הממשלה הנוכחית שוברת שיאים בכספים הקואליציוניים ובהיקפים חסרי תקדים. למרות המלחמה הארוכה והיקרה בתולדות ישראל, וחרף צרכי השיקום האדירים שעלותם המלאה עדיין אינה ברורה, הקואליציה השישית של בנימין נתניהו הגדילה פי כמה את חלוקת הכספים לשותפות הקואליציוניות בהשוואה לעשור האחרון. בארבע השנים האחרונות חילקה הממשלה יותר מ־20 מיליארד שקל מחוץ לתקציב הרגיל.

הסכום הזה גבוה ביותר מפי שניים מסך הכספים הקואליציוניים שחולקו בשמונה השנים שקדמו לכהונת הקואליציה הנוכחית. הסבב האחרון של האתנן הפוליטי שאושר בשבוע שעבר כלל כחמישה מיליארד שקל – ולמעשה יותר משבעה מיליארד, אם כוללים כספים נוספים שנשמרו בצד, כמו השוואת המורים החרדים ל"אופק חדש", תוכנית החומש להתנחלויות ותוספות אחרות לגדה המערבית.

בסך הכול, שלושה רבעים מהכספים הללו מופנים למגזרים ספציפיים, בשיעורים הגבוהים מחלקם היחסי באוכלוסייה. מעל מחצית מהכסף מופנה לציבור החרדי, המהווה כ־14% מהישראלים, ואילו הציבור הדתי־לאומי מקבל יותר מחמישית מהסכום; היתרה מופנית לציבור הכללי. הסעיף הגדול ביותר הופנה לישיבות, שהתמיכה בהן קפצה בשיעור חריג של 63%, להיקף של 1.56 מיליארד שקלים.

במקום השני נמצאים מעל רבע מיליארד שקלים לכרטיסי מזון, שבפועל מגיעים בעיקר לציבור החרדי. לצדם קיימות הקצאות ייעודיות נוספות, כמו 100 מיליון שקלים לחטיבה להתיישבות (התנחלויות ומאחזים), 85 מיליון שקלים ל"מענקים ביטחוניים לרשויות ביו"ש", וסכומים דומים ל"תרבות יהודית חרדית" ול"תמרוץ וטיפוח" בחינוך החרדי. ההתנחלויות מקבלות 316 מיליון שקלים נוספים, מעבר ל־1.27 מיליארד שקלים שכבר הוקצו להן בתקציב השנה הקרובה.

אחדות לאומית?

הכספים הקואליציוניים בסבב הזה הורידו את הסיעות החרדיות מהעץ בדרישתן לחוק הפטור מגיוס. במקביל אושרו גם כ־40 מיליארד שקלים למערכת הביטחון, ויעד הגירעון קפץ למעל 5%. השוחד הפוליטי הבוטה הזה בא למעשה על חשבון קיצוצים כואבים בתקציבים האזרחיים, שניתן היה למנוע – או לחלופין להפנותם לפיצוי שכירים ועצמאים שנעדרו מעבודתם בשל המלחמה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', 18 במאי 2023 (צילום: אריה לייב אברמס/פלאש90)

כך למשל, בזמן שהישיבות מקבלות 49 מיליון שקל לתוכנית למניעת נשירה של אברכים, תקציב ההשכלה הגבוהה מקוצץ באותו סכום. כל זה לא מנע מנתניהו ובצלאל סמוטריץ' לדבר בהצהרה משותפת על כך שזה הזמן ל"אחדות ואחריות לאומית", כשבפועל "ההכרעות הקשות" באות תמיד על חשבון הציבור הכללי.

האמירות של שר האוצר על תקציב שיעלה את "ישראל למסלול צמיחה, פיתוח ושגשוג מואץ" אינן מתיישבות עם התקציבים האדירים ששוב מופנים למוסדות ללא ליבה ולעידוד מאחזי טרור.

ראש הממשלה ציין ש"אנשים משתאים, לא מאמינים שכך פועלת כלכלת ישראל בזמן מלחמה. זה בזכותכם, תודה לכם". ואכן, קשה להאמין – ולא היה צורך בבנק ישראל, שפרסם את השגותיו על התקציב, כדי להבין שאי אפשר לפרוץ את הגירעון ולהסתמך על הערכות מופרזות של הכנסות ממיסים, כשעלות המלחמה ומשכה אינם ידועים, ובאותו זמן לשפוך מיליארדים לשימור הקואליציה ולכלכלת בחירות.

בהודעת משרד האוצר על עדכון התקציב לשנה הנוכחית אין זכר לכספים הקואליציוניים, ובוודאי שלא לסיכום שלהם לאורך שנות כהונת הממשלה, שהקפיצה אותם לגבהים חדשים

בעזרת השם או בלעדיו, הישראלים וילדיהם ישלמו על כך בריבית דריבית – תרתי משמע. בהודעת משרד האוצר על עדכון התקציב לשנה הנוכחית אין זכר לכספים הקואליציוניים, ובוודאי שלא לסיכום שלהם לאורך שנות כהונת הממשלה, שכאמור הקפיצה אותם לגבהים חדשים. גם כלי התנדבותי כמו "מפתח התקציב" דורש עבודה והבנה בדקויות כדי לחלץ את התובנות הללו.

להנגיש את התקציב

מי שרוצה בתצוגה גרפית נוחה, גם אם מדכדכת, יכול להיכנס לאתר חדש שיזמה קרן ברל כצנלסון, ובו סיכום של הכספים הקואליציוניים והקיצוצים בתקציבים האזרחיים. בהמשך צפויות להתווסף שם גם תובנות נוספות, כמו יחס החוב–תוצר ופירוט ברזולוציות גבוהות יותר של חלוקת הכספים הפוליטיים – למשל הייעוד הסופי שמסתתר גם מאחורי סעיפים הנראים ממלכתיים, כגון "נגב וגליל".

"האתר מנסה להמחיש את תקציב המדינה, או לפחות נדבכים מסוימים בו, בצורה ידידותית", אומר אחד מיוזמיו, ד"ר מיקי פלד מהקרן. "כשהתחלנו לבנות אותו הכספים הקואליציוניים היו מה שהיה רלוונטי, אז יש רשימה וכל אחד ישפוט אם זה טוב או רע. הכנסנו גם את הקיצוצים ונוסיף עוד ניתוחים ידידותיים למשתמש, שלא תמיד מובנים מאליהם", הוסיף.

בהינתן שזה חוקי וכך פועלת השיטה הפוליטית בישראל, ממשלה אחרת תוכל לנתב כספים בהיקפים כאלה לצרכים אחרים. ועדיין, מוסיף פלד, מדובר בהקצאות שרירותיות שקשה להבין את ההצדקה להן, ולמעשה הן מאפשרות לשרים לגזור קופון פוליטי.

"זכותה של ממשלה להחליט על סדרי עדיפויות, למשל לישיבות ולמוסדות דת. ובאותה נשימה יש מקום לשאול: האם, בהינתן שיש כאן חמישה מיליארד שקלים, זה השימוש הנכון והיעיל בכסף?

"בכספים האלה היה אפשר להוריד את החוב הלאומי, להגדיל את הפיצוי לאימהות שנשארות בבית, לעסקים שהפסידו, להוריד את מחיר הדלק שהולך לעלות"

"יש עבודה מקצועית שמסבירה למה צריך לתת 1.5 מיליארד שקלים לישיבות ולהגדיל את התקציב שלהן ב־63% לעומת השנה שעברה? מה קרה? בתוך הכספים האלה יש גם דברים סבירים, כמו זק"א, אבל משרד הבריאות יודע לתת את הכסף הזה. יש גם שישה מיליון שקלים למיגון בתי חולים. בכסף הזה אפשר אולי למגן מטבחון של בית חולים, ולמשרד הבריאות יש תקציב לזה.

"אבל זה לא באמת נועד למיגון אלא לצ'ופרים, כדי שהשר יוכל לבוא ולהגיד לבית החולים: 'אני מפרגן לך את הכסף'. זה לא נעשה בצורה מקצועית ולא עונה על סדרי עדיפויות. בכספים האלה היה אפשר להוריד את החוב הלאומי, להגדיל את הפיצוי לאימהות שנשארות בבית, לעסקים שהפסידו, להוריד את מחיר הדלק שהולך לעלות. אולי זה היה השימוש הטוב בכסף? אבל הממשלה לא עובדת ככה".