צה"ל זקוק ללוחמות, והפגיעה בשילוב שלהן מחלישה את כוחו

בקצרה

• לצה"ל חסרים כ-12 אלף חיילים, כ-7,000 מהם לוחמים.
• מספר הלוחמות גדל בעשור האחרון פי תשעה, מ-500 לכ-4,500. כ-58% מתפקידי הלחימה פתוחים לנשים.
• אבל בפועל, צה"ל מגביל את השתתפות החיילות בלחימה ואת קידומן.
• ב-7 באוקטובר נשים השתתפו בלחימה ותרומתן הייתה מכרעת.
• 25 ראשי ישיבות איימו בהפסקת גיוס לשריון במחאה על שילוב נשים; צה"ל נכנע ללחץ בפועל והפסיק לשלב לוחמות שריון מחוץ ליחידות נפרדות לנשים.

בשנים האחרונות חל גידול עצום בהיקף החיילות המשרתות בתפקידי לחימה. רוב תפקידי הלחימה נפתחו בפני חיילות, ורבות מהן ממלאות תפקידי לחימה חיוניים. הלחימה ב-7 באוקטובר הוכיחה את היתרון בהשתתפות נשים בלוחמה. אבל צה"ל מגביל את שילוב החיילות בזירות הלוחמה השונות, ובחלק מהזירות, כולל עזה ולבנון, נמצאות רק לוחמות מעטות.

בצה"ל חסר כוח אדם. הרמטכ"ל אייל זמיר אמר במאי כי חסרים לצה"ל כ-12 אלף חיילים, מתוכם בין 6,000 ל-7,000 לוחמים. אותו דיווח מזהיר שהמצב צפוי להחמיר: חוסר נוסף של כ-2,500 לוחמים יוביל למחסור של פלוגה שלמה בכל גדוד.

זאת, כיוון שהצבא נדרש להחזיק גבולות פעילים, ובמקביל, שוהה ומנהל לוחמה בכמה גזרות שונות. המלחמה הביאה לגיוס מילואים בקנה מידה עצום ומערך המילואים נשחק. 

הפתרון המתבקש הוא להרחיב את מאגר המשרתים. אלא שגיוס רחב של חרדים עדיין אינו מתממש, אף שהצבא מציג אותו כצורך ביטחוני.

בתוך המציאות הזאת, הגבלת נשים שמבקשות לשרת בתפקידי לחימה היא פגיעה בצרכים המבצעיים. המדינה אינה מגייסת אוכלוסייה גדולה החייבת בשירות, ובו בזמן חלק מהמערכת הפוליטית והדתית מצמצם את האפשרויות של אוכלוסייה שכבר מתגייסת ורוצה לשאת בנטל.

תרגיל משותף ראשון של לוחמות קרקל עם הטנקיסטיות לוחמות השריון, יולי 2024 (צילום: דובר צה"ל)

לכל מסגרת שמאוישת בלוחמות יש גם השפעה מערכתית: היא מגדילה את מספר הכוחות הזמינים ומאפשרת לצה"ל להפנות יחידות אחרות לתמרון, להגנת גבולות או למשימות נוספות.

הנשים אינן נחוצות לצה"ל רק "כדי לשחרר גברים" למשימות אחרות. במקומות שבהם צה"ל מאפשר זאת, הן ממלאות בעצמן משימות לחימה, מחזיקות גזרות, מפעילות מערכות נשק ומפקדות על כוחות. שילוב נשים בתפקידי לחימה מספק לצה"ל הרחבה של הגמישות המבצעית.

כמה חיילות משרתות כיום בתפקידי לחימה?

נשים כבר אינן תוספת שולית לכוח הלוחם. לפי נתוני צה"ל ממרץ, שיעורן בסד"כ הלוחם עלה מ-7.2% ב-2015 ל-21.2% ב-2025 – פי שלושה בתוך עשור.

באותו פרסום דיווח צה"ל שנשים מהוות כ-35% מכלל משרתי הקבע, כ-24% מדרג הסא"ל וכ-15% מדרג האל"ם, וכ-20% מכלל משרתי המילואים.

אילוסטרציה: הכשרת לוחמות (צילום: דובר צה"ל)

בדיון בוועדת החוץ והביטחון במאי 2025 מסרה תא"ל שי טייב, רח"ט תומכ"א, כי מספר הלוחמות גדל בעשור האחרון מכ-500 בסדיר לכ-4,500. בדיון נוסף באותו חודש בוועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, אמרה רס"ן ספיר ברבי, רמ"ד מקורות ולחימה, כי גיוס נשים ללחימה גדל פי עשרה מאז 2012 וכי 58% מכלל התפקידים במערך הלחימה פתוחים בפני נשים.

אולם יש לזכור שגם תפקיד המוגדר "פתוח לנשים" עשוי לפעול כפיילוט מצומצם, ולא כמסלול גיוס שגרתי. בפועל, רוב גדול מהלוחמים בזירות הלחימה הפעילה במלחמה האחרונה בעזה ובלבנון היו גברים. 

במאי 2020 הגישו מיקה קליגר, מור לידאני, גלי נשרי ועמר סריה, ארבע צעירות בנות 18, עתירה לבג"ץ נגד שר הביטחון דאז בני גנץ והרמטכ"ל דאז אביב כוכבי, בדרישה לפתוח את יום הסיירות וימי הגיבוש ליחידות לוחמות העילית גם לנשים.

העתירה נדונה יחד עם עתירה נוספת, ולפי פסק הדין, לאחר שבג"ץ הוציא צו על-תנאי, החל הרמטכ"ל לפתוח התנסויות לנשים ביחידות שונות. ההכרעה עצמה ניתנה רק באפריל השנה, כשש שנים לאחר הגשת העתירה.

ארכיון: לוחמות ביחידת ביקורת הגבולות, 2003 (צילום: nati shohat Flash90)

מה הוכיחו הלוחמות ב-7 באוקטובר ובמלחמה?

ביום הטבח ב-7 באוקטובר מילאו לוחמות שהוכשרו למשימותיהן את תפקידן בתנאי אמת. קבוצת טנקיסטיות מגדוד קרקל יצאה להילחם בעוטף עזה והייתה בין הראשונות שהגיעו לשטח.

כוח הטנקיסטיות מקרקל נלחם בעשרות מחבלים שהיו בדרכם למושב יתד בעוטף עזה. הטנקיסטיות פגעו בכ-20 מחבלים ואלה שנותרו נסוגו מפניהן, ורובם נתפסו ונכנעו. הלוחמות בלמו, אפוא, כוח גדול של מחבלים ומנעו מהם להגיע למושב.  

הטנקיסטיות היו גם בין הכוחות שהגיעו לקיבוץ חולית בעוטף, שברו את שער הקיבוץ באמצעות הטנק ונכנסו פנימה, שם נלחמו בעשרות מחבלים, סיפקו חיפוי לכוחות הקרקע, השתמשו בירי מקלעים ובדריסה, והיוו חלק מרכזי בטיהור הקיבוץ ממחבלים. 

גם לוחמות ומפקדות מגדודי הגנת הגבולות, חטיבות החילוץ ושוטרות מג"ב השתתפו בקרבות בקיבוצים, במוצבים, בשדרות, בנתיבות ובשטחי העוטף. לוחמות חילוץ ורפואה פעלו תחת אש והשתתפו בהצלתם של אלפי פצועים. עשרות לוחמות נהרגו.

לוחמת בגדוד קרקל (צילום: דובר צה"ל)

הגבורה וההישגים המבצעיים של הלוחמות והשוטרות ביום הטבח מפריכים את הרעיון השגוי וחסר הבסיס שנשים הן "נוכחות סמלית שאינה עומדת במבחן המלחמה".

מחקר של מרכז דדו בחן יותר מ-300 פרסומים, דיווחים וסקרים על שירות נשים במלחמה. החוקרים תיארו יוזמה, מקצועיות ותגובה מהירה של נשים בקרבות, וכן כניסה של יחידות של לוחמות ויחידות מעורבות לעזה בראשית התמרון.

אבל המבחן אינו רק מה קרה בשעות החירום. מרכז דדו מצא שככל שהמלחמה עברה מתגובה מיידית לתמרון מתוכנן, הצטמצמה נוכחותן של נשים במסגרות הלוחמות בעזה. כלומר, ההצלחה בשטח לא תורגמה למדיניות. דווקא כאשר הצבא זקוק לעוד כוח, ואחרי שגילה את גבורת הלוחמות והיתרון העצום בשילוב נשים במערך הלוחם, הוא לא הפך באופן מלא את השילוב למסלול קבוע.

באילו תפקידי לחימה נשים משתתפות?

המודלים המוצלחים אינם מניחים שכל אישה יכולה לבצע כל משימה בתפקיד לוחמה – כשם שלא כל גבר יכול. גיוסם של כל לוחם ולוחמת מתחיל במיון קפדני הכולל בדיקה של המצב הרפואי והנפשי והיכולות הפיזיות והמנטליות. 

כיוון שמבנה גופם של נשים וגברים הוא שונה, המיונים נעשים באופן שונה. גם הגדרות תפקידי הלוחמה לנשים הן שונות מעט וכך גם ההכשרה שלהן, אך בשורה התחתונה, מדובר בתפקידי לוחמה לכל דבר.

חנה סנש (צילום: SlimVirgin, ויקיפדיה)

השתתפות נשים בלחימה אינה דבר חדש. מאות אלפי נשים השתתפו כלוחמות פעילות – בחי"ר, בצנחנים ועוד – בצבא הסובייטי והבריטי ובחילות הפרטיזנים מלחמת העולם השנייה, כולל לוחמות מהיישוב העברי בארץ במסגרת הצבא הבריטי. לוחמות רבות בהגנה, בפלמ"ח, במחתרות ובצה"ל השתתפו בפעולות המרי העברי ובמלחמת העצמאות. רק אחרי הקמת המדינה הודרו החיילות בצה"ל מתפקידי לוחמה.

בעשור האחרון המצב השתנה, וחיילות חזרו לכוח הלוחם. מדובר בתהליך שנעשה בהדרגה ובזהירות, בו נבנו עבור הנערות המועמדות לגיוס מסלולי מיון, נבנו מסלולי הכשרה חדשים ללוחמות ויחידות של לוחמות, במקביל לשילוב הדרגתי וזהיר של לוחמות בכוחות הלוחמים לצד הלוחמים. 

בגדודי הגנת הגבולות פועלים מזה שנים צוותי לוחמות, וכך גם בשריון ההגנתי ובהנדסה קרבית.

בחטיבת החילוץ של פיקוד העורף השילוב עמוק במיוחד: שני שלישים ממשרתיה הן נשים. בגדוד "שחר", שנלחם ברצועת עזה בנובמבר 2023, כ-40% מהכוח שפעל בתוך הרצועה היו נשים, כולל מפקדות גדוד ופלוגה.

צוות לוחמות ברדלס הפועל בעזה, דצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

בדצמבר 2025 הודיע צה"ל כי פיילוט הלוחמות ביחידת יהל"ם סוכם כהצלחה, לאחר כשנתיים וחצי ושלושה מחזורי הכשרה – לקח שמדגיש שפיילוט מוצלח צריך להפוך למסלול יציב ולהציע אופק פיקודי, לא להישאר ניסוי חד-פעמי.

ביוני 2026 הודיע הצבא כי לוחמת ראשונה השלימה מסלול ייעודי בסיירת מטכ"ל. אלה עדיין מסלולים מוגבלים, אך הם מראים שאפשר לבחון התאמה באמצעות ביצועים ולא באמצעות איסור גורף.

בחלק מהמדינות המערביות אין כיום אבחנה בין תפקידים צבאיים לפי המגדר. משרד ההגנה הבריטי, למשל, קבע ב-25 באוקטובר 2018 שכלל התפקידים בכוחות המזוינים ייפתחו לנשים. שר ההגנה גאווין וויליאמסון אמר אז שהתפקידים "ייקבעו על פי יכולת בלבד ולא על פי מין". התהליך היה הדרגתי: שריון מ-2016, חיל רגלים מדצמבר 2018, נחתים מתחילת 2019.

תהליך דומה חל גם במדינות אירופיות אחדות שבהן יש גיוס חובה, כמו שבדיה ונורווגיה. 

מסע כומתה של לוחמות ולוחמי גדוד קרקל, אוגוסט 2015 (צילום: דובר צה"ל)

האם השאלה אם נשים יכולות להילחם נבדקה מקצועית?

פוליטיקאים ופעילים מהימין הקיצוני טוענים שגיוס נשים ללוחמה הוא "שגוי מבחינה מקצועית" ו"פוגע בצה"ל מבחינה מבצעית". אלה טענות שגויות, או שקריות; כל המחקרים בתחום מוכיחים את ההפך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', למשל, אמר: "אני חושב שיחידות מעורבות הן רעות מאוד מסיבות מקצועיות. הן מייצרות אווירה מאוד לא טובה ופוגעות מאוד במקצועיות של צה"ל" ושהצבא "מוריד את הסטנדרטים בשביל הבנות. אין מה לעשות, יש הבדלים פיזיולוגיים, ושאף אחד לא ישקר".

עו"ד צפנת נודרמן, מנכ"לית עמותת "פורום חירות וכבוד האדם", אמרה: "מדובר בפער פיזיולוגי קטגורי… יש ניסוי בבנות אדם".

סמוטריץ', שאין לו רקע או ידע צבאי כלשהו, לא ביסס את טענתו על מידע כלשהו, וכך גם נודרמן. המידע שנאסף בצה"ל ובמחקרים מקומיים ובינלאומיים סותר אותה. השאלה אינה האם קיימים הבדלים פיזיולוגיים בין המינים – כמובן שיש – אלא האם ניתן לנהל אותם תוך עמידה בתקנים המקצועיים הנדרשים. והתשובה היא חיובית. 

תרגיל משותף ראשון של לוחמות קרקל עם הטנקיסטיות לוחמות השריון, יולי 2024 (צילום: דובר צה"ל)

מחקר פרוספקטיבי של שלוש שנים בצה"ל עקב אחרי 235 לוחמות ו־85 לוחמים בחטיבת חי"ר קלה. המחקר מצא שיעור גבוה יותר של שברי מאמץ אצל נשים, אך קבע כי הנשים עמדו במשימות באותה רמה של הצלחה. לפי המחקר, רק 28% מהנשים הלוחמות בחטיבה נשרו במהלך השירות הסדיר, לעומת 37% מהגברים.  

מחקר נוסף, של ההסתדרות הרפואית, מ-2024 עקב אחרי המצב הבריאותי והביצועים של 29 לוחמות חי"ר ו-28 לוחמים במהלך ההכשרה. המחקר לא מצא הבדלים משמעותיים.

לפי עדות צה"ל בכנסת, שיעור הנשירה הכללי בחי"ר גבולות עמד על 16% באוכלוסייה הכללית לעומת 15% בקרב נשים, כלומר, אין פער משמעותי.

סקירה של חוקרים ממכון הלר לפיזיולוגיה צבאית בבית החולים שיבא, בהובלת ד"ר יורם אפשטיין וד"ר רני ינוביץ', קבעה שאין ראיה לכך שנוכחות נשים פוגעת ביעילות הלחימה, ושכאשר מכירים בהבדלים ומתאימים את הדוקטרינה המבצעית, נשים יכולות לעמוד בסטנדרטים הפיזיים של המשימות שהוקצו להן.

גיבוש לוחמות לשירות ביחידת יהל"ם (צילום: דובר צה"ל)

מחקר של מכון הפיזיולוגיה הצבאית בצה"ל הגיע למסקנה דומה: נשים יכולות להשתלב ביחידות קרביות, תוך התאמת משימות, קצב, עזרים מכניים ועבודת צוות. 

מחקרים של מכוני RAND ו-GAO בחנו את משמעויות פתיחת תפקידי הלחימה לנשים בצבאות ארה"ב בין 2013 ל-2016 ומצאו שהיא עברה בהצלחה.

מי מתנגד לשילוב נשים בצה"ל, ולמה?

עיקר ההתנגדות לשירות נשים בצבא בכלל ובלוחמה בפרט מגיע מרבנים, מסיבות של אמונה דתית ופסיקות הלכה. בחודשים האחרונים, ההתנגדות הזאת הפכה לקמפיין מאורגן נגד שירות לוחמות. 

במרץ השנה הפיצו עשרות ראשי ישיבות ומכינות קדם-צבאיות, בהובלת הרב אלי סדן מהמכינה בעלי, מכתב שקבע כי "אסור באופן מוחלט לשתף פעולה עם החולשה המוסרית הזאת".

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם ראש מכינת עלי הרב אלי סדן בביקור במקום. 30 בינואר 2024 (צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ)

ביוני איימו 12 ראשי ישיבות הסדר כי יפסיקו לשלוח תלמידים לשירות בשריון אם שירות החיילות בשריון יימשך. במכתב שפרסמו נכתב: "הכנסת חיילות לטנקים במעורב עם חיילים בנים, יש בה פגיעה רוחנית ומעשית ביכולת הלחימה. החלטנו ששירות בשריון אסור על פי ההלכה ולכן לא נשלח את תלמידינו לשירות בשריון החל מהגיוס הבא".

תוך יומיים הצטרפו אליהם ראשי 13 ישיבות נוספות, כך שהחרם הקיף 25 ישיבות – כשליש מישיבות ההסדר. 

בהצהרותיו, הצבא דחה את הקריאה לעצור את השילוב. הרמטכ"ל אייל זמיר אמר לרבנים כי "נשלב נשים ללא פשרות", וכי "מימוש פקודת השירות המשותף… הם אבני יסוד לשילוב אוכלוסיות מגוונות בצבא".

יומיים קודם לכן שיגרו 257 קצינות, בהן שש תת-אלופות, מכתב לזמיר ולשר הביטחון ישראל כ"ץ: "הלוחמות אינן נושא לדיון או בעיה שיש לבלום, אלא עובדה מבצעית מוגמרת ונכס אסטרטגי. ההתנצלות על נוכחותנו הסתיימה".

בצלאל סמוטריץ' וצבי סוכות במליאת הכנסת, 15 ביולי 2026 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

אלא שלצד ההתנגדות המוצהרת, הרמטכ"ל חיפש בפועל פשרה, ולבסוף נכנע בפועל ללחץ הישיבות. המתווה שגיבש צה"ל הוציא את פיילוט הטנקיסטיות מחיל השריון והעביר אותו למערך הגנת הגבולות, בהפרדה מגדרית מלאה, בלי שילוב נשים וגברים באותה פלגה.

ב-25 ביוני נפגש הרמטכ"ל עם ראשי ישיבות ההסדר, ובעקבות הפגישה הודיע איגוד הישיבות שתלמידיו יתגייסו לשריון באוגוסט.

הדרג המדיני בחר להתעלם מהמשבר: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ, שאליו הופנה גם מכתב הקצינות, לא התייחסו אליו בפומבי, והשאירו לצה"ל להתמודד עימו לבדו.

האם צה"ל מנצל את כוח האדם הנשי העומד לרשותו?

צה"ל מתקדם בגיוס לוחמות במסגרת פיילוטים, אבל מפגר בהצבת לוחמות בשטח אחרי הצרכים המבצעיים שלו והדרישות שהוצבו לו מבג"ץ.

צוות לוחמות ברדלס הפועל בעזה, דצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

פסיקת בג"ץ קליגר נגד שר הביטחון, שניתנה באפריל 2026, לא הסתפקה בעיקרון כללי: היא חייבה את הצבא לאפשר לנשים להתנסות בתפקידים מתמרנים בשריון לא יאוחר ממחזור הגיוס בנובמבר 2026, לצד קביעה רחבה יותר שכלל תפקידי הלחימה אמורים להיפתח לנשים אלא אם יוכיח הצבא שמהות התפקיד מונעת זאת.

התמונה בשטח מעורבת. מצד אחד, יש יחידות המשלבות נשים בתפקידי לוחמה והן ממשיכות ומתרחבות. ב-2025 הוקם בחטיבת החילוץ וההצלה גדוד חמישי, "ארי", וגיוס מחזורו הראשון יצא לדרך באוגוסט אותה שנה. במקביל, פיילוטים כמו יהל"ם וסיירת מטכ"ל הוכיחו שאפשר לשלב נשים בתפקידים תובעניים בלי לוותר על הרף.

מצד שני, אלו נשארים מסלולים מוגבלים ולא מסלולי גיוס קבועים עם אופק פיקודי, כך שהניסיון שנצבר עדיין לא הפך למדיניות. התוצאה היא שבלחימה בעזה ובלבנון השתתפו רק מעט לוחמות, למרות הצורך הנואש של הצבא בלוחמים ולמרות הניסיון שהצטבר על תרומתן ללוחמה.

הרמטכ"ל הרצי הלוי משוחח עם לוחמי ולוחמות תותחנים בזמן המלחמה בעזה, 29 באוקטובר 2023

חלק מהקצינות שחתמו על המכתב ביוני 2026 הצביעו על הפער הזה, כשדרשו שהלוחמות ייחשבו "עובדה מבצעית מוגמרת" ולא נושא לדיון חוזר. תגובת צה"ל לרבנים המתנגדים לשילוב נשים בשריון, לעומת זאת, הבהירה שאין כוונה לבחון שירות מעורב באותה מסגרת שריון.

מבחינת הצבא, פסיקת בג"ץ מחייבת פיילוט מדורג בלבד, לא גיוס מובטח – ניסוח שמשאיר את קצב ההתקדמות בידי הצבא ולא בידי לוח זמנים חיצוני. בפועל, הפיילוט שבג"ץ ייעד לחיל השריון הועבר אל מחוץ לחיל, למערך הגנת הגבולות.

השאלה אם נשים מסוגלות לתרום ללחימה כבר נענתה בשטח. אלפי לוחמות, ובהן מי שנלחמו ב-7 באוקטובר, הוכיחו מקצועיות, נחישות וגבורה. השאלה שנותרת היא אם צה"ל והדרג הפוליטי יאפשרו להשתמש בכוח שהן מציעות, או ימשיכו לוותר עליו דווקא בשעה שבה הוא נחוץ כל כך.

שאלות ותשובות

האם גדל משמעותית מספר הלוחמות המשרתות בצה"ל בעשור האחרון?

כן, גידול דרמטי: מספר הלוחמות גדל מכ-500 בסדיר לכ-4,500, ולפי נתוני צה"ל שיעורן בסד"כ הלוחם עלה מ-7.2% ב-2015 ל-21.2% ב-2025, פי שלושה בתוך עשור – מגמה שמתחזקת דווקא כשהצבא מתמודד עם מחסור של אלפי לוחמים.

סמ"ש שי גרמאי, לוחמת מג"ב שנפלה בקרב בג'נין ב-7 בינואר 2024

האם כל תפקידי הלחימה בצה"ל פתוחים כיום לנשים?

לא: רק 58% מתפקידי מערך הלחימה היו פתוחים לנשים נכון למאי 2025, לפי עדות רס"ן ספיר ברבי בכנסת, וחלקם רק במסגרת פיילוטים.

האם פסיקת בג"ץ בפרשת קליגר קבעה לוח זמנים מחייב לשילוב נשים בשריון?

כן: הפסיקה, שדווחה באפריל 2026, חייבה את הצבא לאפשר לנשים להתנסות בתפקידים מתמרנים בשריון לא יאוחר ממחזור הגיוס בנובמבר 2026, לצד קביעה עקרונית רחבה יותר שכלל תפקידי הלחימה אמורים להיפתח לנשים אלא אם יוכיח הצבא שמהות התפקיד מונעת זאת.

האם ראשי ישיבות ההסדר פעלו יחד נגד שילוב נשים בתפקידי לחימה בשריון?

כן: 12 ראשי ישיבות הסדר איימו ב-9 ביוני 2026 שיפסיקו לשלוח תלמידים לשירות בשריון, בטענה ששירות מעורב עם נשים אסור על פי ההלכה. תוך יומיים הצטרפו ראשי 13 ישיבות נוספות, והחרם הקיף 25 ישיבות – כשליש מישיבות ההסדר.

האם הרמטכ"ל תמך בעצירת שילוב הנשים בתפקידי לחימה?

לא בהצהרות, אבל בפועל נענה ללחץ: הרמטכ"ל אייל זמיר אמר לרבנים המתנגדים ב-23 ביוני 2026 כי "נשלב נשים ללא פשרות", אך פיילוט הטנקיסטיות הוצא מחיל השריון והועבר למערך הגנת הגבולות בהפרדה מגדרית, ובעקבות זאת הודיעו ישיבות ההסדר שתלמידיהן יתגייסו לשריון באוגוסט.

לוחמת תיעוד מבצעי מסיימת את הטירונות בבא"ח הגנת הגבולות, מחנה סיירים (צילום: דובר צה"ל)

מקורות

• ynet – צה"ל מניף דגל אדום בוהק בשל משבר כוח האדם הדרמטי: "הצורך הביטחוני דחוף"
• צה"ל – עמוד הנתונים הרשמי על שיעורי הנשים המשרתות בצה"ל
• אתר הכנסת – הודעת ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, 7.5.2025
• אתר הכנסת – הודעת ועדת החוץ והביטחון, 8.5.2025
• mako/N12 – 4 צעירות בעתירה לבג"ץ: פתחו את המיונים לסיירות גם לנשים
• "הארץ" – בג"ץ קבע פה אחד כי על צה"ל לאפשר לנשים להתמיין ככל האפשר לכל תפקידי הלחימה
• צה"ל – מחקר מרכז דדו על שילוב נשים בלחימה במלחמת חרבות ברזל
• mako/N12 – לראשונה: גדוד מעורב של לוחמות ולוחמי חילוץ נלחם בתוך רצועת עזה
• צה"ל – הודעה רשמית על סיכום פיילוט הלוחמות ביחידת יהל"ם כהצלחה
• צה"ל – הודעה רשמית על השלמת מסלול לוחמת בסיירת מטכ"ל
• ממשלת בריטניה – הודעה רשמית על פתיחת כלל התפקידים בצבא לנשים
• RAND – מחקר על סיכוני פציעה ומבחני כושר בצבא ארה"ב
• GAO – דוח משרד הביקורת האמריקאי על שילוב נשים בתפקידי לחימה, 2015
• "הארץ" – סמוטריץ': אחנך את הבת שלי לא להתגייס, כל אחד צריך לעשות מה שטוב לו
• "הארץ" – סמוטריץ': שילוב נשים ביחידות קרביות מוריד את הרמה ואת הכשירות של צה"ל
• ynet – מכתב הרבנים נגד נשים ברכבים משוריינים: "שהצבא יגייס גברים למילואים"
• ynet – 12 ראשי ישיבות הסדר: תלמידינו לא יתגייסו יותר לשריון
• ynet – 13 ראשי ישיבות הסדר מצטרפים לסירוב לשרת בשריון
• "הארץ" – זמיר לאחר איומי רבנים שלא לשלוח חיילים לשריון: נשלב נשים ללא פשרות
• ynet – מחוץ לשריון, ובלי גברים באותו טנק: מתווה צה"ל לפיילוט הטנקיסטיות, אחרי מחאת הרבנים
• mako/N12 – איגוד ישיבות ההסדר: בעקבות השיחה עם הרמטכ"ל, בני הישיבות יתגייסו
• נוסח פסק הדין בבג"ץ קליגר נגד שר הביטחון
• צה"ל – עמוד גדודי חטיבת החילוץ וההצלה

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין