נאום של איש אחד, מול אולם ריק

נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באו"ם הוא מופע שנתי קבוע זה כ-16 שנה. למעט עצרת האו"ם ב-2019, שהתקיימה כעשרה ימים לאחר הבחירות בישראל (הבחירות השניות בסדרת חמש מערכות הבחירות הרצופות), נתניהו לא החמיץ את האירוע הדיפלומטי הגדול של השנה.

בכל שנות שלטונו ראש הממשלה ייחס חשיבות עצומה לנאומים, למחוות ולהבעות הפנים. הוא ביקש להיות מערך הסברה של איש אחד. יותר משעסק במעשים, בהחלטות ובמעקב אחר ביצוען, הוא השקיע באומנות המילה המשודרת. מבחינתו, הנאום עצמו היה מעשה מדיני.

נאומיו באו"ם זכו לאורך השנים לחשיפה בינלאומית נרחבת, לכותרות ראשיות ולשידורים חיים. כדי להעצים את הדרמה, נתניהו הביא לבמה גם אביזרים: פלקט עם ציור של פצצה איראנית וקו אדום (שנחצה מזמן), שברי טיל שנורה על ישראל, מפות ועזרים אחרים. לכל נאום הייתה התמונה שנועדה ללוות אותו. המילים סיפקו את המסר, והאביזרים נועדו להבטיח שיזכרו מי נשא אותו.

ברבים מהנאומים האלה נותרו באולם מושבים ריקים, ולא בהכרח בגלל איבה לישראל: עצרת האו"ם מתקיימת תמיד בתקופת חגי תשרי, שמגבילים את מועדי השתתפותו של ראש ממשלת ישראל. משום כך, רבים מנאומיו נישאו אחרי ימי הפתיחה החגיגיים של העצרת, כאשר משלחות רבות כבר עזבו את מנהטן ותשומת הלב הבינלאומית הלכה ודעכה.

מבחינתו נתניהו, השאלה החשובה באמת היא אם הנאום ישודר בשעות מהדורות חדשות הערב בישראל. כמה נציגים זרים ישבו באולם בניו יורק ויקשיבו לו? זו שאלה משנית. הקהל האמיתי שלו יושב בבית, מול הטלוויזיה

לנתניהו זה לא שינה הרבה. חלק ניכר מנאומיו כוון ממילא לציבור הישראלי, הרי הוא מנהל קמפיין תמידי גם כשאין בחירות מעבר לפינה. מבחינתו, השאלה החשובה באמת הייתה אם הנאום ישודר בשעות מהדורות חדשות הערב של ערוצי הטלוויזיה בישראל. כמה נציגים זרים ישבו באולם בניו יורק ויקשיבו לו? זו שאלה משנית. הקהל האמיתי שלו יושב בבית, מול הטלוויזיה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בפני העצרת הכללית של האומות המאוחדות בניו יורק, 27 בספטמבר 2024 (צילום: AP Photo/Richard Drew)

כך צפוי להיות גם היום (חמישי). נתניהו כנראה ידבר מול אולם ריק, שכן נאומו נקבע לקראת סוף העצרת. אבל את המשבצת החשובה לו באמת הוא קיבל: שעת הפריים-טיים בישראל.

בלי תירוצים ביטחוניים

ובכל זאת, השנה ניכר הבדל בולט. זו הפעם הראשונה שנתניהו מגיע לאו"ם לכמה שעות ומייד חוזר לישראל. את הביקור הקצרצר הזה קשה להסביר במתיחות הביטחונית או במערכת הבחירות המתקרבת. ההסבר האמיתי פשוט בהרבה: הוא לא הצליח לקבוע בניו יורק אף פגישה בינלאומית משמעותית שתצדיק שהות של כמה ימים.

אילו היו ממתינות לו פגישות משמעותיות, לוח הזמנים שלו היה נראה אחרת לגמרי, בדיוק כפי שהיה בשנים קודמות. זה יכול היה לכלול, למשל, המראה במוצאי חג בשעה מאוחרת (השנה, נניח, במוצאי יום הכיפורים), סבב פגישות בימי שלישי ורביעי, נאום ביום חמישי, ועוד כמה פגישות עם ארגונים יהודיים ביום שישי.

אחר כך היה מגיע ההסבר המוכר: בשל פגישות יום שישי, והשבת שנכנסת מייד אחריהן, "אין ברירה" אלא להישאר בניו יורק עד מוצאי שבת או יום ראשון.

אילו היו ממתינות לו פגישות משמעותיות, לוח הזמנים שלו היה נראה אחרת לגמרי, בדיוק כפי שהיה בשנים קודמות. ובשל פגישות יום שישי, והשבת שנכנסת מייד אחריהן, "אין ברירה" אלא להישאר בניו יורק עד מוצ"ש או יום ראשון

הדפוס הזה מוכר היטב. הזדמן לי אישית להתלוות כמה פעמים לנסיעות ממושכות כאלה של נתניהו. כשהיו פגישות, תמיד נמצא הזמן – והנסיעה אף הוארכה ככל הניתן עד לחג הבא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ את ידו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש בעצרת האו"ם בניו יורק, 21 בספטמבר 2023 (צילום: אבי אוחיון /לע"מ)

מדוע המתיחות הביטחונית אינה הסבר משכנע לקיצור הנסיעה הנוכחית? משום שבדיוק לפני שנתיים, בספטמבר 2024, בעיצומה של המלחמה ובימים של קרבות קשים במיוחד בגבול הצפון, נתניהו נסע לניו יורק ושהה בה כמה ימים ארוכים.

באותו שבוע הוא דחה את המראתו ב-48 שעות, ולבסוף יצא מישראל באמצע ליל 27 בספטמבר. שעות ספורות לאחר מכן, במקביל לתחילת נאומו באו"ם, חוסל בלבנון מנהיג חזבאללה חסן נסראללה.

עוד לפני ההמראה מנתב"ג, ולפני שידענו שנסראללה יחוסל, פרסמנו בזמן ישראל טור שקרא לנתניהו לבטל את הנסיעה בשל המצב הביטחוני הרגיש. כבר אז היו די והותר סיבות להישאר בישראל: טווח הירי של חזבאללה התרחב לכל חלקי המדינה, ועל נתב"ג ריחף איום סגירה בשל ירי טילים. העצרת ממילא הייתה ביומה האחרון, והתועלת המדינית שבנסיעה הייתה מוטלת בספק.

בזמן שנתניהו שהה בניו יורק, נורו טילים על חיפה ועל טבריה, אנשים נפגעו מרסיסים ביישובים בגליל התחתון, ישראל תקפה סמוך לדמשק, וטיל מתימן פגע במבנים באזור מודיעין. אחרי חיסול נסראללה, הלחימה בלבנון נמשכה בעצימות גבוהה מאוד. במשך השעות והימים הבאים נורו על ישראל טילים מכל כיוון. בתוך כל הכאוס הזה, נתניהו נשאר בניו יורק עד מוצאי שבת.

בזמן שנתניהו שהה בניו יורק, נורו טילים על חיפה ועל טבריה, אנשים נפגעו מרסיסים ביישובים בגליל התחתון, ישראל תקפה סמוך לדמשק, וטיל מתימן פגע באזור מודיעין

גם שנה לאחר מכן, בסוף ספטמבר 2025, המצב הביטחוני היה קשה ביותר – ונתניהו שוב לא ויתר על הנסיעה השנתית לאו"ם. תוך כדי שהותו שם, טיל חות'י פגע באזרחים באילת, חייל צה"ל נהרג בעזה וישראל תקפה באזורים נרחבים בלבנון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בתום נאומו בפני העצרת הכללית של האומות המאוחדות בניו יורק, 22 בספטמבר 2023 (צילום: Bryan R. Smith / AFP)

הניתוק הגיע לשיאו כשצה"ל נערך, בהוראת הדרג המדיני, לחבר רמקולים ברחבי רצועת עזה כדי להשמיע לתושבים הפלסטינים את נאום נתניהו בשידור חי.

כשנתניהו המריא אז לניו יורק, הוא פרסם קטע וידאו שבו התגאה בכך שזו תהיה פגישתו הרביעית עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בתוך זמן קצר. כאילו תכיפות הפגישות הללו שיפרה איכשהו את מצבם הביטחוני של אזרחי ישראל.

שידור ישיר של תעמולה?

הערב יידרשו כל ערוצי החדשות בישראל להכריע שוב בשאלה המוכרת: האם לשדר את נאום נתניהו באו"ם בשידור חי?

ישראל נמצאת כחודש לפני הבחירות לכנסת, ושידור מלא של הנאום בשעת צפיית השיא מעניק לראש הממשלה המכהן במה פוליטית עצומה בחינם. בעקבות זאת, לוועדת הבחירות המרכזית כבר הוגשו עתירות נגד השידור החי, בשל החשש שמדובר בתעמולת בחירות אסורה.

לפני יותר מ-11 שנים, ערב בחירות 2015, נאם נתניהו בקונגרס האמריקאי נגד מדיניות החוץ של הנשיא דאז ברק אובמה. בהוראת יו"ר ועדת הבחירות באותה תקופה, השופט סלים ג'ובראן, שודר הנאום בעיכוב של חמש דקות

כבר היינו בסרט הזה. לפני יותר מ-11 שנים, ערב בחירות 2015, נאם נתניהו בקונגרס האמריקאי נגד מדיניות החוץ של הנשיא דאז ברק אובמה. בהוראת יו"ר ועדת הבחירות באותה תקופה, השופט סלים ג'ובראן, שודר הנאום בעיכוב של חמש דקות. ההשהיה נועדה לאפשר לעורכי הערוצים לוודא שהם אינם משדרים תעמולת בחירות בוטה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בפני הקונגרס בוושינגטון נגד הסכם הגרעין עם איראן, 3 במרץ 2015 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

גם אז הוצג הנאום המדובר כ"אירוע מדיני מכריע". בפועל, הוא גרם נזק היסטורי וארוך טווח ליחסי ישראל והמפלגה הדמוקרטית. עם זאת, הוא הביא לנתניהו ניצחון ענק בקלפיות, כשערוצי התקשורת בישראל הדהדו את המסר והציגו אותו כמדינאי-על, שמעז לסובב את נשיא ארה"ב על האצבע הקטנה ולתמרן את הקונגרס כולו.

ההיסטוריה חוזרת, אבל יחסי הכוחות משתנים. ביום שלישי האחרון קיים הצוות הבכיר של הנשיא טראמפ פגישות עבודה ישירות עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ושר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י. ובכל זאת, קשה להניח שנתניהו ינצל את הבמה העולמית באו"ם כדי לצאת נגד טראמפ, כפי שיצא בשעתו נגד אובמה.