7 באוקטובר 2023 התחיל כמו עוד שבת של חג, אבל בתוך שעות הפכה ישראל למדינה תחת מתקפה חסרת תקדים של ארגוני טרור: הגדר נפרצה, אלפי מחבלים חדרו מרצועת עזה ליישובים ולבסיסים, צה"ל איבד את השליטה על חלקים מהעוטף, אזרחים נלחמו על חייהם ובתיהם, והמערכת המדינית והצבאית הבינה בהדרגה שמדובר בטבח המוני: כ־1,200 בני אדם נרצחו ונהרגו, 251 נחטפו לעזה, אלפים נפצעו.
בשעה 06:29 החל ירי הרקטות, ובמקביל נפרצה הגדר ב־114 מקומותלפי הערכת צה"ל, כ־6,000 עזתים חדרו לישראל, כ־3,800 מהם מחבלי נוח'בהכ־1,200 נרצחו ונהרגו: 329 חיילי צה"ל, 58 שוטרים ולוחמי מג"ב ומאות אזרחים; 251 נחטפובבוקר המתקפה היו בגזרה 671 לוחמים – כמחצית מסדר הכוחות הנדרשבלילה שלפני הופעלו כ־45 כרטיסי סים ישראליים ברשתות של חמאס, והכוננות לא הועלתה378 מבאי מסיבת נובה נרצחו, ו־44 נחטפושלוש שנים אחרי הטבח, טרם הוקמה ועדת חקירה ממלכתית
06:29.
זו השעה שתישאר חרוטה בזיכרון הישראלי.
זה התחיל בשבת בבוקר, חג שמחת תורה. השקט הופר במטח רקטות ופצמ"רים המוכר לתושבי הדרום. אלא שהמטח הפך למבול, שהלך והתעצם והתפשט לאזורים נוספים. האזעקות נשמעו ביישובי העוטף, באשקלון, באשדוד, בשדרות ובהמשך גם במרכז הארץ. בארבע השעות הראשונות שוגרו לעבר ישראל כ־3,000 רקטות (The Times of Israel). הישראלים, שלמדו לאורך השנים לרוץ לממ"ד או למקלט בעת אזעקה, עשו זאת גם הפעם. איש לא הבין תחילה את ממדי האירוע. אבל הפעם האזעקה הייתה רק המבוא.
באותן דקות ממש, לאורך הגדר עם רצועת עזה, החלו מחבלי חמאס והג'יהאד האסלאמי לחדור לשטח ישראל: הגדר נפרצה ב־114 מקומות ("ישראל היום"). הם הגיעו לגדר ברכבי שטח, באופנועים וברגל – ופרצו אותה. הם הגיעו בסירות מהים ובמצנחים ממונעים מהאוויר. לפי הערכת צה"ל שפורסמה בחדשות 12, כ־6,000 עזתים חדרו לישראל, כ־3,800 מהם מחבלי נוח'בה; היתר היו אזרחים ופעילי ארגונים אחרים (The Times of Israel). המתקפה התפרסה על יותר מ־30 זירות: יישובים, ערים, בסיסים ומוצבים, צמתים ומתחם מסיבת נובה ליד רעים.
הפלישה התרחשה תחת מטריית ירי מסיבי של רקטות ומרגמות על עמדות צבאיות, מערכות תצפית ונקודות אסטרטגיות לאורך הגדר, וכאמור, על יישובים רבים.
בשל החג שהו במוצבים לאורך הגבול מעט חיילים וחיילות, שלא הבינו תחילה את גודל המתקפה. ביישובים המותקפים נכנסו משפחות לממ"ד מתוך מחשבה שמדובר בעוד סבב. לבתים אחרים החלו להגיע הודעות WhatsApp: "יש מחבלים", "אל תצאו", "הם בתוך הקיבוץ".
ואז התחיל טבח מטורף.
הנתונים שנאספו בחודשים שלאחר מכן בלתי נתפסים: כ־1,200 נרצחים והרוגים, ועוד 251 איש ואישה שנחטפו לרצועת עזה. 329 חיילי צה"ל נפלו ב־7 באוקטובר (צה"ל), ו־58 שוטרים ולוחמי מג"ב (ynet). לפי הביטוח הלאומי, ביום הטבח עצמו נרצחו 778 אזרחים, 70 מהם אזרחים זרים ("מעריב"). 378 מבאי מסיבת נובה נרצחו, 101 אזרחים נרצחו בקיבוץ בארי ו־64 בכפר עזה. אלפים נפצעו.
"מאז השואה לא נרצחו כל כך הרבה יהודים ביום אחד", אמר הנשיא יצחק הרצוג ("מעריב"). ה־7 באוקטובר הוא מתקפת הטרור הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל.
ההפתעה
אחד הדברים המטלטלים ביותר ב־7 באוקטובר היה הפער בין עוצמת המתקפה של צבא טרור מאורגן לבין מידת ההפתעה הישראלית.
לישראל אחת ממערכות המודיעין המתקדמות בעולם, שהושקעו בה מיליארדים: אמצעי איסוף טכנולוגיים משוכללים, לוויינים, גדר מתקדמת, חיישנים, מצלמות, תצפיות, ומערך צבאי שנועד בדיוק לתרחיש של חדירה מעזה.
ובכל זאת, אלפי מחבלים הגיעו ליישובים ולבסיסים כמעט ללא התנגדות משמעותית בשעות הראשונות.
הפער הזה הוא לב־לבו של סיפור 7 באוקטובר: לא רק כיצד הצליח חמאס לתכנן מתקפה כה גדולה, אלא כיצד מדינה שנערכה במשך שנים לתרחיש של חדירה לא הצליחה לבלום אותה בשעות הקריטיות.
תחקירי צה"ל הצביעו על קונספציה שגויה בכל הדרגים הצבאיים: המודיעין "חשב שהוא יודע הכול", והרמטכ"ל לא ידע על תוכנית "חומת יריחו" (ynet). התחקירים לא בדקו את הדרג המדיני, אך גם הוא, ובראשו ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא העריך שחמאס יצא למתקפה צבאית כוללת. המידע המקדים היה, ההתרעות הגיעו והאזהרות זעקו – מאגף המודיעין, מראש שב"כ, משר הביטחון ומגורמים זרים – אלא שהצמרת המדינית והצבאית פירשה אותן באופן שגוי (חדשות 13).
ומקוממת במיוחד העובדה שלמרות התרעות אמ"ן ושב"כ, כבר מ־2019, שחלק מהכסף הקטארי מופנה להתעצמות הצבאית של חמאס, המשיך נתניהו לאשר ולעודד את העברת המענק הקטארי לרצועה. לפי הערכות מודיעין שנחשפו ב־ynet, בתקופות מסוימות מימן הכסף 40% עד 50% מתקציב הזרוע הצבאית של חמאס. לשכת ראש הממשלה טוענת כי מדובר ב"שקרים ממוחזרים", וכי כל ראשי מערכת הביטחון תמכו במענק (ynet).
הכשל הלך ונחשף בזמן אמת, שעה אחר שעה.
להרחבה: האזהרות שקיבל נתניהו לפני השבעה באוקטובר
הפשעים
לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, במתקפה ביצעו מחבלי חמאס וארגוני הטרור פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות: טבח המוני באזרחים, התעללות פיזית ומינית, ביזוי גופות וביזת רכוש (INSS).
האזרחים היו המטרה. התקיפה של המוצבים והבסיסים בדקות הראשונות נועדה, בראש ובראשונה, לנטרל את החיילים כדי לפנות את הדרך ליישובים – לרצח ולחטיפה של אזרחים, נשים וילדים ביניהם. והרצח נעשה בשיטות שחמאס לקח מדאע"ש: לקיחת בני ערובה, הוצאות להורג, עריפת ראשים, הצתת בתים, חילול גופות ואונס.
המחבלים תיעדו את מעשיהם והפיצו אותם ברשתות החברתיות; לפי חקירותיהם, הם הונחו מראש לתעד את הטבח (כאן חדשות). בסרטונים נראים המחבלים מחזיקים משפחות שלמות – גברים, נשים, ילדים, קשישים ומטפליהם – כבני ערובה בבתיהם במשך שעות. חלקם נרצחו באכזריות, וחלקם נחטפו לרצועה. בפסטיבל המוזיקה נובה, ליד קיבוץ רעים, רצחו המחבלים מאות צעירים, וחטפו 44 לעזה. בסרטונים הם נראים יורים בצעירים שנמלטים על נפשם, ומתעללים בגופות.
העיתוי
תוכנית הפלישה – שבאמ"ן כונתה "חומת יריחו" – גובשה בחמאס שנים לפני שיצאה לפועל, וישראל החזיקה בה עוד לפני המתקפה (ynet). לפי מסמכי חמאס שפרסם "ניו יורק טיימס", המתקפה תוכננה במקור לסתיו 2022, ונדחתה כמה פעמים, בעיקר בשל ניסיונות חמאס לצרף למערכה את איראן וחזבאללה. כשאלה בוששו, החליט מנהיג חמאס ברצועה יחיא סנוואר לצאת למתקפה לבדו (The Times of Israel).
מעבר למטרות הכלליות – פגיעה באזרחים, חטיפתם כדי לשחרר אסירים פלסטינים הכלואים בישראל, וכיבוש זמני של שטחים – היו לבחירת העיתוי סיבות נוספות. אחת מהן, לפי מסמכים שנתפסו, הייתה השאיפה לבלום את הסכם הנורמליזציה המתגבש בין ישראל לסעודיה: חמאס חשש שהסכם כזה ידחק את הסוגיה הפלסטינית לשוליים (כאן חדשות). המתקפה יצאה לפועל בשמחת תורה, כשסדר הכוחות בגזרה היה מדולל בשל החג.
ההונאה
במשך תקופה ארוכה לפני המתקפה נקט חמאס הונאה אסטרטגית, שנועדה לייצר בישראל את הרושם שהוא מעוניין ברגיעה, בפיתוח כלכלי ואף בעסקת שבויים (כאן חדשות). בחודשים שקדמו למתקפה התנהלו התפרעויות לאורך הגדר, שהתפרשו בישראל כלחץ להשגת הקלות כלכליות. בישראל קנו את "ההצגה": גורמים ישראליים ביקשו מקטאר להגדיל את הסיוע לרצועה, וראש המוסד דוד ברנע נסע לדוחה (The Times of Israel). בסוף ספטמבר 2023, אחרי תיווך מצרי ופתיחת מעבר ארז לפועלים, הופסקו ההתפרעויות. במקביל נמשכה ההיערכות המבצעית של חמאס, והוא ערך תרגילים שדימו את הפשיטה המתוכננת. צה"ל צפה בתרגילים בזמן אמת, ופירש אותם כפעילות לצורכי פנים ולא כהכנה לפלישה.
בסרט ששידר ערוץ אל ג'זירה נחשפה פקודת המבצע של מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, ולצד הפרטים המבצעיים מופיע בה גם יעדה העליון של הפעולה: "השפלת היהודים והשמדתם". לפי הסרט, הפקודה הגיעה לנקודות הכינוס של כוחות הנוח'בה ביממה שקדמה למתקפה. הכינוסים, שנקבעו לסביבות השעה חמש בערב שלפני המתקפה, הוסוו כהשתתפות באירוע לציון 36 שנה לייסוד הג'יהאד האסלאמי – וישראל הוטעתה שוב. הסרט חשף גם את איסוף המודיעין השיטתי של חמאס על מוצבי צה"ל ועל הגדר: צוותים של הזרוע הצבאית תועדו מודדים את עובי הבטון ואת עמודי הברזל, ואוספים מידע על מערכות התצפית והירי, כדי לחשב כמה חומר נפץ נדרש לפריצה ואיך לנטרל את המצלמות (המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה).
הגדר
ההגנה על יישובי העוטף נשענה במידה רבה על המכשול נגד המנהרות: 65 קילומטרים של קיר תת־קרקעי, חיישנים ומצלמות, וגדר עילית בגובה של יותר משישה מטרים, שעלותו כ־3.5 מיליארד שקל (ynet). קברניטי המדינה נתנו מבטחם בגדר היקרה, ואיש לא נתן את דעתו על הקלות שבה אפשר לפרוץ אותה מעל הקרקע.
סוללות התותחים הוצאו מגבול הרצועה והוצבו בגבול הלבנון ולפעילות בשטחים (ynet). צה"ל גם אסף כלי נשק רבים מכיתות הכוננות, וצמצם את מספר חבריהן ואת אימוניהן (וואלה).
ביום הדין שמרו על הגדר מעט מאוד חיילים: בבוקר 7 באוקטובר היו בגזרה 671 לוחמים, כמחצית מסדר הכוחות הנדרש, שדולל בשל החג ("ישראל היום").
הסימנים
בלילה שלפני המתקפה היו סימנים לכך שמתרגשת פעולה, אבל בצה"ל ובשב"כ שוב טעו לחשוב שמדובר בפעולה נקודתית שתאותר ותיבלם, ולא במתקפה לאורך כל חזית הרצועה. לפי "הארץ", בתחקירים שנערכו בדיעבד אותרו לפחות 13 סימנים מעידים ("הארץ").
אחד הסימנים המרכזיים היה הפעלתם של כרטיסי סים ישראליים ברשתות של חמאס: עד הטבח הופעלו בהדרגה כ־45 כרטיסים. שב"כ הפיץ התרעה על כך בסביבות 03:00. בעבר כבר הופעלו כרטיסים כאלה – 38 בחגי תשרי 2022 ו־37 ברמדאן 2023 – בלי שבאה מתקפה (כאן חדשות).
ב־03:20 צלצל הטלפון בביתו של הרמטכ"ל הרצי הלוי, וב־03:30 החלה התייעצות. הלוי הורה שלא לפעול באופן גלוי – "לא לעשות 'חגיגה'" – כדי לשמור על המקורות ("ישראל היום"). ראש שב"כ רונן בר קיים הערכת מצב ב־04:30, והוחלט לשלוח לעוטף כוח משולב של שב"כ ושל ימ"מ (ynet).
גם לשכת ראש הממשלה עודכנה באותו לילה. החל מהשעה 02:00 קיבל קצין המודיעין בלשכה, אל"ם ש', שורת עדכונים מצה"ל ומקהילת המודיעין, וניסה להתקשר לכמה גורמים בכירים בלשכה, אך לא הצליח להשיגם. חלק מהמידע הועבר במקביל לחמ"ל המטה לביטחון לאומי (ynet). לפי ראש שב"כ, הוא הנחה ב־05:15 לעדכן את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה (ynet).
לפי דיווח בכאן חדשות, המזכיר הצבאי התקשר לנתניהו ב־06:29 וב־06:40. נתניהו לא ביקש לשוחח עם הרמטכ"ל עד להערכת המצב שהתקיימה ב־09:45 (כאן חדשות). לשכת ראש הממשלה פרסמה באותו יום לוח זמנים משלה, ולפיו נתניהו הגיע לקריה ב־08:22 ונפגש עם הרמטכ"ל ועם ראש שב"כ ב־08:40 (וואלה).
המתקפה
תחילה השתלטו המחבלים על מוצבי צה"ל לאורך הגדר ועל מפקדת אוגדת עזה במחנה רעים, השמידו אמצעי לחימה והעלו באש חמ"לי תקשורת ותצפית, וכך שיבשו את יכולות הפיקוד והשליטה של צה"ל (ynet). מעט החיילים ששהו בחג במחנות ובמוצבים הופתעו ונתפסו בלתי מוכנים. הם נלחמו בגבורה, אך לא הצליחו לבלום כוח עדיף במספרו.
אחר כך תקפו המחבלים יותר מ־20 קיבוצים ומושבים בעוטף, ואת הערים שדרות ואופקים, וטבחו בתושביהם. מסע הרצח נמשך גם בכבישי העוטף, שבהם תקפו המחבלים מכוניות וישראלים שתפסו מחסה במיגוניות. כוחות קומנדו של חמאס התמקמו בצמתים מרכזיים וארבו לכוחות צה"ל שניסו להגיע ליישובים המותקפים. אחרי גל המחבלים הגיעו גם אזרחים עזתים רבים, שחצו את הגדר הפרוצה ברגל. חלקם חטפו ישראלים ובזזו רכוש.
במסמכים שנמצאו על גופות מחבלים נמצאו הנחיות "להשיג מספר גדול ככל האפשר של אבדות בנפש", "להרוג כמה שיותר" ולקחת בני ערובה (כאן חדשות).
הטבח
המחבלים הרגו מאות אזרחים בשעות הראשונות של המתקפה, וחטפו לרצועה 251 אזרחים וחיילים. ביישובים אחדים ניהלו התושבים קרבות הגנה; באחרים התבצע טבח.
שדרות ואופקים: הקרב בשדרות נמשך מ־7 עד 9 באוקטובר. 41 מחבלים חדרו לעיר, 22 מהם הגיעו לתחנת המשטרה והשתלטו עליה. בעיר נרצחו ונהרגו 53 בני אדם: 37 תושבים, 11 שוטרים, שני לוחמי אש ושלושה חיילים (כאן חדשות). באופקים רצחו 15 מחבלים 25 אזרחים ו־8 אנשי כוחות ביטחון, בתוך כ־40 דקות (ynet).
קיבוץ בארי: לפי תחקיר צה"ל, המחבלים יצאו מעזה לעבר הקיבוץ סמוך ל־06:30, וחדרו אליו כעבור כחצי שעה. מי שנלחמו בראשונה היו חברי כיתת הכוננות והתושבים; הצבא לא היה שם בכוח שאפשר לו להשתלט על המצב. בין 09:00 ל־13:30 שלטו המחבלים בקיבוץ. חיילים שהגיעו נפגעו, פינו פצועים ונסוגו לאזור השער. רק ב־16:15 התבססה בקיבוץ אוגדה 99, ובסביבות 18:00 כבר פעלו באזור כ־700 חיילים ואנשי כוחות ביטחון. השליטה הושבה רק במהלך הלילה (כאן חדשות).
המספרים מספרים את מה שהמילים מתקשות לתאר: 101 אזרחים נרצחו בבארי, ו־30 נחטפו לעזה. 31 אנשי כוחות הביטחון נהרגו בקרבות בקיבוץ.
מסיבת נובה: באותו זמן, כמה קילומטרים משם, נערכה מסיבת טבע. אלפי צעירים הגיעו לפסטיבל ליד רעים כדי לרקוד עד הבוקר (כאן חדשות).
מיד אחרי מטח הרקטות הראשון, ב־06:29, החליט מפקד תחנת משטרת אופקים, סנ"צ ניבי אוחנה, לפזר את המסיבה, ואלפי המבלים החלו לצאת מהמקום. "ההחלטה של מפקד המשטרה הייתה נכונה והצילה אלפי מבלים", נקבע בתחקיר. אלא שכבר ב־06:45 הגיעו מחבלים לעיקול מפלסים והחלו לירות ביוצאים.
רוב המבלים הצליחו להימלט מהעוטף. אבל עשרות מהם, שנסעו צפונה ודרומה בכביש 232, נתקלו במחבלים שהציבו מארבים בצירים ובצמתים. עשרות נרצחו במיגוניות שלאורך הכביש, שבהן חיפשו מחסה, ובכניסות ליישובים שאליהם ניסו לברוח.
ב־07:15 החלו פצועים ראשונים לחזור למתחם המסיבה, אחרי שנורו בכביש 232. השוטרים חסמו את הציר צפונה, ומנעו בכך פגיעה במאות מבלים נוספים. כעבור חמש דקות חזרו גם מבלים שנסעו דרומה, ודיווחו על ירי בצמתים רעים וגמה. השוטרים פתחו דרך בין השדות מזרחה, והורו לאלפי המבלים לנוע לשם, ברכב וברגל.
המסיבה לא הייתה יעד מתוכנן. אבל ב־08:10 הגיעה למתחם פלוגת נוח'בה מנוסייראת – כמאה מחבלים ב־14 טנדרים ועל שני אופנועים – שטעתה בדרכה לנתיבות. הם היו חמושים בטילים נגד טנקים, במקלעים כבדים, ברובים, ברימונים ובאזיקים. טנק פגוע של צה"ל שנקלע למקום עיכב אותם לזמן מה, אבל בסופו של דבר הם פרצו למתחם, שבו שהו באותה שעה כ־200 פצועים, אנשי צוות ושוטרים, ורצחו עוד 171 בני אדם.
עד 10:10 עזבו את המתחם רוב מחבלי הפשיטה. בשעות שאחר כך המשיכו מחבלים אחרים, שלא השתייכו לפלוגה, לרצוח, לחטוף, להתעלל ולבזוז.
רק לקראת 11:30 הגיע למתחם כוח קטן של לוחמים. דקות לפני כן רצח מחבל מבלים שהסתתרו במכולות האשפה. הלוחמים הסתערו, חיסלו כ־15 מחבלים בקרבות פנים אל פנים, טיפלו בפצועים וחילצו ניצולים. אחריהם הגיעו כוחות משטרה, ימ"ס וצה"ל, שסייעו בסריקות ובחילוץ. רק ב־15:00 טוהר מתחם המסיבה ממחבלים.
הטבח בנובה הוא פיגוע הטרור הגדול בתולדות המדינה. לפי תחקיר צה"ל, 378 מבאי המסיבה ומאנשי כוחות הביטחון נרצחו – במתחם, ברחבי העוטף ובצירים – ו־44 מבאי המסיבה נחטפו לעזה ("ישראל היום"). מאות נפצעו.
נחל עוז: במוצב נחל עוז, שהיה אמור להיות אחד ממוקדי ההגנה המרכזיים מול עזה, התנהל אחד הקרבות הקשים של הבוקר. 215 מחבלים חמושים היטב תקפו את המוצב בשלושה גלים. במוצב שהו 162 חיילים, ורק 90 מהם נשאו נשק. המוצב הוכרע תוך כ־15 דקות ("מעריב"). 53 חיילים נהרגו בקרב, ועשרה נחטפו לעזה: שבע תצפיתניות ושלושה לוחמי שריון (N12). זה אחד הקרבות הקטלניים ביותר לצה"ל באותו יום.
הזירות
הטבלאות שלהלן מפרטות את היישובים, הערים, המסיבות, הכבישים והבסיסים שהמחבלים תקפו ביבשה: מתי החלה המתקפה בכל מקום, מתי הגיע הכוח הראשון מבחוץ, כמה נרצחו ונהרגו וכמה נחטפו. הנתונים מבוססים על תחקירי הקרבות של צה"ל, כפי שפורסמו ודווחו מאז 2024, ועל מקורות נוספים; הקישור בשם כל מקום מוביל למקור העיקרי. במקומות שבהם המקורות חלוקים, מופיע נתון התחקיר וההפרש מצוין בהערות. "הכוח הראשון" הוא הכוח הראשון של צה"ל, המשטרה או שב"כ שהגיע ליישוב ונלחם בו – לא כיתת הכוננות המקומית, שבמקומות רבים נלחמה לבדה שעות.
הקיבוצים והמושבים (מצפון לדרום)
| היישוב | תחילת המתקפה | הכוח הראשון | נרצחו ונהרגו | נחטפו |
|---|---|---|---|---|
| זיקים | 07:04; נבלמו מחוץ לקיבוץ | כ־07:20 – מ"פ מגולני שהצטרף לכיתת הכוננות; 08:45 – מגלן | 0 | 0 |
| יד מרדכי | נבלמו בצומת | ימ"מ, בצומת | 0 | 0 |
| נתיב העשרה | 06:39 | 06:53 – לוחמי גדוד 77 | 17: 13 תושבים, 3 חברי כיתת הכוננות ואיש כוחות ביטחון | 0 |
| ארז | 07:05 | 08:00 – כיתת הכוננות של אור הנר; 10:45 – צנחנים | 1 – חבר כיתת הכוננות | 0 |
| ניר עם | 07:02; נבלמו מחוץ לקיבוץ | כוח גולני וטנק שהיו בגזרה; תגבורת מ־10:50 | 3: 2 חיילים ושוטר מג"ב | 2 עובדי המדגרה |
| גבים | 07:25; נבלמו בשער | 10:30 – גולני | 0 | 0 |
| מפלסים | 07:10 בשער; 08:00 חדירה | 09:30 – ימ"מ ושב"כ | 1 – לוחם שב"כ, בכניסה לקיבוץ | 0 (12 עובדים זרים נחטפו וחולצו באותו בוקר) |
| כפר עזה | 06:43 | 08:33 – גדוד 13 (גולני) | 80: 62 תושבים ו־18 אנשי כוחות ביטחון (1) | 19 (1) |
| יכיני | 07:39 | 07:41 – שוטרי מג"ב | 6: 4 תושבים, קצין צה"ל ושוטר מג"ב | 0 |
| נחל עוז | 07:05 | 13:15 – מגלן (צוות ימ"ס שהה בקיבוץ מראש) | 19: 15 אזרחים (בהם 2 חברי כיתת הכוננות ו־2 עובדים זרים) ו־4 אנשי כוחות ביטחון | 8 |
| סעד | נבלמו בשער | צוות טנק | 0 | 0 |
| עלומים | 07:01 | כ־07:10 – גולני, בשער הראשי; 11:30 – יחידת מצדה (שב"ס), בתוך הקיבוץ | 22 עובדים זרים (2) | 2 מתוך הקיבוץ; עוד 3 מסביבתו (2) |
| בארי | כ־07:00 (המחבלים יצאו מעזה ב־06:30) | 09:03 – שלדג (שוטרים נכנסו ב־07:27 ונסוגו) | 132: 101 אזרחים ו־31 אנשי כוחות ביטחון | 30 (3) |
| רעים | 07:51 | 09:10 – שוטרים; 11:41 – צה"ל | 16: 7 אזרחים (2 מהם עובדים זרים), 6 חיילים ו־3 שוטרים | 5 |
| כיסופים | 06:55 | 08:00 – גולני | 17: 16 אזרחים (6 מהם עובדים זרים, ואחד שנהרג בטעות מאש כוחותינו) וחבר כיתת הכוננות (4) | 1 (גופה) |
| עין השלושה | 06:58 | 14:10 – מג"ב; 15:15 – צה"ל | 4: 3 תושבים והרבש"ץ | 0 |
| נירים | 06:40 | 06:47 – אל"מ אסף חממי וצוותו, בפאתי הקיבוץ | 11: 5 תושבים ו־6 חיילים, בהם אל"מ אסף חממי, שנהרגו בקיבוץ ובפאתיו (7) | 8: 5 אזרחים וגופות 3 חיילים (7) |
| ניר עוז | 06:49 | 13:10 – ימ"ס, כ־40 דקות אחרי שאחרון המחבלים יצא | 47: 41 תושבים ו־6 ממשתתפי מסיבת פסיידאק שנמלטו לקיבוץ (5) | 76 |
| מגן | 07:30 | 13:30 | 2 – חברי כיתת הכוננות | 0 |
| עין הבשור | 07:54 | 08:26 – גולני | 0 | 0 |
| מבטחים | 08:00 | 10:27 – לוט"ר | 5: 4 חברי כיתות כוננות וחייל | 0 |
| ניר יצחק | 07:33 | 13:32 – לוט"ר, אחרי שהמחבלים עזבו | 6 – חברי כיתת הכוננות | 8: 5 בחיים וגופות 3 מחברי הכיתה |
| סופה | 06:52 | 11:53 – סגן מפקד אוגדה 80 ולוט"ר | 3: תושב ו־2 חברי כיתת הכוננות | 0 |
| חולית | 06:59 | 13:53 | 16: 13 אזרחים ו־3 אנשי כוחות ביטחון | 6 |
| כרם שלום | 07:00 | כוח סיירת נח"ל ששהה בקיבוץ | 6: 2 חברי כיתת הכוננות ו־4 חיילים, שניים מהם בגבול ובמוצב סמוך | 0 |
| פרי גן | 07:20 | 07:34 – שוטרים; 09:13 – צה"ל | 4: 3 חברי כיתת הכוננות של שלומית ושוטר | 0 |
| יתד | 09:15; המחבלים שחדרו למושב נוטרלו בידי כיתת הכוננות והתושבים | 09:40 – מח"ט פארן ולוט"ר, מחוץ למושב | 0 במושב | 0 |
הערים
| העיר | תחילת המתקפה | הכוח הראשון | נרצחו ונהרגו | נחטפו |
|---|---|---|---|---|
| שדרות | 06:58 | 07:03 – שוטרים בתחנה | 53: 37 אזרחים, 2 כבאים, 11 שוטרים ו־3 חיילים | 0 |
| אופקים | 07:06 | כ־07:15 – שוטרים ואזרחים חמושים; 09:10 – צה"ל | 33: 25 אזרחים ו־8 אנשי כוחות ביטחון | 0 |
המסיבות, החוף והכבישים
| המקום | תחילת המתקפה | הכוח הראשון | נרצחו ונהרגו | נחטפו |
|---|---|---|---|---|
| מסיבת נובה, כולל הכבישים והמיגוניות | 07:25 בצומת גמה; 08:10 במתחם | כ־11:30 – כוח לוחמים קטן, במתחם | 378: 344 אזרחים ו־34 אנשי כוחות ביטחון; 171 מהם במתחם המסיבה (6) | 44 |
| מסיבת פסיידאק | – | 17:50 – חילוץ קבוצתו של מארגן המסיבה, לפי עדותו | 17 (5) | – |
| חוף זיקים | 06:45 | שבעה לוחמי גולני שהיו בחוף ונסוגו; 08:45 – מגלן | 18: 17 אזרחים וחייל | 0 |
| צומת שער הנגב | 07:07 | 08:00 – ימ"מ | 6 לוחמי ימ"מ (8) | 0 |
| כביש 34, ליד יכיני | 07:28 | – | 11: 10 אזרחים, בהם כבאי, וחייל | 0 |
הבסיסים והמוצבים (לפי מספר ההרוגים)
| הבסיס | תחילת המתקפה | הכוח הראשון | נהרגו | נחטפו |
|---|---|---|---|---|
| מוצב נחל עוז | 07:05 | 12:00 – חפ"ק גדוד 890 (צנחנים); 13:36 – כניסה למחנה | 53 | 10 |
| מוצב כיסופים והגזרה | – | 13:45 – אגוז | 27 (4) | – |
| מוצב פגה, ליד בארי | 06:55 | 16:20 – לוט"ר וקציני גולני | 18 | 2 (גופות) |
| מעבר ארז ומת"ק עזה | 06:31 ירי על הבסיס; 06:42 חדירה למעבר | 06:35 – עתודת גדוד 77 | 9 | 3 |
| מוצב סופה | כ־07:00 | – | 9 (9) | – |
| מחנה יפתח | 06:56 | לוחמי גדוד 77 שהיו במחנה; 09:07 – טנק | 9 | 0 |
| בסיס אורים (פיקוד העורף) | 07:26 | כ־08:15 – גדוד 414 | 8 | 0 |
| בסיס זיקים | 07:14 | 07:24 – כוח עיבוי; כ־10:00 – מגלן | 7 | 0 |
| מפקדת אוגדת עזה, מחנה רעים | 07:15 בשער; 07:50 חדירה | 09:54 – שלדג | 4 | 0 |
| מטווחי זיקים | – | – | 3 | 0 |
| מש"א ארז | 06:34 | כ־06:42 – טנק | 1 | 0 |
הערות: (1) לפי התחקיר. הקיבוץ מונה 64 נרצחים ו־19 חטופים. (2) 22 הנרצחים בקיבוץ היו עובדים וסטודנטים לחקלאות מתאילנד ומנפאל. לפי התחקיר נרצחו בעלומים ובסביבתו 57 אזרחים וחמישה אנשי כוחות ביטחון, רובם בצומת עלומים ובכביש 232, ורבים מהם מבאי מסיבת נובה. מתוך הקיבוץ נחטפו שני עובדים זרים, ביניהם ביפין ג'ושי מנפאל; שלושה נוספים, בהם גופת השוטר רן גואילי, נחטפו מסביבתו. (3) 32, כולל שני אזרחים נוספים. (4) 27 חיילים נהרגו בקרבות בגזרת כיסופים, בקיבוץ ובמוצב. (5) לפי התחקיר נרצחו בניר עוז גם 12 עובדים מתאילנד ומטנזניה, ולא ברור אם הם כלולים ב־47. הקיבוץ מונה 117 מתושביו שנרצחו או נחטפו, ו־64 נרצחים בסך הכול, כולל מי שנרצחו בשבי. ייתכן ששישה ממשתתפי מסיבת פסיידאק שנרצחו בניר עוז כלולים גם ב־17 נרצחי המסיבה. (6) לפי תחקיר צה"ל נרצחו 32 בני אדם בצומת גמה (ynet, על אותו תחקיר: 34). לפי חדשות 13 וכאן 7.10.360, במיגוניות בצומת רעים נרצחו 45 (16 במיגונית המערבית, שממנה נחטפו ארבעה, ו־29 במזרחית), במיגונית בצומת עלומים שמונה, ובמיגונית ליד בארי 14 עד 16 (לפי חדשות 13 וערוץ 14). (7) בגזרת נירים כולה נהרגו עשרה חיילים, ונחטפו עוד חמישה חיילים, שניים מהם בחיים. (8) לפי התחקיר נפלו במרחב הצומת, אתר החץ השחור וקטע מכביש 232 13 אנשי כוחות ביטחון – שישה לוחמי צה"ל, שישה לוחמי ימ"מ ולוחם שב"כ – ונרצחו 77 אזרחים, רובם מבאי הנובה. רס"ב זיו דדו נפל בקרב סמוך למפלסים וגופתו נחטפה לעזה; היא הושבה בדצמבר 2023. (9) לפי התחקיר; כאן חדשות דיווחה באוקטובר 2023 על 11 הרוגים. הנתונים בטבלאות חופפים בחלקם, ולכן אין לחבר את השורות.
החטופים
251 בני אדם נחטפו לרצועת עזה בשבעה באוקטובר, בהם ילדים, קשישים, חיילים ועובדים זרים. חלקם נלקחו לעזה כשהם כבר מתים. לפי צה"ל, מתוך 255 החטופים – 251 חטופי השבעה באוקטובר וארבעה שהוחזקו ברצועה עוד לפני המלחמה – 168 שבו בחיים ו־87 הושבו לקבורה (צה"ל). שניים מהחוזרים בחיים, אברה מנגיסטו והישאם א־סייד, ושתיים מהגופות, של אורון שאול והדר גולדין, הם מהחטופים שקדמו למלחמה. מכאן ש־166 מחטופי השבעה באוקטובר שבו בחיים ו־85 הושבו לקבורה.
198 חטופים שוחררו בעסקאות ובמחוות, ו־57 הושבו במבצעים של צה"ל וכוחות הביטחון – רק שמונה מהם בחיים (זמן ישראל). לפי נתוני צה"ל, 38 חטופים נחטפו חיים ונהרגו בשבי (The Times of Israel). תחקיר של "ניו יורק טיימס" ממרץ 2025 מנה 41: שבעה הוצאו להורג בידי שוביהם, ארבעה נהרגו בתקיפות אוויריות, שלושה נורו בטעות בידי חיילי צה"ל אחרי שנמלטו משוביהם, אחד נהרג בניסיון חילוץ, ונסיבות מותם של 26 אחרים לא הובררו (ynet). מבין 31 העובדים מתאילנד שנחטפו, 28 חזרו בחיים ושלושה נרצחו (כאן חדשות).
החטוף האחרון שהוחזר היה רס"ר רן גואילי, לוחם יס"מ נגב שנפל בקרב סמוך לעלומים בשבעה באוקטובר. גופתו אותרה במבצע של צה"ל וזוהתה ב־26 בינואר 2026, יותר משנתיים ושלושה חודשים אחרי הטבח. מאז לא נותרו חטופים ברצועת עזה (The Times of Israel).
להרחבה: החטופים
הגבורה והשאלות שנותרו פתוחות
7 באוקטובר הוא גם סיפור של גבורה יוצאת דופן. שוטרים שנלחמו שעות. חיילים שהגיעו לעוטף ביוזמתם. חברי כיתות כוננות שנלחמו שעות ללא סיוע מצה"ל. אזרחים שחילצו משפחות. נהגים שנסעו שוב ושוב לתוך אזורי הלחימה. צוותי רפואה שנכנסו לשטח שעוד שרץ מחבלים.
אבל דווקא הגבורה הזאת מחדדת את השאלות שנותרו פתוחות. מדוע לקח לצבא זמן כה רב להגיע? מדוע המודיעין שגה ולא סיפק תמונה שתאפשר תגובה מהירה? מדוע המדינה לא הצליחה לספק לתושביה את הדבר הבסיסי ביותר שהיא מבטיחה להם – הגנה? מדוע ההתרעות והאזהרות הרבות שהגיעו לראש הממשלה ולראשי מערכת הביטחון לפני הטבח לא הביאו את בנימין נתניהו ואת ראשי הזרועות לנקוט ולו צעדים מינימליים, שהיו יכולים למנוע את האסון? צה"ל, שב"כ והמשטרה חקרו את עצמם, אבל שלוש שנים אחרי הטבח טרם הוקמה ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את הכשל הנורא, ותמליץ על צעדים שימנעו את הישנותו.
אולי המורשת הקשה ביותר של אותו יום ארור איננה רק מספר ההרוגים הבלתי נתפס, לא רק מספר החטופים העצום ולא רק רבבות הפצועים בגוף ובנפש – אלא השבר הגדול שנפער באמון אזרחי המדינה במנהיגיה.
להרחבה: האסון שלא נחקר
התיעוד המלא: השבעה באוקטובר
1. פתח דבר
ב־7 באוקטובר 2023, בשעה 06:29, פתח חמאס במתקפה על ישראל: ירי רקטות וחדירה משולבת מהיבשה, מהאוויר ומהים. אלפי מחבלי חמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגונים אחרים, ואחריהם אזרחים עזתים, חדרו לשטח ישראל, והמתקפה התפרסה על יותר מ־30 זירות: יישובים, ערים, בסיסים ומוצבים, צמתים ומתחם מסיבת נובה ליד רעים. בשעות הראשונות התנהלו קרבות ביישובי העוטף, בשדרות, באופקים ובבסיסים, לצד ניסיונות חילוץ ופינוי פצועים בידי צה"ל, משטרת ישראל, מג"ב, מד"א וכיתות הכוננות.
הנתונים שנאספו לאחר מכן מצביעים על כ־1,200 נרצחים והרוגים ועל 251 חטופים לרצועת עזה. חלק מהמספרים תוקנו בעקבות זיהוי חללים, סיווג אזרחים ואנשי כוחות ביטחון, והבחנה בין נעדרים, חטופים ונרצחים: 329 חללי צה"ל נפלו ב־7 באוקטובר; 58 שוטרים ולוחמי מג"ב; 778 אזרחים, ובהם 70 אזרחים זרים, לפי הביטוח הלאומי; 378 מבאי מסיבת נובה, לפי תחקיר צה"ל; 101 אזרחים בבארי; ו־64 בכפר עזה.
במקביל לאירועים בשטח התקבלו החלטות מדיניות ומינהליות. שר הביטחון הכריז בבוקר על מצב מיוחד בעורף, שהורחב בערב לכל שטח המדינה; ראש הממשלה הצהיר כי ישראל במלחמה; והקבינט המדיני־ביטחוני אישר בלילה שבין 7 ל־8 באוקטובר נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, בתחולה מ־7 באוקטובר. ב־8 באוקטובר פורסמה רשימת יישובים צמודי גדר לפינוי. התיק מתעד, במספרים ובציר זמן, את היממה הראשונה של המתקפה ואת פעולת מוסדות המדינה במהלכה.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית | מקור |
|---|---|---|---|---|
| חמאס / גדודי עז א־דין אל־קסאם | יוזם המתקפה ומובילה | פגיעה בישראל, חטיפה, השתלטות זמנית על יישובים ומוצבים | ב־7 באוקטובר 2023, בשעה 06:29, פתח במתקפה שכללה ירי רקטות וחדירת אלפי מחבלים ליישובי העוטף, לבסיסים, לשדרות ולאופקים. | מבקר המדינה, פינוי פצועים מאומת |
| הג'יהאד האסלאמי וארגונים נוספים | שותפים למתקפה | השתתפות בלחימה, בירי ובחטיפות | לפי תחקיר צה"ל, בין 5,000 ל־5,600 מחבלים ואזרחים חדרו לישראל בשלושה גלים, ובהם כ־580 פעילי הג'יהאד האסלאמי, ארגונים אחרים ובלתי מאורגנים. הערכה אחרת של צה"ל העמידה את המספר על כ־6,000. | The Times of Israel, תחקיר צה"ל שנוי-במחלוקת |
| צה"ל / הרמטכ"ל הרצי הלוי | הגוף האחראי להגנת הגבולות, היישובים והבסיסים | בלימה, השבת שליטה, גיוס מילואים | צה"ל ערך תחקירים מבצעיים של מוקדי 7 באוקטובר, ובהם התפיסות הצבאיות וניהול הקרבות ביישובים ובמוצבים. | תחקירי 7.10, צה"ל מאומת |
| פיקוד הדרום ואוגדת עזה | פיקוד מרחבי על גזרת עזה | הגנת הגבול והיישובים; ניהול הקרבות הראשונים | לפי מבקר המדינה, "לאחר כ־8 שעות מתחילת המתקפה" – בשעה 14:23 – התקבלה במד"א הנחיה מסודרת מאוגדת עזה לפינוי פצועים לנקודות שחלוף. | מבקר המדינה, פינוי פצועים מאומת |
| שב"כ / רונן בר | גוף מודיעין מסכל; אחריות להתרעה מול חמאס | איתור איומים, סיכול | ב־16 באוקטובר 2023 כתב בר לעובדי שב"כ: "למרות שורה של פעולות שביצענו, לצערי, לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת שתאפשר לסכל את המתקפה. כמי שעומד בראש הארגון – האחריות על כך היא עלי". | N12, 16 באוקטובר 2023 מאומת |
| משטרת ישראל ומג"ב | כוח ביטחון פנים; תגובה ראשונה בזירות אזרחיות | בלימת מחבלים, חילוץ אזרחים, זיהוי חללים | בבוקר 7 באוקטובר נפלו 58 שוטרים ולוחמי מג"ב, ו־206 נפצעו. | משטרת ישראל; ynet מאומת |
| מד"א ומערכת הבריאות | פינוי פצועים וטיפול בהם | הצלת חיים, ויסות פצועים לבתי החולים | ב־7 באוקטובר התקבלו במוקד מד"א 24,000 שיחות, ומהן נפתחו כ־7,400 קריאות. | מבקר המדינה, פינוי פצועים מקור-יחיד |
| הממשלה והקבינט המדיני־ביטחוני | מקבלי ההחלטות המדיניות־ביטחוניות | הכרעת מדיניות המלחמה, אישור פעולות צבאיות, תקצוב ופינוי | בלילה שבין 7 ל־8 באוקטובר אישר הקבינט נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, החל מ־7 באוקטובר בשעה 06:00; ב־8 באוקטובר נמסרה על כך הודעה לוועדת החוץ והביטחון. | המכון הישראלי לדמוקרטיה; הודעת לשכת ראש הממשלה, 8 באוקטובר 2023 מאומת |
| בנימין נתניהו | ראש הממשלה | ניהול מדיני, קבלת החלטות מול הקבינט, הכנסת והציבור | ב־7 באוקטובר, כחמש שעות אחרי תחילת המתקפה, אמר: "אנחנו במלחמה. לא מבצע, לא סבבים"; ב־12 באוקטובר מסר לכנסת הודעה לפי סעיף 40(ג). | N12, 7 באוקטובר 2023; הכנסת, 12 באוקטובר 2023 מאומת |
| יואב גלנט | שר הביטחון | הפעלת מערכת הביטחון והעורף | ב־7 באוקטובר הכריז על "מצב מיוחד בעורף" ברדיוס של 0–80 ק"מ מגבול הרצועה; בערב הורחבה ההכרזה לכל שטח המדינה. | זמן ישראל, 7 באוקטובר 2023; המכון הישראלי לדמוקרטיה מאומת |
| פיקוד העורף | זרוע צה"ל לעורף האזרחי | התרעה, הנחיות התגוננות, סיוע בפינוי | ב־8 באוקטובר פרסם צה"ל רשימה של 25 יישובים צמודי גדר שנדרשו להתפנות, ובהם נחל עוז, בארי, כפר עזה, ניר עוז, רעים ועלומים. | יומן המלחמה, צה"ל, 8 באוקטובר 2023 מאומת |
| רשות החירום הלאומית / משרד הפנים | ניהול קליטת המפונים | מתקני קליטה, תיאום מלונות ופנימיות, מענה אזרחי | החלטת ממשלה 950 מ־12 באוקטובר 2023 קבעה תוכנית לפינוי תושבי 0–7 ק"מ מגבול הרצועה ולקליטתם. | החלטה 950 מאומת |
| רשויות מקומיות בדרום ובצפון | קולטות ומפנות אוכלוסייה | המשך שירותים עירוניים, רווחה, חינוך וקליטה | 90 רשויות מקומיות דיווחו באוקטובר 2023 על קליטת כ־200,000 מפונים ומתפנים עצמאית. | מבקר המדינה, פינוי וקליטה מקור-יחיד |
| יישובי העוטף וכיתות הכוננות | קהילות אזרחיות וכוחות הגנה מקומיים | הגנה עצמית עד הגעת הצבא והמשטרה | לפי תחקירי צה"ל, כיתות הכוננות היו גורם מרכזי בבלימת המחבלים בשעות הראשונות, ובהן ברעים ובארז. | ynet, תחקיר רעים; ynet, תחקיר ארז מאומת |
| משפחות החטופים ומינהלת החטופים | קבוצת נפגעים ומוקד לחץ ציבורי; גוף ממשלתי מלווה | השבת החטופים, מידע למשפחות, סיוע ושיקום | ב־7 באוקטובר נחטפו לרצועה 251 בני אדם, אזרחים ואנשי כוחות ביטחון, ישראלים וזרים; השבתם הוגדרה אחת ממטרות המלחמה. | צה"ל, השבת החטופים מאומת |
| המוסד לביטוח לאומי | הכרה בנפגעי איבה ובחללים אזרחיים | הכרה, קצבאות, נתוני נפגעים | לפי הביטוח הלאומי, ביום הטבח עצמו נרצחו 778 אזרחים, 70 מהם אזרחים זרים. | "מעריב" מקור-יחיד |
| הכנסת וועדותיה | פיקוח פרלמנטרי וחקיקה | פיקוח על פעולות המלחמה, פיצויים, רווחה ופינוי | ב־16 באוקטובר 2023 דנה ועדת הכספים בפיצוי בעקבות הלחימה; בדיון נמסר כי 28 אלף חדרי מלון מולאו במפוני העוטף. | הכנסת, ועדת הכספים, 16 באוקטובר 2023 מקור-יחיד |
מיפוי קשרים: מקבלי ההחלטות המרכזיים היו ראש הממשלה, שר הביטחון והקבינט המדיני־ביטחוני; צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל היו זרועות הביצוע הביטחוניות; פיקוד העורף, רשות החירום הלאומית, משרד הפנים והרשויות המקומיות ניהלו את המענה האזרחי ואת הפינוי; הכנסת שימשה מסגרת להודעה ולפיקוח; ומשפחות החטופים הפכו לשחקן ציבורי מול הממשלה סביב השבת החטופים (הכנסת, הודעת ראש הממשלה לפי סעיף 40(ג); מבקר המדינה, פינוי וקליטה).
3. ציר זמן מתועד
ציר הזמן מתמקד ב־7 באוקטובר 2023 משעה 06:29 ועד סוף 8 באוקטובר. מספרי הנרצחים והחטופים התבררו רק בדיעבד, ולכן נתוני הסיכום מובאים בנפרד, לפי המקורות הרשמיים שפורסמו מאוחר יותר.
| תאריך ושעה | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| 7 באוקטובר, 06:29 | מאומת תחילת מתקפת חמאס: מטחי רקטות וחדירה משולבת מהיבשה, מהאוויר ומהים. דובר צה"ל הודיע כי "מהשעה 06:30 בבוקר חמאס פתח במלחמה" בכמה מוקדים, וכי "נורו עד כה מעל 2,200 שיגורים". | חמאס, צה"ל, יישובי העוטף | הצהרת דובר צה"ל, 7 באוקטובר 2023 |
| 7 באוקטובר, 06:30–06:41 | מאומת ב־06:30 החלה פריצת הגדר; ב־06:41 הכריז מפקד מחוז דרום במשטרה, ניצב אמיר כהן, "פרש פלשת". | משטרת ישראל, צה"ל, חמאס | דוח ועדת רוברטס |
| 7 באוקטובר, בוקר | מאומת המחבלים פשטו על יותר מ־20 יישובים, על בסיסי צה"ל, על מעברים ועל מתחם מסיבה; לפי תחקיר צה"ל, בין 07:00 ל־08:00 היו תחת מתקפה 34 זירות. | חמאס, יישובי העוטף, בסיסי צה"ל | משרד החוץ; The Times of Israel |
| 7 באוקטובר, 06:29–07:01 | מאומת מפקד תחנת משטרת אופקים הורה לסגור את מסיבת נובה ולהפנות את המשתתפים לכביש 232. ב־07:01 התקבלה במוקד 100 השיחה הראשונה ממבלים שדיווחו על ירי. | משטרת ישראל, משתתפי המסיבה | קק"ל, אתר ההנצחה בחורשת רעים; ynet |
| 7 באוקטובר, 08:10–15:00 | מאומת לפי תחקיר צה"ל, 378 מבאי מסיבת נובה ומאנשי כוחות הביטחון נרצחו – במתחם, ברחבי העוטף ובצירים – ו־44 נחטפו; תחקיר המשטרה מנובמבר 2023 מנה 364 נרצחים, ובהם 15 שוטרים. | משתתפי נובה, מחבלי חמאס, משטרת ישראל | "ישראל היום"; ynet, תחקיר המשטרה |
| 7 באוקטובר, 06:30–לילה | מאומת בקיבוץ בארי נרצחו 101 אזרחים ו־31 אנשי כוחות ביטחון; 30 מתושבי בארי ועוד שניים נחטפו לעזה. | תושבי בארי, חמאס, צה"ל | תחקיר צה"ל, הקרב בבארי |
| 7 באוקטובר, בוקר–צהריים | מאומת בכפר עזה נרצחו 64 בני אדם ו־19 נחטפו. | תושבי כפר עזה, צה"ל, חמאס | Ynetnews, תחקיר כפר עזה |
| 7 באוקטובר, 08:00 | מאומת שר הביטחון יואב גלנט הכריז על "מצב מיוחד בעורף" ברדיוס של 0–80 ק"מ מהרצועה; בערב הורחבה ההכרזה לכל שטח המדינה. | שר הביטחון, פיקוד העורף | המכון הישראלי לדמוקרטיה, 10 באוקטובר 2023; ספריית הקונגרס |
| 7 באוקטובר, 10:42–11:01 | מאומת לפי צה"ל ושב"כ, תיעוד מבית החולים שיפא מראה חטופים שהובאו לשם ביום החטיפה. | חמאס, צה"ל, שב"כ, חטופים | הודעת צה"ל, 19 בנובמבר 2023 |
| 7 באוקטובר, לפני הצהריים | מאומת ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אזרחי ישראל, אנחנו במלחמה. לא מבצע, לא סבבים". | נתניהו | N12, 7 באוקטובר 2023; News1 |
| 7 באוקטובר, 18:00 | מאומת השר לביטחון לאומי הכריז על "אירוע חירום אזרחי" בשטח המדינה, למעט האזור שבו כבר הוכרז מצב מיוחד בעורף. | איתמר בן גביר, משטרת ישראל | המכון הישראלי לדמוקרטיה; ספריית הקונגרס |
| 7 באוקטובר, במשך היום | מאומת 251 בני אדם נחטפו לרצועה: 226 אזרחים ו־25 אנשי כוחות ביטחון. לצדם הוחזקו בעזה ארבעה ישראלים שנחטפו או נכנסו לרצועה ב־2014 וב־2015. | חמאס, החטופים ומשפחותיהם | דוח ועדת החקירה של האו"ם, A/79/232; צה"ל |
| 7–8 באוקטובר, לילה | מאומת הקבינט המדיני־ביטחוני אישר את מצב המלחמה ונקיטת פעולות צבאיות משמעותיות לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, החל מ־7 באוקטובר בשעה 06:00. | הקבינט, נתניהו | הודעת לשכת ראש הממשלה, 8 באוקטובר 2023; המכון הישראלי לדמוקרטיה |
| 8 באוקטובר, לפנות בוקר | מאומת אחרי קרב ממושך השתלטו הכוחות מחדש על תחנת המשטרה בשדרות, וחיסלו בה כעשרה מחבלים. | משטרת ישראל, מג"ב, צה"ל, מחבלי חמאס | The Times of Israel, 8 באוקטובר 2023; Israel National News |
| 8 באוקטובר, 13:38 | מאומת צה"ל פרסם רשימה מעודכנת של 25 יישובים צמודי גדר לפינוי, ובהם נחל עוז, כפר עזה, נתיב העשרה, כרם שלום, ניר עוז, בארי, רעים, סעד ועלומים. | צה"ל, פיקוד העורף, תושבי העוטף | יומן המלחמה, צה"ל, 8 באוקטובר 2023 |
| 8 באוקטובר, 22:22 | מאומת צה"ל דיווח כי כוחות סדיר ומילואים עדיין לוחמים ביישובי העוטף, וכי "סוכלו מאות מחבלים ביישובי העוטף, בקו הגבול ובקו החוף" ב־40 השעות האחרונות. | צה"ל, המילואים, חמאס | יומן המלחמה, צה"ל, 8 באוקטובר 2023 |
נתוני הסיכום שנוי-במחלוקת במספרים המדויקים: צה"ל מונה כ־1,200 נרצחים והרוגים (צה"ל). לפי אגף כוח האדם בצה"ל, 329 חיילים נפלו ב־7 באוקטובר (צה"ל); לפי המשטרה, 58 שוטרים ולוחמי מג"ב; לפי הביטוח הלאומי, 778 אזרחים, ובהם 70 אזרחים זרים. ועדת החקירה של האו"ם מנתה לפחות 809 אזרחים, ובהם לפחות 280 נשים ו־40 ילדים (דוח ועדת החקירה של האו"ם). בדצמבר 2023, לפני שהושלם הזיהוי, מנה "The Times of Israel" 274 חיילים ו־859 שאינם חיילים, ובהם 57 שוטרים ו־38 חברי כיתות כוננות (The Times of Israel). ההערכות הראשונות, של כ־1,400 נרצחים, תוקנו כלפי מטה אחרי זיהוי הגופות.
4. ספר ראיות
חומרי המודיעין והחקירה המרכזיים לא פורסמו במלואם: "סרטון הזוועות" של דובר צה"ל, חקירות מחבלי הנוח'בה ומסמכי חמאס שנתפסו בזירות. לכן ספר הראיות נשען על מסמכים רשמיים, דוחות ביקורת, פרסומי הכנסת והממשלה ותקשורת. דוגמה: מענה צה"ל לבקשת חופש מידע על "סרטון הזוועות".
| ממצא / מסמך | סוג מקור | דרגת ודאות | קישור |
|---|---|---|---|
| פתיחת המתקפה ב־7 באוקטובר 2023 בשעה 06:29, בירי רקטות ובחדירה מהיבשה, מהאוויר ומהים. | מחקר צה"לי | מאומת | "יסודות", צה"ל, 2025 |
| צה"ל מציג את 7 באוקטובר כיום שבו נרצחו ונהרגו כ־1,200 בני אדם ונחטפו 251. | צה"ל | מאומת | The October 7 Inquiries |
| מניין ההרוגים עבר תיקונים: בדצמבר 2023 נמנו 1,139 (ספירת AFP לפי נתוני הביטוח הלאומי); צה"ל מונה כ־1,200. | תקשורת / מאגרי נתונים | שנוי-במחלוקת | "הארץ", ארכיון |
| ב־8 באוקטובר 2023 הודיעה הממשלה על החלטת הקבינט לנקוט פעולות צבאיות משמעותיות לפי סעיף 40, החל מ־7 באוקטובר בשעה 06:00. | ניתוח משפטי של החלטת הקבינט | מאומת | המכון הישראלי לדמוקרטיה |
| סקירה משפטית של הכנסת על ההכרזה לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה. | הכנסת | מאומת | סקירה משפטית, ועדת החוץ והביטחון |
| הערכות מספר המחבלים שחדרו: כ־3,000 (צה"ל, נובמבר 2023); כ־5,000–5,600 (תחקיר צה"ל, פברואר 2025); כ־6,000 (הערכת צה"ל שפורסמה בחדשות 12). | צה"ל / תקשורת | שנוי-במחלוקת | ynet; The Times of Israel |
| 329 חיילי צה"ל נפלו ב־7 באוקטובר. | צה"ל | מאומת | סיכום נפגעי צה"ל 2023–2024 |
| 58 שוטרים ולוחמי מג"ב נפלו ב־7 באוקטובר (שנתון המשטרה); בפרסומים מוקדמים נמסרו 57 ו־59. | משטרה / תקשורת | מאומת | ynet, שנתון המשטרה 2023 |
| הביטוח הלאומי, 5 בנובמבר 2023: 709 חללים אזרחיים מתחילת המלחמה, 441 גברים ו־268 נשים (נתון ביניים). | ביטוח לאומי | מקור-יחיד | הביטוח הלאומי, 5 בנובמבר 2023 |
| הביטוח הלאומי, דצמבר 2023: 790 חללים אזרחיים מתחילת המלחמה, ובהם 282 נשים ו־37 ילדים. | ביטוח לאומי | מקור-יחיד | הביטוח הלאומי, 17 בדצמבר 2023 |
| הביטוח הלאומי, אוקטובר 2024: 885 חללים אזרחיים בשנה הראשונה למלחמה, ובהם 53 ילדים; הנתון אינו מוגבל ל־7 באוקטובר. | ביטוח לאומי | מקור-יחיד | הביטוח הלאומי, שנה למלחמה |
| 251 חטופים: לפי ועדת החקירה של האו"ם, 226 אזרחים ו־25 אנשי כוחות ביטחון. | או"ם | מאומת | UN A/79/232 |
| מספר החטופים התייצב רק בהדרגה: משרד החוץ מנה בדצמבר 2023 "לפחות 247", ועדת החקירה של האו"ם מנתה במאי 2024 "לפחות 252", והמספר הסופי הוא 251. עם ארבעת החטופים שהוחזקו בעזה מ־2014 ומ־2015 – 255. | או"ם / צה"ל | מאומת | ועדת החקירה של האו"ם, מאי 2024; צה"ל |
| מסיבת נובה: תחקיר המשטרה מנובמבר 2023 מנה 364 נרצחים, 40 חטופים ו־15 שוטרים שנפלו; תחקיר צה"ל מנה 378 נרצחים – במתחם, ברחבי העוטף ובצירים – ו־44 חטופים. | משטרה / צה"ל | מאומת | ynet, תחקיר המשטרה; "ישראל היום" |
| פינוי אוכלוסייה: בתחילת נובמבר 2023 היו כ־129,180 מפונים וכ־116,590 מתפנים עצמאית – כ־246 אלף בסך הכול. | מבקר המדינה | מאומת | מבקר המדינה, פינוי אוכלוסייה בדרום |
| ועדת הכלכלה של הכנסת דיווחה ב־31 באוקטובר 2023 על כ־250 אלף שפונו או התפנו מבתיהם. | הכנסת | מקור-יחיד | ועדת הכלכלה, 31 באוקטובר 2023 |
| החלטת ממשלה 950 מ־12 באוקטובר 2023: תוכנית לפינוי תושבי 0–7 ק"מ מרצועת עזה. | החלטת ממשלה | מאומת | החלטה 950 |
| החלטת ממשלה 980 מ־19 באוקטובר 2023: הקמת מינהלת תקומה לשיקום ולפיתוח חבל התקומה; החלטה 1054 מ־12 בנובמבר 2023 קבעה את תקציבה. | החלטת ממשלה | מאומת | החלטה 1054 |
| פינוי פצועים: לפי מבקר המדינה, ההנחיה המסודרת מאוגדת עזה למד"א לפינוי פצועים לנקודות שחלוף ניתנה ב־14:23, כשהמתקפה החלה ב־06:29. | מבקר המדינה | מאומת | מבקר המדינה, פינוי פצועים לבתי החולים |
| "סרטון הזוועות": דובר צה"ל אסף חומרי וידאו וערך סרטון, והגישה אליו הוגבלה מטעמי פרטיות, מחויבות למשפחות ובריאות הציבור. | צה"ל | מאומת | מענה לבקשת חופש מידע, 14 במרץ 2024 |
| מסמכי חמאס שנתפסו: תצהיר בתיק פלילי בארה"ב מתאר מסמך חמאס שסומן "Top Secret" ובו מפות של כפר עזה, נחל עוז וקיבוצים נוספים. | משרד המשפטים האמריקאי | מאומת | תצהיר, משרד המשפטים האמריקאי |
5. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר. מה קרה בישראל בין 7 באוקטובר 2023 בשעה 06:29 לבין סוף 8 באוקטובר: ציר הזמן, מספרי הנרצחים, הנפגעים והחטופים, היישובים שהותקפו, חדירת המחבלים, פינוי האזרחים והחלטות הממשלה (מבקר המדינה, פינוי פצועים; The Jerusalem Post, ציר זמן).
- ההשערה. שאפשר לבנות תמונה מספרית עקבית של היממה הראשונה: כמה נרצחו לפי קבוצות – ילדים, נשים, קשישים, חיילים ושוטרים; כמה נחטפו; לכמה יישובים חדרו המחבלים; כמה פונו; וכיצד התקבלו החלטות הממשלה עד הכרזת המלחמה (הביטוח הלאומי; שנתון משטרת ישראל 2023; The Times of Israel).
- הקריאה הנגדית. המספרים אינם יציבים לגמרי: חלק מהנתונים השתנו אחרי זיהוי גופות, הפרדה בין אזרחים לכוחות ביטחון, הכללת אזרחים זרים וחללים שגופותיהם נחטפו, ובשל פערים בין מקורות רשמיים, עיתונאיים ובינלאומיים. לכן אין מספר שמוצג בלי מקור, מועד וקטגוריה (ועדת החקירה של האו"ם, מאי 2024; ממצאי ועדת החקירה של האו"ם). שנוי-במחלוקת
- גבולות התחקיר. בתוך התחום: אירועים, החלטות ונתונים מ־06:29 ב־7 באוקטובר 2023 ועד סוף 8 באוקטובר, והחלטות ממשלה מאוקטובר 2023 הנוגעות ישירות לפינוי, למצב המיוחד בעורף ולהכרזת המלחמה. מחוץ לתחום: הלחימה בעזה, העסקאות להשבת החטופים וועדות החקירה, אלא כמקור לאימות אירועי 2023 (לקסיקון הכנסת, מלחמת חרבות ברזל; המכון הישראלי לדמוקרטיה; ספריית הקונגרס).
- שיטת העבודה. לכל מספר מרכזי נדרשו לפחות שני מקורות בלתי תלויים, או מקור רשמי אחד עם מסמך תומך. כשקיימים פערים – למשל בין 247, 251 ו־252 חטופים – מוצגים הטווח וההסבר. נתוני הפינוי והסיוע נבדקו מול מסמכי הכנסת, החלטות הממשלה ודוחות מבקר המדינה (מרכז המחקר והמידע של הכנסת; החלטה 950; מבקר המדינה, פינוי בצפון).
- מגבלות. על חלק מההיבטים נמצאו מעט מקורות ברזולוציה של שעות: מספר המחבלים בכל יישוב בזמן אמת, פילוח מלא של הקורבנות לפי מגדר וגיל, וההבחנה בזמן אמת בין נעדרים, חטופים ונרצחים. התיק מבחין בין נתון שהיה ידוע בזמן אמת לבין נתון שהתברר בדיעבד (ועדת הכספים, 16 באוקטובר 2023; רשות המסים, 10 באוקטובר 2023; הכנסת, אכלוס מפונים במלונות).
- ציר המחדלים. האזהרות שהגיעו לראש הממשלה ולמערכת הביטחון לפני המתקפה מתועדות בתיק נפרד: האזהרות שקיבל נתניהו לפני השבעה באוקטובר.
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג ורונית אנטלר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהמבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג ורונית אנטלר.