JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הולנד היא רק סימפטום: החרם השקט על ישראל מתחיל להתגבש | זמן ישראל
הולנד היא רק סימפטום:

החרם השקט על ישראל מתחיל להתגבש

שנה אחרי שטראמפ כפה על נתניהו את סיום המלחמה בעזה, ישראל לא ניצלה את ההזדמנות לשקם את מעמדה בעולם ● יחסיה עם מדינות מערביות וערביות ממשיכים להידרדר, והעימות עם הולנד ממחיש כיצד המשבר המדיני מתרגם בהדרגה לחסמים על תיירות, מסחר וקשרים דיפלומטיים – ולמחיר שעלול להתרחב אם מדינות נוספות באירופה ילכו בעקבותיה ● פרשנות

הפגנה נגד ישראל מול בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, הולנד, 15 ביוני 2025 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)
AP Photo/Peter Dejong
הפגנה נגד ישראל מול בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, הולנד, 15 ביוני 2025

שנה חלפה מאז כופף נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את ידו של ראש הממשלה נתניהו והביא אותו להסכים להפסקת אש בעזה. זו הייתה שנה שבה ישראל יכלה לשקם את מעמדה בעולם. במקום זאת, יחסיה עם מדינות מערביות וערביות הולכים ומידרדרים, והמחיר נעשה מוחשי יותר מיום ליום.

כמעט בכל בוקר מתבשרים הישראלים על עוד חסם לתיירות, למסחר או לקשרים מדיניים. טורקיה נחסמה באופן מוחלט; בצרפת נחסמה השתתפותן של חברות ביטחוניות ישראליות בתערוכה חשובה; הממונה על שגרירות ספרד בישראל ננזפה במשרד החוץ בעקבות התבטאות של שרה בממשלתה.

המבצר
תיעוד המלחמה שהכריזה ממשלת נתניהו על הדמוקרטיה הישראלית
337
אירועים מתועדים
51
תיקים
14,947
מקורות מקושרים

כמו כן, אתמול (שני) דווח כי נערך חיפוש משפיל בחפציהם של 15 תיירים ישראלים שהגיעו להולנד, בניסיון לאתר מוצרים מההתנחלויות, מרמת הגולן וממזרח ירושלים, שהכנסתם למדינה נאסרה בצו חדש.

הסיכון לישראל חורג בהרבה מאירוע בשדה התעופה. לא תמיד קל לברר היכן יוצר מוצר ומה מקורם של הרכיבים. איסור המוגבל לכאורה לאזורים מסוימים עלול להפוך בפועל להימנעות רחבה מרכישת תוצרת ישראלית

עד כמה עמוק הנתק הדיפלומטי? מנכ"ל משרד החוץ ההולנדי כריסטיאן רברגן נמצא בישראל בימים אלה, אך אינו נפגש עם מקביליו הישראלים. ככל הנראה, במשרד החוץ יודעים על ביקורו, ובכל זאת אינם מקיימים עימו שיח. רברגן, הבכיר ביותר במשרד החוץ ההולנדי אחרי השר, הגיע לחנוך מבנה חדש של השגרירות ומצא את עצמו בעיצומו של משבר דיפלומטי.

השגרירה ההולנדית החדשה סטלה רונר־גרובאצ'יץ' נחתה בישראל לפני שלושה שבועות וטרם הגישה את כתב האמנה לנשיא יצחק הרצוג. בנסיבות אלה אי אפשר עדיין לזמן אותה לנזיפה "הרגילה".

במשרד החוץ בחרו בתגובה חריפה לצו ההולנדי: פגיעה במעמדם של דיפלומטים הולנדים העוסקים בקשרים עם הרשות הפלסטינית. זהו מהלך המזכיר את ההחלטה שהתקבלה לפני שנתיים נגד נציגים דיפלומטיים נורווגים. אז שללה ישראל את האישורים הדיפלומטיים של שמונה נציגים שהתגוררו בישראל ועבדו בנציגות הנורווגית בא־ראם, סמוך לקלנדיה.

הפתרון של ממשלת נורווגיה היה להעבירם לעמאן שבירדן, ומשם הם ממשיכים לנהל את הקשרים עם הרשות הפלסטינית. עבודתם נעשתה מסורבלת יותר, ובביקוריהם ברמאללה הם אינם יכולים להיכנס במעמד דיפלומטי. אולם הקשרים עצמם לא נותקו.

ומה בדיוק אוסר הצו ההולנדי? לדברי גורמים בממשל בהאג, הוא אינו אמור לחול על חפצים אישיים של תיירים או אנשי עסקים, אלא על מוצרים המיועדים לשיווק בהולנד. לטענתם, החיפוש בכליהם של 15 איש מתוך מטוס שלם נעשה כפעולת מכס אקראית ורגילה, ולא כמשהו חריג.

לנוכח הבירוקרטיה והחשיפה האפשרית לסנקציות, חברות הולנדיות עלולות להעדיף ספק ממדינה אחרת. כך עלול להיווצר חרם מסחרי בפועל, גם ללא החלטה רשמית להחרים את ישראל כולה

ויש עוד הבחנה חשובה. לפי ההסברים מהאג, יצואן ישראלי המבקש למכור יין, פרחים או פירות מהגדה המערבית או מרמת הגולן דרך נמל ימי או שדה תעופה בהולנד, בדרכם לשוק אחר באירופה או לארה"ב, אינו אמור להיחסם. אם אותם מוצרים מיועדים למכירה בהולנד עצמה, הצו חל עליהם.

אלא שבין ההסבר הזה לבין הדיווחים על החיפוש בחפצי התיירים הישראלים נותר פער לא ברור. אם הצו אינו חל על חפצים אישיים, מדוע נערכו החיפושים, ומה ביקשו אנשי המכס למצוא?

נוסעים ממתינים בתורים ארוכים לבידוק ולעלייה לטיסות בנמל התעופה סכיפהול באמסטרדם, הולנד, 21 ביוני 2022 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)
אילוסטרציה: נוסעים ממתינים בתורים ארוכים לבידוק ולעלייה לטיסות בנמל התעופה סכיפהול באמסטרדם, הולנד, 21 ביוני 2022 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

הסיכון לישראל חורג בהרבה מאירוע בשדה התעופה. לא תמיד קל לברר היכן יוצר מוצר ומה מקורם של הרכיבים. איסור המוגבל לכאורה לאזורים מסוימים עלול להפוך בפועל להימנעות רחבה מרכישת תוצרת ישראלית.

גם יצרנים ויצואנים שאינם משתמשים בתוצרת מהאזורים שעליהם חל האיסור צפויים להידרש להצהרות כתובות על מקור חומרי הגלם והרכיבים שלהם. לנוכח הבירוקרטיה והחשיפה האפשרית לסנקציות, חברות הולנדיות עלולות להעדיף ספק ממדינה אחרת. כך עלול להיווצר חרם מסחרי בפועל, גם ללא החלטה רשמית להחרים את ישראל כולה.

הולנד לבדה היא שוק של מיליוני צרכנים. השאלה המדאיגה יותר היא מה יקרה אם מדינות נוספות באירופה ילכו בעקבותיה.

הפגיעה בדיפלומטים ההולנדים יכולה להכביד על עבודתם מול הרשות הפלסטינית, אך אין פירושה שקשריהם עם הפלסטינים ייפסקו. לעומת זאת, ההחלטות ההולנדיות עלולות להטיל על ישראל מחיר כלכלי ומדיני כבד

אתמול פורסם ב־ynet כי אבי פזנר, לשעבר שגריר ישראל בצרפת ובאיטליה ומבכירי משרד החוץ, מזהיר שישראל צועדת לעבר בידוד דומה לזה שהוטל על דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. הלחץ הבינלאומי והסנקציות על דרום אפריקה התרחבו משנות ה־60 ועד שנות ה־90 ותרמו לבסוף לסיום משטר האפרטהייד. התהליך נמשך עשרות שנים.

מפגינה באמסטרדם נושאת שלט עם תמונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשעה שהמוני מוחים תובעים שממשלת הולנד תפעל יותר מכפי שהיא פועלת כעת כדי שישראל תעצור את פעולתה ברצועת עזה, 5 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)
המוני מוחים באמסטרדם תובעים שממשלת הולנד תפעל יותר מכפי שהיא פועלת כעת כדי שישראל תעצור את פעולתה ברצועת עזה, 5 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

יש גם חוסר איזון בתגובה הישראלית: הפגיעה בדיפלומטים ההולנדים יכולה להכביד על עבודתם מול הרשות הפלסטינית, אך כפי שמלמד המקרה הנורווגי, אין פירושה שקשריהם עם הפלסטינים ייפסקו. לעומת זאת, ההחלטות ההולנדיות עלולות להטיל על ישראל מחיר כלכלי ומדיני כבד ומתמשך.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 648 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 29 בספטמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.