משרד החינוך ייחס את הירידה בציוני פיז"ה למלחמה – הנתונים מספרים סיפור אחר

בקצרה

• הישגי ישראל בפיז"ה 2025 צנחו בכל שלושת התחומים שהמבחן בודק: 436 נקודות בקריאה, 433 במתמטיקה ו-442 במדעים, לפי תוצאות ישראל שפרסם ה-OECD. הציונים ירדו ב-38, 25 ו-23 נקודות לעומת 2022.
• מדובר בירידה חדה, הרבה מעבר לממוצע ה-OECD. ראמ"ה עצמה קובעת גם שציון 2025 אינו שונה במובהק מציוני 2006 ו-2009.
• הנסיגה בהישגים לא התחילה במלחמה: מבחן TIMSS ממאי 2023, חמישה חודשים לפני ה-7 באוקטובר, כבר מצא ירידה של 32 נקודות במתמטיקה ובמדעים.
• פיז"ה הוא מחקר חתך חוזר בלי מדד לחשיפה למלחמה ובלי קבוצת ביקורת – לא ניתן לקבוע שהמלחמה היא הגורם. הירידה גם אינה ייחודית לישראל: היא נרשמה במדינות שלוות לגמרי, לפי דוח מגמות הקריאה של ה-OECD.
• באוקראינה, שנמצאת במלחמה פעילה מאז 2022, הירידה הייתה קטנה בהרבה במקומות שבהם בכלל התאפשר למדוד אותה.

משרד החינוך ושר החינוך יואב קיש ייחסו את הצניחה בתוצאות פיז"ה 2025 למלחמת חרבות הברזל: פינוי קהילות, גיוס מילואים נרחב ושיבוש רצף הלמידה. אך הטענה הזאת לא עומדת בבדיקה – בתי הספר שנפגעו ישירות מהפינוי ומהלחימה הוחרגו מהמדגם מלכתחילה, וההידרדרות בהישגים כבר נמדדה, באותו סדר גודל, חודשים לפני שהמלחמה פרצה.

כיצד ניסה משרד החינוך להסביר את הירידה בהישגי התלמידים?

משרד החינוך ושר החינוך יואב קיש הציגו את הצניחה בתוצאות פיז"ה 2025 כתוצאה של מלחמת חרבות הברזל: פינוי קהילות, גיוס מילואים נרחב ושיבוש הלמידה שהמלחמה הביאה איתה. ההישגים צנחו בין 23 ל-38 נקודות בשלושת התחומים לעומת 2022, לפי תוצאות ישראל שפרסם OECD. הטענה עלתה מיד עם פרסום התוצאות, מבלי שנבדק אם היא אכן מסבירה את מה שהמבחן בפועל מדד.

פיז"ה הוא מבחן הערכת התלמידים הבינלאומי של ה-OECD, הנערך אחת לשלוש שנים ובודק בני 15 בשלושה תחומים: קריאה, מתמטיקה ומדעים. המטרה היא להשוות בין מערכות חינוך במדינות שונות. בישראל אחראית על ביצועו ראמ"ה, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, בשיתוף עם ה-OECD.

התוצאות שפרסמו ראמ"ה וה-OECD מראות ירידה חדה בשלושת התחומים בהשוואה למחזור 2022, לפי תוצאות ישראל שפרסם OECD. אלה פערים גדולים בהרבה משגיאות התקן המקובלות במדגם פיז"ה. גם ביחס לעולם ישראל בולטת בעוצמת הירידה: היא נמצאת מתחת לממוצע ה-OECD בכל אחד משלושת התחומים.

בכל תחום ישראל ירדה מתחת לממוצע ה-OECD, והפער הגדול ביותר מגיע ל-40 נקודות במדעים.

לפי ראמ"ה, הציון הממוצע ב-2025 הוא הנמוך ביותר מאז הצטרפות ישראל למחקר, וקרוב לציונים בשנת 2006 בקריאה ובמתמטיקה ולציונים בשנת 2009 במדעים. במילים אחרות, ישראל חזרה לרמת הישגים שלא נמדדה כמעט שני עשורים – נסיגה חמורה, לא רק המשך של מגמה קיימת.

משרד החינוך מסר בתגובה לפרסום התוצאות כי פיז"ה 2025 היא "בראש ובראשונה תמונת מצב של למידה במלחמה", לפי "דבר". קיש הרחיב את הטענה. לדבריו, אחרי "כמעט שנה וחצי של מלחמה, פינוי קהילות ושיבושים עמוקים ברצף הלמידה, התוצאות האלה הן בעיניי עדות לעמידות יוצאת דופן של מערכת החינוך הישראלית". קיש טען גם ש"ישראל שמרה על מיקומה בקריאה ובמדעים לעומת 2018, ובמתמטיקה ירדה מקום אחד בלבד", לפי "כלכליסט".

הטענה נשמעת הגיונית: מלחמה ממושכת, עם פינוי קהילות וגיוס מילואים נרחב, אמורה לפגוע בהישגי תלמידים. אבל היא אינה מסתדרת עם המציאות: בתי הספר שנפגעו ישירות מהפינוי ומהלחימה כלל לא נכללו במדגם שעליו מבוססת התוצאה הארצית, וההידרדרות בהישגים כבר נמדדה חודשים לפני שהמלחמה פרצה.

האם בתי ספר באזורי קו עימות וקהילות מפונים נכללו במדגם פיז"ה?

לא. ראמ"ה הוציאה מלכתחילה ממסגרת המדגם של פיז"ה 2025 את בתי הספר שפונו בדרום ובצפון ואת בתי הספר הנוספים שנמצאים בקו העימות. כ-48,000 תלמידים – כ-2% מכלל תלמידי ישראל – היו מפונים נכון לתחילת 2024, לפי דוח מבקר המדינה.

הדוח הטכני הרשמי של המבחן, שפרסמו ראמ"ה וה-OECD במשותף, קובע זאת במפורש: בתי ספר שפונו לא נכללו ולא השתתפו במחקר. לפי החלטת מחוז הצפון, הוצאו מהמדגם גם בתי ספר נוספים הנמצאים בקו העימות. במילים אחרות, האוכלוסייה שהושפעה במיוחד מהמלחמה לא נמדדה כלל.

לפי אותו דוח, מרבית בתי הספר המפונים בצפון לא חזרו לפעילות סדירה עד סביבות ספטמבר 2025 – חודשים אחרי שהמבחן עצמו הסתיים במרץ-אפריל. בתי הספר של אורט בצפון נפתחו מחדש רק בשבוע השני של מרץ 2025, לפי רשת אורט – כלומר בדיוק בפתח חלון המבחן.

האם אפשר לזהות השפעות אחרות של המלחמה?

הנתונים על התנהגות הנבחנים בזמן המבחן עצמו אינם תומכים בטענה שהמבחן שובש באופן חריג בגלל המלחמה. לפי דוח ה-OECD לישראל, בשבועיים שקדמו לפיז"ה 2025 שיעור ההיעדרות מיום לימודים עמד על 37%, שיעור ההיעדרות משיעורים מסוימים בודדים על 45%, ושיעור האיחורים על 63%.

השיעורים האלה כמעט זהים לאלה שנמדדו ב-2022 וב-2018. דיווח עצמי של תלמידים אינו מדד מושלם ואינו שולל פגיעה נפשית או לימודית עמוקה יותר. אבל אילו היעדרות חריגה בזמן המבחן הייתה גורם מרכזי בירידה הארצית, סביר שהיא הייתה משתקפת בשינוי במדדים האלה לעומת 2022 – ובפועל הם נשארו יציבים.

האם המשבר בהישגי התלמידים קדם למלחמה?

כן. מבחן TIMSS הוא מבחן הישגים בינלאומי במתמטיקה ובמדעים לתלמידי כיתה ח', שעורכת האגודה הבינלאומית להערכת הישגים לימודיים (IEA) אחת לארבע שנים. המבחן נערך בישראל במאי 2023, חמישה חודשים לפני ה-7 באוקטובר, וכבר אז מצא ירידה חדה בהישגים.

לפי משרד החינוך, הציון במתמטיקה ירד מ-519 נקודות ב-2019 ל-487 ב-2023, והציון במדעים ירד מ-513 ל-481 באותה תקופה – ירידה של 32 נקודות בכל תחום.

TIMSS אינו פיז"ה: הוא בודק כיתות ח' ולא בני 15, ומודד מיומנויות שונות, כך שאי אפשר לגזור ממנו את גודל הירידה שנמדדה מאוחר יותר בפיז"ה. אבל המבחן מראה שהישגי התלמידים בישראל כבר היו במגמת ירידה חדה עוד לפני שהמלחמה פרצה.

טענותיו של קיש, שהתוצאות מעידות על השפעת המלחמה ולא על משבר קודם, אינן מתיישבות עם הירידה בהישגים שהופיעה לפני המלחמה. קו הבסיס שממנו יוצאת הטענה היה כבר בירידה, עוד לפני שהמלחמה החלה.

הטענה הנוספת על מיקום יציב מול 2018 מתייחסת לדירוג היחסי מול מדינות אחרות ולא לציון המוחלט: הציון המוחלט צנח באותה תקופה גם במדינות רבות אחרות, כך שמיקום יחסי יציב אינו סותר ירידה מוחלטת חדה.

האם אפשר לייחס את הירידה בהישגים במבחן פיז"ה לגורם יחיד?

לא – ולא בגלל היקף הירידה, אלא בגלל האופן שבו המבחן בנוי. פיז"ה הוא מחקר חתך חוזר: בכל מחזור נבחנת קבוצת בני 15 חדשה, לא אותם תלמידים לאורך זמן. לכן אין בו קבוצת ביקורת ואין בו מדד לעוצמת החשיפה של כל תלמיד למלחמה, לפינוי, ללמידה מרחוק, להיעדרות מורים או לפגיעה נפשית.

בלי משתנה חשיפה ובלי קבוצת השוואה שנחשפה במידה שונה, אי אפשר לחשב כמה נקודות מתוך הירידה נובעות מהמלחמה עצמה, להבדיל מכול גורם אחר שפעל באותה תקופה.

גם שאלון התלמידים של פיז"ה 2025 אינו סוגר את הפער: הוא אוסף מידע על רקע משפחתי, משאבים בבית ועמדות כלפי למידה – אבל אין בו שאלה ישירה על פינוי, על אובדן ימי לימוד בגלל מצב ביטחוני או על טראומה.

ה-OECD עצמו נזהר מלהסיק סיבתיות ממתאם. הדוח הבינלאומי על ביצועי התלמידים בפיז"ה 2025 קובע במפורש שהקשרים שנמדדו בין עמדות תלמידים, תנאי הוראה ומגמות ציונים אינם סיבתיים.

כדי לבסס טענה סיבתית על המלחמה נדרש מחקר שמשווה בין תלמידים בעלי חשיפה שונה למלחמה, ומבצע התאמה בין הקבוצות לפי רקע חברתי-כלכלי, שפת לימוד, סוג בית ספר ופערים שכבר היו קיימים לפני אוקטובר 2023. מחקר כזה לא נערך, ולכן אי אפשר לקבוע מתוך פיז"ה 2025 בלבד אם ובאיזו מידה המלחמה תרמה לירידה לצד הגורמים שכבר קדמו לה.

מה אפשר ללמוד מהשוואה לכלל המדינות ובפרט לאוקראינה?

תוצאות פיז"ה 2025 הראו ירידה בינלאומית רחבה בהישגים, והיא מלמדת שגודל הצניחה כשלעצמו אינו סימן היכר של מלחמה – הירידה נרשמה גם במדינות שלוות לגמרי. לפי דוח מגמות הקריאה של ה-OECD, בין 2018 ל-2025 נרשמה ירידה מובהקת בתחום הקריאה ב-56 מתוך 74 מדינות. מבחן פיז"ה 2025 בכללותו רשם את רמת הביצוע הממוצעת הנמוכה ביותר של מדינות הארגון עד כה בשלושת התחומים.

עם זאת, ישראל נמצאת ברשימה של מדינות שרשמו ירידה משמעותית במיוחד – מעל 20 נקודות במתמטיקה ובמדעים. בקריאה ישראל הייתה אחת מארבע מדינות שבלטו לרעה עם ירידה של מעל 30 נקודות, לצד לטביה, גואטמלה ומלטה.

כדי לבחון את שאלת ההשפעה האפשרית של מלחמה, חשוב להסתכל על אוקראינה. 17 מתוך 27 אזורי אוקראינה נכללו בפיז"ה 2025. 10 האזורים האחרים הוחרגו במפורש בגלל התוקפנות הרוסית רחבת ההיקף, לפי תוצאות אוקראינה שפרסם OECD – ביניהם דונייצק, חרקוב, לוהנסק, זפוריז'יה, חרסון, מיקולאייב, קרים וסבסטופול.

גם האזורים שכן נבחנו מושפעים כמובן מהמלחמה שאיתה מתמודדת המדינה בכללותה. באזורים אלה נרשמה ירידה של נקודה אחת בלבד במדעים, תשע נקודות בקריאה ותשע נקודות במתמטיקה – ירידה קטנה בהרבה מזו שנמדדה בישראל.

ההשוואה הזאת אינה אומרת שלמלחמה לא הייתה השפעה על מערכת החינוך בישראל. אבל היא מעלה את השאלה מדוע דווקא בישראל הייתה למלחמה השפעה משמעותית כל כך. ייתכן, לפי טור דעה ב"כלכליסט" על מדיניות החינוך של אוקראינה בזמן המלחמה, שנמצאו שם דרכים למתן את השפעתה על התלמידים.

שאלות ותשובות

האם החרגת בתי הספר המפונים מסתירה ירידה חמורה יותר?

לא ידוע. בתי הספר שפונו ובתי הספר בקו העימות הוחרגו מהמדגם מלכתחילה, לפי הדוח הטכני הרשמי של המבחן (ראמ"ה ו-ה-OECD), וציוניהם מעולם לא נמדדו. ללא נתונים על הישגי בתי הספר האלה, אי אפשר לדעת אם היו נמוכים מהממוצע הארצי שכן פורסם, ובאיזה היקף.

מה מלמדים נתוני הנוכחות של הנבחנים בזמן המבחן על הטענה שהמלחמה שיבשה אותו?

יציבות. לפי דוח ה-OECD לישראל, בשבועיים שקדמו למבחן שיעור ההיעדרות של הנבחנים עמד על 37%, הדילוג על שיעורים על 45% והאיחורים על 63%. השיעורים האלה כמעט זהים למחזורי 2022 ו-2018 (36%/44%/62% ו-38%/45%/61%, בהתאמה).

האם החינוך החרדי נכלל במבחן?

חלקית. בנות בחינוך החרדי משתתפות בפיז"ה באופן מלא מאז 2009, עם התאמות תרבותיות לשאלון. בחינוך החרדי לבנים המצב שונה: חלק מהמוסדות קיבלו פטור מלא מהשתתפות, ומוסדות בנים אחרים שכן נדגמו השתתפו בהיקף נמוך מדי כדי לדווח על תוצאות. לכן אין כרגע ציון פיז"ה 2025 נפרד ואמין לחינוך החרדי לבנים.

מקורות: OECD, PISA 2025 Results (Volume I) – ישראל ואוקראינה; דוח מגמות קריאה OECD; ראמ"ה – פיז"ה 2025; ראמ"ה – TIMSS 2023; דוח טכני רשמי פיז"ה 2025 (ראמ"ה ו-OECD, ספטמבר 2026); דוח מבקר המדינה – מתן שירותי חינוך למפונים (10387-11); רשת אורט – חזרת בתי הספר בצפון; משרד החינוך – תוצאות TIMSS 2023.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין