בקצרה:
- שר החינוך יואב קיש טען כי חסרים במערכת החינוך "רק" 500 מורים.
- לפי נתוני הדרג המקצועי במשרד החינוך, חסרים כ-800 מורים. בנוסף, לכ-14 אלף מורים אין הכשרה מתאימה.
- ואילו בבדיקה עצמאית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאה כי במערכת החינוך מועסקים כ-31 אלף מורים ללא הכשרה מתאימה.
- משרד החינוך ציין במכרז כי ייתכן שהאתגר המרכזי הוא "מחסור במורים המתאימים".
- כיום משרד החינוך מגייס 8,000 מורים בלי דרישת הכשרה או תואר.
- אין היום ספק שחסרים מורים במערכת החינוך, אבל אין הסכמה לגבי היקף המחסור, והתשובות משתנות לפי האופן שבו מגדירים "מחסור".
ב-31 באוגוסט, ערב פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז, יצא שר החינוך יואב קיש בהצהרה חריפה: "מדברים על חוסרי מורים? הנה עוד פייק… אנחנו מדברים היום על 500 עובדי הוראה שחסרים, במערכת של 260 אלף, המערכת יודעת להתמודד". לטענתו, מלבד מחסור חריג במספר מקומות במרכז הארץ, "בשאר המחוזות החוסרים בודדים, פחות מ-500 בסך הכול."
ארבעה ימים קודם לכן, בדיון בוועדת החינוך של הכנסת, נקב מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני במספר גבוה יותר: "נכון לאתמול חסרים 800 עובדי הוראה, וזה עוד יכול להשתנות."
לדברי שמעוני, "70% מהמחסור במורים נמצא במרכז" הארץ. עוד ציין שמעוני כי המחסור הצטמצם מ-3,000 מורים וגננות במאי ל-800 באוגוסט, בעיקר בזכות גיוס של כ-1,000 עובדי הייטק וכ-1,000 גמלאים לתפקידי הוראה.
מנגד, הלמ"ס ומרכז המחקר של הכנסת מציגים נתונים לפיהם לעשרות אלפי מורים אין ניסיון והכשרה בהוראה – נתון המתיישב עם התחושה של הורים רבים שילדיהם לומדים במערכת החינוך.
יוצא, אפוא, כי הפתרון הבהול שמשרד החינוך יזם לבעיית המחסור במורים החמיר בעיה קיימת אחרת: קיומם של מורים שאינם כשירים ללמד.
לכמה מורים במערכת החינוך אין הכשרה וניסיון?
לפי נתוני הלמ"ס, מערכת החינוך מתמודדת עם פתיחת שנת הלימודים התשפ"ז עם מחסור של לפחות 30,871 מורים עם הכשרה וניסיון מתאימים. לפי הלמ"ס, חסרים 12,799 מורים בעלי הכשרה וניסיון בהוראת עברית ומקצועות שפה, 10,255 במתמטיקה, 4,389 במדעים ו-3,428 באנגלית.
הלמ"ס הקלה לאחרונה את אמות המידה שלה להגדרת מורים ש"אינם מתאימים", אך גם אחרי הקלת הקריטריונים, שיעורי אי-ההתאמה בין מורים למקצועות שהם מלמדים נותרו גבוהים.
תנאי הסף המעודכנים של הלמ"ס כיום נמוכים מדרישות משרד החינוך עצמו: בעוד המשרד דורש תואר ותעודת הוראה במקצוע הנלמד, הלמ"ס מסתפקת בהכשרה כללית להוראה או בתואר אקדמי קרוב בלבד.
| מקצוע הוראה (חינוך יסודי) | לא עמדו בסף ב-2024, לפני ההקלה בקריטריונים למדידה | לא עמדו בסף ב-2026, אחרי הקלת הקריטריונים | הערה |
|---|---|---|---|
| עברית | 73.1% | 47.8% | הלמ"ס מדדה לפי תנאי סף מקילים |
| מתמטיקה | 58.6% | 53% | הלמ"ס מדדה לפי תנאי סף מקילים |
| אנגלית | 24.4% | 26.1% | לפי הסף שהוגדר על ידי משרד החינוך |
| מדעים | לא נבדק בעבר | 48.2% | נבדק לראשונה ב-2026 |
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת הלימודים תשפ"ו כבר הועסקו בפועל 14,283 עובדי הוראה ללא הכשרה או הסמכה מתאימה: 8,328 מהם בעלי תואר אקדמי ללא הסמכה להוראה כלל, ו-5,955 בעלי הסמכה שאינה בתחום שהם מלמדים בו בפועל.
הפער בין נתוני הלמ"ס לנתוני מרכז המחקר של הכנסת – 30,871 מול 14,283 – נובע משיטת המדידה, לא רק מהגדרה. נתון מרכז המחקר מבוסס על רישומי כוח האדם הפנימיים של משרד החינוך: מי מועסק בלי הכשרה או הסמכה כלשהי. נתון הלמ"ס מבוסס על השוואה בין תחום ההכשרה בפועל למקצוע הנלמד, בארבעה מקצועות בלבד ובעיקר בחינוך היסודי.
גם לפי הקריטריונים המקלים של הלמ"ס, הפער שהתגלה באותם ארבעה מקצועות בלבד גבוה יותר מהרישום הפנימי של המשרד על פני כל המקצועות. לפי בדיקת אתר TheMarker, אילו נבדק המחסור לפי הסף הרשמי של משרד החינוך עצמו ולא לפי ההגדרה המקלה של הלמ"ס, הוא היה גדול הרבה יותר – אך חישוב כזה לא בוצע בפועל.
שר החינוך קיש טוען ש"אין מחסור במורים". זה נכון?
משרד החינוך מנסה להציג תמונה שבה "אין מחסור", כביכול. קיש ושמעוני סופרים משרות מאושרות שנותרו ריקות ברגע נתון. ואילו הלמ"ס ומרכז המחקר של הכנסת בודקים האם יש בכלל מספיק מורים מתאימים ללמד את המקצועות הנדרשים בכל בית ספר.
במכרז שמשרד החינוך פרסם בספטמבר נכתב כי:
"ייתכן שהאתגר המרכזי אינו מחסור כולל במורים, אלא מחסור במורים המתאימים".
גם השוואה בינלאומית מראה מחסור במורים מתאימים. בסקר Talis של ארגון המדינות המפותחות (OECD) מ-2024 דיווחו מנהלים כי אצל 47.9% מהמורים בישראל יכולת בית הספר לספק חינוך איכותי נפגעת בשל מחסור במורים – פי שניים מהממוצע הכללי במדינות OECD, שעמד על 23.6%, ואחד השיעורים הגבוהים מכל 37 המדינות בארגון.
המחסור במורים מתאימים הזה הוא כנראה אחד הגורמים המרכזיים להישגיהם הנמוכים של רוב התלמידים. לפי תוצאות מבחני המיצ"ב לשנת התשפ"ה עמדו רק 3% מתלמידי כיתות ט' בדרישות המלאות של תוכנית הלימודים במדעים ו-54% נמצאו ברמת הביצוע הנמוכה ביותר. במתמטיקה לכיתות ו' עמדו רק 37% מהתלמידים במלוא הדרישות, ובאנגלית לכיתות ו' – 36% בלבד.
לפי פרסומים, תוצאות המיצ"ב הוסתרו מאז מאי 2026 בהוראת השר קיש, ופורסמו רק בספטמבר, ללא התייחסות המשרד לממצאים ועל רקע חילוקי דעות בינו לבין הרשות הארצית למדידה והערכה – רק אחרי שהיועצת המשפטית הורתה על כך.
איך פועל משרד החינוך כדי להתמודד עם המחסור במורים?
משרד החינוך פועל כיום במהלך להתמודדות עם המחסור במורים, באמצעות הרחבה חדשה של העסקת מורים בחוזים אישיים. אבל לחלק ניכר מהמורים הללו אין הכשרה מתאימה.
בדיון בוועדת החינוך שבו אמר שמעוני כי חסרים 800 מורים הודיע קיש: "מערכת החינוך מוכנה, תיפתח כסדרה… השלמות של חוסרים מתבצעות, אבל התמונה טובה יותר מבשנה שעברה… ברמה העקרונית, זה הישג גדול של המשרד".
לפי תוכנית הגיוס החדשה של משרד החינוך, שמתבצעת כיום, יכולים בתי ספר לגייס עד 8,000 מורים בחוזים אישיים, בשכר גבוה הרבה יותר משכרם של מורים רגילים: עד 19,500 שקל לחודש למשרה מלאה, ותוספת מענק שימור או הצטיינות של עד 20,000 שקל למי שממשיך לשנה נוספת.
עוד קובעת תוכנית הגיוס כי מורים בחוזים אישיים פטורים מדרישת תואר בהוראה ותעודת הוראה, ומגויסים על בסיס השכלה אקדמית כללית, או ניסיון מקצועי בלבד, בכפוף למכסה של 6% ממורי בית הספר.
זה לא הניסיון הראשון לגייס מורים בחוזים אישיים. משרד החינוך פנה ב-2024 לשירות התעסוקה. הפנייה, שהציעה את המסלול לכלל דורשי העבודה הרשומים בו, הניבה עניין מצד 40 מועמדים בלבד, ומתוכם גויסו רק 12 עובדים.
התוצאות הללו מעמידות בספק את עצם התועלת במהלך המתבצע כיום ביחס למחסור במורים. המשרד עצמו סיווג את התוכנית ככישלון, והמענה שבחרו משרדי האוצר והחינוך היה להרחיב את המסגרת באופן דרמטי ולהקל בתנאי הקבלה.
אבל גם אם מהלך הגיוס החדש יצליח לגייס מורים, בגלל ההקלה בתנאי הקבלה או סיבות אחרות, הוא יחמיר עוד יותר את הבעיה הקשה ביותר: קיומם של עשרות אלפי מורים במערכת שאין להם הכשרה מתאימה או ניסיון מתאים, או שניהם.
גיוס מורים ללא הכשרה יוצר – במכוון – שכבת כוח הוראה שאינה נדרשת לעמוד במה שהמערכת מציבה כתנאי לכל שאר המורים. המשרד עצמו מזהיר כי מורים בחוזים אישיים עשויים להרוויח כמעט פי שניים משכר ההתחלה של מורים מוסמכים שעברו את מסלולי ההכשרה המלאים, מה שצפוי לעורר מתיחות בחדרי המורים.
משרד החינוך עושה שימוש ב"אישור חריג" – מנגנון שמתיר להעסיק אדם בהוראה בפועל בלי תעודת הוראה, אבל אינו בודק שהמועסק אכן משלים את ההכשרה בפועל.
הוא מתיר זאת עד ארבע שנים בגני ילדים ועד שלוש שנים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים, בתנאי שהמועסק נרשם ללימודי הכשרה במקביל – ולא בתנאי שהוא משלים אותם.
השימוש במנגנון "אישור חריג" גדל במהירות. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מספר עובדי ההוראה שהועסקו באישור חריג עלה מ-6,829 בשנת הלימודים התשפ"ג ל-9,203 בתשפ"ד ול-12,134 בתשפ"ה – עלייה של כ-80% בתוך שנתיים. 68% מהאישורים ניתנו בחינוך היסודי, ויותר ממחציתם מרוכזים בתל אביב ובמחוז המרכז. בסך הכול, ניתנו בשלוש שנות הלימוד תשפ"ג-תשפ"ה 28,166 אישורי העסקה חריגים.
חלק מהמורים הללו השלימו בהמשך את הכשרתם. אולם היקף ההשלמה בפועל אינו ברור במלואו, וברור שהיא נעשית באופן חלקי ובאיחור. המסלול הזה הוא לא תחליף למסלול הכשרה מסודר לפני כניסה לכיתה.
קיים מקור נוסף לגיוס מורים שיש להם הכשרה, אך הוא כמעט אינו מוזכר בפרסומי המשרד: שילוב מורים ערבים ישראלים מוסמכים בבתי ספר בחינוך הממלכתי-עברי.
לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיעור המורות הערביות המוסמכות בחינוך הממלכתי-עברי מקרב כלל המורים המוסמכים עלה מ-0.6% ב-2010 לכ-4% ב-2025, קרוב ל-4,000 מורות ומורים. אך המשרד לא התייחס לכלי הזה בפרסומיו על ההתמודדות עם המחסור, ואף קיצץ את התקציב שלו בפברואר השנה בעקבות לחץ פוליטי. זאת, למרות שבדיקה פנימית שלו לא מצאה בתוכנית שום פגם.
האם משרד החינוך פועל להשלמת הכשרה למורים?
משרד החינוך מפרסם קטלוג של כ-18 תוכניות הכשרה והשמה, רובן מיועדות למי שמתכננים להיכנס לעולם ההוראה, ולא למי שכבר מלמדים בלי הכשרה מתאימה. בהיעדר מסלול כזה, אישור חריג נשאר הכלי היחיד שמאפשר להמשיך וללמד תוך כדי לימודי הכשרה – לא תחליף להשלמתם.
בנוסף, קיימים מסלולי הרחבת הסמכה, המיועדים למורים שכבר מוסמכים להוראה ומעוניינים להוסיף הסמכה במקצוע נוסף, ובמקרים מסוימים אף זכאים לקבל מלגה על הלימודים האלה.
מתוך 14,283 עובדי ההוראה חסרי ההכשרה, המסלול הזה רלוונטי בעיקרון ל-5,955 שכבר מחזיקים בהסמכה כלשהי, שאינה בתחום שהם מלמדים בו בפועל. עבור 8,328 האחרים, שאין להם כלל תואר או הסמכה להוראה, המנגנון אינו רלוונטי.
שמואלי נשאל בדיון בוועדת החינוך של הכנסת על מורים שממשיכים ללמד מקצוע שאינו תחום הדעת שלהם, והשיב בפשטות: "יש גם מורים שמלמדים מקצוע שאינו בתחום הדעת שלהם. זה קורה כל שנה".
מהלכי גיוס והכשרת מורים מול השפעתם בפועל
| מהלך או נתון | מה קורה בפועל |
|---|---|
| תוכנית חוזים אישיים | פוטרת במפורש מתואר ותעודת הוראה ומעמיקה את פער ההתאמה; פיילוט קודם נכשל (12 גויסו מתוך 40), והתוכנית החדשה מקלה את תנאי הקבלה |
| שילוב מורים ערבים בחינוך הממלכתי-עברי | גדל בהתמדה, אך המשרד קיצץ בו תקציב אחרי לחץ פוליטי |
| "אישור חריג" | גדל בכ-80% בשנתיים, ל-12,134 עובדי הוראה בתשפ"ה |
| הכשרה למי שכבר מלמד בלי הסמכה | מנגנון חלקי בלבד (הרחבת הסמכה) קיים, רלוונטי לכ-5,955 מתוך 14,283 בלבד; לא נמצאו נתונים על היקף השימוש בפועל או על אפקטיביות המסלול |
שאלות העולות מן הנושא
לפי נתוני הלמ"ס, חסרים 30,871 בעלי הכשרה מתאימה. לפי נתונים של מרכז המחקר של הכנסת חסרים 14,283. ממה נובע ההבדל בין הנתונים?
כי שני הגופים מודדים דברים שונים. מרכז המחקר סופר מי שמועסק בלי הכשרה כלשהי, לפי רישומי כוח האדם של משרד החינוך. הלמ"ס בודק התאמה בין תחום ההכשרה למקצוע הנלמד, בארבעה מקצועות בלבד. גם לפי הסף המקל של הלמ"ס, הפער שהתגלה שם לבדו גדול מהרישום הכולל של המשרד.
האם משרד החינוך הודה שיש בעיה של מורים חסרי הכשרה וניסיון מתאימים?
כן. במכרז רשמי מספטמבר 2026 לבחינת קיום המחסור, נכתב כי "ייתכן שהאתגר המרכזי אינו מחסור כולל במורים אלא מחסור במורים המתאימים".
מה זה "אישור חריג" בהעסקת מורים?
אישור חריג מתיר להעסיק מורה בלי תעודת הוראה למשך שלוש עד ארבע שנים, בתנאי שהוא רשום ללימודי הכשרה. אבל המורים אינם נדרשים להשלים את ההכשרה, רק להירשם אליה, כך שהאישור מאפשר להם ללמד בלא לקבל הכשרה בפועל, גם בדיעבד. השימוש באישור גדל מ-6,829 עובדי הוראה בתשפ"ג ל-12,134 בתשפ"ה.
מה היא תוכנית החוזים האישיים של משרד החינוך?
תוכנית החוזים האישיים מאפשרת לקלוט מורים ופוטרת אותם במפורש מהדרישה לתואר ולתעודת הוראה. זאת, אחרי שבפיילוט קודם לקליטת מורים בחוזים אישיים נקלטו 12 עובדים בלבד מתוך 40 שהביעו עניין.
יש דרך להרחיב את מספר המורים שיש להם הכשרה וניסיון?
כן. אפשר לשלב מורים ערבים מוסמכים בחינוך הממלכתי-עברי. אבל המשרד לא מקדם אותו, ואף קיצץ את התקציב שלו בעקבות לחץ פוליטי.
מקורות
- מרכז המחקר והמידע של הכנסת – סוגיות בכוח אדם בהוראה ושאלת המחסור במורים: עדכון נתונים נבחרים וצעדי מדיניות מרכזיים
- TheMarker – שר החינוך יואב קיש על המחסור במורים: "מעניין שכל הבעיות רק בבתי ספר של ח"כים מהאופוזיציה"
- TheMarker – "אי אפשר לסמוך על כוח האדם": שבוע לפני פתיחת הלימודים – מחסור של כ-31 אלף מורים
- TheMarker – בעלות של מאות אלפי שקלים: משרד החינוך יבדוק אם באמת קיים מחסור במורים
- TheMarker – משרד החינוך מציע עד 20 אלף שקל למורים בחוזים אישיים – בלי צורך בניסיון או תואר בהוראה
- "וואלה" – קיש: "מדברים על מחסור במורים? פייק"
- "הארץ" – משרד החינוך פרסם ללא התראה את תוצאות המיצ"ב: כישלון במתמטיקה ואנגלית
- משרד החינוך – תוכניות ייחודיות להכשרה ולהשמה
- "שומרים" – אין למדינה מושג כמה מורים ערבים מחכים לעבודה
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו