המשלם: שגרירות קטאר בארה"ב; המקבל: ThirdCircle Inc.; החתימה מוגשת לרישום פדרלי אמריקאי | המשך החוזה לאחר תחילת פרסומי קטארגייט מחייב בדיקה אם התקשרויות משנה הופרדו מהפעילות שנחקרה בישראל | מאומת | FARA Exhibit AB, ThirdCircle–Embassy of Qatar, 14 בינואר 2025 (נצפה: יוני 2026); שקוף, "וושינגטון: חודש חוזה הלוביסט של קטאר מפרשת קטארגייט", 2026 (נצפה: יוני 2026). (efile.fara.gov) |
| Jay Footlik כטופס קצר תחת ThirdCircle | אין סכום אישי בטופס; הטופס מציין שירותים עבור שגרירות קטאר | Footlik רשום ב-FARA כמי שייתן שירותים באמצעות ThirdCircle ל-Embassy of the State of Qatar | רלוונטי לזיהוי Footlik כגורם רשום בארה"ב, אך אינו מוכיח כשלעצמו תשלום לישראלים | מאומת | FARA Short Form – Jay Footlik, 14 במאי 2024 (נצפה: יוני 2026); ABC News, "What we know about Qatargate scandal…", 3 באפריל 2025 (נצפה: יוני 2026). (efile.fara.gov) |
| Footlik → גיל בירגר → אלי פלדשטיין | לא נמצא סכום מוסכם גלוי במקור רשמי; בפרסומים נכתב כי מדובר בתשלום/שכר עקיף, אך ללא טבלת תשלומים רשמית | לפי החשד: Footlik ביקש מגיל בירגר להעביר כסף לפלדשטיין; בירגר נחקר באזהרה; פלדשטיין טען לפי פרסומים שלא ידע שמקור הכסף קטארי | אחריות חקירתית: להב 433/שב"כ; אחריות מוסדית: לשכת רה"מ אם התשלום שימש למעשה תחליף שכר לדובר שעבד בסביבת רה"מ | שנוי-במחלוקת | ערוץ 7, "איש העסקים שנחקר באזהרה: גיל בירגר", 2 באפריל 2025 (נצפה: יוני 2026); The Jerusalem Post, "Qatargate suspects offer different case…", 2025 (נצפה: יוני 2026); N12, "הלוביסט הקטארי סותר את פלדשטיין", 19 במרץ 2025 (נצפה: יוני 2026). (inn.co.il) |
| ThirdCircle/Footlik → קשר ישיר או עקיף ליונתן אוריך | לא פורסם סכום גלוי רשמי בציר זה | לפי פרסום המבוסס על דיון בבית משפט, השופט מנחם מזרחי קבע שקיים "חשד סביר" לקשר ישיר/עקיף בין Third Circle לבין אוריך | אוריך הכחיש; החשד נוגע למסרים על תפקידה של קטאר במו"מ החטופים ועל תדמית מצרים/קטאר | שנוי-במחלוקת | The Jerusalem Post, "Qatargate suspects offer different case…", 2025 (נצפה: יוני 2026); Israel Hayom, "All you need to know about Qatargate", 1 באפריל 2025 (נצפה: יוני 2026). (jpost.com) |
| קטאר → פרויקט "לייטהאוס"/חברה בריטית → חברה ישראלית → Perception של ישראל איינהורן → אוריך | לפי כאן 11, כפי שדווח ב-ynet ובישראל היום: כ-10 מיליון דולר בסך הכול לגורמים ישראלים; 45,000 דולר בחודש ל-Perception; 18,000 דולר בחודש לאוריך למשך יותר משנתיים | המשלם הסופי לפי הדיווח: קטאר; מקבלים: בכירים לשעבר במערכת הביטחון, אנשי מוסד לשעבר, Perception, אוריך | מאחר שהדיווח מיוחס לחדשות כאן ולגורמי אכיפה, אך לא פורסם מסמך בנקאי גלוי, הסכומים מסומנים כמקור יחיד | מקור-יחיד | ynet, "אלו הסכומים ששילמה קטאר לבכירים ישראלים", 2025 (נצפה: יוני 2026); ישראל היום, "המחירון הקטארי נחשף", 17 באוגוסט 2025 (נצפה: יוני 2026); ynetnews, "Qatargate: Qatar paid $10 million…", 2025 (נצפה: יוני 2026). (ynet.co.il) |
| אוריך – הכנסה מקבילה מן הליכוד | לפי זמן ישראל: כ-11,000 דולר בחודש ממפלגת הליכוד בתקופה שבה נטען שקיבל תשלומים הקשורים לפרויקט קטארי | מקור הכסף: הליכוד; המקבל: יונתן אוריך | רלוונטי לבדיקת ניגוד עניינים ותיאום תפקידים, אך לא מוכיח כשלעצמו עבירה | מקור-יחיד | זמן ישראל, "ערוץ הכסף – המשמעות של סוכנים קטארים בלשכת ראש הממשלה", יוני 2026 (נצפה: יוני 2026). (zman.co.il) |
| צו מעצר מותנה לפוטליק | אין סכום חדש; הצו קשור לחקירה ולא לתשלום נוסף | משטרת ישראל הוציאה צו שיחול אם Footlik יגיע לישראל, לאחר שלפי וואלה ארה"ב לא אפשרה חיקור דין בשטחה | הצו מראה שהחקירה ניסתה להגיע למקור הכסף האמריקאי-קטארי, אך אינו קובע אשמה | מקור-יחיד | וואלה, "המשטרה הוציאה צו מעצר נגד הלוביסט של קטאר", 27 באוגוסט 2025 (נצפה: יוני 2026). (news.walla.co.il) |
| עדות יאיר לפיד במשטרה על נוהל לשכת רה"מ | לפיד דיבר על "hundreds of thousands of dollars" שקיבלו יועצי נתניהו, אך לא צורפה טבלת סכומים גלויה | לפיד העיד כראש ממשלה לשעבר על אופן פעולה תקין של לשכת רה"מ | זהו מקור פוליטי ועדות רקע, לא מסמך חשבונאי | מקור-יחיד לטענה הכמותית | Times of Israel, "Lapid testifies to police in Qatargate…", 2025 (נצפה: יוני 2026). (timesofisrael.com) |
ציטוט מתועד – יאיר לפיד, Times of Israel, 2025: בהודעה שפורסמה לאחר עדותו נאמר כי לפיד הסביר מדוע "improper, dangerous to state security, and contrary to all procedure or law" שיועצי נתניהו קיבלו "hundreds of thousands of dollars" במקביל לעבודתם בלשכה; זהו ציטוט פוליטי/עדות רקע ולא ממצא כספי עצמאי – Times of Israel, 2025 (נצפה: יוני 2026). (timesofisrael.com)
גרסת נגד מרכזית: אוריך הכחיש קשר לבירגר, פלדשטיין טען לפי פרסומים כי לא ידע שמקור התשלום קשור לקטאר, ואיינהורן טען לפי Times of Israel/Ynet כי הוא ופלדשטיין עבדו מול Footlik "מאחורי גבו" של אוריך; גרסאות אלה אינן מכריעות את הממצא הכספי אך הן חיוניות לבדיקת יסוד נפשי, מודעות, ומסלול אחריות – Times of Israel, "Ex-aide to PM living in Serbia grilled…", 23 ביולי 2025 (נצפה: יוני 2026); The Jerusalem Post, 2025 (נצפה: יוני 2026). (timesofisrael.com)
4.2 החלטות ממשל/מנהל: הכסף הקטארי לעזה כרקע למעמדה של קטאר בישראל
| החלטה/מדיניות | סכומים גלויים | מי החליט/מי יישם | אחריות/משמעות לתיק | ודאות | מקור גלוי |
|---|---|---|---|---|---|
| 2018 – אישור העברת כסף קטארי לעזה | לפי פרסום ynet על מכתב 2018: 30 מיליון דולר בחודש; חלוקה: 10 מיליון דולר לדלק, 10 מיליון דולר למשכורות, 10 מיליון דולר לסיוע של 100 דולר ל-100,000 משפחות | לפי הפרסום: ישראל, קטאר, ארה"ב והאו"ם יצרו מנגנון סיוע; נתניהו פעל מול גורמים אמריקאיים וקטאריים | רלוונטי משום שהמדיניות העניקה לקטאר תפקיד מתווך/מממן מול עזה, שעל רקעו נבחנים מסרים ציבוריים על תפקידה במו"מ חטופים | מקור-יחיד למסמך | ynet/ידיעות אחרונות, "סודי ביותר: במכתב לקטאר מ-2018 נתניהו ביקש כסף לעזה", 2024 (נצפה: יוני 2026). (ynet.co.il) |
| נובמבר–דצמבר 2018 – מזוודות מזומן לעזה | גלובס: חמאס קיבל עד אז 30 מיליון דולר; ישראל היום: הפעימה השנייה כללה 15 מיליון דולר | יישום בשטח דרך השליח הקטארי מוחמד אל-עמאדי, בתיאום ישראלי | חשיבות: מנגנון מזומן יצר קושי פיקוחי והעלה ביקורת פוליטית על חיזוק חמאס או רכישת שקט | מאומת | גלובס, "פיילוט המזומן הקטארי מספק לוקסוס לתושבי עזה", 6 בדצמבר 2018 (נצפה: יוני 2026); ישראל היום, "הועברה הפעימה השנייה של הכסף הקטארי לעזה", 2018 (נצפה: יוני 2026). (globes.co.il) |
| 11 בנובמבר 2018 – הגנת נתניהו על המדיניות | וואלה לא מציין סכום מדויק בפסקה המצוטטת, אלא "מיליוני דולרים" | נתניהו אמר שהדברים נעשו "כדי למנוע משבר הומניטרי" | אחריות פוליטית: ראש הממשלה לקח אחריות פומבית על המדיניות ברמת ההצדקה הביטחונית-אזרחית | מאומת | וואלה, "נתניהו על העברת הכספים מקטאר: 'ברגע זה – זהו הצעד הנכון'", 11 בנובמבר 2018 (נצפה: יוני 2026). (news.walla.co.il) |
| ויכוח קטארי פנימי/תדמיתי ב-2018 | וואלה דיווח על 15 מיליון דולר שהועברו כשבועיים קודם לכן | בדוחא נבחנה מחדש שיטת העברת המזומן; בישראל צוטט גורם על חשש שמיתוג קטאר ייתפס כמימון חמאס | מחבר את שאלת הכסף לשאלת תדמית קטאר – מוקד ישיר של פרשת קטארגייט לפי החשדות | מקור-יחיד | וואלה, "קטאר בוחנת מחדש את העברת מזוודות הכסף לרצועה", 25 בנובמבר 2018 (נצפה: יוני 2026). (news.walla.co.il) |
| 2021 – ממשלת בנט והפסקת מזוודות מזומן | JPost: לפני מבצע שומר החומות קטאר סיפקה 30 מיליון דולר בתשלומים במזומן לגופים בעזה; בנט אמר שלא יהיו עוד מזוודות מזומן לחמאס | ממשלת בנט; דיונים על העברת סיוע דרך האו"ם/מנגנונים אחרים | רלוונטי כראיה לכך שהמדיניות לא הייתה טכנית בלבד אלא החלטה מדינית-ביטחונית משתנה | מאומת | Jerusalem Post, "Naftali Bennett: No more suitcases of cash for Hamas in Gaza", 2021 (נצפה: יוני 2026). (jpost.com) |
| טענת קטאר – "סיוע הומניטרי בתיאום עם ישראל" | השגרירות דחתה טענה של 30 מיליון דולר מדי חודש לחמאס; טענה למימון דלק ותוכנית מזון | שגרירות קטאר בארה"ב; הסתמכות על תיאום עם ישראל ועמדת ארה"ב | ראיה נגדית: קטאר אינה מודה במימון חמאס אלא בסיוע אזרחי מתואם | שנוי-במחלוקת | ynet, "קטאר: לא שילמנו לחמאס, סיפקנו סיוע הומניטרי לעזה בתיאום עם ישראל", 2024 (נצפה: יוני 2026). (ynet.co.il) |
| בדיקת המשך – האם תחת בנט גדל או השתנה הסיוע | גלובס: המענק עמד בינואר 2021 על 30 מיליון דולר בחודש; ב-2020 עמד על כ-24–25 מיליון דולר בחודש; ממשלת ישראל הסכימה למענק 15 מיליון דולר בשש פעימות ועוד 10 מיליון דולר מדי חודשיים לדלק | כמה ממשלות ישראל; שינוי מנגנון הסיוע לאורך השנים | רלוונטי להפרדת אחריות: עצם הקשר עם קטאר לא ייחודי לממשלת נתניהו, אך מסלול "מזוודות המזומן" מזוהה עם 2018 | מקור-יחיד | גלובס, "האם תחת בנט גדל הסיוע הקטארי לחמאס…", 2025 (נצפה: יוני 2026). (globes.co.il) |
| הודאת נתניהו ב-2025 לפי סוכנויות זרות | El País מצטט את נתניהו: המדיניות שאפשרה לקטאר להעביר כסף לעזה התקבלה פה אחד בקבינט ב-2018; ללא סכום בפסקה המצוטטת | נתניהו; הקבינט המדיני-ביטחוני | אם הציטוט מדויק, הוא מעגן אחריות קולקטיבית של הקבינט למדיניות 2018, ולא החלטה אד-הוק של פקיד | מקור-יחיד לציטוט זה | El País, "Netanyahu admite que su Gobierno permitió…", 22 במאי 2025 (נצפה: יוני 2026); Cadena SER, 21 במאי 2025 (נצפה: יוני 2026). (elpais.com) |
4.3 פרשת הבילד: החלטות, תועלת נטענת ואחריות – ללא סכום כספי גלוי
| אירוע | כסף/תמורה | החלטה/פעולה | מי נושא באחריות לפי המסמכים/הפרסומים | ודאות | מקור גלוי |
|---|---|---|---|---|---|
| 6 בספטמבר 2024 – פרסום ב-Bild | לא נמצא סכום כספי גלוי הקשור לפרסום עצמו | לפי פרסומים שהותרו לפרסום: מסמך סודי של אמ"ן הגיע לעיתון הגרמני לאחר שהצנזורה הצבאית פסלה פרסום בישראל | לפי החשדות/כתב האישום נגד פלדשטיין ורוזנפלד: הדלפה שנועדה להשפיע על דעת הקהל בנושא החטופים | מאומת לעצם האישום; מניע שנוי במחלוקת | ynet, "פרטי פרשת המסמכים הסודיים נחשפים…", 17 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026); Times of Israel בצרפתית, "Feldstein a divulgué…", 17 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026). (ynet.co.il) |
| 21 בנובמבר 2024 – כתב אישום נגד פלדשטיין ונגד מילואים ארי רוזנפלד | לא פורסם סכום; כתב האישום עוסק בידיעה סודית, לא בחוזה כספי | פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום; יוחסו עבירות ביטחוניות ושיבוש | אחריות פלילית נטענת: פלדשטיין ורוזנפלד; האחריות המוסדית לשאלה איך גורם ללא סיווג פעל בסביבת רה"מ נותרה נושא ביקורת | מאומת | וואלה, "כתב אישום הוגש נגד אלי פלדשטיין בפרשת המסמכים המסווגים", 21 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026); ישראל היום, "הוגש כתב אישום נגד פלדשטיין והנגד", 21 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026). (news.walla.co.il) |
| תועלת פוליטית נטענת בפרשת הבילד | אין סכום; התועלת הנטענת היא תודעתית/פוליטית | לפי חוות-הדעת המשפטית מ-26 במאי 2025, "לפי כתב האישום" העבירות נעשו כדי "לקדם אינטרסים פוליטיים של ראש הממשלה וכדי להיטיב עימו" | חוות-הדעת אינה פסק דין פלילי; היא מסתמכת על כתב האישום וקשורה לניגוד עניינים במינוי ראש שב"כ | מאומת כמסמך משפטי; הטענה הפלילית טעונה הכרעה | חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, 26 במאי 2025 – PDF (נצפה: יוני 2026). (idi.org.il) |
| טענה לנזק ביטחוני | אין סכום | לפי N12/מאקו, כתב האישום טען כי פרסום הידיעה הסודית והדהודו גרמו נזק חמור לביטחון המדינה ועלולים היו לצמצם יכולת איסוף מודיעין ולסכן חיי אדם | זהו ניסוח תביעה; טרם הכרעה שיפוטית סופית | מקור-יחיד לנוסח הכתבה; כתב האישום עצמו הוא המקור המהותי | mako/N12, "דרמה באישום נגד פלדשטיין: יעמוד לדין בגין פגיעה בביטחון המדינה", 21 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026); JURIST, "Israel prosecutors indict…", 22 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026). (mako.co.il) |
| המסמך השלישי ושרשרת העברת החומרים | אין סכום | ynet דיווח כי נחשף מסמך נוסף שהועבר מרוזנפלד לפלדשטיין; הפרסום מתאר גם ויכוח על מקור ומעמד המסמך | רלוונטי לשאלת ההפצה השיטתית לעומת אירוע בודד | מקור-יחיד | ynet, "כתב האישום חושף: זהו המסמך השלישי…", 2025 (נצפה: יוני 2026); ישראל היום, "זהו המידע שהעביר נגד המילואים…", 2025 (נצפה: יוני 2026). (ynet.co.il) |
| יונתן אוריך בפרשת הבילד – התפתחות 2026 | אין סכום | N12 דיווח ביוני 2026 כי הוגש כתב אישום גם נגד אוריך בפרשת הדלפת המסמכים, כולל טענה לפעולה לפרסום ב-Bild למרות פסילת צנזורה | יש לוודא את כתב האישום הרשמי במאגר בית המשפט/פרקליטות; לפי הדיווח, הפרקליטות ביקשה תנאים מגבילים והרחקה ממשרד רה"מ | מקור-יחיד בשלב זה | N12, "פרשת הדלפת המסמכים המסווגים: אישום נגד אוריך, פלדשטיין ורוזנפלד", יוני 2026 (נצפה: יוני 2026). (mako.co.il) |
| טענות הגנה/ביקורת נגד האישום | אין סכום | סנגורי רוזנפלד דרשו חומרים על סוגיית הסיווג של פלדשטיין; סנגורי פלדשטיין טענו לפי N12 כי כתב האישום המאוחר נגד אוריך מקבל בדיעבד חלק מטענותיהם | חיוני להפריד בין אחריות מדליף צבאי, אחריות יועץ פוליטי, ואחריות לשכה שאפשרה עבודה ללא סיווג | שנוי-במחלוקת | ynet, "סנגוריו של ארי רוזנפלד: למה רק חידדו נהלים לפלדשטיין?", 2025 (נצפה: יוני 2026); N12, יוני 2026 (נצפה: יוני 2026). (ynet.co.il) |
4.4 ביקורת, פיקוח והחלטות משפטיות/מנהליות
| גוף/אירוע פיקוח | מה נקבע/דווח | אחריות ומי הושפע | ודאות | מקור גלוי |
|---|---|---|---|---|
| שב"כ + משטרה – פתיחת/ניהול חקירות קטארגייט והבילד | חוות-הדעת המשפטית מתארת שתי חקירות פליליות סביב יועצי רה"מ: אחת על הוצאת מסמכים סודיים ביותר מצה"ל לעיתונאים, והשנייה על כספים לכאורה מקטאר וקידום מסרים שנחזו למסרי לשכת רה"מ | החוקרים: שב"כ ומשטרת ישראל; מעורבים: פלדשטיין, אוריך, איינהורן; רה"מ אינו מתואר שם כחשוד | מאומת | חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, 26 במאי 2025 – PDF (נצפה: יוני 2026). (idi.org.il) |
| החלטות מעצר/הגבלות – מאי 2025 | חוות-הדעת מצטטת את בית המשפט המחוזי שקבע כי החשד הסביר נגד פלדשטיין ואוריך "התחזק בצורה משמעותית ביותר" וכי קיים חשד לקבלת "כסף רב" מקטאר בתקופה שבה עבדו בלשכת רה"מ | ההגבלות נגעו לקשר עם מעורבים, עדים, ראש הממשלה ועובדי לשכה | מאומת כמובאה משפטית | חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, 26 במאי 2025 – PDF (נצפה: יוני 2026); וואלה, "קטארגייט: אוריך ופלדשטיין יישארו במעצר בית", 2025 (נצפה: יוני 2026). (idi.org.il) |
| עתירה להרחקת יועצים מלשכת רה"מ | התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בדרישה להרחיק גורמים המעורבים בפרשה מלשכת רה"מ; העתירה התבססה בין השאר על היעדר סיווג ביטחוני מתאים וחשיפה למידע רגיש | אחריות מנהלית: משרד רה"מ, הלשכה המשפטית של המשרד, מערך הסיווג והאבטחה | מאומת לעצם העתירה | ישראל היום, "פרשת קטארגייט: דרישה להרחיק את יועציו של ראש הממשלה מהלשכה", 2025 (נצפה: יוני 2026); הידברות, "היועמ"שית לבג"ץ: שוקלים לאסור כניסת אוריך ללשכת ראש הממשלה", 2025 (נצפה: יוני 2026). (israelhayom.co.il) |
| העברת תיק קטארגייט לפרקליטות | וואלה דיווח בינואר 2026 כי המשטרה העבירה את תיק החקירה לעיון הפרקליטות לצורך החלטה אם להגיש כתב אישום, וביקשה הארכת הרחקה של אוריך מלשכת רה"מ | האחריות עוברת משלב חקירה לשלב בחינת ראיות בפרקליטות | מקור-יחיד | וואלה, "המשטרה העבירה את תיק קטארגייט לעיון הפרקליטות", 2026 (נצפה: יוני 2026). (news.walla.co.il) |
| טיוטת כתב אישום בקטארגייט – פברואר 2026 | N12 דיווח כי הפרקליטות גיבשה טיוטת כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד פלדשטיין, איינהורן ואוריך; לפי הדיווח, הטיוטה מתמקדת בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ולא כוללת אז סעיפים ביטחוניים עד לקבלת חוות דעת שב"כ/מוסד | אחריות תביעתית: פרקליטות; אחריות מודיעינית: חוות דעת שב"כ/מוסד לגבי נזק ביטחוני | מקור-יחיד | N12, "מתגבש כתב אישום נגד אוריך, פלדשטיין ואיינהורן בפרשת קטארגייט", 13 בפברואר 2026 (נצפה: יוני 2026). (mako.co.il) |
| בג"ץ פיטורי ראש שב"כ – 21 במאי 2025 | בג"ץ קבע שהחלטת הממשלה על הפסקת כהונת רונן בר התקבלה בניגוד לדין, ושנתניהו היה בניגוד עניינים על רקע חקירות מקורביו בפרשת הבילד וקטארגייט | אחריות פורמלית: הממשלה וראש הממשלה; ההחלטה הפכה למוקד פיקוח על השפעה אפשרית על חקירות | מאומת | כלכליסט, "בג"ץ: פיטורי ראש שב"כ נעשו בניגוד לדין", 21 במאי 2025 (נצפה: יוני 2026); ynet, "בג"ץ: פיטורי ראש שב"כ אינם חוקיים…", 21 במאי 2025 (נצפה: יוני 2026); פסק הדין – PDF דרך העין השביעית (נצפה: יוני 2026). (calcalist.co.il) |
| חוות-דעת היועמ"שית על מינוי ראש שב"כ הבא – 26 במאי 2025 | נקבע כי ראש הממשלה מנוע מלעסוק במינוי ראש שב"כ הבא; החלטת נתניהו למנות את האלוף דויד זיני תוארה כנגועה בניגוד עניינים, מנוגדת לפסיקת בג"ץ ובלתי חוקית | אחריות מנהלית: ראש הממשלה נדרש להעביר סמכות לשר אחר לפי סעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, באישור הכנסת | מאומת | חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, 26 במאי 2025 – PDF (נצפה: יוני 2026); המכון הישראלי לדמוקרטיה, "פסק הדין של בג"ץ בעניין פיטורי ראש שב"כ…", יוני 2025 (נצפה: יוני 2026). (idi.org.il) |
| החלטות ממשלה 2904 ו-2989 | לפי חוות-הדעת: ב-20 במרץ 2025 התקבלה החלטה 2904 להפסקת כהונת ראש שב"כ; ב-29 באפריל 2025 התקבלה החלטה 2989 שביטלה את 2904 לאחר הודעת רונן בר על סיום כהונתו | אחריות ממשלתית קולקטיבית; בג"ץ קבע שהשתתפות רה"מ בניגוד עניינים פגמה בהליך | מאומת | חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, 26 במאי 2025 – PDF (נצפה: יוני 2026); המכון הישראלי לדמוקרטיה, "הדיון בבג"ץ על פיטורי ראש שב"כ", 2025 (נצפה: יוני 2026). (idi.org.il) |
| המשך גישה של יועצים למשרד רה"מ | כיכר השבת דיווח כי המדינה הודתה שיועצי רה"מ החשודים בקטארגייט אינם מורחקים לחלוטין ממשרד רה"מ, אלא רק ממתחמים מסוימים | אחריות משרדית: אבטחת מידע, סיווג, הפרדה בין אזורים; נדרש אימות במסמכי בג"ץ המלאים | מקור-יחיד | כיכר השבת, "המדינה מודה שפלדשטיין ואוריך מורחקים רק חלקית ממשרד רה"מ", 2026 (נצפה: יוני 2026). (kikar.co.il) |
| בדיקת איינהורן בסרביה | Times of Israel דיווח ביולי 2025 כי איינהורן נחקר בבלגרד בידי חוקרי משטרת ישראל בפרשת המסמכים ובקטארגייט; לפי הדיווח, הוא אמר שפעל בסמכות כשסייע להעברת מסמכים ל-Bild | אחריות חוצת-מדינות: חיקור דין/חקירה בחו"ל; אחריות פוליטית נטענת: "כשמשרד רה"מ מבקש סיוע, הוא מסכים" לפי הדיווח | מקור-יחיד | Times of Israel, "Ex-aide to PM living in Serbia grilled…", 23 ביולי 2025 (נצפה: יוני 2026). (timesofisrael.com) |
| ראיה נגדית אפשרית – סעיפים ביטחוניים בקטארגייט | N12 דיווח בפברואר 2026 כי טיוטת כתב האישום בקטארגייט לא כללה אז סעיפים ביטחוניים, וההכרעה תלויה בחוות דעת שב"כ ומוסד; לכן אין לקבוע בשלב זה שנגרם נזק ביטחוני מוכח בפרשת הכסף הקטארי | האחריות הפלילית עשויה להצטמצם לשוחד/מרמה/הפרת אמונים אם לא יוכח נזק ביטחוני | מאומת כדיווח; התוצאה המשפטית פתוחה | N12, "מתגבש כתב אישום…", 13 בפברואר 2026 (נצפה: יוני 2026); אמס, "שב"כ מצטרף למוסד: לא הייתה פגיעה בביטחון המדינה", 2026 (נצפה: יוני 2026). (mako.co.il) |
ציטוט מתועד – נתניהו, מסיבת עיתונאים שצוטטה בחוות-הדעת המשפטית, 21–26 במאי 2025: "זה הכול עלילה אחת; זה פייק מוחלט"; באותה מובאה אמר גם "אין פה שום פגיעה בביטחון המדינה" – חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, 26 במאי 2025 – PDF (נצפה: יוני 2026). (idi.org.il)
4.5 מי הרוויח, מי נשא באחריות, ומה חסר לאימות
| גורם | רווח/תועלת נטענת או מוכחת | מקור הכסף/ההחלטה | אחריות אפשרית | ודאות | מקור גלוי |
|---|---|---|---|---|---|
| ThirdCircle Inc. / Jay Footlik | רווח חוזי מוכח: 40,000 דולר לחודש משגרירות קטאר ב-2024 וב-2025 | חוזי FARA רשמיים מול שגרירות קטאר בארה"ב | אחריות רגולטורית אמריקאית: רישום FARA; אחריות חקירתית ישראלית: בחינת התקשרויות משנה לישראלים | מאומת | FARA 2024 Exhibit AB (נצפה: יוני 2026); FARA 2025 Exhibit AB (נצפה: יוני 2026). (efile.fara.gov) |
| אלי פלדשטיין | לפי חשד: קיבל שכר/תשלום עקיף דרך בירגר; סכום רשמי לא אותר | Footlik/ThirdCircle לפי חשד; בירגר כצינור לפי פרסומים | אחריות פלילית אפשרית בקטארגייט; אחריות פלילית נפרדת כבר קיימת בפרשת הבילד לפי כתב האישום | שנוי-במחלוקת | ערוץ 7, 2 באפריל 2025 (נצפה: יוני 2026); וואלה, כתב אישום בפרשת המסמכים, 21 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026). (inn.co.il) |
| יונתן אוריך | לפי כאן 11: 18,000 דולר בחודש מפרויקט Perception/LightHouse במשך יותר משנתיים; לפי דיווחים נוספים נחקר קשר ל-ThirdCircle | לפי הדיווח: כספי קטאר דרך פרויקט תדמית; במקביל תפקיד בסביבת רה"מ | אחריות פלילית אפשרית: קבלת שוחד/מרמה/הפרת אמונים לפי טיוטה מדווחת; אחריות מנהלית: גישה ללשכת רה"מ | מקור-יחיד לסכום; החקירה מאומתת | ynet, סכומי קטארגייט (נצפה: יוני 2026); N12, טיוטת כתב אישום, 13 בפברואר 2026 (נצפה: יוני 2026). (ynet.co.il) |
| ישראל איינהורן / Perception | לפי כאן 11: Perception קיבלה 45,000 דולר בחודש למשך יותר משנתיים | לפי הדיווח: פרויקט תדמית קטארי דרך חברה/חברות ביניים | אחריות חקירתית: חשוד בפרשות המסמכים וקטארגייט; שהה בחו"ל ונחקר בסרביה | מקור-יחיד לסכום; החקירה מאומתת | ישראל היום, "המחירון הקטארי נחשף", 17 באוגוסט 2025 (נצפה: יוני 2026); Times of Israel, חקירת איינהורן בסרביה, 23 ביולי 2025 (נצפה: יוני 2026). (israelhayom.co.il
5. ספר ראיות – מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים
| ממצא / מסמך | סוג מקור | דרגת ודאות | לינק |
|---|---|---|---|
| החלטת היועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה פלילית בפרשת "קטארגייט" – חשדות לקשרים בין אלי פלדשטיין, יונתן אוריך וישראל איינהורן לבין גורמים מקטאר; החקירה הוטלה על שב"כ והמשטרה. פורסם ב־Ynet / ידיעות אחרונות, פברואר 2025. | דיווח חדשותי על החלטת אכיפה | מאומת | Ynet – "היועמ"שית החליטה: חקירה פלילית בפרשת קטאר-גייט" (נצפה: יוני 2026) |
| חוות דעת משפטית מ־26 במאי 2025 קובעת כי חקירת הכספים מקטאר מתבצעת בידי שב"כ והמשטרה, וכי היא רלוונטית לשאלת ניגוד העניינים בהליך מינוי ראש שב"כ לאחר רונן בר וביחס לדוד זיני. | מסמך משפטי רשמי / חוות דעת ייעוץ משפטי | מאומת | חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, 26 במאי 2025 (נצפה: יוני 2026) |
| מסמך משפטי שהוגש לבג"ץ מתאר לכאורה קידום מסרים עבור קטאר על ידי פלדשטיין, אוריך ואיינהורן "תוך הסתרת ההתקשרות עם חברת הייעוץ", כך שכתבים יכלו להבין שהמסרים מקורם בלשכה. | מסמך הליך משפטי / נספחים לבג"ץ | מאומת | מסמך לבית המשפט העליון, באתר הארץ (נצפה: יוני 2026) |
| בדיון הארכת מעצר בפרשת קטארגייט הותר לפרסום כי החשדות כוללים מגע עם סוכן זר, הלבנת הון והפרת אמונים; נטען כי אוריך העביר לתקשורת מסרים מטעם הלשכה שמקורם בגורמים קטאריים. ישראל היום, אפריל 2025. | דיווח מבית משפט | מאומת | ישראל היום – "פרשת קטארגייט: השופט הורה על הארכת מעצרם" (נצפה: יוני 2026) |
| ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר עדות במשטרה בפרשת קטארגייט אך לא הוגדר חשוד בפרסום זה; נתניהו טען שהחקירה חסרת בסיס. Ynetnews, יוני 2025. | דיווח חדשותי | מקור-יחיד | Ynetnews – Netanyahu testifies in 'Qatargate' probe (נצפה: יוני 2026) |
| תשתית כספית נטענת: לפי דיווחים על ממצאי חקירה, כספים מקטאר עברו דרך לוביסט אמריקאי וחברת Perception של ישראל איינהורן, ובהמשך לגורמים הקשורים לפלדשטיין ואוריך. | דיווח חדשותי על ממצאי חקירה | שנוי-במחלוקת – החשודים מכחישים עבירות; הדיווח מייחס את הנתיב לחוקרים | Jerusalem Post – How Qatar funds allegedly reached Urich, Feldstein (נצפה: יוני 2026) |
| אומדן רשויות אכיפה שפורסם: קטאר שילמה לכאורה כ־10 מיליון דולר לבכירים ביטחוניים לשעבר, יוצאי מוסד ומקורבי נתניהו; נטען כי חברה הקשורה למעגל נתניהו קיבלה כ־45 אלף דולר בחודש. | דיווח כמותי על הערכות אכיפה | מקור-יחיד | Ynetnews – Qatar paid $10 million to ex-security officials (נצפה: יוני 2026) |
| מסלול מסרים נטען: הודעות WhatsApp מאיינהורן לפלדשטיין ולאוריך, ולאחר מכן הפצה לתקשורת או הופעה במסרי ראש הממשלה. שלוש הדמויות הכחישו עבירות. | תחקיר תקשורתי / תכתובות שדווחו | שנוי-במחלוקת | Ynetnews – Via WhatsApp: Qatar's alleged path into the PMO (נצפה: יוני 2026) |
| פרסום המקור בפרשת "הבילד": ב־6 בספטמבר 2024 פרסם Bild כתבה על מסמך מודיעיני של חמאס מהאביב של 2024 בנוגע למשא ומתן על החטופים. | מקור פרסום ראשוני | מאומת | Bild – Das plant der Hamas-Chef mit den israelischen Geiseln (נצפה: יוני 2026) |
| לפי פרטים שהותרו לפרסום בנובמבר 2024, החשד בפרשת המסמכים היה ניסיון להשפיע על דעת הקהל בנושא עסקת החטופים ולעקוף את הצנזורה באמצעות פרסום בחו"ל. | דיווח מבית משפט / חקירה | מאומת | Ynet – "המטרה: השפעה על דעת הקהל בנושא החטופים" (נצפה: יוני 2026) |
| כתב האישום נגד אלי פלדשטיין וארי רוזנפלד הוגש בנובמבר 2024; לפי N12, פלדשטיין הואשם בעבירות ביטחון, והפרסום כלל את הציטוט "הבוס מבסוט" שיוחס להודעה של אוריך לאחר פרסום המסמך בבילד. | דיווח על כתב אישום | מאומת | N12 / Mako – "פרשת המסמכים: כתב אישום הוגש נגד אלי פלדשטיין" (נצפה: יוני 2026) |
| מסמך הסברה משפטי / כתב אישום סרוק בפרשת המסמכים מפרט את בסיס האישום: העברת ידיעה סודית לעיתון Bild, שיקולי ביטחון המדינה והטענות סביב חומר מסווג. | מסמך משפטי סרוק | מאומת | Ynet – "פרשת המסמכים" PDF (נצפה: יוני 2026) |
| החלטת בית המשפט העליון בתיק המעצר בפרשת המסמכים מתייחסת לכתב האישום מ־21 בנובמבר 2024 נגד פלדשטיין ורוזנפלד ולעבירות של מסירת ידיעה סודית. | החלטת בית משפט | מאומת | העין השביעית – החלטת בית המשפט העליון 12293-12-24 (נצפה: יוני 2026) |
| בינואר 2025 הותר לפרסום כי רוזנפלד העביר לפלדשטיין מסמך שלישי, שתואר בכתב האישום כעוסק ב"תכנון לוחמה פסיכולוגית נגד ישראל" מצד חמאס. | דיווח מבית משפט / פרוטוקולים שהותרו לפרסום | מאומת | Ynet – "כתב האישום חושף: זהו המסמך השלישי" (נצפה: יוני 2026) |
| מסמך נוסף שהותר לפרסום כלל מידע סודי בדבר מעורבות אפשרית של "גורמים מדינתיים זרים" בהקשר לאירועי 7 באוקטובר; ישראל היום, ינואר 2025. | דיווח מבית משפט | מקור-יחיד | ישראל היום – "זהו המידע שהעביר נגד המילואים לאלי פלדשטיין" (נצפה: יוני 2026) |
| שאלת הסיווג הביטחוני של פלדשטיין: סנגורי רוזנפלד דרשו חומרים על התרעות קב"ט משרד רה"מ ושב"כ סביב פסילת הסיווג של פלדשטיין. | טענות הגנה / דיווח משפטי | שנוי-במחלוקת | Ynet – "למה רק חידדו נהלים לפלדשטיין?" (נצפה: יוני 2026) |
| "הפגישה הלילית בקריה": צחי ברוורמן, ראש הסגל של נתניהו, זומן לחקירה באזהרה בחשד שנפגש עם פלדשטיין ועדכן אותו על חקירת הבילד; ברוורמן מכחיש. | דיווח חקירה | שנוי-במחלוקת | ישראל היום – "צחי ברוורמן זומן לחקירה באזהרה" (נצפה: יוני 2026) |
| חיזוק לגרסת הפגישה: לפי דיווח ב־Ynet, בית המשפט ציין כי חומרי החקירה כוללים חיזוקים לגרסת פלדשטיין, ובהם תכתובות ונתונים; החקירה נמשכה. | דיווח מבית משפט | מאומת | Ynet – "צחי ברוורמן נחקר שנית בפרשת הפגישה הלילית" (נצפה: יוני 2026) |
| ציר MEMRI / יגאל כרמון: ביולי 2024 פורסמו טענות על מסמכים דולפים מפרויקט Raven שלפיהם תוכננו תשלומים מקטאר לגורמים ישראליים; הדיווחים לא אומתו במסמך מדינה ישראלי גלוי. | תחקיר / טענות מכון מחקר ודיווח עיתונאי | נדרש אימות נוסף | Jerusalem Post – Was Benjamin Netanyahu receiving funding from Qatar? (נצפה: יוני 2026) |
| הקשר הרחב לכסף הקטארי לעזה: קטאר טענה כי הסיוע לעזה נעשה בתיאום עם ישראל וכי לא היה "מימון לחמאס"; בישראל פורסמו מנגד טענות כי נתניהו ביקש ב־2018 העברת 30 מיליון דולר בחודש וכי מערכת הביטחון התריעה על זליגה לחמאס. | דיווחים סותרים / מדיניות ממשלתית | שנוי-במחלוקת – גרסת קטאר מול טענות פרסומיות בישראל | ישראל היום – תגובת קטאר; Ynet – "הכסף הקטארי לחמאס: הטענות והעובדות"; N12 / Mako – "האזהרות של מערכת הביטחון" (נצפו: יוני 2026) |
הערת ספר ראיות: על חלק מההיבטים – בעיקר נתיבי הכסף המדויקים מקטאר, תפקידו של ישראל איינהורן מחוץ לישראל, והטענות ממסמכי MEMRI / Project Raven – קיימים מקורות עיתונאיים אך אין בתיק הגלוי פסק דין חלוט או כתב אישום סופי שמבסס את כל הטענות. לכן הם מסומנים כ־מקור-יחיד, שנוי-במחלוקת או נדרש אימות נוסף, גם כאשר הפרסומים עקביים.
6. הטיעון הנגדי (steelman), ראיות-נגד ומחלוקות
- טענה נגדית: מאומת נכון ליוני 2026, נתניהו עצמו תושאל בקטארגייט כנותן עדות פתוחה ולא כחשוד; זה מחליש את הטענה שהפרשות מוכיחות השפעה זרה על "לשכת ראש הממשלה" כמוסד ולא רק על יועצים/מקורבים. Globes, מרץ 2025 (נצפה: יוני 2026).
הפרכה/הקשר: מאומת החקירה אינה עוסקת בנתניהו כחשוד בלבד אלא בסביבת קבלת ההחלטות: אוריך ופלדשטיין נעצרו בחשד למגע עם סוכן זר, שוחד, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון, והיועמ"שית/שב"כ-משטרה אישרו חקירה פלילית בקשרים בין גורמים בלשכה לקטאר. Xinhua, אפריל 2025 (נצפה: יוני 2026); Ynet, פברואר 2025 (נצפה: יוני 2026).
- טענה נגדית: מאומת קטאר הייתה מתווכת רשמית במגעי חטופים והפסקות אש, לצד ארה"ב ומצרים, ואף הוגדרה בידי ארה"ב כבעלת ברית עיקרית שאינה חברה בנאט"ו; לכן עצם העברת מסרים המדגישים את תפקידה אינה בהכרח "קמפיין השפעה עוין". Federal Register, מרץ 2022 (נצפה: יוני 2026); Axios, נובמבר 2023 (נצפה: יוני 2026).
הפרכה/הקשר: שנוי-במחלוקת לפי החשדות, הבעיה אינה עצם התיווך אלא מסרים פרו-קטאריים שהועברו לעיתונאים בישראל בלי גילוי מקורם, לכאורה "כמסרים מדיניים", בזמן שקטאר צד למו"מ על חטופים. N12, אפריל 2025 (נצפה: יוני 2026).
- טענה נגדית: מקור-יחיד חלק מן הפעילות הנטענת לטובת קטאר החל סביב מונדיאל 2022, לפני מלחמת חרבות ברזל ולפני מו"מ החטופים; לכן אין הכרח לראות את כל הציר כפעילות בזמן מלחמה. Israel Hayom, אפריל 2025 (נצפה: יוני 2026).
הפרכה/הקשר: מאומת לפי פרסומים על ממצאי אכיפה, צירי הכסף/הפעילות נבדקו גם עד אוקטובר 2024, כלומר בתוך המלחמה ובתקופה שבה קטאר תיווכה בנושא החטופים. Ynet, מאי 2025 (נצפה: יוני 2026); Jerusalem Post, מאי 2025 (נצפה: יוני 2026).
- טענה נגדית: מאומת בתי משפט לא קיבלו את מלוא בקשות המשטרה למעצר או הרחקה, ובכמה שלבים שוחררו חשודים למעצר בית; הדבר מחליש מסקנה מוקדמת של אשמה או נזק ביטחוני מוכח. Jerusalem Post, אפריל 2025 (נצפה: יוני 2026); Ynet, מאי 2025 (נצפה: יוני 2026).
הפרכה/הקשר: מאומת שחרור ממעצר אינו הפרכת החשדות: בית המשפט המחוזי האריך תנאים מגבילים לאחר חוות דעת שב"כ ומסמכים על העברות כספים מקטאר. Walla, אפריל 2025 (נצפה: יוני 2026).
- טענה נגדית: שנוי-במחלוקת בפרשת הבילד, לשכת נתניהו טענה בנובמבר 2024 שהפרסום בעיתון גרמני "פרו-ישראלי" לא פגע בביטחון או במו"מ ואף סייע למאמץ ההסברה; זו גרסה חלופית למניע "קמפיין השפעה". Jerusalem Post, נובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026).
הפרכה/הקשר: מאומת כתב האישום בפרשת המסמכים ייחס לפלדשטיין מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה ושיבוש, וטען שהפרסום נועד להשפיע על דעת הקהל בישראל סביב מו"מ החטופים ועלול היה לפגוע ביכולות איסוף מודיעין ולסכן חיי אדם. Mako, נובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026); Ynet, נובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026).
- טענה נגדית: שנוי-במחלוקת בפרשת הבילד יש חולשה ראייתית נקודתית סביב גרסת פלדשטיין: שופט הטיל ספק בגרסתו לגבי מעורבות אוריך וב"פגישה הלילית" עם צחי ברוורמן, ולכן לא נכון לבנות עליה מסקנה רחבה בלי זהירות. Ynet, 2026 (נצפה: יוני 2026).
הפרכה/הקשר: מאומת מנגד, החקירה סביב "הפגישה הלילית" לא נסגרה כלא-הייתה: פורסם כי ברוורמן זומן לשימוע בחשד לשיבוש בשולי פרשת הבילד, לאחר טענות שזימן את פלדשטיין בדחיפות לקריה כשנודע לו על החקירה. Bizportal/Takdin, מאי 2026 (נצפה: יוני 2026).
- טענה נגדית: שנוי-במחלוקת פרסומי יגאל כרמון/ממר"י על מסמכים קטאריים לכאורה בדבר כספים לנתניהו אינם הוכחה לקבלת כסף; נתניהו תבע את כרמון וממר"י וטען שמדובר בשקרים. העין השביעית, מאי 2025 (נצפה: יוני 2026).
הפרכה/הקשר: מקור-יחיד כרמון עצמו סייג כי המסמכים מצדיקים חקירה ולא מוכיחים קבלה בפועל; לכן הם אינם ראיה מכרעת לתזה, אך כן מהווים הקשר ציבורי-חקירתי לשאלת קשרי קטאר, כסף והשפעה. MEMRI, יולי 2024 (נצפה: יוני 2026). (עומדת חלקית)
- טענה נגדית: מאומת העברות הכסף הקטאריות לעזה היו מדיניות ממשלתית/ביטחונית גלויה יחסית מאז 2018, שנומקה בהרגעת הרצועה ובהימנעות מהסלמה; לכן אין לערבב אוטומטית בין "מדיניות קטארית לעזה" לבין חשדות פליליים נגד יועצים. JTA, נובמבר 2018 (נצפה: יוני 2026); Jerusalem Post, נובמבר 2018 (נצפה: יוני 2026).
הפרכה/הקשר: מאומת ההיסטוריה הזו בכל זאת רלוונטית כרקע: ממשלת בנט הודיעה ב-2021 על סיום "מזוודות המזומנים" ומעבר למנגנונים אחרים, כלומר כבר אז הוכר סיכון ציבורי/ביטחוני במנגנון המזומן הקטארי. Jerusalem Post, יולי 2021 (נצפה: יוני 2026).
- טענה נגדית: מאומת הממשלה מוסמכת למנות ראש שב"כ, ובעניין דוד זיני הוצג מנגנון של ועדת גרוניס והתחייבות שראש שב"כ חדש לא יעסוק בחקירות קטארגייט והבילד עד להסדרת ניגוד עניינים; לכן לא כל עיסוק במינוי הוא שיבוש. Jerusalem Post, מאי 2025 (נצפה: יוני 2026); IDI, ספטמבר 2025 (נצפה: יוני 2026).
הפרכה/הקשר: מאומת בג"ץ קבע במאי 2025 כי פיטורי רונן בר נעשו שלא כדין ונגעו לניגוד עניינים של נתניהו עקב חקירות קטארגייט; זה מחזק את ציר התזה בדבר חיכוך בין חקירות ביטחוניות, סביבת ראש הממשלה ואמון הציבור. Calcalist, מאי 2025 (נצפה: יוני 2026).
סיכום מאזן-הראיות
מאזן-הראיות אינו מוכיח בשלב זה תזה מקסימלית שלפיה נתניהו או לשכת ראש הממשלה כמוסד הפעילו ביודעין קמפיין זר או קיבלו מימון זר; נקודות נגד מרכזיות נותרות עומדות: נתניהו לא הוגדר כחשוד בקטארגייט, חלק מפרסומי ממר"י שנויים במחלוקת, וחלק מהחלטות בתי המשפט צמצמו צעדי מעצר והרחקה. עם זאת, הראיות הזמינות כן תומכות בגרסה מצומצמת וחזקה יותר: גורמים קרובים מאוד לסביבת ראש הממשלה נחקרו או הואשמו בפרשות שבהן נטען למימון/מסרים מקטאר, הדלפת חומר מסווג לבילד, ניסיון להשפיע על דעת קהל סביב עסקת חטופים, וניגודי עניינים בממשק שב"כ–לשכה. לכן יש לסייג את התזה: לא "הוכחה להשפעה זרה על החלטות נתניהו", אלא "חשש מבוסס להשפעה זרה או בלתי-שקופה על סביבת הייעוץ, התקשור והתווך הציבורי של קבלת ההחלטות בזמן מלחמה".
7. צירי מיקוד מיוחדים
7.1 – קטארגייט
- מאומת פרשת "קטארגייט" בישראל עוסקת בחשד כי גורמים בסביבת ראש הממשלה פעלו לקידום מסרים של קטאר בתקופת מלחמת חרבות ברזל ובמקביל למגעים על עסקת חטופים; בליבת הפרסומים מופיעים אלי פלדשטיין, יונתן אוריך וישראל איינהורן, והחשד הציבורי המרכזי הוא ערבוב בין עבודת דוברות/ייעוץ פוליטי לבין שירות מסרים של מדינה זרה. המקורות העיתונאיים המרכזיים עד יוני 2026: חשיפת התכתבויות פלדשטיין–איינהורן–אוריך ב־N12, יוני 2026; דיווח על המתנה לחוות דעת משפטית מהמוסד ב"זמן ישראל", יוני 2026; ודיווח N12 על טיוטת כתב אישום בכפוף לשימוע, פברואר 2026 – N12, 10 ביוני 2026 (נצפה: יוני 2026), זמן ישראל, 23 ביוני 2026 (נצפה: יוני 2026), N12, פברואר 2026 (נצפה: יוני 2026).
- שנוי-במחלוקת לפי דיווח N12, פלדשטיין העביר לאיינהורן מסרים פרו־קטאריים במהלך המלחמה וחלק מההודעות הועברו גם לאוריך; מנגד, ההגנות של המעורבים טוענות כי לא הייתה מודעות פלילית מלאה למקור הכסף או שלא הייתה פעילות אסורה. נקודת בדיקה מרכזית: האם מדובר בשירותי תקשורת לגיטימיים, פעילות לובינג זרה שאינה שקופה, או עבירות ביטחוניות/טוהר מידות – N12, 10 ביוני 2026 (נצפה: יוני 2026), מקור ראשון, דצמבר 2025 (נצפה: יוני 2026).
7.2 – קטאר
- מאומת קטאר היא בו־זמנית שחקן מתווך מרכזי במגעים לשחרור חטופים בין ישראל לחמאס ומדינה שבישראל מיוחסת לה תמיכה ארוכת שנים בחמאס ובמימון עזה; המורכבות הזו היא הרקע הביטחוני־מדיני לפרשה, משום שהמסרים שיוחסו ליועצי נתניהו עסקו, לפי הדיווחים, בהצגת קטאר כמתווכת חיונית ובהחלשת מעמד מצרים כמתווכת. תיאור דומה מופיע בסקירה בינלאומית של ABC ובמזכר INSS על מדינות המפרץ, מרץ 2026 – ABC News, 3 באפריל 2025 (נצפה: יוני 2026), INSS, מרץ 2026 (נצפה: יוני 2026).
- שנוי-במחלוקת ראש ממשלת קטאר טען בפורום בדוחא, לפי "ישראל היום", כי תהליך העברת הסיוע הקטארי לעזה נעשה בידיעת ממשלות ישראל שונות וכי מדובר היה בסיוע לאוכלוסייה ולא במימון חמאס; מול זאת, בישראל פורסמו טענות מודיעיניות ופוליטיות כי חלק מהכסף נוצל לחיזוק חמאס. נקודת בדיקה: האם הצגת קטאר כמתווכת לגיטימית בזמן מלחמה הייתה עובדה מדינית, קמפיין תדמיתי, או שניהם – ישראל היום, 2025 (נצפה: יוני 2026), INSS, מרץ 2026 (נצפה: יוני 2026).
7.3 – פרשת הבילד לשכת ראש הממשלה
- מאומת פרשת הבילד עוסקת בהעברת מסמך מודיעיני מסווג לעיתון הגרמני Bild בספטמבר 2024, לאחר שהצנזורה הצבאית מנעה פרסום בישראל; כתב האישום המקורי נגד אלי פלדשטיין וארי רוזנפלד תיאר את שרשרת ההחזקה וההעברה של המסמך, ואת הקשר של פלדשטיין ליועצי לשכת ראש הממשלה. המסמך המשפטי המרכזי הזמין לציבור הוא כתב האישום שפורסם באתר "העין השביעית" – כתב האישום, נובמבר 2024, העין השביעית (נצפה: יוני 2026), Ynet, פרסום פרוטוקולים, 2025 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת ביוני 2026 דיווחו ג'רוזלם פוסט ו־JNS כי כתב האישום בפרשת הבילד תוקן כך שיונתן אוריך צורף כנאשם לצד פלדשטיין ורוזנפלד; לפי הדיווח, האישום מייחס לאוריך מעורבות בהעברת מידע מסווג לפרסום בחו"ל, ואילו סנגוריו מסרו כי ההחלטה שגויה ומנותקת מהראיות. נקודת בדיקה: האם "לשכת ראש הממשלה" פעלה כמסגרת מוסדית או שמדובר בפעולות פרטיות של יועצים – Jerusalem Post, 11 ביוני 2026 (נצפה: יוני 2026), JNS, 11 ביוני 2026 (נצפה: יוני 2026).
7.4 – בנימין נתניהו
- מאומת נתניהו מסר עדות בפרשת קטארגייט במרץ 2025, לאחר מעצר אוריך ופלדשטיין, והחקירה תוארה כבדיקת חשדות לקשרים סמויים בין מקורבים לראש הממשלה לבין ממשלת קטאר. לפי Ynet באנגלית, החקירה התמקדה בחשד שיונתן אוריך ואלי פלדשטיין קידמו אינטרסים קטאריים בעת שעבדו בסביבת לשכת ראש הממשלה – Ynetnews, מרץ 2025 (נצפה: יוני 2026).
- שנוי-במחלוקת נתניהו הכחיש שקיבל כסף מקטאר, ובמאי 2025 אמר במסיבת עיתונאים, לפי El País, כי לא קיבל "אפילו שקל אחד"; באותה הופעה הוא גם אישר שמדיניות העברת הכסף הקטארי לעזה אושרה בקבינט הביטחוני. הטענה הראשונה היא הכחשה אישית; הטענה השנייה היא הודאה במדיניות ממשלתית שנויה במחלוקת – El País, 22 במאי 2025 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת בג"ץ קבע במאי 2025 כי ניסיון הממשלה לפטר את ראש שב"כ רונן בר היה פגום ובלתי חוקי, ובין היתר התייחס לניגוד עניינים בשל חקירת קטארגייט שבה נחקרו מקורבים לנתניהו; זו נקודת חיבור ישירה בין הפרשה לבין מנגנוני פיקוח דמוקרטיים, עצמאות שב"כ ושלטון החוק – Jerusalem Post, 21 במאי 2025 (נצפה: יוני 2026), המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוני 2025 (נצפה: יוני 2026).
7.5 – יונתן אוריך
- מאומת אוריך, יועץ תקשורת בכיר של נתניהו, נעצר/נחקר בפרשת קטארגייט יחד עם אלי פלדשטיין במרץ 2025; דיווחי N12 תיארו עימות חקירתי בין אוריך לפלדשטיין וקשר בין השניים לבין ישראל איינהורן וג'יי פוטליק. לפי N12, פלדשטיין הכחיש שידע שמקור הכסף בקטאר, אך החוקרים בחנו קבוצות וואטסאפ ותכתובות – N12, אפריל 2025 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת ביוני 2026 הוגש נגד אוריך כתב אישום מתוקן בפרשת הבילד; לפי הדיווח, כתב האישום ייחס לו חלק בהפניית פלדשטיין לאיינהורן לצורך פרסום בחו"ל, ואילו עורכי דינו עמית חדד ונועה מילשטיין טענו כי החלטת הפרקליטות שגויה. זהו אירוע משפטי נפרד אך חופף לפרשת קטארגייט מבחינת הדמויות – Jerusalem Post, 11 ביוני 2026 (נצפה: יוני 2026), ערוץ 7, 11 ביוני 2026 (נצפה: יוני 2026).
7.6 – אלי פלדשטיין
- מאומת פלדשטיין שימש דובר לענייני צבא/יועץ תקשורת בסביבת לשכת ראש הממשלה לאחר 7 באוקטובר 2023, אך לפי כתב האישום בפרשת המסמכים המסווגים לא קיבל אישור ביטחוני מתאים מהשב"כ לחשיפה לחומרים מסווגים; עובדה זו היא נקודת מפתח לשאלת ניהול הסוד בלשכת ראש הממשלה בזמן מלחמה – כתב האישום, נובמבר 2024, העין השביעית (נצפה: יוני 2026), Jerusalem Post, 21 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026).
- מקור-יחיד לפי Le Monde, פלדשטיין גויס ארבעה ימים לאחר 7 באוקטובר 2023 לתפקיד דובר צבאי בסביבת נתניהו, לא קיבל סיווג שב"כ, ושולם דרך לוביסט אמריקאי שעובד עבור קטאר; מאחר שזהו דיווח עיתונאי זר הנשען על מקורות ישראליים, יש לסמן את רכיב התשלום כטעון אימות במסמכי חקירה/כתב אישום עתידי – Le Monde, 27 בדצמבר 2025 (נצפה: יוני 2026).
7.7 – ישראל איינהורן
- מאומת ישראל "שרוליק" איינהורן הוא אסטרטג קמפיינים המקושר לליכוד ולנתניהו, ובפרסומים על קטארגייט מתואר כבעל חברת "פרספשן" וכמי שהיה ציר להעברת מסרים פרו־קטאריים לפלדשטיין ולאוריך. לפי "מקור ראשון", תכתובות שפורסמו ב־i24 וב־N12 הראו קשר בין איינהורן, פלדשטיין, אוריך והלוביסט ג'יי פוטליק – מקור ראשון, דצמבר 2025 (נצפה: יוני 2026), N12, יוני 2026 (נצפה: יוני 2026).
- שנוי-במחלוקת לפי הדיווחים, איינהורן שהה בסרביה והליך גביית עדותו/חקירתו התנהל בחו"ל; מנגד, אין בפומבי כתב אישום סופי נגדו בפרשת קטארגייט נכון לסוף יוני 2026, והדיווחים מדברים על טיוטת אישום או בחינת פרקליטות. נקודת בדיקה: האם מעמדו הוא חשוד מרכזי, נאשם בכפוף לשימוע, או עד/מעורב חיצוני – N12, פברואר 2026 (נצפה: יוני 2026), זמן ישראל, יוני 2026 (נצפה: יוני 2026).
7.8 – קמפיין השפעה
- מאומת לפי פרסומים ב־N12 וב"ישראל היום", חוקרי קטארגייט בחנו האם מסרים שהוצגו לכלי תקשורת ישראליים כעמדת "גורם מדיני" או "גורם ביטחוני" היו בפועל מסרים שנועדו לשפר את תדמית קטאר, להדגיש את תפקידה בעסקת החטופים ולהחליש את מצרים כמתווכת. שאלת המפתח: האם הציבור נחשף למסרים בעלי מקור זר בלי גילוי נאות – ישראל היום, 2025 (נצפה: יוני 2026), N12, יוני 2026 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת כמה עיתונאים ישראלים, ובהם ניר דבורי, סולימאן מסוודה ושירית אביטן כהן, זומנו למתן עדות פתוחה בלהב 433 במסגרת בדיקת האופן שבו הופצו מסרים שיוחסו לקטאר; אין בפרסום זה טענה שהם חשודים, אלא שהם שימשו מקור מידע לחוקרים על צינורות הפצת המסרים – N12, אפריל 2025 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת מזכר INSS ממרץ 2026 מציב את קטארגייט בהקשר רחב של ניסיונות השפעה קטאריים בזירות בינלאומיות, תוך אזכור חקירות על קשרי גורמים בלשכת ראש הממשלה עם קטאר ועבירות אפשריות של מגע עם סוכן זר, הלבנת הון ועבירות מס; זהו מקור מחקרי שאינו כתב אישום אך מספק מסגור מדיניות – INSS, מרץ 2026 (נצפה: יוני 2026).
7.9 – מימון זר
- מאומת ThirdCircle Inc., החברה של ג'יי פוטליק, רשומה במאגר FARA של משרד המשפטים האמריקאי תחת מספר רישום 6540, ובמאגר מופיעות התקשרויות עם שגרירות קטאר ומסמכים משלימים משנים 2019–2026; זהו מקור רשמי המראה פעילות לובינג בארה"ב עבור קטאר, אך אינו מוכיח לבדו תשלום אסור בישראל – מאגר FARA, משרד המשפטים האמריקאי (נצפה: יוני 2026), עמוד FARA רשמי, משרד המשפטים האמריקאי (נצפה: יוני 2026).
- מאומת לפי וואלה, איש העסקים גיל בירגר נחקר באזהרה בחשד שהיה ציר להעברת כספים מפוטליק לפלדשטיין; לפי ג'רוזלם פוסט, משטרת ישראל הוציאה באוגוסט 2025 צו מעצר נגד פוטליק שייכנס לתוקף אם יגיע לישראל. רכיב "מקור הכסף מקטאר" נשען על חשדות חקירה ודיווחי תקשורת, לא על פסק דין – וואלה, 2 באפריל 2025 (נצפה: יוני 2026), Jerusalem Post, 27 באוגוסט 2025 (נצפה: יוני 2026).
7.10 – מגע עם סוכן זר
- שנוי-במחלוקת בפרסומים על קטארגייט הוזכרו חשדות לעבירות של מגע עם סוכן זר, שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס; אך נכון לסוף יוני 2026, לפי "זמן ישראל", פרקליטות המדינה עדיין ממתינה לחוות דעת משפטית מהמוסד לפני הגשת כתבי אישום בפרשת קטארגייט. לכן, יש להבחין בין "חשד חקירתי" לבין אישום מוגש או הרשעה – זמן ישראל, 23 ביוני 2026 (נצפה: יוני 2026), N12, ינואר 2026 (נצפה: יוני 2026).
- מקור-יחיד לפי N12, נבחן סעיף אפשרי של פגיעה ביחסי ישראל עם מדינה ידידותית – מצרים – בעקבות קמפיין שהציג את קטאר כחיונית ואת מצרים כבעייתית; זהו ציר ביטחוני־מדיני חשוב, אך הוא עדיין בגדר בדיקה ולא ממצא חלוט – N12, ינואר 2026 (נצפה: יוני 2026).
7.11 – תדמית קטאר
- מאומת הפרשה כוללת שני צירי תדמית: קמפיין מוקדם סביב מונדיאל 2022 לשיפור תדמית קטאר בישראל, וקמפיין בזמן מלחמת חרבות ברזל להצגת קטאר כמתווכת חיונית בעסקת החטופים. לפי "ישראל היום" באנגלית, אוריך ואיינהורן נטען כי עבדו לשיפור תדמית קטאר לקראת המונדיאל, ופלדשטיין נטען כי קידם תדמית קטאר בזמן המלחמה – Israel Hayom, 1 באפריל 2025 (נצפה: יוני 2026), מקור ראשון, דצמבר 2025 (נצפה: יוני 2026).
- שנוי-במחלוקת בהודעות שפורסמו נטען כי מסרים על קטאר שודרו בתקשורת הישראלית בלי גילוי המקור; מנגד, אין בפומבי מיפוי מלא של כל כתבה, כל כתב וכל מקור. לכן יש לתעד כל פרסום בנפרד: תאריך, כתב, מי מסר, האם הוצג כ"גורם מדיני", והאם היה קשר מוכח לפוטליק/איינהורן/פלדשטיין – ישראל היום, 2025 (נצפה: יוני 2026), N12, יוני 2026 (נצפה: יוני 2026).
7.12 – עסקת חטופים
- מאומת קטאר הייתה מתווכת מרכזית במגעים לשחרור חטופים מאז תחילת המלחמה; בינואר 2024 פורסם ב־Axios כי משפחות חטופים נפגשו עם בכירים קטארים וכי קטאר התחייבה להפעיל משאבים לשחרורם. זהו הרקע לכך שמסר פרו־קטארי בזמן המו"מ עלול להיתפס כבעל משמעות ביטחונית ולא רק תקשורתית – Axios, 7 בינואר 2024 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת בפרשת הבילד קבע בית משפט, לפי The Guardian, כי ההדלפה לכאורה עלולה הייתה לפגוע במאמצי עסקת החטופים; הטענה המרכזית היא שהמסמך סייע למסגור ציבורי שלפיו חמאס אינו מעוניין בעסקה, בתקופה של מחאה ציבורית לאחר רצח שישה חטופים בסוף אוגוסט 2024 – The Guardian, 4 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026), Jerusalem Post, 6 בספטמבר 2024 (נצפה: יוני 2026).
7.13 – מלחמת חרבות ברזל
- מאומת שתי הפרשות התרחשו בתוך מסגרת מלחמת חרבות ברזל: פרשת הבילד בספטמבר–נובמבר 2024 סביב מסמכי מודיעין ומו"מ חטופים, וקטארגייט בפברואר–מרץ 2025 סביב חשד לקידום מסרים קטאריים בזמן המלחמה. AP תיארה בנובמבר 2024 את פרשת המסמכים כחקירה על הדלפות שסייעו לכאורה לעמדות נתניהו כשהמו"מ בעזה נתקע – AP, 3 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה ביוני 2025 מצא רמות אמון שונות מאוד בראש הממשלה, בגופי הביטחון ובתקשורת במהלך תקופת המלחמה; נתון זה רלוונטי משום ששתי הפרשות נוגעות לניהול מידע ציבורי, למסרים בזמן מלחמה וליכולת הציבור להבחין בין מידע מדינתי לבין קמפיין השפעה – המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוני 2025 (נצפה: יוני 2026).
7.14 – פרשת בילד
- מאומת עיתון Bild פרסם ב־6 בספטמבר 2024 כתבה על מסמך חמאס שנטען כי חושף אסטרטגיית מו"מ של חמאס; ג'רוזלם פוסט סיקר את הפרסום באותו יום ותיאר את המסמך כמפרט טקטיקות פסיכולוגיות נגד משפחות החטופים והציבור הישראלי. בהמשך התברר כי הפרסום הוא מרכז פרשת הדלפת המסמכים המסווגים – Jerusalem Post, 6 בספטמבר 2024 (נצפה: יוני 2026).
- שנוי-במחלוקת לפי The Atlantic, היבטים בפרסום Bild היו שנויים במחלוקת: המקור המדויק של המסמך, הקשר שלו לסינוואר, והטענה שחמאס מבקש להאריך את המלחמה; לפי אותו ניתוח, מסמכי בית המשפט אינם מסבירים כיצד הופיעו בפרסום פרטים שהמודיעין הישראלי חלק עליהם. נקודת בדיקה: האם הייתה "הדלפה", "עיבוד מסרים" או "עיוות" של חומר מודיעיני – The Atlantic, 25 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת Ynet פרסם ב־2025 פרוטוקולים שהתיר בית המשפט לפרסם ובהם תיאור המסמך השלישי שהועבר מרוזנפלד לפלדשטיין, כולל מסמך שכונה "תכנון לוחמה פסיכולוגית נגד מדינת ישראל של חמאס"; פרסום זה מספק נקודת אחיזה משפטית ועובדתית מעבר לדיווחי התקשורת הראשוניים – Ynet, 2025 (נצפה: יוני 2026).
7.15 – הדלפות
- מאומת לפי Axios, צה"ל ביקש מהשב"כ לפתוח בחקירה לאחר שדוח מודיעיני גולמי וסודי ביותר הודלף ל־Bild; לפי The Guardian, החקירה נקשרה גם לפרסומים ב־Jewish Chronicle ולמסמכים שעברו לתקשורת זרה. ציר ההדלפות הוא הבסיס לשאלה האם נעשה שימוש במידע ביטחוני כדי להשפיע על דעת הקהל בישראל – Axios, 1 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026), The Guardian, 4 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת כתב האישום והפרוטוקולים בפרשת פלדשטיין–רוזנפלד מראים כי ההדלפה נבחנה לא רק כשאלת משמעת או תקשורת אלא כחשד לפגיעה בביטחון המדינה ומסירת ידיעה סודית; זהו ההבדל בין "תדרוך עיתונאי" לבין שימוש אסור בחומר מודיעיני – כתב האישום, נובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026), Ynet, 2025 (נצפה: יוני 2026).
7.16 – ביטחון לאומי
- מאומת בכתב האישום נגד פלדשטיין ורוזנפלד נטען כי העברת מידע מסווג עלולה הייתה לפגוע בביטחון המדינה; בג'רוזלם פוסט דווח בנובמבר 2024 כי פלדשטיין הואשם בגילוי מידע חסוי במטרה לפגוע בביטחון המדינה. זהו הציר הביטחוני הישיר של פרשת הבילד – Jerusalem Post, 21 בנובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026), כתב האישום, נובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת המכון הישראלי לדמוקרטיה כתב בפברואר 2026 על הסיכון שבהתרת פרסומים של מידע מסווג על ידי ראש הממשלה או הדרג המדיני ללא הליך מאוזן ומבוקר; ההקשר הוא שימוש בסמכות פרסום ביטחונית באופן שעלול להיתפס כלא מקצועי או ככזה שמשרת מסר פוליטי – המכון הישראלי לדמוקרטיה, פברואר 2026 (נצפה: יוני 2026).
7.17 – טוהר מידות
- מאומת התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ באפריל 2025 בדרישה להרחיק מלשכת ראש הממשלה את הגורמים המעורבים בפרשת קטארגייט, בטענה כי הימצאותם בסביבה רגישה בזמן חקירת שב"כ ומשטרה מסכנת אינטרסים ביטחוניים ומעלה שאלות טוהר מידות; העתירה לא מוכיחה את החשדות, אך מנסחת את החשש המוסדי – ישראל היום, אפריל 2025 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת פסק הדין בעניין פיטורי רונן בר, כפי שנותח במכון הישראלי לדמוקרטיה, הדגיש את מעמד ראש שב"כ כשומר סף ואת החובה להימנע מניגוד עניינים בהליכי פיטורין ומינוי; זהו ציר טוהר מידות שאינו תלוי בשאלה אם חשודי קטארגייט יורשעו בעתיד – המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוני 2025 (נצפה: יוני 2026).
7.18 – שקיפות
- מאומת מאגר FARA האמריקאי מדגים מודל שקיפות רשמי ללובינג זר: ThirdCircle רשומה עם מסמכי התקשרות, תאריכים, גורם זר ורישום סוכנים; בהשוואה, השאלה הישראלית היא האם פעילות מסרים של מדינה זרה סביב לשכת ראש הממשלה הייתה גלויה לציבור בזמן אמת – מאגר FARA, משרד המשפטים האמריקאי (נצפה: יוני 2026), עמוד FARA רשמי (נצפה: יוני 2026).
- מאומת בית המשפט התיר לפרסם פרטים ופרוטוקולים בפרשת המסמכים המסווגים, ו"העין השביעית" פרסמה החלטה על חומרי גלם הקשורים לתחקיר עמרי אסנהיים על פלדשטיין; המסלול המשפטי הזה מראה את המתח בין חיסיון עיתונאי, חקירה פלילית וזכות הציבור לדעת – Ynet, 2025 (נצפה: יוני 2026), העין השביעית, החלטת מחוזי מרכז, ינואר 2026 (נצפה: יוני 2026).
7.19 – ניגוד עניינים
- מאומת בג"ץ קבע במאי 2025 כי הליך פיטורי ראש שב"כ רונן בר נעשה שלא כדין, בין היתר על רקע ניגוד עניינים בשל חקירות סביבת ראש הממשלה; לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, העתירות טענו כי נתניהו נתון בניגוד עניינים משום שהשב"כ מעורב בחקירת קשרי יועציו עם קטאר – המכון הישראלי לדמוקרטיה, דיון בג"ץ, אפריל 2025 (נצפה: יוני 2026), Jerusalem Post, 21 במאי 2025 (נצפה: יוני 2026).
- שנוי-במחלוקת נתניהו טען כי אובדן האמון ברונן בר נבע מכשלי 7 באוקטובר ולא מחקירת קטארגייט; בר טען כי הרקע לפיטוריו כלל לחצים פוליטיים וחקירות רגישות. שתי הגרסאות הוצגו בתצהירים ובדיווחים, אך ההכרעה המשפטית קבעה פגם בהליך הפיטורין – Ynet, תצהיר בר, אפריל 2025 (נצפה: יוני 2026), ישראל היום, תצהיר נתניהו, אפריל 2025 (נצפה: יוני 2026).
7.20 – אמון הציבור
- מאומת לפי סקר JPPI שדווח בערוץ 7, ביוני 2026 47% מהציבור תמכו בחקירת נתניהו בפרשת קטארגייט, ורוב הציבור ראה בפרשה חמורה, עם פערים פוליטיים גדולים בין שמאל/מרכז לימין; הנתון רלוונטי ישירות לשאלת אמון הציבור בטוהר קבלת ההחלטות בזמן מלחמה – ערוץ 7, יוני 2026 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת מדד הדמוקרטיה הישראלית 2025 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי האמון במוסדות הפוליטיים – הממשלה, הכנסת והמפלגות – נמוך בהשוואה למוסדות אחרים; פרשות שבהן מעורבים יועצים פוליטיים, מידע ביטחוני ומדינה זרה משתלבות בתוך משבר אמון מוסדי רחב יותר – המכון הישראלי לדמוקרטיה, מדד הדמוקרטיה 2025 (נצפה: יוני 2026), ממצאים נבחרים, PDF (נצפה: יוני 2026).
7.21 – תקשורת ישראלית
- מאומת חקירת קטארגייט נגעה גם לאופן שבו כתבים ישראלים קיבלו והפיצו מסרים; N12 דיווחה כי כתבים בכירים זומנו לעדות פתוחה, לא כחשודים, כדי לברר את מסלולי הפצת המסרים שיוחסו לגורמים בסביבת פלדשטיין/אוריך/איינהורן – N12, אפריל 2025 (נצפה: יוני 2026).
- שנוי-במחלוקת פרסום ב־Ice ציטט ביקורת של רביב דרוקר על כך שניר דבורי שידר ידיעות שמקורן לכאורה בפלדשטיין; מאחר שמדובר בביקורת תקשורתית ולא במסמך חקירה מלא, יש להשתמש בה כנקודת בדיקה בלבד: האם כלי תקשורת ביצעו אימות עצמאי לפני שידור מסרים שהוצגו כגורמי מדינה – Ice, דצמבר 2025 (נצפה: יוני 2026), ישראל היום, 2025 (נצפה: יוני 2026).
7.22 – שב"כ
- מאומת שב"כ מופיע בשתי הפרשות: בפרשת הבילד כגוף שחקר הדלפת חומר מסווג, ובקטארגייט כגוף שחקר חשד להשפעה זרה על סביבת ראש הממשלה. Axios דיווח במרץ 2025 כי החלטת הממשלה לפטר את רונן בר התקבלה בזמן שהשב"כ חקר יועצים של נתניהו בפרשת קטארגייט – Axios, 21 במרץ 2025 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת תצהיר רונן בר לבג"ץ כלל טענות על לחצים פוליטיים ועל הצורך לשמור על קו ברור בין "אמון" במערכת דמוקרטית לבין "נאמנות" אישית; התצהיר רלוונטי משום שהוא מציב את קטארגייט בתוך דיון רחב על עצמאות השירות והגנה על מנגנוני ביקורת – Ynet, אפריל 2025 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת לפי כתב האישום בפרשת המסמכים, פלדשטיין לא קיבל אישור שב"כ לחשיפה לחומר מסווג, אך היה בקשר יומיומי עם גורמים בסביבת ראש הממשלה; זהו כשל פוטנציאלי במנגנון "הגנה על סוד" בלשכה בזמן מלחמה – כתב האישום, נובמבר 2024 (נצפה: יוני 2026).
7.23 – משטרה
- מאומת משטרת ישראל, באמצעות להב 433, ניהלה את החקירה הגלויה בקטארגייט לצד שב"כ; N12 דיווחה על עימות בין אוריך לפלדשטיין ועל חומרים שהחוקרים ראו כמאתגרים את גרסאות החשודים. המשטרה גם ביקשה להאריך הגבלות והרחקות על חשודים – N12, אפריל 2025 (נצפה: יוני 2026), N12, ינואר 2026 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת באוגוסט 2025 דווח כי המשטרה הוציאה צו מעצר נגד ג'יי פוטליק, הלוביסט האמריקאי של קטאר, לאחר ניסיונות לתאם חיקור דין; צו כזה אינו הרשעה, אך הוא מצביע על חשיבות ציר המימון הזר בחקירה – Jerusalem Post, 27 באוגוסט 2025 (נצפה: יוני 2026), חרדים10, אוגוסט 2025 (נצפה: יוני 2026).
7.24 – צחי ברוורמן
- מקור-יחיד "צחי ברוורמן", ראש הסגל של נתניהו, נקשר בדיווחים לפרשת "הפגישה הלילית" ולא ישירות לליבת קטארגייט; לפי דיווחים, החשד היה שימוש אסור במידע רגיש מחקירת הדלפת המסמכים כדי להשפיע על פלדשטיין או על גרסתו. המידע הציבורי על ציר זה דל יותר ונשען ברובו על דיווחים עיתונאיים ולא על כתב אישום – רגע News, פברואר 2026 (נצפה: יוני 2026).
- שנוי-במחלוקת לפי "כולה", פלדשטיין טען כי ברוורמן הבטיח לו "לכבות את החקירה" בפרשת קטארגייט, וכי פגישה לילית בחניון הקריה הייתה מוקד בדיקה; לשכת נתניהו הכחישה, ולכן בשלב זה יש להתייחס לציר כברור חשד/בדיקה בלבד – כולה, דצמבר 2025 (נצפה: יוני 2026).
7.25 – הפגישה הלילית בקריה
- מקור-יחיד הפגישה הלילית בקריה מתוארת בדיווחים כבדיקה סביב פגישה לכאורה בין פלדשטיין, צחי ברוורמן ואדם נוסף בשם עומר מנסור, שבה על פי הטענה הועבר מידע על חקירה רגישה ונעשה ניסיון להשפיע על התנהלות פלדשטיין; אין בפומבי כתב אישום מלא על האירוע, ולכן יש לסמן כל פרט עובדתי כתלוי אימות נוסף – כולה, דצמבר 2025 (נצפה: יוני 2026), Helm, 26 בפברואר 2026 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת חלקית לפי "רגע News", נתניהו היה צפוי להימסר לעדות פתוחה בפרשת "הפגישה הלילית" באישור היועצת המשפטית לממשלה, והמשטרה ביקשה להאריך תנאים מגבילים על ברוורמן; עצם קיום בדיקה משטרתית ומעורבות היועמ"שית נתמכים בדיווח, אך תוכן הפגישה והמשמעות הפלילית שלה עדיין אינם מוכרעים – רגע News, פברואר 2026 (נצפה: יוני 2026).
7.26 – יוסי כהן
- מאומת יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, רלוונטי בעיקר לציר הכסף הקטארי לעזה ולא לליבת קטארגייט של אוריך–פלדשטיין–איינהורן; בפברואר 2020 דווח כי כהן והרצי הלוי נסעו לקטאר כדי לקדם המשך הסדרים מול חמאס, לרבות סוגיית הסיוע הכספי לעזה. זהו רקע למדיניות הישראלית כלפי קטאר לפני המלחמה – Jerusalem Post, 23 בפברואר 2020 (נצפה: יוני 2026), N12, מאי 2024 (נצפה: יוני 2026).
- שנוי-במחלוקת בפרסומים מאוחרים יותר נטען כי ראשי מוסד לשעבר ובהם כהן הביעו חששות לגבי אופן השימוש בכסף הקטארי בעזה, וכי המוסד העריך שחלק מהכספים מגיע לחיזוק חמאס; רכיב זה חשוב לתזה על "כשל מדיניות" אך אינו מוכיח קשר בין כהן לבין קטארגייט 2025–2026 – Ynet, 2023/2024 (נצפה: יוני 2026), Emess, 2023 (נצפה: יוני 2026).
7.27 – רונן בר
- מאומת רונן בר, ראש שב"כ, עמד במרכז העימות המוסדי סביב קטארגייט משום שהשב"כ היה שותף לחקירה נגד מקורבי נתניהו, ובמקביל נתניהו ביקש להביא לסיום כהונתו; Axios דיווח כי היועמ"שית הזהירה מפני ניגוד עניינים בהחלטה לפטרו – Axios, 16 במרץ 2025 (נצפה: יוני 2026), Axios, 21 במרץ 2025 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת בתצהירו לבג"ץ טען בר כי נתניהו דרש ממנו נאמנות אישית במצבים מסוימים וכי פיטוריו קשורים גם לחקירות רגישות; נתניהו הכחיש וטען כי אובדן האמון נובע מכשלי 7 באוקטובר. בג"ץ לא הכריע באשמה פלילית בפרשת קטארגייט, אך כן קבע פגם וניגוד עניינים בהליך הפיטורין – Ynet, 21 באפריל 2025 (נצפה: יוני 2026), Jerusalem Post, 21 במאי 2025 (נצפה: יוני 2026).
7.28 – דוד זיני
- מאומת דוד זיני רלוונטי לציר המשך שליטה ופיקוח על שב"כ לאחר רונן בר: נתניהו הודיע כי זיני, כמועמד לראשות שב"כ, לא יעסוק בפרשת קטארגייט; ההודעה עצמה מלמדת שהפרשה הוכרה כציר ניגוד עניינים פוטנציאלי במינוי ראש השירות הבא – ערוץ 7, מאי 2025 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת חוות הדעת המשפטית מ־26 במאי 2025 בעניין מינוי ראש שב"כ, שפורסמה באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, דנה בהשלכות פסק הדין על מינוי ראש שב"כ חדש ומזכירה את חקירות קטארגייט והקשרים עם אוריך, פלדשטיין ואיינהורן; זהו מקור משפטי־מוסדי חשוב לציר האחריותיות – חוות דעת משפטית, 26 במאי 2025 (נצפה: יוני 2026).
7.29 – הקשר אפשרי לאמירותיו של יגאל כרמון בפרסומים של מכון ממרי על העברת כספים מקטאר לגורמים ישראליים
- שנוי-במחלוקת מכון ממרי, בראשות יגאל כרמון, פרסם במסגרת "Project Raven" טענות על מסמכים קטאריים מודלפים שלפיהם הועברו או יועדו כספים לגורמים ישראליים, כולל טענות על 15 מיליון דולר לנתניהו ב־2012 ו־50 מיליון דולר ב־2018; אין לראות בפרסומים אלה הוכחה חלוטה ללא אימות משפטי/מודיעיני עצמאי, אך הם רלוונטיים כציר רקע לשיח על השפעה קטארית באמצעות כסף – MEMRI Español, 22 בדצמבר 2023 (נצפה: יוני 2026), סרוגים, יולי 2024 (נצפה: יוני 2026).
- נדרש אימות נוסף אין קשר משפטי פומבי מוכח בין מסמכי Project Raven של ממרי לבין תיק קטארגייט 2025–2026 נגד אוריך/פלדשטיין/איינהורן; החיבור התחקירי האפשרי הוא תבנית פעולה נטענת – העברת כסף מקטאר לגורמים בעלי השפעה בישראל – אך יש להיזהר מהסקה ממסמכים מודלפים בלתי מאומתים לתיק חקירה נפרד. נקודת בדיקה: האם חומרי החקירה בישראל כוללים התייחסות למסמכי ממרי או שוללים אותם – MEMRI Español, 22 בדצמבר 2023 (נצפה: יוני 2026), Qatari connection affair, ויקיפדיה, רקע לא-ראשוני (נצפה: יוני 2026).
7.30 – הקשר אפשרי להעברת הכספים הקטאריים לעזה
- מאומת החל מ־2018 ישראל אפשרה העברת כספים קטאריים לעזה, כולל מזוודות מזומן; JTA דיווח בנובמבר 2018 על העברת 15 מיליון דולר במזומן באישור ישראל, ו־וואלה ציטט את נתניהו באותו חודש באומרו כי העברת הכסף נעשתה כדי למנוע משבר הומניטרי ולהחזיר שקט לדרום – JTA, 9 בנובמבר 2018 (נצפה: יוני 2026), וואלה, 11 בנובמבר 2018 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת בינואר 2019 דיווח Ynet כי ישראל אישרה להעביר את הפעימה השלישית של המענק הקטארי לרצועת עזה, לאחר המלצת מערכת הביטחון; הפרסום ציין כי המענק כלל 15 מיליון דולר במזומן לתשלום משכורות פקידים וחלוקת כסף לנזקקים. זהו תיעוד מוקדם למדיניות "כסף תמורת שקט" – Ynet, 24 בינואר 2019 (נצפה: יוני 2026).
- מאומת ב־2020 נחשף כי ראש המוסד יוסי כהן ומפקד פיקוד הדרום דאז הרצי הלוי ביקרו בקטאר כדי לקדם הסדר מול חמאס ולהבטיח את המשך הסיוע הקטארי; לפי ג'רוזלם פוסט, אביגדור ליברמן חשף את הביקור, והדבר מצביע על מעורבות דרגי ביטחון בכירים במדיניות הקטארית לפני 7 באוקטובר – Jerusalem Post, 23 בפברואר 2020 (נצפה: יוני 2026).
- שנוי-במחלוקת לאחר 7 באוקטובר התחדד הוויכוח אם העברת הכסף הקטארי הייתה מנגנון הומניטרי לייצוב עזה או כשל מדיניות שחיזק את חמאס; INSS מתאר את המדיניות כהעברות חודשיות של מיליוני דולרים מקטאר לעזה שנועדו לתמוך בכלכלה המקומית ולשמר יציבות, אך גם מציין שהדבר תרם למעמד קטאר ולתלות ישראלית בתיווכה – INSS, מרץ 2026 (נצפה: יוני 2026), N12, מאי 2024 (נצפה: יוני 2026).
8. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר המחודדת: האם פרשות "קטארגייט" ו"הבילד" מצביעות על חדירה או השפעה של אינטרסים זרים, מסרים פוליטיים או אינטרסים תקשורתיים לתוך סביבת קבלת ההחלטות בלשכת ראש הממשלה בזמן מלחמת חרבות ברזל – ובפרט סביב סוגיות ביטחון מידע, עסקת חטופים, תדמית קטאר, הדלפות לתקשורת זרה ואמון הציבור. מאומת: עצם קיומן של חקירות/הליכים פורסם בכמה מקורות, לרבות ynet, N12 ומסמכי בית משפט מקורות מסגרת: ynet – החלטה על חקירה פלילית בקטארגייט (נצפה: יוני 2026); N12 – פרשת הבילד (נצפה: יוני 2026); כתב אישום/מסמכי פרשת המסמכים, PDF ב-ynet (נצפה: יוני 2026). (ynet.co.il)
- ההשערה הנבדקת – לא מסקנה: התיק בודק אם גורמים בסביבת ראש הממשלה – בהם יונתן אוריך, אלי פלדשטיין, ישראל איינהורן ואחרים – פעלו לכאורה במקביל בזירות ממשל, יחסי ציבור ותקשורת באופן שיצר ניגוד עניינים, העברת מסרים בלתי שקופה או פגיעה אפשרית בביטחון המדינה. [שנוי-במחלוקת: החשדות דווחו ונחקרים; אחריות פלילית או מודעות של הדרג המדיני טעונות הכרעה משפטית] מקורות בדיקה: ישראל היום – עתירה להרחקת יועצים מהלשכה (נצפה: יוני 2026); זמן ישראל – דיווח על חוות דעת מהמוסד לפני כתבי אישום (נצפה: יוני 2026); חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, 26 במאי 2025, PDF (נצפה: יוני 2026); עתירה מתוקנת לבג"ץ, התנועה לאיכות השלטון, PDF (נצפה: יוני 2026). (israelhayom.co.il)
- ניסוח-הנגד החזק: הקריאה הנגדית היא שמדובר בצירוף פרשות שונות – יחסי ציבור לקטאר, הדלפת מסמך מסווג לעיתון גרמני, ומאבקים בין לשכת ראש הממשלה למערכת הביטחון והאכיפה – שאינן מוכיחות בהכרח "השפעה זרה" או כוונה לפגוע בביטחון המדינה. לפי קריאה זו, ייתכן שחלק מהפעולות נבעו מהסברה פוליטית, מחלוקת על מדיניות החטופים או טענות לרדיפה פוליטית. שנוי-במחלוקת מקורות לאיזון: מקור ראשון – מורה נבוכים לפרשת קטארגייט (נצפה: יוני 2026); וואלה – ניתוח האישום והקשיים המשפטיים בפרשת פלדשטיין (נצפה: יוני 2026); ישראל היום – כתב האישום והתגובות מחוץ לאולם (נצפה: יוני 2026). (makorrishon.co.il)
- גבולות התחקיר: בתוך התחום: קשרי יועצים עם קטאר או גורמים מטעמה; מימון זר או תיווך כספי; הדלפות מסווגות ל"בילד"; שימוש בתקשורת זרה לעקיפת צנזורה; ממשק שב"כ–משטרה–לשכת רה"מ; פרשת "הפגישה הלילית" בקריה; והקשר האפשרי למדיניות ישראל ביחס לכסף הקטארי לעזה. מחוץ לתחום: הכרעה פלילית סופית, ניתוח מלא של מדיניות ישראל בעזה מאז 2007, או קביעה שנתניהו ידע/הורה על פעולה מסוימת בלי מקור ראייתי. מאומת לגבי גבולות העובדות הידועות; מסקנות אחריות – נדרש אימות נוסף/הליך משפטי מקורות גבול: ynet – פרטי פרשת המסמכים הסודיים (נצפה: יוני 2026); כלכליסט – האישום והמסר "הבוס מבסוט" (נצפה: יוני 2026); חדשות 13 – פרשת הפגישה הלילית (נצפה: יוני 2026); ynet – חקירת צחי ברוורמן (נצפה: יוני 2026). (ynet.co.il)
- מפת-הכיסוי: התיק יבדוק: מי היו בעלי התפקידים והיועצים בכל פרשה; מה נטען לגבי מקורות הכסף והמסרים; מה עבר דרך תקשורת ישראלית וזרה; מה היקף המידע המסווג שדלף ומה נטען על נזקו; מה תפקיד קטאר כמתווכת בעסקת חטופים וכמממנת בעזה; מה טען יגאל כרמון/ממר"י ומהי הראיה הנגדית; ומה נלמד על שקיפות, סיווג ביטחוני ואמון הציבור בזמן מלחמה. מקור-יחיד/שנוי-במחלוקת לפי תת-שאלה מקורות המשך: Jerusalem Post – מסמכים שטען להם ממר"י (נצפה: יוני 2026); העין השביעית – תביעת נתניהו נגד יגאל כרמון וממר"י (נצפה: יוני 2026); ynet – הכסף הקטארי לעזה (נצפה: יוני 2026); וואלה – נתניהו על העברת הכספים מקטאר, נובמבר 2018 (נצפה: יוני 2026); גלובס – הכסף הקטארי ברצועה (נצפה: יוני 2026). (jpost.com)
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, אמיר שפרלינג, רונית אנטלר, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, מירב ויזר ואושרי יניב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו