בנימין נתניהו מכהן כראש ממשלה ברוב השנים מאז 2009. בדוח שפרסם ב-2025 קבע מבקר המדינה כי לא גובשה למדינת ישראל דוקטרינת ביטחון לאומי, וכי היעדרה יצר "היעדר מצפן אסטרטגי ברור" לאורך התקופה. ועדות ממשלתיות, ועדות כנסת, רמטכ"ל ושלושת ראשי גופי הביטחון המליצו לגבש אחת. הדבר לא נעשה.
מבקר המדינה קבע ב-2025 כי לא גובשה תפיסת ביטחון לאומי, ומכך נגזר "היעדר מצפן אסטרטגי ברור"ועדת לוקר המליצה על כך ביוני 2015, ועדת נגל בדצמבר 2024, ועדת החוץ והביטחון בספטמבר 2017הרמטכ"ל גדי איזנקוט פרסם ב-2015 מסמך אסטרטגיה משלו בהיעדר מצפן לאומיהמוסד, שב"כ והמל"ל המליצו על תפיסה אחודהחוק המל"ל הטיל את גיבוש התפיסה על המטה לביטחון לאומיבעדותו בוועדת וינוגרד ב-2007 אמר נתניהו כי האחריות לביטחון המדינה היא של ראש הממשלהב-7 באוקטובר 2023 נהרגו 1,697 ישראלים, מהם 727 חיילים, ו-251 נחטפו
מן הארכיון
מה אמר נתניהו על אחריות ראש הממשלה
בעדותו בוועדת וינוגרד ב-2007, בעקבות מלחמת לבנון השנייה, אמר נתניהו: "אני חושב שתפקידה של מערכת הביטחון הוא משני. לפי דעתי, האחריות על ביטחון מדינת ישראל היא של הקברניט המופקד – ראש הממשלה… אתה נבחר לראש ממשלה על מנת לדאוג לביטחון של המדינה ואתה צריך להיות אקטיבי גם בהנחיית הקונספציות בין המלחמות וגם תוך כדי המלחמות. בהנחיה אתה לא פסיבי. אני חשבתי שצריך גם לקבל החלטות ולא רק לקבל הצעות".
מהי תפיסת ביטחון לאומי
הביטחון הלאומי עוסק בהבטחת קיומה של המדינה, בשלמותה הטריטוריאלית, בריבונותה, בהגנה על האינטרסים הלאומיים שלה ועל תושביה. תפיסת הביטחון אמורה לתת מענה לאיומים משתנים, להגדיר מהו ניצחון, לשמש תשתית לעיצוב מערכת הביטחון ותקציבה, לתאם בין הגופים האחראים, ולאפשר לכנסת ולגופי הפיקוח לבחון את המוכנות מול המטרות שהוגדרו.
באוקטובר 1953 הציג דוד בן גוריון לממשלה הערכת מצב רב-שנתית, שבבסיסה ההנחה שמדינות ערב לא ישלימו עם קיום מדינה יהודית, ולכן יש לייצר עוצמה צבאית שתהדוף את ניסיונותיהן. מכאן נגזרה דוקטרינת "משולש הביטחון" – הרתעה, התרעה מודיעינית והכרעה מהירה. התפיסה נשענה על צבא סדיר מצומצם ועל מילואים, ועל איכות כפיצוי לנחיתות כמותית.
מאז השתנו הזירה, כוחם של ארגוני הטרור ואמצעי הלחימה. תפיסת הביטחון לא עודכנה באופן רשמי.
הוועדות שהמליצו
דוח ועדת לוקר, שבחנה את תקציב הביטחון, קבע ביוני 2015 כי ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון, וכי התשתית לעיצוב מערכת הביטחון ותקציבה צריכה להישען על תפיסה כזו. הוועדה המליצה לממשלה לגבש "מצע אסטרטגי חיוני זה".
דוח ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מספטמבר 2017 קבע כי התוכנית הרב-שנתית של צה"ל, תר"ש גדעון, עוצבה כמעט כולה בעבודת מטה של הצבא עצמו, ללא תפיסת ביטחון מאושרת.
הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט פרסם ב-2015 מסמך אסטרטגיה של צה"ל, בגרסה סודית ובגרסה פומבית, משום שלא היה בידיו מצפן אסטרטגי להכוונת בניין הכוח והפעלתו.
דוח ועדת נגל מדצמבר 2024 קבע כי ראש הממשלה וצוותו חייבים לגבש תפיסת ביטחון לאומי עם כניסתם לתפקיד, וכי על הקבינט המדיני-ביטחוני לפרסם נוסח שישמש מצפן אסטרטגי. הדוח הועבר לראש הממשלה בינואר 2025, ומלשכתו נמסר כי "נלמד את הדוח ונביא אותו להחלטות".
גם המוסד, שב"כ והמל"ל המליצו על גיבוש תפיסה אחודה. חוק המל"ל הטיל את המשימה על המטה לביטחון לאומי.
מבקר המדינה כתב בדוחו כי תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון יחייב את הדרג המדיני לדון בסוגיות ביטחון לאומי מרכזיות, לקבוע סדרי עדיפויות ולהקצות משאבים בראייה צופת פני עתיד, ויסייע לו להתמודד עם הנטייה להסתמך על ניסיון העבר ולאזן בין לחצים קצרי טווח להסתכלות ארוכת טווח.
המל"ל והקבינט
ועדה בראשות הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק שינתה את שם המל"ל ממועצה למטה לביטחון לאומי, והגדירה לו 11 תפקידים שנועדו לשפר את תהליך קבלת ההחלטות. לצד זאת נקבע שראש המל"ל משמש גם היועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה – תפקיד שכפוף לו.
נתניהו מינה לתפקיד את יוסי כהן, לאחר מכן את מאיר בן שבת, לאחר מכן את צחי הנגבי, ולאורך תקופות ארוכות ממלאי מקום, ובהם יעקב נגל.
הקבינט המדיני-ביטחוני מורכב משרי התיקים הגדולים – ביטחון, חוץ, ביטחון לאומי ואוצר. חבריו הם פוליטיקאים הלומדים את הסוגיות במהלך הישיבות עצמן.
איראן
ב-2015 נחתם הסכם הגרעין בין איראן למעצמות בהובלת ממשל אובמה. ההסכם הקפיא את פרויקט הגרעין ברמת העשרה של 3.67%, פקחים בינלאומיים פיקחו על המתקנים ודיווחו על עמידה בהסכם, וארצות הברית הסירה סנקציות. נתניהו התנגד להסכם ופעל לביטולו. הנשיא טראמפ ביטל אותו, ואיראן החלה להעשיר אורניום לרמה של 60% ולקדם את פרויקט הנשק עד לסף פריצה. את מה שההסכם נועד למנוע נדרשה בהמשך מערכה צבאית רחבה של ארצות הברית וחיל האוויר הישראלי.
"חמאס הוא נכס"
לאורך שנים פעל נתניהו במדיניות של "ניהול הסכסוך" – שימור המצב הקיים במקום הכרעתו – ובכללה אישור העברת כספים קטאריים לעזה. לפי הדיווחים קיבל מידע ולפיו הכסף מגיע לזרוע הצבאית של חמאס. הוא גם מנע 11 פעמים את חיסול צמרת הארגון.
נתניהו מכחיש.
שלושה חודשים לפני 7 באוקטובר הורה לצה"ל להתמקד בזירות איראן, חזבאללה ויהודה ושומרון ולהרגיע את גזרת עזה. מ-2016 בנה חמאס בהדרגה תוכנית לשבירת ההגנה על אוגדת עזה, ומבצע "שומר החומות" ב-2021 חיזק את תפיסת המסוגלות הצבאית של הארגון.
ב-7 באוקטובר 2023 נהרגו 1,697 ישראלים, מהם 727 חיילים, 251 נחטפו ועשרות אלפים נפצעו.
שלושת המרכיבים שקרסו
שלושת מרכיבי תפיסת הביטחון שלא עודכנו קרסו יחד. ההתרעה המודיעינית כשלה. ההרתעה נשחקה לאורך סבבי לחימה חוזרים ועל רקע המשבר הפנימי סביב ההפיכה המשטרית. ההכרעה המהירה נוטרלה על ידי ארגוני טרור הפועלים מתוך אוכלוסייה אזרחית ונעזרים בדין הבינלאומי.
המכשול התת-קרקעי והעילי בגבול עזה יצר ביטחון ביכולתו להגן גם בעת צמצום סדר הכוחות בגבול. תוכנית הפלישה של חמאס לא כללה שימוש במנהרות.
לבנון
הסכם הפסקת האש עם לבנון נחתם בתיווך אמריקאי וצרפתי בנובמבר 2024. במשך יותר משנה נותרה ישראל בחמישה מוצבים בלבנון בטענה לחשיבותם האסטרטגית, בעוד גורמים אחרים טענו כי המשך האחיזה מספק לחזבאללה הצדקה להמשיך במאבק ולשמר את מעמדו כארגון צבאי לגיטימי.
כה אמר נתניהו
מאי 2013, לאחר סיור בחומה הסינית: "כמו שהסינים הגנו על עצמם וביצרו את עצמם עם החומה הגדולה, כך גם אנחנו נמשיך לבצר את עצמנו בגבול הדרום, ברמת הגולן ובכל החזיתות".
2008, לאחר פרסום דוח וינוגרד: "כראש הממשלה, אתה היית צריך לבדוק את מוכנות הצבא, הפעלת הצבא, הגנת העורף. גלגול כזה של אחריות לא ראיתי מימיי. כשהכישלון כל כך רחב, הצעד המתבקש הוא החלפת ראש הממשלה שכשל".
3 בפברואר 2009: "אנחנו נמוטט את שלטון הטרור של חמאס".
התיעוד
מה שמופיע להלן הוא תיק המחקר במלואו: מיפוי השחקנים, ציר זמן מתועד, מעקב הכסף וההחלטות, ספר הראיות והטיעון הנגדי. לכל שורה מקור ודרגת ודאות.
התיעוד המלא: נתניהו ומדיניות הביטחון
1. פתח דבר
במשך שנים הציב בנימין נתניהו את הביטחון במרכז זהותו הפוליטית: איראן כאיום מרכזי, חמאס כאתגר שיש לרסן, חזבאללה וסוריה כזירות שיש לבלום בהן התבססות איראנית, והקבינט המדיני־ביטחוני כמוקד ההכרעה הרשמי. בתקופתו נרשמו גם מהלכים ביטחוניים ומדיניים משמעותיים: מבצעים בעזה, "מגן צפוני" מול מנהרות חזבאללה, המערכה בין המלחמות בסוריה, חשיפת ארכיון הגרעין האיראני, הסכמי אברהם, ובהמשך פעולה ישירה מול איראן. אך לצד אלה הצטברו ממצאי ביקורת על תהליכי קבלת החלטות, על עבודת הקבינט והמל"ל, ועל היעדר תפיסת ביטחון לאומי רשמית ומחייבת שאושרה עד 7 באוקטובר.
הפרשה הנבחנת כאן היא הפער בין תדמית "מר ביטחון" לבין תוצאות המדיניות בפועל, בעיקר בציר עזה–חמאס. במשך השנים התנהלה מדיניות של הכלה והסדרה מול שלטון חמאס ברצועה, לרבות מנגנוני כסף קטארי שאושרו בתיאום ישראלי והוצגו כסיוע אזרחי וכאמצעי לשימור רגיעה. מנגד, תחקירים ועדויות העלו חשש שהמדיניות סייעה לשימור שלטון חמאס ולהמשך ההפרדה בינו לבין הרשות הפלסטינית.
נתניהו דחה את הטענה שחיזק את חמאס וטען כי הכסף נועד למנוע קריסה הומניטרית, וכי לא נקבע קשר סיבתי בינו לבין מתקפת 7 באוקטובר.
מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023, מלחמת "חרבות ברזל", פתיחת החזית הצפונית מול חזבאללה, המערכה מול איראן והמשך הדיון ב"ניצחון מוחלט" הפכו את השאלה ממחלוקת פוליטית לשאלת אחריות שלטונית.
התחקיר בוחן מי קיבל את ההחלטות, איזה מידע וחלופות הובאו לקבינט, האם הייתה תפיסת ביטחון סדורה, ומה נותר מהבטחות ההכרעה כאשר כמה חזיתות נותרו פעילות והיעדים הוצגו שוב ושוב כמשימות שטרם הושלמו.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
מסגרת מוסדית: בשנים 2009–2026 מוקד ההכרעה הביטחונית נע בין ראש הממשלה, הקבינט המדיני־ביטחוני, קבינט המלחמה, צה"ל/אמ"ן/שב"כ/מוסד והמל"ל.
מבקר המדינה קבע בדוח מיוחד מ־2025 כי עד 7.10 לא אושרה בישראל תפיסת ביטחון לאומי רשמית ומחייבת, אף שהמל"ל וראש הממשלה נדרשו לעסוק בכך דוח מבקר המדינה – תפיסת ביטחון, 2025 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה/אמירה מרכזית | מקור |
|---|---|---|---|---|
| בנימין נתניהו | ראש ממשלה, יו"ר הקבינט | ריכוז הכרעה מדינית־ביטחונית; דגש על איראן, הרתעה והפרדה פלסטינית | ב־17 ביולי 2024 בכנסת אמר: "אנו בדרך לניצחון המוחלט" | הודעת הכנסת, 17 ביולי 2024 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
| הקבינט המדיני־ביטחוני | ועדת השרים לביטחון לאומי | הגוף המוסמך להחליט על מלחמה/פעולה צבאית משמעותית | סמכותו לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה; החלטותיו מחייבות כתוקף החלטת ממשלה | משרד ראש הממשלה – הקבינט (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
| קבינט המלחמה | נתניהו, גלנט, גנץ; דרמר ואיזנקוט כמשקיפים | ניהול מלחמת חרבות ברזל במעגל מצומצם | הוקם ב־11–12 באוקטובר 2023 במסגרת ממשלת החירום | ערוץ הכנסת, 12 באוקטובר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
| יואב גלנט | שר הביטחון, דצמבר 2022–נובמבר 2024 | קו ביטחוני־צבאי בתוך הממשלה; לעיתים בעימות עם נתניהו | ב־7 בנובמבר 2023 אמר בוועדת חו"ב: "לא יהיה חמאס כארגון צבאי שלטוני בעזה" | הכנסת, 7 בנובמבר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
| ישראל כ"ץ | שר הביטחון מנובמבר 2024 | החליף את גלנט בזמן מלחמה | הכנסת אישרה את מינויו ב־8 בנובמבר 2024 | הודעת הכנסת, 8 בנובמבר 2024 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
| צה"ל והרמטכ"ל הרצי הלוי | ביצוע מדיניות הדרג המדיני | אחריות מבצעית, בניין כוח והגנה | תחקיר בארי מ־11 ביולי 2024 קבע כי צה"ל "לא היה שם להגן" על התושבים | דובר צה"ל, 11 ביולי 2024 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
| אמ"ן / אהרן חליוה | מודיעין והתרעה | הערכת כוונות חמאס; כשל התרעה | באוקטובר 2023 כתב: "לא עמדנו במשימה… אני נושא באחריות המלאה לכישלון" | חדשות 13, 18 באוקטובר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
| שב"כ / רונן בר | סיכול טרור פנים־זירתי | התרעה וסיכול מול עזה ויו"ש | לפי דיווחים, קיבל אחריות פנימית לאחר 7.10 על אי־סיכול המתקפה | ויקיפדיה – Ronen Bar (נצפה: ספטמבר 2026). מקור-יחיד |
| מוסד / יוסי כהן ודדי ברנע | קשרי חוץ חשאיים, קטאר, איראן | תיווך מול קטאר; הערכות על מימון חמאס | דווח כי ברנע התנגד להמשך הכסף הקטארי וכי כהן חשש שהנושא יוצא משליטה | ynet, 2024 (נצפה: ספטמבר 2026). מקור-יחיד |
| המל"ל / צחי הנגבי, מאיר בן שבת, איל חולתא | עבודת מטה לראש הממשלה ולקבינט | גיבוש חלופות ותפיסת ביטחון | מבקר המדינה קבע שהמל"ל לא הביא לקבינט תפיסת ביטחון מעודכנת לאישור | ynet על דוח המבקר, 2025 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
| מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | ביקורת המדינה | בדיקת הדרג המדיני, הצבאי והאזרחי | בדצמבר 2023 הודיע על ביקורת מקיפה בנושאי 7.10, כולל מימון חמאס ותפקוד הדרגים | תגובת מבקר המדינה, 2025 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
| ועדת החוץ והביטחון | פיקוח פרלמנטרי | קבלת מידע מהדרג המדיני והביטחוני | במאי 2025 נתניהו הופיע בוועדה והציג חומרים מ־12 השנים שקדמו ל־7.10 | הכנסת, 2025 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
| חמאס / יחיא סינוואר, אסמאעיל הנייה | אויב מרכזי בעזה | שרידות שלטונית, מיקוח חטופים, התעצמות | השתתף במנגנון הכסף הקטארי ובמלחמה לאחר מתקפת 7.10 | ynet על מזוודות הכסף, 2019 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
| קטאר / מוחמד אל־עמאדי | מממנת ומתווכת | השפעה אזורית ותיווך ישראל–חמאס | מ־2018 הועברו לעזה כספים קטאריים באישור ישראל; דווח על 30 מיליון דולר בחודש | ynet, 13 באפריל 2024 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
| האו"ם / ניקולאי מלאדנוב | מתווך הסדרה בעזה | רגיעה ושיקום הומניטרי | ב־2018 הוביל מנגנוני דלק ופרויקטים במימון קטארי ובתיאום ישראלי | INSS, 2020 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
| בצלאל סמוטריץ' | שר אוצר מ־2022; ימין אידאולוגי | התנגדות למדינה פלסטינית; העדפת החלשת הרש"פ | באוקטובר 2015 אמר: "הרשות הפלשתינית היא נטל וחמאס הוא נכס" | News1, 2015/2025 (נצפה: ספטמבר 2026). מקור-יחיד |
| הרשות הפלסטינית / אבו מאזן | יריב חמאס, שותף ביטחוני חלקי | מניעת חיזוק חמאס; מאבק על לגיטימציה | ב־2023 סמוטריץ' ביקש לעצור כספי מיסים לרש"פ אחרי 7.10 | Axios, 31 באוקטובר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
| חזבאללה ולבנון | חזית צפונית | שחיקת ישראל ותמיכה בציר האיראני | ב־26 בנובמבר 2024 אושר הסדר הפסקת אש ישראל–לבנון/חזבאללה | Axios, 26 בנובמבר 2024 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
| איראן וסוריה | ציר אזורי; העברת נשק ושלוחים | גרעין, חזבאללה, חמאס ונוכחות בסוריה | ב־28 בספטמבר 2018 נתניהו באו"ם קשר בין איראן, חזבאללה, חמאס וסוריה | משרד החוץ, 28 בספטמבר 2018 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת |
קשרים ומוקדי חיכוך: נתניהו והקבינט הם מקבלי ההחלטות הפורמליים; צה"ל, שב"כ, מוסד והמל"ל מספקים מודיעין, חלופות וביצוע.
ביחס לעזה נוצר משולש ישראל–קטאר–חמאס, בתיווך או"ם ולעיתים דרך המוסד;
ביחס לצפון ולאיראן מתקיים ציר נגדי ישראל–ארה"ב מול איראן–חזבאללה–סוריה משרד החוץ, 2018 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת
ראיה נגדית לתזה: נתניהו טען לאחר 7.10 כי העברת הכסף הקטארי לא נועדה לבנות את חמאס אלא למנוע אסון הומניטרי; לעומת זאת, דיווחים ועדים ייחסו למדיניות זו רכיב של שימור ההפרדה בין עזה לרש"פ חדשות 13, 2023 (נצפה: ספטמבר 2026), העין השביעית, 2023 (נצפה: ספטמבר 2026). שנוי-במחלוקת
3. ציר זמן מתועד
| תאריך | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| יוני 2009 | מקור-יחיד נאום בר־אילן: נתניהו הציג תמיכה במדינה פלסטינית מפורזת בתנאים ביטחוניים, כבסיס לתפיסת "ביטחון תחילה". | בנימין נתניהו; ממשלת ישראל; הפלסטינים | PalQuest, "Netanyahu's Speech at Bar-Ilan University", 14 ביוני 2009 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| יוני 2010 | מאומת לאחר אירועי המשט לעזה, נתניהו נימק את הסגר הימי בצורך למנוע הברחת נשק ורקטות מאיראן לעזה. | נתניהו; חמאס; איראן; צה"ל | משרד ראש הממשלה, דברי נתניהו במסיבת עיתונאים, 2 ביוני 2010 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| נובמבר 2012 | מאומת מבצע "עמוד ענן" נפתח בסיכול אחמד ג'עברי; לפי שב"כ, במהלך המבצע שוגרו מהרצועה כ־1,700 רקטות ופצמ"רים. | נתניהו; אהוד ברק; צה"ל; שב"כ; חמאס | שב"כ, "מבצע עמוד ענן" (נצפה: ספטמבר 2026) |
| יולי–אוגוסט 2014 | מאומת מבצע "צוק איתן"; מבקר המדינה קבע בהמשך כי נתניהו וגורמי ביטחון ידעו לכל המאוחר ב־2013 על חומרת איום המנהרות, וכי מידע מהותי לא הובא במלואו לקבינט בזמן. | נתניהו; יעלון; גנץ; כוכבי; יורם כהן; הקבינט | מבקר המדינה, "תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע צוק איתן ובתחילתו" (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מאי 2015 | מאומת נתניהו הציג את תוכנית הגרעין האיראנית כאתגר הביטחוני המרכזי וקבע כי ההסכם המתגבש "יסכן את ישראל בצורה ממשית". | נתניהו; איראן; ארה"ב; מכון וושינגטון | משרד ראש הממשלה, דברי נתניהו במכון וושינגטון, 2 במאי 2015 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| יולי 2015 | מאומת לאחר חתימת הסכם הגרעין, הקבינט דחה את ההסכם; נתניהו אמר כי ישראל תמשיך להגן על עצמה בכוחות עצמה. | נתניהו; הקבינט; ממשל אובמה; איראן | ynet, "נתניהו על אובמה: הוא התכוון מראש לנרמל את היחסים עם איראן", 14 ביולי 2015 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| אפריל 2017 | מאומת בדיון בכנסת על דוח "צוק איתן", נתניהו אמר שאין מקום לשינוי מבנה הקבינט וטען כי כיבוש עזה מעלה שאלה של "מי ינהל את הרצועה לאחר מכן". | נתניהו; הכנסת; הקבינט; חמאס | כנסת, הודעת ועדה, 19 באפריל 2017 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| פברואר 2018 | מאומת אחרי עימות בצפון, נתניהו הצהיר: "נמשיך להגן על עצמנו… מול כל ניסיון של איראן להתבסס צבאית נגדנו בסוריה". | נתניהו; איראן; סוריה; חזבאללה; צה"ל | כלכליסט, "נתניהו לפוטין: נפעל נגד כל ניסיון איראני להתבסס בסוריה נגדנו", 10 בפברואר 2018 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| אפריל–מאי 2018 | מאומת נתניהו חשף את ארכיון הגרעין האיראני; ב־2019 אמר שאישר את פעולת המוסד במטרה לסייע לשכנע את טראמפ לצאת מהסכם הגרעין. | נתניהו; המוסד; איראן; דונלד טראמפ | משרד הביטחון, "פרס ביטחון ישראל תשע"ט", 2019 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| נובמבר 2018 | שנוי-במחלוקת החלו העברות מזומן מקטאר לעזה; תחקירים טענו שנתניהו עודד את המהלך, בעוד קטאר טענה כי מדובר בסיוע הומניטרי בתיאום ישראלי. | נתניהו; קטאר; חמאס; שב"כ; מוסד | ynet, "הקונספציה של נתניהו… הכסף הקטארי בעזה", 2024 ; ynet, תגובת קטאר, 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| דצמבר 2018 | מאומת מבצע "מגן צפוני" לחשיפת ונטרול מנהרות חזבאללה בגבול לבנון. | נתניהו; צה"ל; פיקוד הצפון; חזבאללה | אתר צה"ל, "4 שנים למגן צפוני" (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מרץ 2019 | מקור-יחיד דווח כי נתניהו אמר בישיבת ליכוד שמי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך בהעברת כסף לעזה, בשל ההפרדה בין עזה לגדה. | נתניהו; הליכוד; חמאס; הרשות הפלסטינית | העין השביעית, "המקור העיתונאי להצהרת נתניהו על הצורך בחיזוק החמאס", 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מאי 2021 | מאומת מבצע "שומר החומות" פרץ לאחר הסלמה בירושלים וירי חמאס; שב"כ פרסם הודעות על סיכולים ופגיעה בפרויקטי התעצמות של חמאס והג'יהאד. | נתניהו; צה"ל; שב"כ; חמאס; הג'יהאד האסלאמי | שב"כ, "מבצע שומר החומות" (נצפה: ספטמבר 2026) |
| יוני 2023 | מאומת בוועדת החוץ והביטחון נתניהו סקר היערכות לאתגר רב־זירתי והדגיש שאף הסכם עם איראן לא יחייב את ישראל. | נתניהו; ועדת החוץ והביטחון; צה"ל; שב"כ; מל"ל | כנסת, הודעת ועדת החוץ והביטחון, 13 ביוני 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| יולי 2023 | מאומת ראש המל"ל צחי הנגבי אמר בכנסת שהגדרת איראן כיריב המרכזי משפיעה על סדרי העדיפויות הביטחוניים. | צחי הנגבי; מל"ל; ועדת החוץ והביטחון; נתניהו | כנסת, הודעה על דיון עם ראש המל"ל, 10 ביולי 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| אוקטובר 2023 | מאומת ב־7.10 חמאס ביצע מתקפת פתע על בסיסי צה"ל ויישובי עוטף עזה; ישראל הכריזה על מלחמת "חרבות ברזל". | חמאס; נתניהו; צה"ל; הקבינט | כנסת, לקסיקון "מלחמת חרבות ברזל" (נצפה: ספטמבר 2026) |
| אוקטובר 2023 | מקור-יחיד במסיבת עיתונאים ב־28 באוקטובר 2023 נתניהו הגדיר את מטרות המלחמה: השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס והשבת החטופים. | נתניהו; גלנט; גנץ; חמאס; החטופים | News1, "נתניהו: היה פה מחדל נורא…", 28 באוקטובר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מאי 2024 | מאומת נתניהו אמר בכנסת: "אין תחליף לניצחון המוחלט", וסירב לסיים את המלחמה לפני השלמת יעדיה. | נתניהו; הכנסת; חמאס; משפחות חטופים | כנסת, דיון 40 חתימות, 27 במאי 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ספטמבר 2024 | מאומת הקבינט הוסיף רשמית את השבת תושבי הצפון לבתיהם כיעד מלחמה; נתניהו הצהיר: "אנחנו נחושים להחזיר את תושבינו בצפון בבטחה לבתיהם". | נתניהו; הקבינט; תושבי הצפון; חזבאללה | ynet, "הקבינט עדכן את מטרות המלחמה", 17 בספטמבר 2024 ; משרד ראש הממשלה, הצהרת נתניהו, 25 בספטמבר 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| נובמבר 2024 | מאומת הקבינט אישר הפסקת אש בלבנון; שר החוץ סער תיאר זאת כהחלטה לאחר שחזבאללה "הבין" את מחיר התקיפה נגד ישראל. | נתניהו; הקבינט; גדעון סער; חזבאללה; לבנון | משרד החוץ, התייחסות להפסקת האש בלבנון, 28 בנובמבר 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| פברואר 2025 | מאומת במסיבת עיתונאים עם טראמפ, נתניהו מנה שלוש מטרות בעזה: השמדת יכולות חמאס, שחרור כל החטופים, והבטחה שעזה לא תהווה שוב איום. | נתניהו; טראמפ; חמאס; החטופים | משרד ראש הממשלה, הצהרה עם נשיא ארה"ב, 5 בפברואר 2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| יוני 2025 | מאומת ישראל פתחה במבצע "עם כלביא" נגד איראן ב־13 ביוני 2025; לפי צה"ל, היעד היה פגיעה בתוכנית הגרעין ובאיומים אסטרטגיים. ב־24 ביוני 2025 דווח על הפסקת אש בין ישראל לאיראן. | נתניהו; צה"ל; מוסד; איראן; ארה"ב | אתר צה"ל, "13 ביוני 2025… מבצע עם כלביא" ; צה"ל, עדכון 23–25 ביוני 2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
4. מעקב כסף, החלטות ואחריות
4.1 ציר עזה–חמאס: כסף קטארי, "שקט תמורת כסף", ומנגנוני מעבר
| שנה/מועד | כסף/הקצאה/מנגנון | מי החליט / מי ניהל | מי קיבל / מי נהנה | אחריות ופיקוח | ודאות |
|---|---|---|---|---|---|
| נובמבר 2018 | העברת מזומן קטארי ראשונה שדווחה בסך 15 מיליון דולר לרצועת עזה דרך מעבר ארז; JTA דיווחה ב-9 בנובמבר 2018 שההעברה בוצעה "במזוודות" באישור ישראל. | ההעברה נעשתה דרך שליח קטאר מוחמד אל-עמאדי ובאישור ישראל; לפי הדיווח, הכסף נמסר לשלטון חמאס בעזה. | עובדי ממשל חמאס ותושבי עזה לפי המנגנון שדווח; מבחינת ישראל – ניסיון לייצב רגיעה בגבול. | הפיקוח הישראלי הוצג כפיקוח כניסה במעבר ארז; אין במסמך זה מקור רשמי מלא להחלטת הקבינט הספציפית. | מאומת – JTA, 9 בנובמבר 2018 (נצפה: ספטמבר 2026); Jerusalem Post, 8 בנובמבר 2018 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| 2018 ואילך | מנגנון חודשי שפורסם ב-ynet/ידיעות אחרונות: 30 מיליון דולר בחודש – 10 מיליון דולר לדלק מישראל לתחנת הכוח, 10 מיליון דולר למשכורות עובדי ממשל, 10 מיליון דולר למענקי 100 דולר ל-100 אלף משפחות. | לפי פרסום ynet/ידיעות אחרונות ממרץ 2024, ארה"ב, האו"ם, קטאר וישראל סיכמו אחרי "צוק איתן" על מנגנון סיוע; ב-2018 נתניהו נטען כמי שפנה לקטאר להמשך/הגדלת הסיוע. | תחנת הכוח בעזה, עובדי ממשל בעזה ומשפחות נזקקות; השאלה האם חמאס הפיק תועלת צבאית עקיפה מן הכסף שנויה במחלוקת. | נטען כי הפיקוח לא מנע לחלוטין הסטות או תועלת עקיפה לחמאס; לשכת נתניהו הכחישה שהונח לפניו מסמך שקבע שהמענק הקטארי הועבר לטרור. | שנוי-במחלוקת – ynet/ידיעות אחרונות, 15 במרץ 2024 (נצפה: ספטמבר 2026); N12/mako, 2025 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| 2012–2018 לפי עדות אודי לוי | עדות בכיר מוסד לשעבר אודי לוי בוועדת החקירה האזרחית: ההחלטה לאפשר הכנסת כסף ושיקום קטארי לעזה יוחסה לנתניהו; לוי טען שראש המוסד לא נשאל. | לפי לוי, "נתניהו קבע" וההחלטה לא הובאה להתייעצות מלאה עם ראש המוסד; מדובר בעדות בפני ועדה אזרחית ולא בהחלטה רשמית שפורסמה. | קטאר, מנגנוני חלוקה בעזה, ממשל חמאס והאוכלוסייה האזרחית בעזה; לפי לוי, הכסף "הגיע, מיליארדים" – ללא מסמך תקציבי רשמי פתוח שמאמת סכום כולל. | הוועדה האזרחית אינה ועדת חקירה ממלכתית ואין לה סמכויות כפייה; העדות רלוונטית כראיה גולמית לתהליך קבלת ההחלטות. | מקור-יחיד לעדות – ynet, 27 בספטמבר 2024 (נצפה: ספטמבר 2026); פרוטוקול ועדת החקירה האזרחית, 26 בספטמבר 2024, PDF (נצפה: ספטמבר 2026). |
| 2021–2023 | ראש המוסד דוד ברנע, לפי ynet, התנגד להמשך העברת הכספים מקטאר באישור ישראל בטענה שחלקם מוסטים במרמה להתעצמות חמאס; מנגד נטען שממשלות ישראל אישרו המשך הזרמה כדי לשמור על רגיעה. | לפי הפרסום, ברנע עדכן את ראש הממשלה בנט בהתנגדותו; בהמשך, גם תחת ממשלות בנט-לפיד ונתניהו, שאלת המנגנון נותרה על השולחן. | חמאס, אוכלוסייה אזרחית בעזה, קטאר כמתווכת אזורית, ישראל כמי שביקשה רגיעה בגבול הדרום. | טענת הסטה לצבאיות נשענת על גורמי ביטחון אנונימיים ופרסומים עיתונאיים; טענת ההגנה היא הומניטרית/הרגעתית. | שנוי-במחלוקת – ynet, 2024 (נצפה: ספטמבר 2026); mako/N12, 2025 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| מרץ 2025 | נתניהו אמר במסיבת עיתונאים כי הכסף הקטארי שהועבר באישורו "לא מימן את 7 באוקטובר", וטען שההעברה נעשתה בהמלצת שב"כ ומוסד ושמדובר היה ב"כסף קטן" ביחס למקורות אחרים של חמאס. | נתניהו קיבל אחריות לאישור ההעברות אך דחה את הטענה לקשר סיבתי למתקפת 7.10; גרסתו עומדת מול עדויות ופרסומים על אזהרות במערכת הביטחון. | לשכת ראש הממשלה מבקשת לייחס את הכסף לסיוע אזרחי; מבקריו מייחסים למנגנון תרומה ליכולת חמאס לשלוט ולפנות משאבים להתעצמות. | אין נכון לספטמבר 2026 מסקנת ועדת חקירה ממלכתית פומבית שקובעת קשר כספי-סיבתי בין הכסף הקטארי לטבח 7.10. | שנוי-במחלוקת – N12/mako, 2025 (נצפה: ספטמבר 2026); ynet/ידיעות אחרונות, 2024 (נצפה: ספטמבר 2026). |
4.2 היתרי עבודה ומעברי עזה: החלטות פורמליות, תקציב תשתיות, והאחריות המנהלית
| החלטה/מועד | נתון כספי/מכסה | מי החליט | מי קיבל / מי נהנה | אחריות ופיקוח | ודאות |
|---|---|---|---|---|---|
| החלטת ממשלה מס' 1328, 27 במרץ 2022 | הקצאת 20,050 היתרים לעובדים פלסטינים מרצועת עזה: 12,000 לבנייה, 8,000 לחקלאות, 50 לתעשייה ושירותים במעברים; תקציב לשדרוג מעבר ארז: 38.3 מיליון ש"ח בשנת 2022 – 10.6 מיליון ממשרד האוצר, 10.6 מיליון ממשרד הביטחון, 10.6 מיליון ממשרד רה"מ, 6.5 מיליון מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי; תפעול שוטף: 13.5 מיליון ש"ח לשנה בשנים 2023–2025 ממשרד הביטחון. | ממשלת בנט–לפיד, לא ממשלת נתניהו; ההחלטה נסמכה על החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ב/44 מ-20 ביוני 2010 בנושא המעברים מול עזה. | מעסיקים ישראלים בענפי הבנייה והחקלאות, עובדים מעזה, ומנגנוני מעבר ובקרה ישראליים. | משרד הביטחון אחראי לשדרוג מעבר ארז; רשות האוכלוסין להקצאת היתרים; צוות משרד הביטחון–שב"כ לנוהל ביטחוני. | מאומת – מפתח התקציב/החלטת ממשלה 1328, 27 במרץ 2022 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| 2021–2023 | חידוש והרחבת תעסוקת עזתים בישראל הוצגו במחקר INSS כמדיניות שנועדה "להעמיק רגיעה ביטחונית ולרסן את חמאס מפני ייזום הסלמה"; גלובס ציין כי לאחר 2014 החלו "היתרי סוחר" שבפועל שימשו עבודת יום וגדלו עם הזמן. | שלבי המדיניות חוצים כמה ממשלות: נתניהו אחרי 2014 בהיתרי סוחר; בנט-לפיד בהחלטה פורמלית 1328; ממשלת נתניהו חזרה לשלטון ב-2023 ובתקופתה היקף היציאות/העבודה המשיך להופיע בנתוני OCHA לפי גלובס. | עובדים מעזה ומעסיקים ישראלים; חמאס עשוי היה להפיק תועלת עקיפה מהרגעת הזירה ומהכנסות לעזה – טענה אנליטית, לא קביעה משפטית. | משרד הביטחון, מתפ"ש, רשות האוכלוסין, שב"כ ומשרד האוצר היו גורמי הביצוע והבקרה. | מאומת לגבי ההחלטה; שנוי-במחלוקת לגבי התרומה לחמאס – INSS, 2022 (נצפה: ספטמבר 2026); גלובס, 2026 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| 2022 | דוח זכויות האדם של מחלקת המדינה האמריקאית ציין כי במרץ 2022 הודיעה ממשלת ישראל על יעד של 20,000 היתרי עבודה לעזתים, אך עד נובמבר 2022 הוקצו 15,500 והונפקו 14,551. | ממשלת ישראל והגורמים המנהליים; לא נתניהו אישית במועד ההחלטה. | עובדים מעזה ומשפחותיהם; מעסיקים ישראלים. | הפער בין יעד, הקצאה והנפקה מלמד על תלות בבדיקות ביטחוניות ובתפעול מעבר. | מקור-יחיד חיצוני – U.S. State Department, West Bank and Gaza 2022 Human Rights Report, PDF (נצפה: ספטמבר 2026). |
4.3 כספי טרור, אכיפה פיננסית ומידע מודיעיני
| מועד | כסף/מנגנון | גורם אחראי | ממצא | ודאות |
|---|---|---|---|---|
| מרץ 2023 | שב"כ פרסם על תשתית כלכלית של חמאס שהעבירה "מיליוני דולרים" לזרוע הצבאית והלבינה הון בהיקף "עשרות מיליוני דולרים"; אין בפרסום פירוט שמקשר סכומים אלה למענק הקטארי. | שב"כ, אמ"ן ומטה ללוחמה בטרור כלכלי לפי הודעת שב"כ. | ממצא האכיפה מחזק את הצורך להבחין בין כסף קטארי רשמי לבין ערוצי מימון אחרים של חמאס. | מאומת לגבי הודעת שב"כ; לא מאומת לגבי קשר לכסף הקטארי – שב"כ, 26 במרץ 2023 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| דצמבר 2024 | מסמך ממשלתי על ניצול שיטת "חוואלה" קבע כי חמאס עשה שימוש בעבר בשירותים פיננסיים לא-פורמליים להעברת כספים מחו"ל לרצועת עזה, לרבות דרך פעילות מסחר בינלאומי. | משרד ממשלתי/רגולטור פיננסי במסגרת פרסום gov.il; אחריות אכיפה נוגעת לרשויות איסור הלבנת הון, שב"כ ומערכת הביטחון. | הממצא מצביע על כך שמימון חמאס לא היה תלוי רק במנגנון קטארי גלוי, ולכן ייחוס כל ההתעצמות לערוץ אחד בלבד אינו מבוסס. | מאומת כמקור ממשלתי – gov.il, מסמך "ניצול לרעה של שיטת חוואלה", 29 בדצמבר 2024, PDF (נצפה: ספטמבר 2026). |
4.4 גדרות, מכשולים והוצאה ביטחונית סביב עזה, סוריה ולבנון
| פרויקט/מועד | סכום | מקבל/מבצע | החלטה/אחריות | ממצא תחקירי | ודאות |
|---|---|---|---|---|---|
| מכשול גבול עזה, הושלם בדצמבר 2021 | כ-3.5 מיליארד ש"ח; Calcalist דיווח שמשרד הביטחון מסר שהפרויקט הושלם בעלות זו. | משרד הביטחון, צה"ל, קבלנים אזרחיים, מערכות חישה, מכ"מים, מצלמות וחדרי לחימה. | הפרויקט קודם תחת ממשלות שונות: החל תחת ממשלת נתניהו–ליברמן, הושלם תחת ממשלת בנט עם שר הביטחון בני גנץ; גנץ הודה פומבית גם לדחיפה של נתניהו. | השקעה גבוהה במכשול פיזי-טכנולוגי התבססה על תפיסת מניעת חדירה ומנהרות; המכשול לא מנע את פריצת 7.10. | מאומת – כלכליסט, 7 בדצמבר 2021 (נצפה: ספטמבר 2026); ynetnews, 2023 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| מכשול עזה – פירוט תפעולי | אותו פרויקט דווח ככולל חומה תת-קרקעית, גדר עילית בגובה מעל 6 מטרים, מכשול ימי, מכ"מים, מצלמות ומערכות נשק נשלטות מרחוק. | מערכת הביטחון וצה"ל; גורמי תעשייה וקבלנים שסיפקו מערכות ותשתיות. | ההחלטה השקיעה בהגנה סטטית ובהתרעה טכנולוגית. | שאלת האחריות אינה רק "האם נבנה מכשול", אלא האם הכסף תורגם לתפיסה מבצעית, כוחות תגובה, מודיעין ובקרה. | מאומת – Jerusalem Post, 7 בדצמבר 2021 (נצפה: ספטמבר 2026); כלכליסט, 7 בדצמבר 2021 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| גדרות ומכשולים בגבולות, 2011–2018 בקירוב | ynet/ממון דיווח בינואר 2018 כי ישראל הקצתה ב-7 שנים כ-6 מיליארד ש"ח לבניית גדרות סביב גבולותיה; מתוכם 3.3 מיליארד ש"ח לעזה, 1.6 מיליארד ש"ח לגבול מצרים, ו-1.1 מיליארד ש"ח לגדרות סוריה ולבנון. | משרד הביטחון, צה"ל וקבלני תשתיות. | ההשקעה משקפת אסטרטגיית גבולות: הפרדה, התרעה ומניעת חדירה. | סכומי ההשקעה בגדרות מעידים על העדפה תקציבית של תשתיות הגנה, אך אינם כשלעצמם מודדים כשירות מודיעינית או יכולת הכרעה. | מקור-יחיד עיתונאי – ynet/ממון, 28 בינואר 2018 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| גבול לבנון, ספטמבר 2018 | ynet דיווח כי עלות ביצור כל גבול לבנון, שטרם אושרה אז, עמדה על 1.7 מיליארד ש"ח. | צה"ל, פיקוד צפון, משרד הביטחון וקבלנים. | ההחלטה נגעה לשדרוג מכשול לאורך כ-130 ק"מ גבול, לרבות נקודות מחלוקת עם לבנון. | הפער בין "עלות שטרם אושרה" לבין ביצוע בפועל דורש בדיקה תקציבית נפרדת לפי התקשרויות משרד הביטחון. | מקור-יחיד עיתונאי – ynet, 5 בספטמבר 2018 (נצפה: ספטמבר 2026). |
4.5 קבינט, מל"ל ותפיסת ביטחון: החלטות שלא התקבלו או לא הושלמו
| מועד/דוח | החלטה או כשל תהליך | מי אחראי לפי המקור | משמעות תקציבית/ניהולית | ודאות |
|---|---|---|---|---|
| פברואר 2017, דוח מבקר המדינה על "צוק איתן" | מבקר המדינה קבע כי מכינון קבינט הממשלה ה-33 במרץ 2013 ועד 23 במרץ 2014 לא התקיימו דיוני קבינט לקביעת יעדים אסטרטגיים לגבי עזה; עוד העיר לראש הממשלה נתניהו ולראש המל"ל יוסי כהן כי עיסוק בתוכניות אופרטיביות לפני קביעת יעדים אסטרטגיים אינו תהליך תקין. | ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון יעלון, הרמטכ"ל גנץ, ראש המל"ל יוסי כהן וגורמי צה"ל נוספים לפי הדוח. | כאשר יעד אסטרטגי אינו נקבע מראש, תקציב, רכש, בניין כוח ותוכניות אופרטיביות עלולים להתקדם ללא מדד מדיני-ביטחוני ברור. | מאומת במסמך רשמי – מבקר המדינה, "תהליכי קבלת החלטות בקבינט… צוק איתן", 2017 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| פברואר 2017, איום המנהרות | מבקר המדינה קבע כי אף שהאיום הוכרז כאיום אסטרטגי ב-2013, היו ליקויים במרכיבי ההתמודדות של צה"ל ומערכת הביטחון, וכי המאמץ היה מאוחר ולא נתן מענה שעשוי היה להינתן לפני המבצע. | מערכת הביטחון, צה"ל, ראש הממשלה ושר הביטחון לפי תחומי אחריותם. | הכשל אינו רק תקציבי אלא תרגום תקציב ובניין כוח ליכולת מבצעית בזמן. | מאומת במסמך רשמי – מבקר המדינה, פרסום מיוחד "מבצע צוק איתן", 2017 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| מרץ 2017, ועדת ביקורת המדינה בכנסת | בדיון בכנסת על דוח "צוק איתן" נכתב כי מבקר המדינה קבע שנתניהו, יעלון וגנץ לא עדכנו את שרי הקבינט על איום המנהרות באופן שהשאיר את ישראל לא ערוכה דיה. | ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר; ועדת ביקורת המדינה קיימה דיון פיקוח. | הפיקוח הפרלמנטרי התמקד בהעברת מידע לקבינט וביכולת השרים לקבל החלטות מושכלות. | מאומת כמסמך כנסת – Knesset, State Control Committee, 22 במרץ 2017 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| אפריל 2012, דוח יישום חוק המל"ל | מבקר המדינה קבע כי רק ביוני 2011, כשלוש שנים אחרי חקיקת החוק וכשנתיים לאחר כינון הממשלה, אישר נתניהו נוהל ליישום חוק המל"ל; עוד נקבע כי בפועל לא נערכו דיוני העמקת ידע בקבינט כפי שנקבע בהחלטת ממשלה מנובמבר 2007. | ראש הממשלה כמי שנושא באחריות ליישום חוק המל"ל; ראש המל"ל ומשרד רה"מ כגורמי מטה. | המל"ל אמור להיות גוף המטה המרכזי לראש הממשלה, לממשלה ולקבינט; יישום חלקי פוגע ביכולת לבחון תקציבי ביטחון, פרויקטים וחלופות. | מאומת במסמך רשמי – מבקר המדינה, "יישום חוק המל"ל", 2012 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| נובמבר 2025, תפיסת ביטחון לאומי | מבקר המדינה קבע כי בין 2011 ל-2023 המל"ל לא הביא לקבינט המדיני-ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לדיון ולהחלטה; עוד צוין כי נתניהו יזם ניסוח תפיסה בשנים 2017–2018 אך לא השלים אישורה. | ראשי המל"ל לאורך השנים, ראש הממשלה והקבינט. | בהיעדר תפיסה מאושרת, תקציב הביטחון ובניין הכוח עלולים להיקבע ללא מסמך-על מחייב שמגדיר עדיפויות. | מאומת במסמך רשמי – מבקר המדינה, הודעה באנגלית, 11 בנובמבר 2025 (נצפה: ספטמבר 2026); דוח מלא, PDF (נצפה: ספטמבר 2026). |
| דצמבר 2025, ועדת ביקורת המדינה | בדיון בכנסת על היעדר תפיסת ביטחון נאמר כי היעדר דוקטרינה יוצר "ואקום" שבו צה"ל נדרש לנחש את כוונת הדרג המדיני. | ועדת ביקורת המדינה, חברי כנסת, גורמי מל"ל ומומחים. | זו נקודת אחריות ישירה לשאלה האם תקציבי עתק אחרי 7.10 נשענים על תפיסה מאושרת או על תגובה מתגלגלת. | מאומת כמסמך כנסת – Knesset, State Control Committee, 2025 (נצפה: ספטמבר 2026). |
4.6 תקציב מלחמת חרבות ברזל והרחבות 2023–2026
| שנה/מועד | סכום | החלטה / מסגרת | אחריות | ממצא פיקוח | ודאות |
|---|---|---|---|---|---|
| דצמבר 2023 | הגדלת תקציב המדינה לצורכי מלחמה בהיקף כ-25.9 מיליארד ש"ח: 17 מיליארד ש"ח לצורכי ביטחון ו-כ-8.8 מיליארד ש"ח לצרכים אזרחיים; בנוסף הסטות של כ-3 מיליארד ש"ח. | ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את תיקוני מגבלת ההוצאה והגירעון. | ממשלת נתניהו, משרד האוצר, משרד הביטחון, הכנסת. | מימון הגידול התבסס בעיקר על תוספת תקציב ולא על קיצוץ פנימי מלא. | מאומת כמסמך כנסת – ועדת הכספים, 5 בדצמבר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| 2023–2024 | מבקר המדינה קבע כי נכון ל-31 בדצמבר 2023 תוספת ההוצאות וההתחייבויות של משרד הביטחון בגין הרבעון הרביעי של 2023 עמדה על כ-35 מיליארד ש"ח: 17 מיליארד הוצאות ישירות ו-18 מיליארד התחייבויות עתידיות לרכש והתקשרויות רב-שנתיות. | משרד הביטחון ומשרד האוצר; התחייבויות רכש והתקשרויות רב-שנתיות. | מבקר המדינה קבע שנדרש פיקוח הדוק על קצב ההוצאות הצבאיות מול מקורות המימון. | הבעיה המרכזית: התחייבויות מלחמה עתידיות נוצרות במהירות ודורשות בקרה תקציבית רב-שנתית. | מאומת במסמך רשמי – מבקר המדינה, דוח פיננסי-תקציבי 2025, PDF (נצפה: ספטמבר 2026). |
| 2024 | מבקר המדינה מצא כי תקציב משרד הביטחון נטו גדל מהתקציב המקורי שאושר במאי 2023 – כ-64.5 מיליארד ש"ח – עד לתקציב נוסף שאושר בדצמבר 2024 – כ-149.5 מיליארד ש"ח. | ממשלת נתניהו, משרד האוצר, משרד הביטחון והכנסת. | משרד מבקר המדינה בדק את ההיערכות הכלכלית וניהול תקציבי המלחמה. | הגידול התקציבי מתעד את מחיר התמשכות המלחמה ומעבר ממערכה קצרה לתקציב מלחמה רב-שנתי. | מאומת במסמך רשמי – מבקר המדינה, "ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה…", 2025 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| דצמבר 2024 | תקציב נוסף שלישי לשנת 2024 הגדיל את ההוצאה ב-33.2 מיליארד ש"ח, מתוכם 31 מיליארד ש"ח לתקציב הביטחון; במרץ 2024 כבר אושרה תוספת כ-70.4 מיליארד ש"ח, ובה כ-55 מיליארד ש"ח להוצאות ביטחוניות ו-כ-15.5 מיליארד ש"ח להוצאות הקשורות במלחמה. | ועדת הכספים והכנסת; ממשלת נתניהו. | משרד הביטחון, מערך המילואים, רכש חימושים וצרכים מבצעיים. | ועדת הכספים שימשה שער אישור ציבורי חלקי; פירוט הביטחון עצמו נידון בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון בשל סיווג. | מאומת כמסמך כנסת – ועדת הכספים, 17 בדצמבר 2024 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| מרץ 2025 | תקציב הביטחון לשנת 2025 אושר בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון בסך 136.027 מיליארד ש"ח לפי הודעת הכנסת; התקציב המפורט לא הונח על שולחן הכנסת אלא רק על שולחן הוועדה המשותפת. | ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הכספים. | משרד הביטחון ויחידות ביטחוניות מסווגות. | הפיקוח הציבורי מוגבל כי התקציב המפורט חסוי; זהו מנגנון חוקי אך מצמצם יכולת ביקורת חיצונית. | מאומת כמסמך כנסת – הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, 23 במרץ 2025 (נצפה: ספטמבר 2026). |
| ספטמבר 2025 | הצעת תקציב נוסף לשנת 2025 ביקשה להגדיל את מסגרת התקציב עד 30.8 מיליארד ש"ח, בין השאר בשל פעילות ביטחונית, לרבות המערכה מול איראן; ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית הגדלה של כ-30.8 מיליארד ש"ח בעקבות "עם כלביא" ו"מרכבות גדעון". | ממשלת נתניהו,
5. ספר ראיות – מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים
| ממצא/מסמך | סוג מקור | דרגת ודאות | לינק |
|---|---|---|---|
| סמכויות הקבינט המדיני־ביטחוני: החלטה על מלחמה/פעולה צבאית משמעותית, מערכת הביטחון, יחסי חוץ, תוכניות הצטיידות וכל נושא שראש הממשלה קובע שיובא אליו. | מסמך ממשלתי – משרד ראש הממשלה, עמוד יחידה, נצפה בספטמבר 2026 | מאומת | ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי – משרד ראש הממשלה (נצפה: ספטמבר 2026) |
| חוק המל"ל, התשס"ח–2008, מטיל על המטה לביטחון לאומי תפקידי מטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני ביטחון לאומי; רלוונטי לשאלת "האם מגיעות לקבינט שאלות ביטחון אמיתיות". | חקיקה ראשית – מאגר החקיקה הלאומי, 7 באוגוסט 2008 | מאומת | חוק המטה לביטחון לאומי – הכנסת (נצפה: ספטמבר 2026) |
| דוח מבקר המדינה על "צוק איתן" קבע כי לפני המבצע ובתחילתו נמצאו ליקויים בתהליכי קבלת החלטות בקבינט ביחס לרצועת עזה. | דוח ביקורת רשמי – מבקר המדינה, פברואר 2017 | מאומת | מבצע "צוק איתן" – מבקר המדינה (נצפה: ספטמבר 2026) |
| בדוח צוק איתן נכתב כי נתניהו, יעלון, גנץ ובכירים נוספים ידעו לכל המאוחר ב־2013 על חומרת איום המנהרות, ונדרש היה לוודא תוכניות מבצעיות מתאימות. | דוח ביקורת רשמי – מבקר המדינה, פברואר 2017 | מאומת | תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה – מבקר המדינה (נצפה: ספטמבר 2026) |
| "תפיסת הביטחון הלאומי 2030" הוצגה לקבינט באוגוסט 2018 אך לפי דוח מבקר המדינה מ־2025 לא אושרה רשמית בממשלה או בקבינט. | דוח ביקורת רשמי – מבקר המדינה, 2025 | מאומת | היעדר תפיסת ביטחון לאומי – דוח מלא (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ועדת החוץ והביטחון דנה ב־1 בדצמבר 2025 בהיעדר תפיסת ביטחון מחייבת; לפי הדיון, המל"ל היה אמור לקדם עדכוני תפיסה מכוח חוק 2008. | הודעת כנסת, 1 בדצמבר 2025 | מאומת | "בחודשים הקרובים תאושר בקבינט תפיסת הביטחון הלאומית" – הכנסת (נצפה: ספטמבר 2026) |
| נתניהו הציג ב־15 באוגוסט 2018 לקבינט את "תפיסת הביטחון 2030"; רוב המסמך הוגדר מסווג, והותר לפרסם עקרונות כלליים: תקיפה, סייבר, הגנה מטילים, עורף וגדרות. | דיווח חדשותי על מסמך מסווג – ישראל היום, 15 באוגוסט 2018 | מקור-יחיד | נתניהו הציג: "תפיסת הביטחון 2030" – ישראל היום (נצפה: ספטמבר 2026) |
| רכיב תקציבי בתפיסה: נתניהו ביקש להגדיל את תקציב הביטחון בכ־0.2%–0.3% תוצר, כ־3–4 מיליארד ש"ח בשנה. | דיווח כלכלי – כלכליסט, 15 באוגוסט 2018 | מקור-יחיד | נתניהו מבקש להגדיל את תקציב הביטחון – כלכליסט (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מסמכים שפורסמו ב־Times of Israel מצביעים כי גורמים ישראליים ביקשו והעריכו סיוע קטארי לעזה בשנים שלפני 7 באוקטובר 2023. | מסמכים/דיווח עיתונאי – Times of Israel, 2024 | מקור-יחיד | Documents show Israel sought, valued Qatari aid for Gaza (נצפה: ספטמבר 2026) |
| עדות אודי לוי בוועדת החקירה האזרחית: לפי הדיווח, ב־2012 נתניהו החליט על שיקום עזה, וב־2018 הוחלט על הכנסת מזוודות כסף קטאריות; זו עדות שאינה מסמך מדינה. | עדות בוועדה אזרחית ודיווח חדשותי – ynet, 2024 | מקור-יחיד | "נתניהו קבע, לא שאל את ראש המוסד" – ynet (נצפה: ספטמבר 2026) |
| טענה נגדית של נתניהו: בראיונות ובתגובות נטען כי הכנסת כספי קטאר נועדה למנוע אסון הומניטרי ולא לחזק את חמאס; מנגד דווח כי גורמי ביטחון הזהירו על הסטת כספים לזרוע הצבאית. | דיווח חדשותי משווה – Times of Israel, 2024 | שנוי-במחלוקת | Netanyahu was warned twice that Qatari cash was funding Hamas military wing (נצפה: ספטמבר 2026) |
| הביטוי "חמאס הוא נכס" מיוחס לבצלאל סמוטריץ' באוקטובר 2015, ולא לנתניהו עצמו; רלוונטי כראיה לשיח פוליטי בימין על בידול חמאס מהרשות הפלסטינית. | ארכיון עיתונאי – News1, אוקטובר 2015 / פרסום ארכיוני 2025 | מקור-יחיד | "חמאס הוא נכס" – News1 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| לאחר 7.10, גלנט הציג בוועדת החוץ והביטחון את יעדי המלחמה: מניעת יכולות שלטוניות וצבאיות מחמאס; הדיון מתעד את מטרות הקבינט בנובמבר 2023. | הודעת כנסת, 7 בנובמבר 2023 | מאומת | גלנט בוועדת החוץ והביטחון – הכנסת (נצפה: ספטמבר 2026) |
| נתניהו אמר בכנסת ב־17 ביולי 2024: "אנו בדרך לניצחון המוחלט"; באותו נאום הגדיר התקדמות בשלבים לחיסול יכולות חמאס. | הודעת כנסת, 17 ביולי 2024 | מאומת | דיון 40 חתימות – הכנסת (נצפה: ספטמבר 2026) |
| צה"ל פרסם מאגר תחקירים מבצעיים פנימיים על 7.10; לפי העמוד, התחקירים בוחנים גם תפיסות צבאיות וניהול קרבות. | מקור רשמי צבאי – אתר צה"ל, 2024–2026 | מאומת | 7.10 – התחקירים המבצעיים – צה"ל (נצפה: ספטמבר 2026) |
| תחקיר הקרב בבארי קבע כי צה"ל נכשל במשימתו להגן על תושבי הקיבוץ וכי לא ניתנה התרעה מספקת בשעות הראשונות. | תחקיר רשמי צבאי – צה"ל, יולי 2024 | מאומת | תחקיר הקרב בקיבוץ בארי – צה"ל (נצפה: ספטמבר 2026) |
| דוח מבקר המדינה על יישובי הצפון קבע שבספטמבר 2024 לא הושלמו משימות ממשלתיות מרכזיות לשיקום ופיתוח הצפון, והטיל את הליקוי על משרד רה"ם והעומד בראשו. | דוח ביקורת רשמי – מבקר המדינה, 2025 | מאומת | טיפול הממשלה ביישובי הצפון – מבקר המדינה (נצפה: ספטמבר 2026) |
| בהצהרת נתניהו על הפסקת האש ב־26 בנובמבר 2024 נטען כי ישראל פעלה בשבע חזיתות, ובסוריה "חוסמת" ניסיונות העברת נשק מאיראן, חזבאללה והצבא הסורי ללבנון. | הודעת ראש הממשלה, 26 בנובמבר 2024 | מאומת | Statement by PM Netanyahu – Prime Minister's Office (נצפה: ספטמבר 2026) |
| בבית הדין הבינלאומי לצדק נפתח תיק דרום אפריקה נגד ישראל בדצמבר 2023, וב־26 בינואר 2024 ניתנו צווים זמניים; מדובר בהליך משפטי המשפיע על חופש הפעולה המדיני־ביטחוני. | הליך משפטי בינלאומי רשמי – ICJ, 2024 | מאומת | South Africa v. Israel – ICJ (נצפה: ספטמבר 2026) |
| בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא ב־21 בנובמבר 2024 צווי מעצר לנתניהו וליואב גלנט בגין חשדות לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות; ישראל דחתה את סמכות ההליך והטענות. | הליך משפטי בינלאומי רשמי – ICC, 21 בנובמבר 2024 | מאומת | ICC warrants for Netanyahu and Gallant (נצפה: ספטמבר 2026) |
| לגבי סוריה: מחקר INSS מ־2023 מתאר את המב"ם בסוריה כקמפיין מרכזי נגד התבססות איראן וחזבאללה, ומונה 145 תקיפות אוויריות שיוחסו לישראל בשנים 2018–2022. | מכון מחקר – INSS, 2023 | מקור-יחיד | The Campaign between the Wars in Syria – INSS (נצפה: ספטמבר 2026) |
| נתניהו בנאום בעצרת האו"ם ב־28 בספטמבר 2018 הציג את ארכיון הגרעין האיראני וטען כי איראן לא נטשה את מטרתה לפתח נשק גרעיני. | נאום רשמי – משרד החוץ/רה"ם, 28 בספטמבר 2018 | מאומת | נאום נתניהו בעצרת הכללית של האו"ם – משרד החוץ (נצפה: ספטמבר 2026) |
6. הטיעון הנגדי (steelman), ראיות-נגד ומחלוקות
- טענה נגדית: מאומת גם לאחר 7 באוקטובר נרשמו הישגים ביטחוניים מרכזיים תחת נתניהו: יחיא סינוואר חוסל באוקטובר 2024, ונתניהו טען במאי 2025 בכנסת כי ישראל השיבה 197 חטופים, מהם 148 חיים – נתון שמחליש ניסוח גורף של "מר כישלון ביטחוני" בלבד. AP, 17 באוקטובר 2024 (נצפה: ספטמבר 2026); כנסת, 28 במאי 2025 (נצפה: ספטמבר 2026).
הפרכה/הקשר: מאומת עצם הצורך במלחמה ממושכת, אחרי מתקפת 7 באוקטובר, והעובדה שנתניהו המשיך להגדיר במאי 2025 "ניצחון מוחלט" כיעד עתידי – השבת כל החטופים, הבסת חמאס, גירוש מנהיגיו ופירוז עזה – מראים שההישגים לא פתרו את שאלת הכשל המקורי ולא השלימו את היעדים שהוצגו.
- טענה נגדית: מאומת בזירה הצפונית ישראל פגעה בליבת הנהגת חזבאללה: דובר צה"ל הודיע בספטמבר 2024 על חיסול חסן נסראללה, ובנובמבר 2024 נתניהו הציג את הפסקת האש בלבנון כמהלך שנועד להחזיר את תושבי הצפון ולאפשר התמקדות באיראן ובעזה. דובר צה"ל, 28 בספטמבר 2024 (נצפה: ספטמבר 2026); משרד ראש הממשלה, 26 בנובמבר 2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
הפרכה/הקשר: מאומת אותה הודעת נתניהו עצמה מגדירה את חיסול חמאס, השבת כל החטופים, מניעת איום מעזה והחזרת תושבי הצפון כמשימות שעדיין יש "להשלים", ולכן היא מסייגת את הטענה שהמערכה הצפונית כבר יצרה תוצאה אסטרטגית סגורה.
- טענה נגדית: מאומת באיראן, מבצע "עם כלביא" ביוני 2025 הוצג במסמך משרד החוץ כמבצע מנע נגד איום גרעיני, טילים בליסטיים ופעילות צבאית איראנית; זהו ממצא חזק לכך שנתניהו לא נמנע מהפעלת כוח מול האיום המרכזי שהגדיר במשך שנים. משרד החוץ, אוגוסט 2025 (נצפה: ספטמבר 2026).
הפרכה/הקשר: מקור-יחיד ניתוח ב־Ynetnews מיולי 2026 קבע כי המבצע סימן שיא צבאי, אך סייג שהאיום לא הוסר בהכרח לצמיתות וכי הטענה לסכנת השמדה מיידית אינה מדויקת; לכן ההישג האיראני עומד, אך אינו מוכיח תפיסת ביטחון כוללת שסגרה את הזירה. Ynetnews, יולי 2026 (נצפה: ספטמבר 2026).
- טענה נגדית: מאומת הסכמי אברהם בספטמבר 2020 עם איחוד האמירויות ובחריין היו הישג מדיני־ביטחוני אזורי בתקופת נתניהו, וכללו התחייבות לקידום יחסים דיפלומטיים, ביטחון ושיתוף פעולה אזורי. הבית הלבן, 15 בספטמבר 2020 (נצפה: ספטמבר 2026).
הפרכה/הקשר: מקור-יחיד מחקר INSS מפברואר 2024 סייג שהנורמליזציה לא ביטלה את מרכזיות הסוגיה הפלסטינית, בין היתר ביחס לסעודיה; כלומר, ההסכמים שיפרו את מצבה האזורי של ישראל אך לא יצרו מענה לזירת עזה ולחמאס. INSS, פברואר 2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- טענה נגדית: מאומת נתניהו קידם את המכשול העילי והתת־קרקעי סביב עזה, שהושלם ב־2021 בעלות של כ־3.5 מיליארד ש"ח ונועד להתמודד עם איום מנהרות החדירה. כלכליסט, 7 בדצמבר 2021 (נצפה: ספטמבר 2026).
הפרכה/הקשר: מאומת באוקטובר 2023 הוכח שהמענה הטכנולוגי־הנדסי לא מנע חדירה רחבה מעל הקרקע ובאוויר; Ynet הזכיר שנתניהו עצמו הציג בעבר את המכשול ככזה ש"ימנע חדירת מחבלים מעזה", אך הוא נפרץ במתקפה. Ynet, אוקטובר 2023 (נצפה: ספטמבר 2026).
- טענה נגדית: מאומת לגבי תפיסת ביטחון, קיימת ראיית נגד: נתניהו יזם בשנים 2017–2018 כתיבת תפיסת ביטחון לאומי, וב־2025 אושר חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי המחייב את המל"ל לגבש אסטרטגיה מדינית־ביטחונית עם הקמת ממשלה. מבקר המדינה, 11 בנובמבר 2025 (נצפה: ספטמבר 2026); כנסת, 11 ביוני 2025 (נצפה: ספטמבר 2026).
הפרכה/הקשר: מאומת מבקר המדינה קבע באותו דוח שנתניהו לא השלים את המהלך ולא הביא לאישור תפיסת ביטחון רשמית; עוד נקבע שהכשל רב־שנתי פגע בתהליכים בדרג המדיני ובצה"ל. מבקר המדינה, 11 בנובמבר 2025 (נצפה: ספטמבר 2026).
סיכום מאזן-הראיות
הטיעון הנגדי מחייב סיוג מהותי של התזה: נתניהו אינו ניתן לתיאור עובדתי רק כ"כישלון ביטחוני", משום שבתקופתו נרשמו הישגים ממשיים – הסכמי אברהם, מב"ם בסוריה, מכשול עזה, מבצע מגן צפוני, חיסול בכירי חמאס וחזבאללה, והפעולה הישירה נגד איראן ב־2025.
עם זאת, הראיות המסייגות אינן מסירות את ליבת התזה: 7 באוקטובר התרחש אחרי שנים של מדיניות הכלה, העברת כספים לעזה, הימנעות ממיטוט חמאס, היעדר תפיסת ביטחון לאומי רשמית שאושרה, ותלות גבוהה בהרתעה, מודיעין ומכשולים טכנולוגיים.
לכן מאזן-הראיות תומך בגרסה מסויגת: המעבר מ"מר ביטחון" ל"מר כישלון ביטחוני" אינו מוחלט בכל החזיתות, אך הוא חזק במיוחד בציר עזה–חמאס–תפיסת הביטחון, וחלש יותר בצירים איראן, סוריה והסכמים אזוריים.
7. צירי מיקוד מיוחדים
7.1 – חמאס הוא נכס
- שנוי-במחלוקת מרכיב מרכזי בבדיקת התזה הוא האם מדיניות נתניהו שימרה במכוון את פיצול הזירה הפלסטינית. לפי "העין השביעית", באזכור לדיווח של Lahav Harkov מ-2019, נתניהו אמר בישיבת סיעת הליכוד ב-11 במרץ 2019 כי "מי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך" בהעברת כספים לעזה, משום שההפרדה בין הרשות הפלסטינית בגדה לבין חמאס בעזה מסייעת למנוע הקמת מדינה פלסטינית; המקור עצמו מדגיש שמדובר בדיווח עיתונאי על ישיבה סגורה, לא בפרוטוקול רשמי גלוי (העין השביעית, 9 באוקטובר 2023 – נצפה: ספטמבר 2026).
- שנוי-במחלוקת הביטוי "חמאס הוא נכס" מזוהה בעיקר עם בצלאל סמוטריץ', אך משמש בביקורת ציבורית לתיאור מדיניות נתניהו. לפי N12, סמוטריץ' אמר בעבר כי "במגרש הבינלאומי, במשחק הדה-לגיטימציה – הרשות הפלסטינית היא נטל וחמאס הוא נכס"; בהקשר התחקירי חשוב להבחין: זו אינה אמירה מתועדת של נתניהו עצמו, אלא אמירה של שותף פוליטי בכיר לנתניהו, ששימשה בהמשך לתיאור קו מדיניות של ימין המתנגד לחיזוק הרשות הפלסטינית (N12, יוני 2026 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת עדות נגדית מפי נתניהו: הוא דוחה את הטענה שחיזק את חמאס. בריאיון ל-Time באוגוסט 2024, ובהמשך בסיקור ישראלי, נתניהו הכחיש את הטענה כי "בנה" את חמאס וטען כי לא הייתה תמיכה ציבורית או ביטחונית לכיבוש מלא של עזה ולניהול ישיר של שני מיליון תושביה לפני 7 באוקטובר; ב-ynet צוטט נתניהו: "לא חיזקתי את חמאס, רציתי למנוע אסון בעזה" (Time, 8 באוגוסט 2024 – נצפה: ספטמבר 2026; ynet, מרץ 2024 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת נקודת המחלוקת העובדתית אינה רק הציטוט, אלא התוצאה: חמאס נשאר שליט בעזה בשנות נתניהו, בעוד הרשות הפלסטינית הודרה ממנגנוני "היום שאחרי". ב-Times of Israel נטען כבר באוקטובר 2023 שמדיניות נתניהו במשך שנים התייחסה לרשות הפלסטינית כנטל ולחמאס כפרטנר דה-פקטו לניהול ההפרדה בין עזה לגדה; זו פרשנות עיתונאית, אך היא נשענת על רצף החלטות בתחום הכסף הקטארי, ההסדרה והימנעות ממיטוט חמאס לפני 2023 (Times of Israel, 8 באוקטובר 2023 – נצפה: ספטמבר 2026).
7.2 – הכספים שהועברו לחמאס
- מאומת ב-8 בנובמבר 2018 נכנסו לעזה מזוודות מזומן מקטאר בסך 15 מיליון דולר, באישור ישראלי. ynet דיווח בזמן אמת כי הכסף הגיע בשלוש מזוודות, והמהלך הוצג כסיוע הומניטרי וכחלק מניסיון לייצב את הרצועה; הביקורת מימין ומשמאל הגדירה זאת כ"דמי חסות" לחמאס, אף שקטאר טענה שהכסף אינו מיועד לפלג צבאי (ynet, נובמבר 2018 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת לפי תחקירי ynet ו"ידיעות אחרונות" מ-2024–2025, מנגנון הכסף הקטארי הפך למדיניות קבועה ולא לאירוע חד-פעמי. התחקירים מתארים מנגנון של 30 מיליון דולר בחודש לאחר 2014: דלק, משכורות וסיוע למשפחות; עוד נטען כי ב-2018 נתניהו ביקש מקטאר להמשיך להעביר כסף לעזה, וכי המהלך נעשה בתיאום עם ארה"ב והאו"ם (ידיעות אחרונות/ynet, 2024 – נצפה: ספטמבר 2026).
- שנוי-במחלוקת שאלת הידע והאזהרות: האם נתניהו הוזהר שהכסף מחזק את הזרוע הצבאית של חמאס. לפי mako, מערכת הביטחון הזהירה כמה פעמים כי חמאס משתלט על חלק מהכסף; לשכת נתניהו הגיבה כי "מעולם לא הונח כל מסמך" הקובע שהכספים הועברו לטרור. כלומר: עצם העברת הכסף מאומתת; השאלה האם הוצג לנתניהו מסמך חד-משמעי על הסטה לטרור נותרה במחלוקת בין גורמי ביטחון לבין לשכת ראש הממשלה (mako, 2025 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מקור-יחיד לפי ynet, ראשי מערכת הביטחון בעבר התנגדו למעבר למזוודות כסף. בתחקיר שפורסם לאחר 7 באוקטובר נטען כי תמיר פרדו, יורם כהן ועמוס גלעד התנגדו או הסתייגו מהמדיניות, וכי ראש המוסד לשעבר יוסי כהן ובהמשך דוד ברנע עסקו בערוץ הקטארי; נדרש להצליב עם פרוטוקולי קבינט חסויים אם ייפתחו בעתיד (ynet, 2024 – נצפה: ספטמבר 2026).
7.3 – הניצחון המוחלט
- מאומת לאחר 7 באוקטובר 2023 נתניהו אימץ את "ניצחון מוחלט" כמסגרת המדינית-תקשורתית של המלחמה. ב-23 בינואר 2024 אמר לחניכי קורס מ"פ: "הציפייה העיקרית שלי היא ניצחון מוחלט – אין תחליף לניצחון"; בינואר 2024 אמר במסיבת עיתונאים כי אין להסתפק ב"עוד סבב עם החמאס" אלא ב"ניצחון מוחלט על החמאס" (YouTube – ערוץ ראש הממשלה, 23 בינואר 2024 – נצפה: ספטמבר 2026; YouTube – ערוץ ראש הממשלה, 18 בינואר 2024 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת במליאת הכנסת, 17 ביולי 2024, נתניהו קשר בין המשך הלחץ הצבאי לבין "ניצחון מוחלט". הוא אמר כי ישראל "בדרך לניצחון המוחלט", וכי מטרות המלחמה כוללות חיסול יכולות צבאיות ושלטוניות של חמאס; המסמך הרשמי של הכנסת חשוב כי הוא משקף ניסוח פרלמנטרי של יעדי המלחמה, אך אינו כולל מדדי הצלחה כמותיים או לוח זמנים לסיום (הכנסת, 17 ביולי 2024 – נצפה: ספטמבר 2026).
- שנוי-במחלוקת נקודת הביקורת: "ניצחון מוחלט" שימש סיסמה פוליטית יותר מאשר יעד אופרטיבי מדיד. N12 פרסם בפברואר 2024 כי משפטנים ואנשי מדיניות התריעו שהממשלה לא הגדירה במדויק מה ייחשב מיטוט חמאס, מהו מצב הסיום, ומה הקשר בין השבת החטופים לבין המשך הלחימה; מנגד, נתניהו טען שוב ושוב כי בלי הכרעה צבאית לא ניתן להשיב ביטחון או למנוע הישנות 7 באוקטובר (גלובס/מסמך שהופץ, פברואר 2024 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת עד 2025–2026, עצם המשך פתיחת חזיתות – עזה, לבנון/חזבאללה, איראן, חות'ים וסוריה – הפך לראיה מרכזית נגד טענת "ניצחון מוחלט" קצר-טווח. N12 תיאר באוגוסט 2025 מצב שבו למרות הישגים צבאיים, עדיין נותרו חטופים בעזה והמדיניות "מתברברת"; מנגד, נתניהו הציג את הפגיעה בחזבאללה, באיראן ובחמאס כחלק ממערכה רב-חזיתית ארוכה ולא כיעד של הכרעה מיידית (N12, אוגוסט 2025 – נצפה: ספטמבר 2026).
7.4 – איראן
- מאומת איראן הייתה ציר מרכזי בבניית דימויו הביטחוני של נתניהו מ-2009 ואילך. בנאום בקונגרס האמריקאי ב-3 במרץ 2015 הזהיר נתניהו שהסכם הגרעין המתגבש "paves Iran's path to the bomb"; הנאום עורר מחלוקת בישראל ובארה"ב משום שנערך מול קונגרס רפובליקני ובסמוך לבחירות בישראל, אך הוא ביסס את נתניהו כמנהיג שמציב את איראן במרכז תפיסת הביטחון (Iran Watch – תמליל נאום הקונגרס, 3 במרץ 2015 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת ב-30 באפריל 2018 נתניהו חשף את "ארכיון הגרעין האיראני" וטען כי איראן "שיקרה". לפי N12, נתניהו הציג בקריה בתל אביב מסמכים ותקליטורים שהובאו במבצע מוסד, וטען כי הם מוכיחים תוכנית נשק גרעינית חשאית; הראיה הנגדית: גורמים באירופה טענו שחלק מהמידע היה מוכר ושהחשיפה לא בהכרח הוכיחה הפרה לאחר חתימת ההסכם, אלא חיזקה את הטענה שאיראן הסתירה פעילות קודמת (N12, 30 באפריל 2018 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת ב-13–14 באפריל 2024 איראן תקפה ישירות את ישראל במאות כטב"מים וטילים. AP דיווח כי ישראל מסרה ששוגרו יותר מ-300 איומים וכי כ-99% יורטו בסיוע ארה"ב, בריטניה, צרפת וגורמים אזוריים; האירוע מחזק את טענת נתניהו על מרכזיות האיום האיראני, אך גם מצביע על תלות עמוקה בקואליציה בינלאומית להגנה מפני מתקפה רחבת-היקף (AP, 14 באפריל 2024 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת ביוני 2025, לפי מסמך ממשלתי, ישראל תקפה במסגרת "עם כלביא" יותר מ-1,480 אתרים באיראן; איראן שיגרה לעבר ישראל כ-600 טילים. המסמך מציין פגיעות אזרחיות בישראל, כולל הרוגים ונזקים במתקנים משמעותיים, ומציג את איראן כחזית מלחמה ישירה ולא רק איום מרוחק; מבחינת התזה, זהו גם הישג התקפי וגם עדות לכך שלא נוצרה הרתעה שמנעה מלחמה ישירה (gov.il – תמונת מצב מיוחדת, 25 ביוני 2025 – נצפה: ספטמבר 2026).
7.5 – המל"ל
- מאומת מבקר המדינה קבע ב-2025 כי נתניהו לא מימש את אחריותו להכנת תפיסת ביטחון לאומי מעודכנת ומאושרת. בדוח המיוחד על תפיסת הביטחון נכתב כי אף שחוק המל"ל מטיל על המטה לבחון את תפיסת הביטחון ולהציע עדכונים, בשנים 2011–2023 לא הובאה לקבינט תפיסת ביטחון מעודכנת לדיון ולהחלטה; זהו ממצא מוסדי מרכזי לשאלת המחקר "האם יש לישראל של נתניהו תפיסת ביטחון?" (מבקר המדינה – דוח מיוחד, 2025 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת בדוח "צוק איתן" על קבלת החלטות לפני ובתחילת המבצע, מבקר המדינה ביקר את תפקוד הקבינט והמל"ל מול איום המנהרות. המבקר כתב כי המל"ל הציג רק בחלק מהדיונים חלופות או פערים בתוכניות צה"ל, והעיר לנתניהו ולראש המל"ל לשעבר יוסי כהן כי העיסוק בתוכניות אופרטיביות לפני קביעת יעדים אסטרטגיים אינו תהליך תקין; ממצא זה רלוונטי ישירות לשאלה האם לקבינט הגיעו "שאלות ביטחון אמיתיות" או בעיקר הצעות צה"ליות מוגמרות (מבקר המדינה – צוק איתן, 2017 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת המכון הישראלי לדמוקרטיה הגדיר את כשלי הקבינט והמל"ל סביב צוק איתן כ"כשל דמוקרטי ראשון במעלה". הניתוח הדגיש שהקבינט הוא כלי הבקרה האזרחי על מערכת הביטחון, וכאשר שרי הקבינט אינם מקבלים מידע מלא או חלופות, נפגע עקרון האחריותיות הדמוקרטית; זהו חיבור בין ביטחון לבין מוסדות שלטון החוק והביקורת (המכון הישראלי לדמוקרטיה, מרץ 2017 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מקור-יחיד ב-2025 דווח על היחלשות המל"ל בתקופת המלחמה ועל ביקורת מצד גורמים ביטחוניים ופוליטיים. ynet תיאר טענות שלפיהן המל"ל התרחק מהעשייה הממשית, וכי ח"כ גדי איזנקוט אמר בדצמבר 2024 שלא ראה את השפעת המל"ל "במילימטר"; מדובר בדיווח עיתונאי, אך הוא משתלב עם דוחות המבקר על אי-מימוש תפקיד המל"ל לאורך שנים (ynet, 2025 – נצפה: ספטמבר 2026).
7.6 – לבנון וחזבאללה
- מאומת מ-8 באוקטובר 2023 נפתחה חזית צפונית מול חזבאללה, ובהמשך פונו עשרות אלפי תושבים מגבול הצפון. מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-19 בדצמבר 2023 מציין כי התקבלו החלטות פינוי ליישובים עד 3.5 ק"מ מהגבול, וכי נכון ל-4 בדצמבר 2023 פונו כ-51,700 תושבים בצפון; זהו מדד ממשלי לכשל ההרתעה או לפחות לכישלון מניעת מלחמת התשה בצפון (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 19 בדצמבר 2023 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת ב-25 בספטמבר 2024 נתניהו הצהיר: "אנחנו נחושים להחזיר את תושבינו בצפון בבטחה לבתיהם". בהצהרה רשמית ממשרד ראש הממשלה הוא אמר כי ישראל מנחיתה על חזבאללה מכות, אך עצם הצורך להצהיר על החזרת התושבים כמעט שנה לאחר תחילת המלחמה מצביע על פער בין הבטחת ביטחון בגבול לבין המציאות המתמשכת של פינוי (משרד ראש הממשלה, 25 בספטמבר 2024 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת ב-26 בנובמבר 2024 נתניהו הודיע על העברת הסכם הפסקת אש עם לבנון לאישור הקבינט. בהצהרה הרשמית באנגלית אמר כי יש שלוש סיבות להפסקת האש: התמקדות באיום האיראני, רענון כוחות ומלאים, ובידוד חמאס; ההסכם מציג ראיה נגדית לתזה של כישלון מוחלט – ישראל השיגה הסדרה מדינית לאחר פגיעה בחזבאללה – אך גם ראיה לכך שהפתרון לא היה "ניצחון מוחלט" אלא הסדרה מותנית באכיפה עתידית (משרד ראש הממשלה, 26 בנובמבר 2024 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת לפי INSS, לאחר ההסכם נותר פער אמון משמעותי בקרב תושבי הצפון. מחקר המכון למחקרי ביטחון לאומי מציין כי בסקר שנערך בין 27 בנובמבר ל-1 בדצמבר 2024 כ-70% מהנשאלים התנגדו להסכם, וכי תושבים רבים ראו בעמימות ההסכם ובמידע החסר גורמים הפוגעים בתחושת הביטחון; זה קשור לשקיפות, אחריותיות וקבלת החלטות מול אוכלוסייה אזרחית מפונה (INSS, 2025 – נצפה: ספטמבר 2026).
7.7 – סוריה
- מאומת מ-2017–2019 נתניהו הציג את סוריה כזירה מרכזית למניעת התבססות איראן וחזבאללה. ב-9 ביולי 2017 אמר בפתח ישיבת הממשלה כי ישראל תברך על הפסקת אש אמיתית בסוריה, אך "אסור שזו תאפשר התבססות של איראן וגרורותיה"; בפברואר 2018 אמר במינכן: "שלא יבנו את הבסיסים שלהם בסוריה – אנחנו נפעל נגד זה" (וואלה, 9 ביולי 2017 – נצפה: ספטמבר 2026; N12, 16 בפברואר 2018 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת ב-10 במאי 2018, לאחר תקיפה ישראלית נרחבת נגד מטרות איראניות בסוריה, נתניהו אמר: "לא ניתן לאיראן להתבסס צבאית בסוריה". הצהרה זו, שפורסמה בערוץ הרשמי של ראש הממשלה, ממחישה תפיסה ביטחונית התקפית של "מערכה בין המלחמות": מניעת העברת נשק והתבססות איראנית בלי להידרדר למלחמה כוללת; מנגד, היא לא פתרה את התבססות הציר האיראני בלבנון ובעזה (YouTube – ערוץ ראש הממשלה, 10 במאי 2018 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת בספטמבר 2018, לאחר הפלת מטוס רוסי בסוריה, ישראל נדרשה לשמור על חופש פעולה מול איראן תוך תיאום עם רוסיה. ynet דיווח כי הקבינט הנחה את צה"ל להמשיך לפעול נגד ההתבססות האיראנית בסוריה, אך תוך המשך התיאום הביטחוני מול רוסיה; זהו מקרה מבחן ליכולת נתניהו לאזן בין פעולה צבאית, יחסים עם מעצמה וסיכונים להסלמה (ynet, 25 בספטמבר 2018 – נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת לאחר נפילת משטר אסד ב-8 בדצמבר 2024, צה"ל נכנס לאזור החיץ בגולן ולנקודות נוספות לצורכי הגנה. יומן המלחמה של דובר צה"ל קובע כי בעקבות ההתרחשויות בסוריה והאפשרות לכניסת חמושים למרחב החיץ, צה"ל פרס כוחות כדי להבטיח את ביטחון יישובי רמת הגולן; מבחינת התזה, סוריה היא גם זירת הצלחה יחסית של מניעת התבססות איראנית וגם דוגמה לכך שהגבולות נשארו דינמיים ופתוחים לסיכון לאומי חדש (דובר צה"ל, 8 בדצמבר 2024 – נצפה: ספטמבר 2026).
8. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר: האם ובאיזה אופן נשחקה תדמית נתניהו כ"מר ביטחון" בין 2009 ל-2026, ומה משקל המדיניות לעומת הכשל המודיעיני-מבצעי של 7 באוקטובר. נקודת המוצא היא שיש לבדוק לא רק תוצאות – מתקפת 7.10, מלחמת "חרבות ברזל", חזיתות עזה/לבנון/איראן/סוריה – אלא גם תהליכי קבלת החלטות, תפיסת ביטחון, עבודת הקבינט והמל"ל. מאומת ראו דוח מבקר המדינה על תפיסת הביטחון הלאומי בראי 7.10 (מבקר המדינה, דוח מיוחד 2025, נצפה: ספטמבר 2026), מסמך תפיסת הביטחון שפורסם באתר צה"ל (צה"ל/מסמך תפיסת ביטחון, נצפה: ספטמבר 2026), ודיון ועדת החוץ והביטחון עם נתניהו בפברואר 2026 (הכנסת, 5 בפברואר 2026, נצפה: ספטמבר 2026). (library.mevaker.gov.il)
- ההשערה הנבדקת, לא מסקנה מוקדמת: נבדוק אם המדיניות שנוהלה תחת נתניהו – הכלה/הסדרה מול חמאס, כסף קטארי, הפרדה בין עזה לרשות, מיקוד באיראן, ומדיניות "מערכה בין מלחמות" בסוריה – יצרה פער בין הצהרות ביטחוניות לבין תוצאות ביטחוניות. שנוי-במחלוקת בסיסי בדיקה: תחקירי הכסף הקטארי (ynet, 2024, נצפה: ספטמבר 2026), בדיקת גלובס על מנגנוני הכסף לעזה (גלובס, 2022, נצפה: ספטמבר 2026), ותחקיר שומרים/CNN על "מזוודות הכסף" (שומרים, 2023, נצפה: ספטמבר 2026). (ynet.co.il)
- ניסוח-הנגד החזק: ייתכן שהכשל אינו "נתניהו בלבד", אלא כשל מערכתי: צה"ל, שב"כ, אמ"ן, הקבינט וממשלות שונות החזיקו לאורך שנים בהנחות על הרתעה, מחיר כיבוש עזה, ומגבלות הפעלת כוח. מאומת/שנוי-במחלוקת לכן נבדוק גם ראיות שמייחסות אחריות למערכת הביטחון ולדרגי קבינט נוספים: דוח מבקר המדינה על צוק איתן (מבקר המדינה, 2017, נצפה: ספטמבר 2026), דברי נתניהו בוועדה לביקורת המדינה על תיקון ליקויי צוק איתן (הכנסת, 19 באפריל 2017, נצפה: ספטמבר 2026), ודוח ועדת עמידרור לעבודת הקבינט (משרד רה"מ, 2016, נצפה: ספטמבר 2026). (library.mevaker.gov.il)
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, אמיר שפרלינג, רונית אנטלר, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, מירב ויזר ואושרי יניב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו