הכוורת של נתניהו

סביב בנימין נתניהו פועל מעגל מצומצם של יועצים, דוברים ופקידים בכירים. חלקם לצדו יותר מעשור, אחרים נכנסו ויצאו בתוך חודשים. ראש הסגל שלו לשעבר צפוי לכתב אישום בכפוף לשימוע, שניים מיועציו נאשמים בפרשת "הבילד" ונחשדים בפרשת קטארגייט, יועץ הקמפיין לשעבר שלו הוכרז נמלט, ומי שכיהנה כממלאת מקום מנכ"ל משרדו נחקרה באזהרה. שלושה ממקורביו לשעבר חתמו על הסכמי עד מדינה במשפטו. התיעוד שלהלן מציג את האנשים, את תפקידיהם, את הפרשות שבהן הם מעורבים ואת תגובותיהם.

צחי ברוורמן: כתב אישום בכפוף לשימוע, מאי 2026●יונתן אוריך ואלי פלדשטיין: נאשמים בפרשת "הבילד"●ישראל איינהורן: הוכרז נמלט, ינואר 2026●דרורית שטיינמץ: נחקרה באזהרה, ינואר 2026●שלושה דוברים לראש הממשלה עזבו בין מאי 2024 למרץ 2026●ארי הרו, שלמה פילבר וניר חפץ: עדי מדינה במשפט נתניהו

המשפחה

הדרך אל המעגל עוברת, לפי עדויות של אנשים שהיו בתוכו, גם דרך רעייתו של ראש הממשלה. ב־2022 אמר ניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של המשפחה: "מינוי בלשכת ראש הממשלה, מרכזי, לא עובר ללא אישור של שרה". המשפחה והליכוד השיבו כי נתניהו לבדו מחליט על המינויים (ynet). במרץ 2026 הוסיף חפץ: "דורשים נאמנות כלבית וצריך לעבור מבחנים אצל שרה" ("מעריב").

באוגוסט 2026 סיפר יואב הורוביץ, לשעבר ראש הסגל של נתניהו וכיום ראש הצוות של גדי איזנקוט: "ככל שעברו השנים הדרישה לנאמנות אישית הייתה דבר דומיננטי; ביקשו שאחתים את עובדי הלשכה והמעון על מסמך נאמנות למשפחה" (חדשות 13). לדבריו, סירב לעשות זאת (The Times of Israel). הוא הוסיף: "שרה נתניהו ובנימין נתניהו – אחד הם. אי אפשר להפריד ביניהם". הליכוד השיב: "כשיואב הורוביץ השתתף במחאת קפלן הוא סימן מזמן את ביתו הפוליטי החדש בשמאל" (N12).

ב־2016 פסק בית הדין לעבודה בירושלים פיצוי של 155 אלף שקל למני נפתלי, לשעבר אב הבית במעון, וקבע כי "במעון ראש הממשלה שררו תנאי העסקה פוגעניים, בשל התנהגותה של שרה נתניהו ויחסה לעובדים" (N12). הליכוד הדגיש כי התביעות הוגשו נגד המדינה ו"שרה נתניהו לא חויבה לשלם להם אגורה" (ynet). ביולי 2026 הגיש טבח לשעבר במעון תביעה שבה טען כי שרה נתניהו התעללה בו מילולית ופיזית; משרד ראש הממשלה השיב כי הטענות חסרות בסיס וכי פוטר משיקולים מקצועיים (The Times of Israel).

כשפוטר ראש המל"ל צחי הנגבי באוקטובר 2025, דיווחו בחדשות 13, בשם גורמים בלשכה, כי "שרה נתניהו – לפי גורמים בלשכה – דרשה שיפסיק להתראיין". הודעת לשכת ראש הממשלה לא התייחסה לכך, והסתפקה בתודה להנגבי על שירותו (חדשות 13). ב־ynet נכתב באותו יום כי "שרה ויאיר לא היו מרוצים מתפקודו" (ynet).

להרחבה: התיק המלא על שרה נתניהו

לפי "גלובס", טופז לוק, ממקימי יחידת הניו מדיה בדובר צה"ל, צורף לצוות הלשכה "בתיווך של יאיר נתניהו אותו הכיר בצבא", וגם יונתן אוריך הוא יוצא דובר צה"ל וחבר של יאיר ("גלובס"). לוק עצמו אמר על יאיר: "המליץ עליי לתפקיד" ("כאן דרום"). ניר חפץ אמר ב־2025: "יאיר נתניהו הוא מי שנתן את הכיוון לטופז לוק, וטופז הביא את יונתן" (N12).

להרחבה: התיק המלא על יאיר נתניהו

הלשכה

צחי ברוורמן. דובר עיריית נס ציונה לשעבר, שעמד בראש מטה הבחירות של הליכוד ב־2013, כיהן כחמש שנים כמזכיר הממשלה, מהן שנה כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בפועל, ועם חזרת נתניהו לשלטון בסוף 2022 מונה לראש הסגל ("מקור ראשון"). ב־21 בספטמבר 2025 אישרה הממשלה את מינויו לשגריר בבריטניה (ynet). הוא לא נכנס לתפקיד: בספטמבר 2026 עדיין לא הכריע נציב שירות המדינה בבקשה להשעותו, וישראל נותרה כמעט שנה בלי שגריר בלונדון (ynet).

בנובמבר 2024 נחקר ברוורמן באזהרה בחשד שביקש לשנות בפרוטוקול את שעת שיחתו של נתניהו עם מזכירו הצבאי בבוקר השבעה באוקטובר, מ־06:40 ל־06:29 (ynet). לפי החשד, הקצרנית סירבה והסבירה שאסור לה (ynet). ברוורמן טען כי תיקן טעות, משום ששיחה קודמת התקיימה ב־06:29 (כאן חדשות). ביולי 2025 העבירה המשטרה את התיק לפרקליטות ("ישראל היום"); החלטה בו לא פורסמה. התיק החמור יותר נוגע לפגישה הלילית עם אלי פלדשטיין, שמתוארת בהמשך.

יוסי שלי. מנכ"ל עיריית באר שבע ומנכ"ל רשות הדואר לשעבר, פעיל ליכוד שסייע לנתניהו כבר בפריימריז של 2005 ועמד בראש מטה יום הבחירות של הליכוד ב־2022. "כלכליסט" תיאר אותו כ"אחד ממקורביו הבולטים של נתניהו, שמקורב גם לרעייתו שרה" ("כלכליסט"). ב־2008 הוגש נגדו כתב אישום על תצהירים כוזבים לוועדת המינויים בשירות הציבורי; ב־2012 הודה בהסדר טיעון, מבלי שהורשע, בעבירה של הפרת חובה חקוקה והורחק משירות ציבורי לשלוש שנים (ynet). בסוף 2022 מינה אותו נתניהו למנכ"ל משרד ראש הממשלה. יומיים אחרי השבעה באוקטובר אמר בחדשות 12 כי מסיבת הנובה "תרמה תרומה בלתי מבוטלת לכאוס הזה", ולמחרת התנצל: "בשום פנים ואופן לא התכוונתי שהמבלים תרמו לתוצאות האירוע הטרגי" ("מעריב"). לאזרח שדרש את התפטרותו כתב: "זו ממשלה טובה מאוד עם מנהיג תותח נתניהו. תאכל את הלב" (ynet). מבקר המדינה קבע כי שלי "הפעיל את פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה באופן לקוי" במלחמה (מבקר המדינה). את השינוי בתנאי המכרז שבו מונתה דרורית שטיינמץ למשנה למנכ"ל, לפי נציבות שירות המדינה, ביקש שלי ("כלכליסט").

בנובמבר 2024 אישרה הממשלה את מינויו לשגריר באיחוד האמירויות (ynet). ביולי 2025 דווח על תלונות של האמירתים על התנהלותו; שלי אישר: "אכן קיבלתי הערה מהקב"ט לגבי אירוע", ואמר שמדובר בעניין פרטי (N12). הלשכה הודיעה: "בניגוד לדיווחים, ראש הממשלה נתניהו לא החליט להחזיר לארץ את שגריר ישראל" ("ישראל היום"). באותם ימים קידם נתניהו את מינויו ליו"ר רשות מקרקעי ישראל (כאן חדשות). באוקטובר 2026 שלי עדיין שגריר ישראל באמירויות (The Jerusalem Post).

דרורית שטיינמץ. לפי "דה מרקר", שטיינמץ פועלת בסביבתו של נתניהו כ־15 שנה, וחלק גדול מהזמן הייתה אחראית על הוצאות מעונות ראש הממשלה ("דה מרקר"). ב־2017 ביקש נתניהו למנותה לממלאת מקום נציב שירות המדינה, והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התנגד בטענה שאינה עומדת בדרישות התפקיד ("כלכליסט"). באותה שנה נבדקה רכישת ריהוט למעון לקראת ביקור דונלד טראמפ; ב־2021 קבעה נציבות שירות המדינה כי "לא נמצאו ראיות ברמה הנדרשת לבסס את החשד כי שטיינמיץ פעלה באופן יזום להטעות את ועדת המכרזים ונמצאו ראיות רק לכך שטיפולה בנושא היה רשלני" (כאן חדשות). ב־2022 הוכנס לתיקה מכתב התראה, וב־2023 ננזפה בהוראת הנציבות על תקרית נוספת ("כלכליסט"; כאן חדשות).

בפברואר 2023, בדיון בוועדת הכספים על מימון הבית הפרטי בקיסריה כמעון רשמי, הסבירה: "אי אפשר להשתמש בבלפור, ואין כלום בפנים, הליך השיפוץ ייקח תקופה די ארוכה, לערך שנתיים" (ynet). בספטמבר 2023 מונתה, בלי מכרז, לסמנכ"לית (כאן חדשות); במאי 2024, אחרי שהממשלה שינתה את תנאי המכרז, למשנה למנכ"ל ("כלכליסט"); ובפברואר 2025 לממלאת מקום המנכ"ל (ynet).

בינואר 2026 נחקרה באזהרה בפרשת מאי גולן, בחשד שסידרה, דרך קשריה בנציבות, העסקה בתשלום להראל הרשקוביץ, יועץ התקשורת של השרה ונכדו של ממלא מקום נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ (N12). הרשקוביץ השיב: "אין לי כל נגיעה להעסקת נכדי הראל" (שם). היועצת המשפטית לממשלה התנגדה להאריך את כהונתה (The Times of Israel), ובג"ץ הוציא צו על תנאי המחייב את נתניהו להסביר מדוע אינו ממנה ממלא מקום אחר (ynet). בספטמבר 2026 דיווח "דה מרקר" כי למשרד ראש הממשלה אין כרגע מנכ"ל ואין ממלא מקום ("דה מרקר"). תגובה של שטיינמץ לחשדות לא נמצאה.

עדו נורדן. כלכלן ועורך דין, לשעבר יועץ בכיר למנכ"ל משרד ראש הממשלה ויושב ראש "הפורום הבכיר", נכנס לתפקיד ראש הסגל ב־13 באפריל 2026, אחרי פרישתו של זיו אגמון ("ישראל היום"). לפי N12, לפני מינויו, בפודקאסט "זווית ישרה", השווה את המשטרה ואת שב"כ ל"משמרות המהפכה" בשל טיפולם בפרשת "הבילד" ובקטארגייט (N12). ביולי 2026 שידרה N12 הקלטות של שיחות בינו לבין חוקר משטרה שניסה לקבוע מועד לעדות נתניהו בפרשת הפגישה הלילית. "אין לנו שנייה להכניס דבר כזה. זה לא רלוונטי", אמר נורדן, ולשאלה אם נתניהו מכיר את הבקשה: "לא, הוא לא צריך להכיר. אני מנהל לו את הלו"ז ואני אומר לך שאין לי איפה לשים את זה בכלל". מלשכת ראש הממשלה לא נמסרה תגובה (N12).

מזכיר הממשלה

יוסי פוקס, עורך דין מנווה דניאל, לשעבר יושב ראש הפורום המשפטי למען ישראל ומי שהתנדב במערכה המשפטית להגנת נתניהו בזמן משפטו, ויתר על מקום 43 ברשימת הליכוד וקיבל את תפקיד מזכיר הממשלה בתחילת 2023. "כלכליסט" תיאר אותו כ"איש המקורב ביותר לראש הממשלה בנימין נתניהו אחרי ראש הסגל צחי ברוורמן", ושרים שצוטטו שם אמרו כי הוא "פועל כדי לקדם את האג'נדה המשפטית הימנית שלו, דוגמת החלשת כוחה של היועצת המשפטית לממשלה" ("כלכליסט").

בתקופת המהפכה המשפטית, כשנתניהו היה מנוע מלעסוק בה בשל ניגוד עניינים, ניהל פוקס מגעים בבית הנשיא באישור היועצת המשפטית, "כל עוד אני לא בא כשליחו של ראש הממשלה אלא כשליח הממשלה" ("מקור ראשון"). במאי 2024 דחה את דרישת מבקר המדינה להעביר מסמכים לביקורת עד להכרעת בית המשפט העליון ("כלכליסט"). ביוני 2024 השיב ליועצת המשפטית כי בעיצומה של מלחמה עוד לא בשלה העת לחקור את התנהלותה (The Times of Israel). באוגוסט 2024 קבעה היועצת המשפטית כי חוות דעתו בעניין גיוס תלמידי ישיבות "ניתנה בחוסר סמכות", ובנובמבר כתב לו המשנה ליועמ"שית גיל לימון: "אינך רשאי להלך על אימים על עובד מדינה". פוקס השיב כי לימון "מהפך במציאות" ("כלכליסט").

באפריל 2025 חשפה כאן חדשות כי פוקס העביר לראש המטה של ראש שב"כ רונן בר הצעות מנתניהו, כדי שבר לא יגיש את תצהירו לבג"ץ ויפרוש במועד מוסכם. הלשכה דחתה את הטענות נגד פוקס, אך אישרה כי "השיחות בין ראש מטה ראש שב"כ לבין מזכיר הממשלה התנהלו על דעתם" (כאן חדשות). מכון זולת ביקש לפתוח נגדו בחקירה פלילית; תוצאה לבקשה לא נמצאה. בפברואר 2026 אמר כי פסק דין שיחייב את ראש הממשלה לפטר שר שאינו חשוד ואינו נאשם יהיה פקודה בלתי חוקית בעליל (ynetnews). במרץ 2026, במכתב מטעם נתניהו למשנה ליועמ"שית, דחה את קביעתו כי ראש הממשלה פעל בניגוד להסדר ניגוד העניינים שלו: "מוצע כי להבא תפעל כדין, ובכל טענה בדבר ניגוד עניינים של ראש הממשלה – תפנה ישירות לראש הממשלה או לעורכי דינו בעוד מועד" ("דה מרקר").

השליח

רון דרמר, שגריר ישראל בוושינגטון בשנים 2013–2021 ושר לעניינים אסטרטגיים מסוף 2022, מתואר כיועצו הקרוב ביותר של נתניהו (The Times of Israel). בפברואר 2025 מינה אותו נתניהו לעמוד בראש המשא ומתן על השלב השני של עסקת החטופים, שבראשו עמד עד אז ראש המוסד דדי ברנע (The Times of Israel). באפריל 2025 כתבו לו צביקה מור ודיצה אור, הורים לחטופים, כי לא הבינו ממנו שום הצעה מעשית להשבת ילדיהם (The Times of Israel). ב־11 בנובמבר 2025 התפטר מהממשלה והמשיך לפעול כשליחו המיוחד של נתניהו (The Times of Israel). במרץ 2026 אמרו בכירים אמריקנים וישראלים כי "דרמר יופקד על המגעים בנושא מול הממשל האמריקני ועל ניהול המשא ומתן עם ממשלת לבנון, אם זה אכן יתחיל בשבועות הקרובים" (N12), ושבועיים אחר כך הופקד גם על התיאום עם ארצות הברית בשיחות הגרעין עם איראן (N12).

המסרים

נתן אשל. מנכ"ל "הצופה" לשעבר וסמנכ"ל "ישראל היום" (וואלה), היה ראש הסגל של נתניהו בשנים 2009–2012 (זמן ישראל). בתחילת 2012 העלו מזכיר הממשלה צבי האוזר, ראש מערך ההסברה יועז הנדל והמזכיר הצבאי יוחנן לוקר חשד כי הטריד עובדת בלשכה. בהסדר טיעון הודה אשל ב"התנהגות שאינה הולמת – ללא קונוטציות מיניות" ובכניסה למחשבה האישי של העובדת בלי רשות, התחייב לפרוש משירות המדינה ולא לשוב אליו (N12), ובית הדין למשמעת הרשיע אותו ב"צילום לא מקובל" של העובדת והטיל עליו נזיפה חמורה ("כלכליסט"). לפי שלום ירושלמי, "נתניהו לא השלים מעולם עם ההדחה הזו, זעם על אנשי לשכתו שחשפו אותה"; הנדל נאלץ להתפטר (זמן ישראל).

אשל המשיך לייצג את נתניהו מחוץ לשירות המדינה, ובהם במשא ומתן הקואליציוני ב־2019. המשנה ליועמ"ש דינה זילבר קבעה כי ההסדר "לא התייחס לתפקידים ציבוריים או בעלי גוון ציבורי" (ynet). עו"ד אסף רוזנברג, שחתם על ההסדר בשם הנציבות, אמר: "ראוי והכרחי לפסול את אשל מכל עיסוק במישור הציבורי" (ynet). בפברואר 2020 פרסמה אילנה דיין הקלטה שבה אמר: "השנאה הזאת היא מה שמאחד את המחנה שלנו", ועל מירי רגב: "זה שהיא בהמה בכלל, עזוב. אבל היא עושה עבודה מצוינת". נתניהו הגיב: "הבהרתי שדבריו אינם ראויים ואינם מקובלים עליי" (ynet).

על שרה נתניהו אמר אשל ב־2025: "אנחנו חברים מאוד קרובים". באותן הקלטות, ששודרו ב"אולפן שישי", אמר על החטופים: "יהיו רון ארדים", ועל המחדל: "תבחיני בין אחריות לבין אשמה" (N12). ביוני 2025 אמר לזמן ישראל: "לכולם ברור שהצבא ושב"כ פישלו. נתניהו הוא אולי אחראי מיניסטריאלי למה שקרה, אבל הוא לא אשם" (זמן ישראל). באפריל 2026, בתכתובת עם שלום ירושלמי, כתב: "רונן בר והרצי הלוי הם האשמים, והם כבר לא פה", ועל התקשורת: "חלקכם גיס חמישי שפועל נגד הרוב במדינה דמוקרטית". ירושלמי כתב כי המסרים שאשל מפיץ זהים לאלה של ראש הממשלה, וכי הוא "יכול לומר את מה שאסור לנתניהו" (זמן ישראל).

יונתן אוריך. הגיע לקמפיין הליכוד ב־2015 דרך טופז לוק, ומועסק בליכוד ולא במשרד ראש הממשלה. ביוני 2026 צורף לכתב האישום בפרשת "הבילד"; בפרשת קטארגייט הודה כי קיבל תשלום מקטאר ולדבריו עבור עבודה הקשורה למונדיאל.

להרחבה: התיק המלא על יונתן אוריך

טופז לוק. החל לנהל את עמוד הפייסבוק של נתניהו בגיל 22, אחרי שירות ביחידת דובר צה"ל ("כאן דרום"). ב־2015 צילם באייפון הפרטי שלו את סרטון "הערבים נוהרים לקלפיות", כ"בערך עשרה טייקים", לפי בכיר בקמפיין (ynet). כשנה וחצי שימש דובר ראש הממשלה, ובמאי 2024 חזר לליכוד כיועץ בכיר (ynet). משום שאינו עובד מדינה, סירבה ממלאת מקום היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה להטיס אותו במטוס "כנף ציון" ("כלכליסט"). בחקירת ההטרדה של שלמה פילבר מסר ב־2019 עדות פתוחה, וב־2022 חידשה המשטרה את בדיקת מעורבותו (חדשות 13); כתב אישום לא הוגש נגדו. ב־2025 ניהל את קמפיין הבחירות של מועמד בקוסובו, במקביל לתפקידו (ynet). בדצמבר 2025 דווח כי נפגש לפחות פעמיים עם אלי פלדשטיין; גורם בלשכה אמר: "לא מדובר בדבר חריג, הם חברים" (N12). באוגוסט 2025 אמר: "בטוח שרה"מ ינצח במשפט, הוא הפוליטיקאי הכי פחות מושחת בישראל" (N12), ובאותו חודש בערוץ 14: "אין דבר כזה מכונת רעל, זה לא קיים. זה שקר כל כך גדול" (ערוץ 14).

יעקב ברדוגו. פרשן בגלי צה"ל ואחר כך מגיש בערוץ 14, שנתניהו העניק לו ריאיון בערוץ 14 בנובמבר 2024 ("העין השביעית"). בספטמבר 2026 שריין לו נתניהו את מקום 11 ברשימת הליכוד (N12), וב־1 באוקטובר הצטרף רשמית לצוות הקמפיין המצומצם (ynet).

להרחבה: התיק המלא על יעקב ברדוגו

עומר מנצור. יועץ התקשורת בלשכת ראש הממשלה (זמן ישראל), נכח לפי עדות פלדשטיין בפגישה הלילית ונחקר באזהרה בינואר 2026. פרטים בפרק על הפגישה.

הדוברים שעזבו. בין מאי 2024 למרץ 2026 התחלפו שלושה דוברים. ד"ר עומר דוסטרי, חוקר ופרשן בערוץ 14, מונה באוגוסט 2024 ("ישראל היום"). בעבר כינה את ארגוני המחאה "ארגוני שנאה, שיסוי, פילוג והסתה" (ynet). באפריל 2025 אמר בחדשות 12: "אי אפשר להחזיר את כולם. זה ספין". פורום משפחות החטופים השיב: "כל אמירה אחרת היא ספין" (ynet). ביולי 2025 סיים את תפקידו. ב־ynet דווח, בשם גורמים בלשכה שדיברו עם חדשות 13, על "שורת עימותים" בינו לבין שרה נתניהו (ynet); הלשכה הודיעה כי ההחלטה תואמה בינו לבין ראש הממשלה וראש הסגל וכי לרעיית ראש הממשלה אין קשר אליה, אחרי שיום קודם הודיעה כי דוסטרי ביקש לעזוב (ynet). מפברואר 2026 הוא ממלא מקום מנהל אגף בכיר דוברות והסברה במשרד לביטחון לאומי (וואלה).

את דוסטרי החליף זיו אגמון, עורך דין ובוגר 8200 שהתמודד פעמיים בפריימריז בליכוד ונחשב מקורב לשרה וליאיר נתניהו (ynet), ששימש דובר ובפועל גם ראש הסגל. במרץ 2026 פרסם עמית סגל ב־N12 הודעות ושיחות שלו, ובהן: "ביבי סיים. השאלה אם תישאר מדינה" ו"חברות הכנסת הטיפשות מבינות מול שרה שרק חנופה עובדת". אגמון הגיב כי "המילים שיוחסו לי לכאורה בקשר לעדות המזרח הן ממני והלאה" (N12), ולמחרת התפטר (כאן חדשות). ב־5 באפריל הודיע נתניהו: "קיבלתי את התנצלותו של זיו אגמון" והשאיר אותו בתפקיד זמנית (N12), וכשעה וחצי אחר כך, אחרי ביקורת בליכוד, חזר בו ומינה את עדו נורדן (כאן חדשות).

עופר גולן ניהל שישה קמפיינים של הליכוד ושימש כעשור יועץ ודובר המשפחה (ynet). באוגוסט 2019, לפי כתב האישום, נשלח לביתו של עד המדינה שלמה פילבר רכב עם רמקולים שהשמיע: "מומו תהיה גבר, צא תגיד את האמת". בפברואר 2025 הוגש נגדו, נגד אוריך ונגד ישראל איינהורן כתב אישום בהטרדת עד ("כלכליסט"). במאי 2026 עוכבו ההליכים משום שאיינהורן אינו חוזר לישראל; ההגנה טענה כי "זה תיק על הטרדת עד שהודיע שהוא לא הוטרד" (ynet). בפברואר 2025 נחקר באזהרה גם בפרשת "הבילד" (N12); לפי כאן חדשות, ביום פרסום המסמך כתב לפלדשטיין "עבודה יפה!" (כאן חדשות). כתב אישום בפרשה זו לא הוגש נגדו. באפריל 2026 עזב את נתניהו ועבר לנהל את האסטרטגיה של עוצמה יהודית: "עובר דירה אבל נשאר באותו הבניין" (ynet).

הפגישה הלילית

בספטמבר 2024 פרסם העיתון הגרמני "בילד" מסמך מסווג שיוחס לחמאס, ונתניהו ציטט אותו. פלדשטיין, שעבד בלשכה בלי סיווג ביטחוני ("ישראל היום"), נעצר באוקטובר 2024 ונאשם בנובמבר באותה שנה. לפי מכתב החשדות של הפרקליטות, באוקטובר 2024 נודע לברוורמן על חקירה סמויה, והשניים נפגשו בלילה ברכבו של פלדשטיין בחניון הקריה. ברוורמן הקריא לו שמות ושאל: "זה קשור אליך? זה קשור אלינו? כי אם כן אני יכול לכבות את זה" (ynet). לפי בית המשפט, עומר מנצור החזיק את הטלפונים של שניהם בזמן השיחה ברכב. ב־ynet נכתב כי "מנצור כאמור היה עד למפגש, אולם לא שמע את השיחה ומשום כך המשטרה ירדה ממנו" (ynet).

פלדשטיין סיפר את הדברים בריאיון לתוכנית "יהיה טוב" בכאן 11 בדצמבר 2025 (ynet). כבר בנובמבר 2024 הציע להיות עד מדינה ולמסור מידע על הפגישה, על אוריך ועל נתניהו, והפרקליטות דחתה את ההצעה ("ישראל היום"). שטיינמץ העידה במשטרה כי ברוורמן ביקש ממנה להסדיר תשלום רטרואקטיבי לפלדשטיין: "השבתי לברוורמן כי הוא פנה אלי בנושאים האלה" ("ישראל היום").

ב־11 בינואר 2026 נעצר ברוורמן לחקירה, ועדותו הפתוחה של מנצור הפכה לחקירה באזהרה ("מעריב"). שופט השלום מנחם מזרחי כתב כי הראיות המחזקות לקיום הפגישה הן "גמלים פורחים באוויר" (ynet); השופט קרשן מבית המשפט המחוזי קבע חודש אחר כך: "יש חשד סביר ברמה מספקת, בשלב הזה הוא לא נחלש אלא התחזק" (ynet). בחקירתו אמר ברוורמן: "הוא ממציא תזה. לא היה ולא נברא" (N12).

בפברואר 2026 התירה היועצת המשפטית לממשלה לזמן את נתניהו לעדות פתוחה ("גלובס"). החקירה הסתיימה במאי בלי עדותו (N12), אחרי לפחות עשרה ניסיונות לתאם מועד (N12). ב־26 במאי 2026 הודיעה הפרקליטות לברוורמן כי היא שוקלת להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט (ynet). עורכי דינו השיבו: "מדובר בעד שקר שהונע ממניעים זרים" ("כיפה"). ביוני 2026 צורף אוריך לכתב האישום בפרשת "הבילד" (N12). הדיון הבא במשפט נקבע ל־15 בדצמבר 2026 (The Jerusalem Post). מנצור לא נכלל בהליכים.

קטארגייט

ב־31 במרץ 2025 נעצרו אוריך ופלדשטיין בחשד למגע עם סוכן זר, מרמה, הלבנת הון ושוחד, ונתניהו מסר באותו יום עדות פתוחה כעד (The Times of Israel). איש העסקים גיל בירגר סיפר כי העביר לפלדשטיין, בזמן שכיהן כדובר, כספים מהלוביסט של קטאר ג'יי פוטליק; עורכי הדין של פלדשטיין השיבו כי הוא מעולם לא עבד עבור קטאר ולא קיבל ממנה כסף (The Times of Israel).

ישראל (שרוליק) איינהורן, לשעבר יועץ בכיר בקמפיינים של נתניהו ושותפו של אוריך בחברת פרספשן, שניהלה קמפיין למען קטאר לפני המונדיאל, מתגורר בסרביה מאז 2024 ומייעץ לנשיאה (The Times of Israel). בינואר 2026 הכריזה עליו המשטרה כנמלט (The Times of Israel), וסרביה אינה משתפת פעולה עם בקשת ההסגרה ("בחדרי חרדים"). בספטמבר 2026 השתתף בטקס פתיחת שגרירות ישראל בסלובניה, בהזמנת שר החוץ גדעון סער (N12). ב־4 באוקטובר 2026 דיווח i24NEWS כי התקבלה החלטה עקרונית להגיש כתבי אישום נגד אוריך, פלדשטיין ואיינהורן, אך הגשתם נדחתה לאחר הבחירות (i24NEWS).

להרחבה: קטארגייט

מי שיצא מהכוורת

ארי הרו, שכיהן פעמיים כראש הסגל של נתניהו, חתם ב־2017 על הסכם עד מדינה בתיקים 1000 ו־2000 (ערוץ 7). בעדותו ב־2023 ציטט את נתניהו: "אם אפשר להגיע להסכם עם נוני אז ננצח בבחירות" ("העין השביעית"). ב־2024 הורשע בהסדר ונגזרו עליו שישה חודשי עבודות שירות וקנס של 700 אלף שקל (כאן חדשות).

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת בתקופת תיק 4000, חתם על הסכם עד מדינה ב־2018 ("כלכליסט"). שנה אחר כך עמד מחוץ לביתו רכב הרמקולים. באפריל 2024 ביקשה הפרקליטות לבטל את הסכמו משום שסתר את הודעותיו במשטרה (The Jerusalem Post). מאז מייצגים אותו עורכי הדין של נתניהו, עמית חדד ונועה מילשטיין, ושימוע בעניינו טרם נקבע (ynet).

ניר חפץ, יועץ התקשורת של המשפחה, חתם על הסכם עד מדינה במרץ 2018 (N12). בפברואר 2025 חויב יאיר נתניהו לשלם לו 75 אלף שקל בתביעה על פגיעה בפרטיות ("העין השביעית"). בינואר 2026 אמר: "לו הייתי מקבל רבע מהחיבוק שהוא נותן ליונתן אוריך – לא הייתי חותם כעד מדינה" (זמן ישראל).