JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פרופ' יהודה לוקץ': עונש המוות למחבלי הנוח'בה – המחיר שישראל עלולה לשלם | זמן ישראל

עונש המוות למחבלי הנוח'בה: המחיר שישראל עלולה לשלם

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר חוגג עם בקבוק שמפניה במליאת הכנסת אחרי אישור חוק עונש מוות למחבלים, 30 במרץ 2026 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)
אורן בן חקון/פלאש90
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר חוגג עם בקבוק שמפניה במליאת הכנסת אחרי אישור חוק עונש מוות למחבלים, 30 במרץ 2026

הממשלה שתקום אחרי הבחירות תעמוד בפני דילמה שעלולה להפוך לאחד המבחנים המשמעותיים והמפלגים ביותר של הפוליטיקה הישראלית בעידן שאחרי 7 באוקטובר: כיצד לנהוג במחבלי הנוח'בה שעלולים להישפט למוות.

אבל הסוגיה כבר אינה נוגעת רק למה שעלול לקרות למחבלי הנוח'בה. לאחר שנתנאל שוקרון נורה למוות בפיגוע בגדה המערבית ב-20 בספטמבר, קרא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להטיל עונש מוות על הפלסטיני החשוד.

לפני שישראל ניגשת לתהליך המורכב הזה, חשוב להבין את ההשלכות האפשריות של הוצאות להורג, בתוך ישראל ומחוצה לה.

הסוגיה לא נוגעת רק למחבלי הנוח'בה. בן גביר קרא להטיל עונש מוות גם על הפלסטיני החשוד בהרג בפיגוע בגדה. אך לפני התהליך המורכב הזה, על ישראל להבין את השלכות ההוצאות להורג, בישראל ומחוצה לה

רוב היהודים בישראל תומכים בעונש מוות למי שמואשמים בביצוע הטבח ב-7 באוקטובר. עבור חברה שעדיין חיה את הטראומה של אותו יום, המחשבה שמי שתכננו וביצעו את הטבח פשוט יבלו את שארית חייהם בכלא נראית לרבים בלתי מתקבלת על הדעת. היא משקפת תחושה רווחת שפשעים בסדר גודל כזה מחייבים עונש ההולם את חומרת הזוועה.

אבל הממשלה הבאה עשויה לגלות שיש פער גדול בין התמיכה בעונש מוות לבין ביצועו בפועל.

מאז הקמתה ביצעה ישראל שתי הוצאות להורג: מאיר טוביאנסקי ב-1948, לאחר שהורשע שלא בצדק בבגידה בבית דין שדה, ואדולף אייכמן ב-1962, בעקבות משפט אזרחי. עם זאת, עונש המוות נותר בספר החוקים של בתי הדין הצבאיים ביהודה ושומרון מאז 1967, אף שלא יושם מעולם. ישראל הפעילה גם בתי דין צבאיים ברצועת עזה מ-1967 ועד להתנתקות ב-2005.

במרץ 2026 אישרה הכנסת חוק המטיל עונש מוות חובה על פלסטינים שהורשעו בבתי דין צבאיים במעשי טרור קטלניים, אלא אם מצאו השופטים נסיבות מיוחדות המצדיקות מאסר עולם בלבד. החוק אף מתיר לשופטים לגזור עונש מוות ללא בקשה מפורשת מצד התביעה, וברוב קולות.

בנפרד, במאי 2026, הוקם בירושלים בית דין צבאי מיוחד לדון בנאשמים במתקפת 7 באוקטובר, תוך שימוש בחוק למניעתו וענישתו של פשע השמדת עם מ-1950, הכולל עונש מוות. ההליכים אמורים להיות פומביים, כאשר הדיון הראשון והדיונים שבהם ייקראו פסקי הדין וגזרי הדין ישודרו בשידור חי.

כ-300 מחבלי נוח'בה מוחזקים כיום בבתי הכלא בישראל, וחלקם עשויים לעמוד בפני אישומים שעונשם מוות. יחד, שינויים תחיקתיים אלה הפכו את האפשרות לגזירת עונש מוות על מחבלי הנוח'בה לממשית.

הממשלה עשויה לגלות פער בין תמיכה בעונש מוות לביצועו בפועל. ישראל ביצעה שתי הוצאות להורג: טוביאנסקי ב-1948, לאחר שהורשע שלא בצדק בבגידה בבית דין שדה, ואייכמן ב-1962, לאחר משפט אזרחי

השר בן גביר הרחיק לכת עוד יותר, כשהציג צילומי בנייה מתוך כלא מרכזי בישראל, שבו מוקם מתקן ייעודי להוצאות להורג. במתקן יש גם תאי צפייה המיועדים למשפחות שכולות, שיוכלו לצפות בתליית המחבלים.

אבל מאחורי צילומי הבנייה מסתתרת מלכודת. ממשלת בנימין נתניהו הניחה את התשתית המשפטית והפיזית להוצאות להורג, מבלי להתמודד עדיין עם ההשלכות האפשריות של ביצוען. הממשלה הבאה תצטרך לשקול את הדרישה הפנימית להוצאות להורג, במיוחד מצד משפחות שכולות ומשפחות החטופים, מול ההשלכות מרחיקות הלכת של ביצוען בשטחים ובזירה הבינלאומית.

המהלך הישראלי עומד גם בניגוד למגמה בינלאומית ברורה: 145 מדינות ביטלו את עונש המוות או חדלו מלהשתמש בו בפועל. אגב, ב-11 באוגוסט 2026 הפרלמנט הלבנוני ביטל את עונש המוות, והפך את לבנון למדינה הראשונה במזרח התיכון שעשתה זאת.

עבור ישראלים רבים, הדרישה להוציא להורג את המחבלים קשורה לעסקת גלעד שליט ב-2011. במסגרת העסקה שוחררו יותר מ-1,000 אסירים פלסטינים, ובהם יחיא סנוואר. לדברי המצדדים בעונש המוות, החזקת מחבלי הנוח'בה בחיים מעניקה לחמאס תמריץ מתמשך לחטוף ישראלים כדי להשיג עסקאות נוספות. מבחינתם, השארתם בחיים אינה רק עלבון לקורבנות, אלא גם סיכון ביטחוני פוטנציאלי למדינה.

בן גביר הרחיק לכת עוד, כשהציג צילומי בנייה מתוך כלא בישראל, שבו מוקם מתקן להוצאות להורג, עם תאי צפייה המיועדים למשפחות שכולות, שיוכלו לצפות בתליית המחבלים. אבל מאחורי צילומי הבנייה מסתתרת מלכודת

לכך מצטרפת גם תגובתם האפשרית של אזרחי ישראל הערבים. כ-2 מיליון אזרחים ערבים יהיו עדים להוצאות להורג של מחבלים פלסטינים. יהיו אשר יהיו עמדותיהם האישיות כלפי 7 באוקטובר, הוצאות להורג כאלה עלולות לעורר הפגנות, להחריף את המתחים בין אזרחים ערבים ליהודים ולהוסיף מוקד של אי-יציבות למערכת פוליטית שכבר נמצאת במתח.

מחוץ לישראל, ההשלכות של הוצאות להורג יורגשו בראש ובראשונה בשטחים הפלסטיניים.

בעזה, הוצאות להורג עלולות להגדיל את הסיכון לחטיפות נוספות מצד חמאס וארגונים חמושים אחרים, בין אם כדי לדרוש את שחרורם של מחבלים שנידונו למוות ובין אם כנקמה על הוצאות להורג. הדבר עלול להוסיף ממד חדש למצב הביטחוני הנפיץ בעזה.

בגדה המערבית, הוצאות להורג עלולות להצית מהומות. אסירים מהווים זה זמן רב חלק מרכזי בתרבות הפוליטית הפלסטינית, כסמלים של המאבק הלאומי. למסורת הזאת שורשים היסטוריים בתקופת המנדט, כאשר הבריטים תלו יותר מ-100 פלסטינים במהלך המרד הערבי בשנים 1936–1939, והמוצאים להורג הפכו לחלק מהנרטיב הלאומי כקדושים. הוצאתם להורג של מחבלי הנוח'בה עלולה להפוך גם אותם לדמויות מיתולוגיות בתוך אותו נרטיב.

ממשלות ערב, שרבות מהן אינן מגלות אהדה רבה לחמאס, יעמדו בפני לחץ דומה מצד הציבור שלהן. עבור מצרים, ירדן ומדינות הסכמי אברהם, הדבר עלול לסבך את היחסים עם ישראל ואת שיתוף הפעולה האזורי.

בעזה, הוצאות להורג עלולות להגדיל את הסיכון לחטיפות נוספות מצד חמאס וארגונים חמושים אחרים, אם כדי לדרוש את שחרור הנידונים למוות או כנקמה על הוצאות להורג. זה עלול להוסיף למצב הביטחוני הנפיץ בעזה

בעלות בריתה המרכזיות של ישראל באירופה ובארצות הברית יעמדו בפני לחץ ציבורי פנימי כבד לדרוש מישראל להימנע מהוצאות להורג, דבר שעלול להכביד על היחסים הבילטרליים. וושינגטון, במיוחד, עלולה לעמוד בפני החלטות קשות בנוגע לעוצמת ההתנגדות להוצאות להורג שמבצעת בעלת בריתה הקרובה.

גופים משפטיים בינלאומיים כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) ובית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) שכבר בוחנים את התנהלות ישראל, עלולים להחריף את הלחץ הבינלאומי. שאלות הנוגעות לחוקיותם ולהוגנותם של המשפטים עלולות להעמיק עוד יותר את המחלוקת בזירה הבינלאומית.

תנועות מחאה ברחבי ערי המערב ובקמפוסים באוניברסיטאות עלולות לנצל את ההוצאות להורג ולהציג אותן לא כתהליך משפטי אלא כנקמה בחסות המדינה. הוצאות להורג כאלה יספקו מוקד מחאה חדש לפעילים שכבר מתמקדים בהתנהלות ישראל בעזה, והמחאות עלולות לחזור לרחובות ולקמפוסים.

בין הדרישה הפנימית לנקמה לבין ההשלכות האפשריות של הוצאות להורג עומדת מערכת הביטחון הישראלית עצמה.

במשך עשרות שנים התנגד שב"כ לעונש מוות והזהיר שהוצאות להורג עלולות להפוך מחבלים לקדושים ולעודד פיגועים נוספים. עמדה זו השתנתה תחת דוד זיני, שתומך בעונש מוות כאמצעי הרתעה. ההתנגדות המסורתית של מערכת הביטחון לעונש מוות נחלשה אפוא, גם אם נותרו חששות ביטחוניים משמעותיים.

במשך עשרות שנים התנגד שב"כ לעונש מוות והזהיר שהוצאות להורג עלולות להפוך מחבלים לקדושים ולעודד פיגועים נוספים. עמדה זו השתנתה תחת דוד זיני, שתומך בעונש מוות כאמצעי הרתעה

יש גם סיכון אחר, שאינו קשור לשיקולים ביטחוניים או מדיניים: טעות משפטית. גם מערכות משפט אינן חסינות מהרשעות שווא, ובארצות הברית היו מקרים שבהם אנשים שנידונו למוות זוכו לאחר שהתברר כי הורשעו שלא בצדק. פרשת טוביאנסקי היא תזכורת לכך שגם בישראל כבר הורשע אדם שלא בצדק והוצא להורג. אפשר לבטל מאסר ולתקן הרשעה, אבל אי אפשר לתקן הוצאה להורג. ככל שמדובר בעונש בלתי הפיך, חובת הזהירות צריכה להיות גדולה במיוחד.

גם לאחר הרשעה וגזר דין סופי, הממשלה הבאה תוכל להימנע מביצוע ההוצאות להורג. היא יכולה לאפשר למשפטים ולערעורים להימשך, לדחות את ביצוע גזרי הדין לאחר שיהפכו סופיים, או להשאיר את גזרי הדין תלויים ועומדים. כך ניתן יהיה להימנע מההשלכות המיידיות של הוצאות להורג, אך במחיר של עימות פנימי חריף, במיוחד עם משפחות החטופים והמשפחות השכולות.

ההשלכות של דחיית ההכרעה עלולות להיות משמעותיות. עשרים וחמש שנה לאחר ה-11 בספטמבר, התיקים נגד מחבלי אל-קאעדה בגואנטנמו עדיין מסובכים בהתדיינויות משפטיות ממושכות, וממחישים כיצד תיקים שעונשם האפשרי הוא מוות יכולים להפוך למאבקים משפטיים ופוליטיים הנמשכים שנים.

עבור ישראל, משמעות הדבר היא שגם לאחר הרשעות וגזרי דין, ההוצאות להורג עצמן עלולות להישאר במשך שנים עניין הנתון להליכים, ערעורים והחלטות פוליטיות.

כל הלחצים האלה יתנקזו בסופו של דבר לשולחנו של ראש הממשלה הבא. הממשלה תצטרך להחליט אם לבצע את ההוצאות להורג, להמיר את גזרי הדין, או להשאיר אותם תלויים ועומדים ללא הגבלת זמן.

25 שנה לאחר ה-9/11, התיקים נגד מחבלי אל-קאעדה בגואנטנמו עדיין מסובכים בהתדיינויות משפטיות, וממחישים כיצד תיקים שעונשם האפשרי הוא מוות יכולים להפוך למאבקים משפטיים ופוליטיים הנמשכים שנים

השאלה כבר לא תהיה אם ישראל רוצה נקמה. השאלה תהיה אם היא מוכנה להתמודד עם ההשלכות הפנימיות והחיצוניות של הוצאות להורג.

יהודה לוקץ׳ הוא פרופסור-חבר אמריטוס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון, וירג׳יניה. פרסם חמישה ספרים. הוא מחבר הספר שיצא לאור לאחרונה: "Op-Ed: Musings on War & Peace in the Middle East and Beyond"

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
20

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
במקרה של מחבלי הנוח'בה, הרוב המכריע נלכדו "על חם" בשטח, תועדו במצלמות גוף והודו במעשיהם; הסכנה לטעות זיהוי עובדתית במקרים מובהקים אלה אפסית. לכן ההנחה בראש הכתבה את המקרה המחריד של רצח ... המשך קריאה

במקרה של מחבלי הנוח'בה, הרוב המכריע נלכדו "על חם" בשטח, תועדו במצלמות גוף והודו במעשיהם; הסכנה לטעות זיהוי עובדתית במקרים מובהקים אלה אפסית.
לכן ההנחה בראש הכתבה את המקרה המחריד של רצח טוביאנסקי בחסות ההצגה שקשה לקרוא לה משפט כחודש לאחר קום המדינה – היא טריק נחות.
ולעניין ההשלכות על המצב הבטחוני ועל יחסי החוץ והלחצים הבינלאומיים – שומה על הכותב הנכבד – להביא את עמדת הגורמים המקצועיים דהשתא כל אחד בתחומו.

הכותב לא השתחרר מהקונספציה שקדמה ל 7 לאוקטובר, פחדנות ורפיסות שחושבת שאם נהיה נחמדים עם האויב הוא ישנה את דרכו,מה שהוכיח את עצמו מאז זה שרק כח והרבה כח הם הקובעים במזרח התיכון,חיסול של ... המשך קריאה

הכותב לא השתחרר מהקונספציה שקדמה ל 7 לאוקטובר, פחדנות ורפיסות שחושבת שאם נהיה נחמדים עם האויב הוא ישנה את דרכו,מה שהוכיח את עצמו מאז זה שרק כח והרבה כח הם הקובעים במזרח התיכון,חיסול של הנבלות מהאוויר הם גם הוצאה להורג שאני מברך עליה

כנראה שהתואר פרופסור איננו מעיד בהכרח על תבונה... כל מה שמופיע כהשלכות עתידיות בשל עונש מוות כבר קיים בפועל, אין טעם להימנע בשל כך מלהטיל אותו. אולי צריך להשקיע יותר בהסברה אבל לא ניתן ... המשך קריאה

כנראה שהתואר פרופסור איננו מעיד בהכרח על תבונה…
כל מה שמופיע כהשלכות עתידיות בשל עונש מוות כבר קיים בפועל, אין טעם להימנע בשל כך מלהטיל אותו.
אולי צריך להשקיע יותר בהסברה אבל לא ניתן להתחרות במשאבי הלאות (קאטר ושות).

לא. המחיר שנשלם לא שווה את הנקמה ואני מבינה את הרצון בה. המחיר, המחיר שזה עלול לעלות לנו. גבוה. פיגועים המוניים, מלחמה, האם זה שווה את המחיר? לא. שיירקבו בכלא. אין ביקורים. המינימום ב... המשך קריאה

לא. המחיר שנשלם לא שווה את הנקמה ואני מבינה את הרצון בה. המחיר, המחיר שזה עלול לעלות לנו. גבוה. פיגועים המוניים, מלחמה, האם זה שווה את המחיר? לא. שיירקבו בכלא. אין ביקורים. המינימום בחוק הבינלאומי וזהו. לא הוצאות להורג שהלא גביר ומרעיו יחגגו ברחובות, ואז… נהיה לבד. לבד ותחשבו על זה האם זה שוות את המחיר? לא. כם אם הלא גביר מאוד רוצה

מחבל שהגיע לביצוע פיגוח חבלני ולגרום למות אזרחים ובמיוחד לא חמושים הגיע במטרה אחת ויחידה לרצוח אזרחים ולגרום כמה שיותר נזק כי עבורו זאת היא שליחות אלוהית. לכן דינו של מחבל כזה הוא מוות ... המשך קריאה

מחבל שהגיע לביצוע פיגוח חבלני ולגרום למות אזרחים ובמיוחד לא חמושים הגיע במטרה אחת ויחידה לרצוח אזרחים ולגרום כמה שיותר נזק כי עבורו זאת היא שליחות אלוהית. לכן דינו של מחבל כזה הוא מוות . כל אזרח ישראלי ממתין לראות מי יצביע בעד עונש מוות למחבלים ומי יתנגד וכמובן אלה שיתנגדו כבר יראו את ההשלכות בבחירות. קרובות . כי אזרח ישראלי רוצה ממשלה שמגנה על האזרח ואם לממשלה לא איכפת אז אותה מפלגה תעוף מהכנסת

עונש מוות לא מספיק אפקטיבי אבל עונש מוות +פיצויי לנפגעים וגרוש כל משפחתו הרס בייתו לסוריה או לכל מקום דומה ירמו להם לחשוב פעמים לפני ,שיחשבו על רצח יהודים זו השפה ,שבאזור שלנו מבינים ה... המשך קריאה

עונש מוות לא מספיק אפקטיבי אבל עונש מוות +פיצויי לנפגעים וגרוש כל משפחתו הרס בייתו לסוריה או לכל מקום דומה ירמו להם לחשוב פעמים לפני ,שיחשבו על רצח יהודים זו השפה ,שבאזור שלנו מבינים היטב.

ראשית, מחבל שנתפס בזמן בצוע הפשע -עש לחסל במקום, אם נכנע או לא נכנע. שנית, מי שהולך לטבוח באזרחים לא זכאי להיקרא אדם ולקבל יחס של אדם -לחייב בחוק הגשת כתב אישום, ניהול משפט, החלטה ובצוע... המשך קריאה

ראשית, מחבל שנתפס בזמן בצוע הפשע -עש לחסל במקום, אם נכנע או לא נכנע.
שנית, מי שהולך לטבוח באזרחים לא זכאי להיקרא אדם ולקבל יחס של אדם -לחייב בחוק הגשת כתב אישום, ניהול משפט, החלטה ובצוע בפרק זמן מוגבל וקבוע מראש

אף אחד מהנימוקים שפורטו בכתבה לא מצדיקים שלילת עונש מוות. החמאס ממילא מנסה כל הזמן לחטף חיילים אבל כדי שהדבר לא יהווה תמריץ נוסף לחטיפת חיילים, חשוב שגזר הדין ינתן מייד לאחר ההרשעה וחשו... המשך קריאה

אף אחד מהנימוקים שפורטו בכתבה לא מצדיקים שלילת עונש מוות. החמאס ממילא מנסה כל הזמן לחטף חיילים אבל כדי שהדבר לא יהווה תמריץ נוסף לחטיפת חיילים, חשוב שגזר הדין ינתן מייד לאחר ההרשעה וחשוב לבצע את עונש המוות מייד לאחר גזר הדין . וזה נכון לא רק למחבלי הנוחבה. אלא לכל מי שהורשע בהרג מכוון של ישראלים ממניעים לאומניים. לא ברור למה בכלל הפ עדיין חיים 3 שנים לאחר הטבח.

אוי ואבוי אם נסתפק בעונשים הרגילים. זה יהיה נצחון לדראון עולם של חמאס והטרור עלינו. חייבים לחסל את חמאס עד אחרון המחבלים ואת הנוחבות להוציא להורג ללא דיחוי. המחיר שנשלם אם לא נוציא אותם... המשך קריאה

אוי ואבוי אם נסתפק בעונשים הרגילים. זה יהיה נצחון לדראון עולם של חמאס והטרור עלינו. חייבים לחסל את חמאס עד אחרון המחבלים ואת הנוחבות להוציא להורג ללא דיחוי.
המחיר שנשלם אם לא נוציא אותם להורג יהיה כפול ומכופל.

להגדיר את ההצגה שערך איסר הראל כמשפט, ובכך להפוך את רצח טוביאנסקי לחולשה בכושר השיפוט, היא קריאת תיגר מגוחכת על מערכת המשפט. ברי לכל כי בטרם יוצאו אותם 300 להורג יוגשו כתבי אישום יוצגו ... המשך קריאה

להגדיר את ההצגה שערך איסר הראל כמשפט, ובכך להפוך את רצח טוביאנסקי לחולשה בכושר השיפוט, היא קריאת תיגר מגוחכת על מערכת המשפט.
ברי לכל כי בטרם יוצאו אותם 300 להורג יוגשו כתבי אישום יוצגו ראיות כסדר הדיו הפלילי תינתן לכל מחבל ייצוג סניגורי, ותיערך ביקורת ברמה בינלאומית הגבוהה ביותר .
כמו גם יצירת חשש מפריצת אינתיפאדה רביעית היא או במקרה הטוב בוז לכוחות הביטחון, או במקרה הגרוע קריאת השקמה.
כך גם יצירת תחושה של לחץ בינלאומי שתכביד על כלכלת המדינה, תוך התעלמות מהצורך בהרתאה וביצירת ביטוח חיים יוקרתי כזה, לכל אזרח ישראלי, עד להוצאה להורג על רציחות במגזר הערבי, ובמגמה לבוא בדין אף עם רוצח יהודי, לכפר על הדם , שהארץ מלאה ממנו.
הרי שזה צו השעה – זו ראשיתצמיחת גאולתנו – וכתבה זו ממומנת והיא היא בוגדנית.

תמוה איך ראשי שבכ קודמים, שעבדו עשרות שנים בשירות, סברו שעונש המוות נזקו גדול מיתרונו, וזיני, יומיים וחצי בתפקיד, כבר יודע יותר טוב מהם. מי שהתנגד למינוי ידע היטב למה הוא מתנגד. כי מינ... המשך קריאה

תמוה איך ראשי שבכ קודמים, שעבדו עשרות שנים בשירות, סברו שעונש המוות נזקו גדול מיתרונו, וזיני, יומיים וחצי בתפקיד, כבר יודע יותר טוב מהם.
מי שהתנגד למינוי ידע היטב למה הוא מתנגד. כי מינוי מקצועי – זה לא.

חלק מהדברים שנכתבו כאן הם נכונים וחשובים. חלקם לא כל כך. ובכל מקרה זה לא רלוונטי, כי יש דברים שפשוט צריך לעשות אותם. בשם המוסר, בשם כל טיפת הגינות אנושית - הנוחבות צריכים למות, נקודה. ו... המשך קריאה

חלק מהדברים שנכתבו כאן הם נכונים וחשובים. חלקם לא כל כך. ובכל מקרה זה לא רלוונטי, כי יש דברים שפשוט צריך לעשות אותם. בשם המוסר, בשם כל טיפת הגינות אנושית – הנוחבות צריכים למות, נקודה. והעולם יצטרך ללמוד להשלים עם זה, או שלא, אבל זה חייב להיעשות.

לפוסט המלא עוד 1,247 מילים ו-20 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 17 בנובמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.