בקצרה
- לפי דוח מבקר המדינה, ועדת השרים לענייני אקלים, שהשרה עידית סילמן הקימה בעצמה ב-2023, לא קיימה אף דיון.
- לפי ניתוח יומנה של סילמן רק כשליש מהפעילויות המתועדות של סילמן עסקו בבירור בעבודת המשרד.
- מספר כתבי האישום נגד גופים ואישים המזהמים את הסביבה צנח ב-83% בין 2023 ל-2025, על רקע תקנים לא מאוישים בצוות האכיפה.
- במאי 2025, 22 משרות מרכזיות במשרד להגנת הסביבה לא היו מאוישות, ובהן תפקיד המדען הראשי.
- הפורטל הלאומי לסיכוני אקלים, פרויקט דגל שהחל בזמן הממשלה הקודמת, הושק כמעט בהיחבא; פורסם כי משרדה של סילמן "איבד בו עניין".
ארבע שנות כהונתה של עידית סילמן במשרד להגנת הסביבה היו כישלון. סילמן לא הובילה באף נקודה שדרשה ממנה כוח פוליטי: ועדת השרים לאקלים, חוק האקלים והיחסים עם ארגוני הסביבה.
מה תפקידו של המשרד להגנת הסביבה? הוא מבצע אותו?
המשרד להגנת הסביבה קטן, אבל תחומי אחריותו משמעותיים ונוגעים בבריאות הציבור, איכות האוויר, הטיפול בפסולת ובחומרים מסוכנים, שמירת הטבע והיערכות המדינה לשינויי האקלים.
למשרד אין שליטה ישירה במערכות הבריאות, התחבורה, האנרגיה, התכנון או החקלאות, וגם לא על התעשייה וכלי הרכב הפרטיים. תפקידו לגבש מדיניות, לתאם בין משרדי הממשלה ולעקוב אחר הביצוע. בדיוק בגלל זה הוא זקוק לשרה שמסוגלת להפעיל לחץ פוליטי ולרתום את הממשלה כולה.
לפי דוח מעקב של מבקר המדינה שפורסם ביוני השנה, למדינת ישראל עדיין אין תוכנית לאומית ישימה להיערכות לאקלים. יותר מ-80% ממשרדי הממשלה והגופים הציבוריים שנבדקו לא גיבשו תוכנית מתוקצבת עם לוחות זמנים ומדדי ביצוע.
לא הוקם מנגנון ממשלתי כולל למעקב אחר כ-8.8 מיליארד שקל שהוקצו לאורך השנים להתמודדות עם משבר אקלים. במאי 2025, במטה המשרד, 22 משרות מרכזיות לא היו מאוישות, ובהן תפקיד המדען הראשי.
היכן נמצאת ישראל בהיערכות למשבר האקלים?
להתמודדות עם איומי האקלים יש השלכות תקציביות, ונדרשת התגייסות והשפעה פוליטית כדי להבטיח את קידום האינטרס הציבורי מול אינטרסים כלכליים אחרים.
חוק האקלים עבר בכנסת בקריאה ראשונה באפריל 2024, וקבע יעד של 30% הפחתה בפליטות גזי החממה עד 2030 ואיפוס פליטות נטו עד 2050, ביחס לבסיס 2015 – יעד שאפתני יותר מהיעד הממשלתי הקיים של 27% הפחתה עד 2030.
עם זאת, כבר אז הזהיר מבקר המדינה שהחוק "יאפשר גמישות כמעט בלתי מוגבלת לממשלה". האזהרה התממשה: בדצמבר אותה שנה דרש משרד האוצר שהיעדים יוגדרו כ"שאיפה" בלבד, עם אפשרות לדחות אותם בעשור שלם.
המשרד להגנת הסביבה, כמוסד, הביע התנגדות למהלך; אולם לא ברור מה עשתה סילמן ביחס אליו, והיא סירבה להגיב לפניות עיתונאים בנושא. מאז לא דווח על התקדמות בחקיקה.
ועדת השרים לענייני סביבה ואקלים, שהוקמה באפריל 2023 ביוזמת סילמן עצמה כדי לתאם בין משרדי האוצר, הבריאות, התחבורה, האנרגיה, החקלאות ורשויות התכנון, לא כינסה אף דיון. לפי דוח מבקר המדינה מיוני, הוועדה "לא התכנסה ולו פעם אחת עד היום וגם אין שום מועד לכינוסה".
הפורטל הלאומי לסיכוני אקלים נועד לרכז מידע מרחבי על הצפות, עומס חום ועליית מפלס הים, ולאפשר לרשויות ולמקבלי החלטות לזהות סיכונים ולתכנן בהתאם. המיזם החל בתקופת כהונתה של השרה הקודמת, תמר זנדברג, בשיתוף פעולה בין-משרדי עם השירות המטאורולוגי, הלמ"ס, משרד החקלאות וחוקרי אקלים מהאקדמיה.
אלא שלפי תחקיר של העיתונאי ניר חסון שפורסם ב"הארץ", "מאז מונתה עידית סילמן לתפקיד השרה, איבדה הנהלת המשרד עניין במיזם". עובדים ומדענים, בסיוע פרופ' נגה קורנפלד-שור, המדענית הראשית לשעבר, המשיכו לקדם אותו בעצמם. לפי התחקיר, לפני כשבועיים האתר הועלה "בהיחבא" לאתר המשרד, בלי הודעה לעיתונות ובלי לעדכן את הציבור.
כך יושם מה שנועד להיות פרויקט מרכזי של תיאום ושיתוף פעולה בין-ארגוני, בלי שהוא מהווה חלק ממהלך פוליטי רחב של גיוס ורתימת שיתופי פעולה ברמה פוליטית.
בהיעדר בקרה מלמעלה נשחקה גם יכולת האכיפה בשטח: לפי נתוני ארגון "מגמה ירוקה" שפורסמו ב-ynet, מספר כתבי האישום נגד גופים ואישים המזהמים את הסביבה צנח מ-30 ב-2023 לחמישה בלבד ב-2025 – ירידה של 83%; מספר תיקי החקירה שהועברו ללשכה המשפטית של המשרד ירד ב-61%, מ-87 ל-34. הסיבה המדווחת: רק חמישה מתוך שבעה תקנים בצוות האכיפה מאוישים. מהמשרד לא נמסרה תגובה לכך.
אם סילמן לא מתפקדת, גם הדרג המקצועי במשרד שלה לא?
המשרד כן הצליח להשלים כמה מטרות. למשל, הוא ניצל, לראשונה, את רוב כספי קרן הניקיון למימון מתקני טיפול בפסולת. אולם הצלחות אלו מיוחסות במפורש לדרג המקצועי, לא להנהגה הפוליטית.
"מי שראוי לברכות בעניין מתקני הפסולת הוא הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה", אמר עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, בריאיון ל"הארץ". אבל בדיוק במקומות שדרשו הפעלת כוח פוליטי – מול האוצר ומול ארגוני הסביבה – המשרד לא פעל.
יעדים אחרים שקבעה סילמן לא הושלמו, למרות שזו הייתה קדנציה מלאה וארוכה. דווקא בתחומים המשמעותיים ביותר, שבהם הייתה חשיבות גדולה להשפעה הפוליטית, המשרד לא הצליח להתקדם.
מתוך שבעה יעדים שסילמן הציבה לעצמה, רק אחד הושלם במלואו: רפורמת הרישוי הסביבתי המשולב, שקבעה מסלול אחיד להיתרים לתעשייה, אף שארגוני סביבה הזהירו שהיא "עלולה להחליש חלק מהכלים שנועדו להגן על הציבור".
מה מלמד יומן השרה על סדרי העדיפויות שלה?
יומן השרה סילמן נמסר רק בעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע וצו של בית המשפט המחוזי בירושלים. היומן מראה כי סילמן הקדישה משאבים רבים לנוכחות ציבורית ופוליטית, ופחות להיבטים הניהוליים של המשרד שבאחריותה.
ביולי 2025 נרשמו ביומנה של סילמן 235 פעילויות. לפי ניתוח של אתר "שקוף", רק 88 מהפעולות הללו – 37.4% – עסקו באופן ברור בעבודתה הרשמית. 85 היו פגישות אישיות, ריאיונות ואירועים ללא קשר מתועד לעבודת המשרד, וב-62 מקרים, 26.4%, הרישום היה חלקי מכדי להבין מה נעשה.
רק פגישה אחת עסקה במפורש בפליטות גזי חממה, ואחת נוספת בשרפות. בתחקיר "שקוף" נכתב כי "מהמשרד להגנת הסביבה ומלשכתה של סילמן לא נמסרה תגובה".
מה היו יחסיה של סילמן עם ארגוני איכות הסביבה?
הארגונים למען הגנת הסביבה מספקים למשרד ידע, מחקר, ניטור ופעילות משפטית שמשלימים את יכולותיו המצומצמות. בתקופת סילמן עוכב מסלול התמיכות בהם, אף שכבר הוקצה לו תקציב, ולבסוף בוטל. הביטול לא נבע מבעיות תקציביות; סילמן תיארה לא אחת את ארגוני הסביבה כ"גופים פוליטיים".
באחת מישיבות הממשלה אמרה סילמן, בתגובה לעתירה לבג"ץ שהגישו נגדה ארגוני סביבה: "הארגונים הסביבתיים נלחמים במדינה. חסמתי אותם".
בהזדמנות נפרדת הגדירה את ארגון "מגמה ירוקה" כ"ארגון שמאל רדיקלי", לאחר שהארגון היה שותף בפרסום כתבה ביקורתית על תפקודה. "השרה הפכה את המשרד למגרש הפוליטי האישי שלה", אמר עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, בריאיון ל"הארץ".
במקביל, "הפורום לישראל ירוקה" קיבל מעמד נחשק המאפשר לו לפעול כתובע ציבורי בענייני סביבה – מעמד שמחזיקים בו רק 13 ארגונים בסך הכול. הפורום מזוהה עם הימין הפוליטי: מנכ"ל הפורום, גלעד אך, הוא פעיל ימין מוכר שעמד בעבר מאחורי קמפיינים נגד ארגוני זכויות אדם. בראש הפורום עמד אז גם ארז כליף, שהיה יועץ בלשכת סילמן מאוגוסט 2023 עד פברואר 2025.
המשרד הגיב לפרסום על כך שההליך "החל כבר בשנת 2017, שנים לפני כהונתה של השרה הנוכחית"; סילמן עצמה לא השיבה לשאלות בנושא, ואין עדות למעורבות אישית שלה בתהליך האישור עצמו.
אבל הניגוד בולט: ארגוני סביבה ותיקים איבדו תמיכה והוצגו כ"גורמי שמאל פוליטיים", בעוד ארגון המזוהה עם הימין, ושבראשו עמד יועץ לשעבר של השרה, קיבל מעמד חדש.
מה קורה למשרד מקצועי כשההנהגה הפוליטית שלו נעדרת?
סילמן משלימה בקרוב את הקדנציה הארוכה ביותר של שר במשרד להגנת הסביבה מאז הקמתו לפני כ-40 שנה – ארבע שנים רצופות, פרק זמן נדיר בפוליטיקה הישראלית שהיה אמור לאפשר לה בדיוק את מה שלא עשתה: לכנס את ועדת השרים, לקבוע סדרי עדיפויות, להפעיל לחץ על משרדים אחרים ולהגן על ארגוני הסביבה כבעלי ברית.
בפועל, סילמן ראתה את המינוי כמתנה פוליטית בלבד ולא לקחה אחריות על הנושא החשוב שעליו הופקדה. הפער הזה בא לידי ביטוי בתוכניות שלא נכתבו, בתקנים שלא אוישו ובפורטלים שעולים בהיחבא – עד שהוא מתגלה בגל החום, בשרפה או בהצפה הבאה.
אילו שאלות עולות מהנתונים?
סילמן לא תפקדה. איך ייתכן שחלק מהמשרד להגנת הסביבה תפקד כרגיל?
ברמת הפקידות השוטפת, המינויים והעניינים היומיומיים, סילמן לרוב לא התערבה ולא פגעה בעבודה המקצועית. הכשל מרוכז דווקא במקומות שדרשו ממנה להפעיל כוח פוליטי. עם זאת, בלט חוסר האיוש והיעדר הניהול המכוון מצידה.
מה מלמד יומן השרה סילמן?
שרק כשליש מהפעילויות המתועדות שלה עסקו בבירור בעבודת המשרד, וכל השאר היה מוקדש לפוליטיקה מפלגתית ולפגישות אישיות.
מדוע חוסר התפקוד של השרה סילמן מסוכן במיוחד עכשיו?
כי הנזקים האקלימיים הולכים ומתגברים, בעוד המנגנונים שאמורים להוביל את ההיערכות הממשלתית עדיין לא פועלים.
מקורות
- מבקר המדינה, פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים, ביקורת מעקב, יוני 2026
- "הארץ", דוח: ועדת השרים לענייני אקלים בראשות סילמן לא התכנסה פעם אחת, 30 ביוני 2026
- "הארץ", מאגר אקלימי היה אמור להיות מיזם דגל, לבסוף הוא פורסם בהיחבא בגלל סילמן, 26 באוגוסט 2026
- "הארץ", הקשר בין המשרד להגנת הסביבה לירוקים לא היה עניין פוליטי. עד סילמן, 2 באוגוסט 2026
- דוח המדענים הראשיים 2025
- "שקוף", תקנים חסרים ועזיבות: מסמך פנימי משרטט תמונה עגומה במשרד להגנת הסביבה
- "שקוף", בדיקת שבעת יעדי השרה
- "שקוף", ניתוח יומן השרה
- "שקוף", חשיפה: סילמן קידמה עמותה שבראשה עמד היועץ לשעבר שלה
- ynet, בזמן כהונת סילמן: צניחה של 83% באישומים נגד מזהמים
- ynet, המשרד להגנת הסביבה מודה: ישראל לא עומדת ביעדי האקלים ל-2030
- "כלכליסט", "יאפשר גמישות כמעט בלתי מוגבלת לממשלה" – חוק האקלים של סילמן אושר בקריאה ראשונה
- "כלכליסט", האוצר דורש: יעדי חוק האקלים יהיו "שאיפה" בלבד; הממשלה תוכל לדחות אותם בעשור
- ynet, השרה סילמן: "הארגונים הסביבתיים נלחמים במדינה. חסמתי אותם", 26 באוקטובר 2025
- "המקום", "לצד קק"ל ורט"ג: סילמן מעניקה לעמותת ימין סמכויות לקידום אכיפה סביבתית"
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו