רוב החטופים הושבו מעזה במסגרת עסקאות ולא במבצעי חילוץ

מבין 168 החטופים ששבו בחיים מרצועת עזה, שמונה בלבד חולצו במבצעים צבאיים לאורך שנתיים של לחימה; היתר, 160 בני אדם, חזרו בעסקאות, בשחרורים הומניטריים ובמחוות. כך קובע הפילוח הרשמי של צה"ל.

הטענה שהלחץ הצבאי הוא שהחזיר את החטופים אינה עולה מן הנתונים, וגם מפקד יחידת המשא-ומתן המטכ"לית לשעבר דחה אותה. 

האם החטופים שוחררו בזכות המלחמה בעזה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר במרץ 2025: "השילוב של לחץ צבאי ולחץ מדיני הוא הדבר היחיד שהחזיר את החטופים". הניסוח שלו כלל שני רכיבים, אך בשיח הציבורי נשארה גרסה מצומצמת: שהכוח הצבאי הוא שהשיב את החטופים, ושמשא ומתן היה לכל היותר אישור למה שהושג בשטח. בזמן שאמר את הדברים, עשרות חטופים נמצאו עדיין בשבי חמאס. 

עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר, השיבה לנתניהו: "מבחן התוצאה מוכיח שאתה משקר. ראש ממשלה שבאמת אכפת לו מהחטופים, היה דואג שכולם יהיו בבית מזמן. הוא היה מסיים את המלחמה, מחזיר את כל החטופים בעסקה, ורק אחר כך מטפל במיטוט שלטון חמאס".

ניצן אלון במפקדת פיקוד המרכז בירושלים, 8 ביולי 2024 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

שנה וחצי אחר כך, ביולי השנה, האלוף במיל' ניצן אלון, שעמד בראש מפקדת השבויים והנעדרים למעלה משנתיים, אמר שהיו הסכמים מוקדמים ושלמים יותר לשחרור החטופים שההנהגה המדינית דחתה, ושחלק מן החטופים שמתו בשבי יכלו לשוב בהחלטות או במשא ומתן אחר.

זאת לא עמדה של פרשן או של יריב פוליטי של נתניהו, אלא של הקצין הממונה על הטיפול בחטופים לאורך רוב המלחמה.

לפי הפילוח שפרסם צה"ל, העסקאות היו הערוץ המרכזי שבזכותו שוחררו חטופים. במסמך הסיכום של המלחמה נכתב כי מתוך 255 בני אדם שהוחזקו בעזה (ארבעה שהגיעו לעזה עוד לפני הטבח ב-7 באוקטובר ו-251 שנחטפו ביום הטבח) – שוחררו 198 במשאים-ומתנים וב"מחוות שחרור הומניטריות" של ארגוני הטרור, ו-57 הושבו במבצעים מיוחדים של צה"ל וכוחות הביטחון.

אותו מסמך ציין כי 168 חטופים שוחררו בחיים ו-87 גופות של חטופים חללים הושבו לקבורה.

חשוב לשים לב כי מבצעי צה"ל כללו מאמץ לאיתור גופות של חטופים חללים והשבתן לקבורה, מאמץ שנמשך לאורך המלחמה כולה והשיב לישראל עשרות חללים. איתור חלל והשבתו לקבורה הוא הישג מבצעי ומוסרי גדול – אך אינו שקול לשחרור של חטופים חיים והצלת חייהם, ואינו ראיה לכך שהלחץ הצבאי הביא לשחרורם.

לוחם הימ"מ ארנון זמורה, שנהרג במבצע לשחרור החטופים ברצועת עזה ב-8 ביוני 2024 (צילום: עמוד הפייסבוק של מיכל זמורה)

אלו מהחטופים החיים שוחררו במבצעי חילוץ?

שמונה חטופים חיים בלבד חולצו במבצעים צבאיים לאורך המלחמה כולה, מתוך 168 חטופים חיים ששוחררו מעזה.

על אלה נמנו אורי מגידיש שחולצה באוקטובר 2023; פרננדו מרמן ולואיס הר, שחולצו מבניין בלב רפיח ב-12 בפברואר 2024, אחרי 129 ימי שבי; נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, שלומי זיו ואנדריי קוזלוב שחולצו בנוסייראת ביוני 2024 במבצע שבמהלכו נפל פקד ארנון זמורה; וקאיד פרחאן אלקאדי שאותר באוגוסט 2024 לבדו במנהרה בדרום הרצועה וחולץ ממנה.

דובר צה"ל הודיע באוגוסט 2025, במסגרת מבצע "מרכבות גדעון", על שליטה מבצעית בכ-75% משטח רצועת עזה. עשרות חטופים עוד היו אז בעזה, והשליטה הנרחבת לא הובילה לשחרורם.

כל יתר 160 החטופים החיים שוחררו בידי שוביהם, בהוראת ארגוני הטרור, ולא חולצו בכוח.

גיא גלבוע דלאל ואביתר דוד בבית החולים אחרי שחרורם מהשבי בעזה, 13 באוקטובר 2025 (צילום: גיא אנטונבסקי, לע"ם)

בתחילת המלחמה, שוחררו ארבע חטופות כ"מחווה הומניטרית" של חמאס – יהודית ונטלי רענן, נורית קופר ויוכבד ליפשיץ; בעסקה שנחתמה עם חמאס בנובמבר 2023 שוחררו 105 חטופים חיים בשבעה שלבים, תמורת שחרור 240 אסירים ועצירים פלסטינים;

בעסקה שנחתמה בינואר 2025 שוחררו 30 חטופים חיים; במאי 2025 שוחרר עידן אלכסנדר כ"מחווה" של חמאס לארצות הברית; בעסקה שנחתמה באוקטובר 2025 שוחררו 20 החטופים החיים האחרונים, אחרי 738 ימים בשבי.

האם הלחימה בעזה סיכנה את חיי החטופים?

תחקירי צה"ל קובעים כי פעולה צבאית בקרבת חטופים נשאה סיכון מובנה לחייהם, בארבעה אירועים מתועדים לפחות.

בנובמבר 2023 תקף חיל האוויר מתחם תת-קרקעי בצפון הרצועה כדי לחסל את אחמד ע'נדור, מפקד החטיבה הצפונית של חמאס. באותו מתחם הוחזקו שלושה חטופים. לפי תחקיר צה"ל שעליו חתם הרמטכ"ל בספטמבר 2024, ניק בייזר, רון שרמן ואליה טולדנו נחנקו למוות מגזים שהתפשטו במנהרה בעקבות התקיפה.

השלט המאולתר "הצילו 3 חטופים" שתלו אלון שמריז, יותם חיים וסאמר טלאלקה בבית שבו הוחזקו ברצועת עזה, 17 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

חודש לאחר מכן, ב-15 בדצמבר 2023, נמלטו שלושה חטופים משוביהם בשג'אעייה – אלון שמריז, יותם חיים וסאמר טלאלקה. השלושה צעדו לעבר כוח צה"ל בלי חולצות ונופפו בדגל לבן. אבל הם נורו למוות בידי לוחמים. הרמטכ"ל קבע כי "צה"ל כשל במשימת חילוץ החטופים באירוע זה" וכי ניתן היה למנוע את הפגיעה.

אלכס דנציג, יורם מצגר, חיים פרי, יגב בוכשטב, נדב פופלוול ואברהם מונדר נורו בפברואר 2024 בידי המחבלים שהחזיקו בהם. תחקיר צה"ל קבע כי הם נרצחו, ככל הנראה בתגובה לתקיפת צה"ל באזור. לצה"ל לא היה מידע על נוכחות חטופים בעת אישור התקיפה.

באוגוסט 2024 נרצחו שישה חטופים במנהרה ברפיח: הרש גולדברג-פולין, אורי דנינו, עדן ירושלמי, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי וכרמל גת. תחקיר צה"ל שפורסם ארבעה חודשים לאחר מכן קבע כי "תמרון צה"ל במרחב, הגם שהיה מדורג וזהיר, השפיע נסיבתית על ההחלטה להוציא להורג את ששת החטופים". התחקיר קבע כי צה"ל ביצע את הפעולה כי העריך סבירות נמוכה להימצאות חטופים באזור.

האם הלחץ הצבאי הביא את חמאס להסכים לעסקאות?

שני הקצינים הבכירים ביותר שטיפלו בהשבת החטופים הצהירו כי הלחץ הצבאי לא רק שלא הביא לשחרור החטופים – אלא להפך. האלוף במיל' ניצן אלון נימק את עמדתו בכנס הרצליה ביולי: "הקבינט וההנהגה נדחקו להסכמים חלקיים", אמר, "בשם אותו 'ניצחון מוחלט', שאני חושב שהוא כזב, ובכך התאפשרה לחימה ממושכת.

מימין ועם כיוון השעון: כרמל גת, עדן ירושלמי, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי והירש גולדברג-פולין בהיותם בשבי חמאס ברצועת עזה בתיעוד שאיתרו כוחות הביטחון

הוא גם נקב במספר: "בערך 40 חטופים שנחטפו חיים נהרגו בשבי". לפי אלון, הלחץ הצבאי לא קיצר את הדרך לעסקה – הוא האריך אותה, והמחיר שולם בחיי חטופים.

אל"ם (מיל') דורון הדר, שפיקד על יחידת המשא ומתן המטכ"לית במשך 17 שנה, התראיין לכתבה של רונן ברגמן ויובל רובוביץ' ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" וסיפר כי שלושה או ארבעה ימים אחרי הטבח ב-7 באוקטובר הוא עלה ללשכת ראש הממשלה בקריה, נכנס לחדרו של בכיר בלשכה והציע לסגור עסקה מיידית על 250 החטופים – אלף אסירים תמורתם, ואם יידרש אלפיים.

לדבריו השיב לו הבכיר: "דורון, תחליף דיסקט. לא תהיה פה עסקה. לא ישחררו פה אסירים. מדובר בדאעש. אנחנו נכתוש אותם, נהרוג אותם, את כולם". לפי עדותו, ההחלטה שלא לנהל משא ומתן התקבלה כבר בשבוע הראשון של המלחמה, לפני שהחל התמרון הקרקעי.

כשברגמן ורובוביץ' הציגו בפני הדר טענה שהעסקה הראשונה הושגה בזכות הלחץ הצבאי על סינוואר, השיב "זה לא נכון". לדבריו, האופן שבו הוצג הדבר לציבור "יצר מצג שהתמרון הוא שהביא את העסקה הראשונה, ועוד כוח יביא את כל שאר החטופים, וכך נוצרה אשליה שלצערי חלק גדול מהגורמים הנוגעים בעניין מאמינים בה עד היום".

המשטרה מפנה מפגינים למען החטופים מחוץ לביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, 16 בספטמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הדר הוסיף: "אני אמרתי לאורך כל התהליך שככל שהישגי התמרון יהיו גבוהים יותר – ההסתברות לעסקה תהיה נמוכה יותר". ההסבר שנתן אינו נוגע לחמאס אלא לצד הישראלי: "כי אתה לא תרצה, אחרי ההישגים שיש לך, להתקפל עם הזנב בין הרגליים ולשחרר". הוא כינה זאת "דיסוננס שאי אפשר להתמודד איתו, בין תחושת הכיבוש וההישג ובין המראה של אסירי חמאס חוזרים לבתיהם".

את ההנחה שלחץ צבאי שובר את הצד השני פסל הדר מיסודה. "אלה הקונספציות", אמר, וטען שיחיא סנוואר "חי גם עם 40 אלף הרוגים" וכי "עבור המאבק זה מבחינתו מחיר לגיטימי".

את התנאי האמיתי לעסקה ניסח במונחים פוליטיים מפורשים: "השאלה אם תהיה עסקה או לא תלויה כמו תמיד ברצון הפוליטי של המנהיג אצלנו. ככה היה אצל רבין, שרון, אולמרט וברק, וגם אצל נתניהו בעסקת שליט. אין מה לעשות, מדובר פה באירוע סחיטה, ובאירוע סחיטה יש פגיעה באגו של הנסחט".

הפוליטיקה הפנימית אכן פעלה לפי השיקולים שהציג הדר. ב-1 ביוני 2024, אחרי שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן הציג מתווה לשחרור החטופים (שטען כי הוא בכלל יוזמה של נתניהו), הודיעו שני שרים בכירים שיפרקו את הממשלה אם ייחתם.

איתמר בן גביר, שלמה קרעי ואריאל קלנר מובילים בריקודים את משתתפי כנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, ב-28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/לע"מ)

שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' אמר: "לא אהיה חלק מממשלה שתסכים למתווה המוצע ותסיים את המלחמה ללא השמדת חמאס", והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כינה אותו "עסקה מופקרת, שמהווה ניצחון לטרור". המתווה לא נחתם, והעסקה הבאה הגיעה רק בינואר 2025.

כשההסכם שהשיב בפועל את אחרוני החטופים עלה להצבעה בספטמבר, הצביעו נגדו חמישה שרים – סמוטריץ', בן גביר, שרת ההתיישבות אורית סטרוק, השר לענייני הנגב והגליל יצחק וסרלאוף ושר המורשת עמיחי אליהו. אותם שרים שתבעו להמשיך בלחץ הצבאי התנגדו למהלך שהחזיר את החטופים.

עם זאת, אפשר להודות בעובדה שכמעט כל החטופים החיים שוחררו במסגרת עסקאות ועדיין לטעון שהעסקאות עצמן הן תוצר של הלחימה. ניתן לטעון שחמאס הגיע לשולחן משום שהובס בשדה הקרב. אנחנו יודעים שהעסקאות היו הגורם הישיר לשחרור החטופים, אך איננו יודעים מה הניע את חמאס לחתום עליהן.

גם עדויותיהם של אלון והדר אינן שוללות השפעה כלשהי של הלחימה על תנאי המשא ומתן, לצד לחץ אמריקאי, תיווך מצרי-קטארי ומחלוקות פנימיות בחמאס. הן כן שוללות את הטענה השגויה שלפיה "הכוח בלבד הוא שהחזיר את החטופים".

שורד השבי יוסף חיים אוחנה סיים את השיקום וחזר לביתו בקריית מלאכי, 30 בנובמבר 2025 (צילום: פאולינה פטימר, מטה החטופים)

שאלות שעולות מן הנושא

האם הלחץ הצבאי הוא שהחזיר את כל החטופים?

לא באופן ישיר. רובם הושבו במסגרת משא ומתן: 198 מתוך 255 החטופים הושבו במו"מ ובהחלטות של ארגוני הטרור על "שחרורים הומניטריים". מבין 168 החטופים החיים ששוחררו מעזה, רק שמונה חולצו בכוח.

האם מבצעי החילוץ היו חסרי חשיבות?

לא. הם היו הישגים מודיעיניים ומבצעיים חריגים שהצילו ושחררו שמונה בני אדם חיים. אבל ההיקף שלהם היה מוגבל והם הביאו לשחרור של מיעוט קטן מקרב החטופים.

האם הלחימה סיכנה את חיי החטופים?

כן. בארבעה אירועים לפחות, לפי תחקירי צה"ל, הלחימה גרמה במישרין או בעקיפין להרג ורצח של חטופים. שלושה חטופים נחנקו מגזים בעקבות תקיפה בנובמבר 2023; שלושה חטופים שנמלטו נורו למוות מאש חיילי צה"ל בשג'אעייה; שישה חטופים נרצחו בידי שוביהם בחאן יונס, ככל הנראה בתגובה לתקיפה סמוכה; שישה חטופים נרצחו ברפיח ותחקיר צה"ל קבע שהתמרון "בסביבה שלהם השפיע נסיבתית" על ההחלטה לרצוח אותם.

האם העסקאות עצמן היו תוצר של הלחץ הצבאי?

התשובה שנויה במחלוקת. נתניהו טען במרץ 2025 ש"השילוב של לחץ צבאי ומדיני הוא שהחזיר את החטופים". לעומתו, ראש מפקדת השבויים והנעדרים לשעבר, האלוף במיל' ניצן אלון, קבע שהסכמים מוקדמים ורחבים נדחו בשם "ניצחון מוחלט כוזב", ושחלק מהחטופים שמתו בשבי יכלו לחזור בהחלטות אחרות. מפקד יחידת המשא ומתן המטכ"לית לשעבר קבע שהישגים צבאיים גבוהים דווקא הנמיכו את סיכויי העסקה.

מקורות: צה"ל – סיכום השבת כלל החטופים ממתקפת ה-7 באוקטובר; צה"ל – תחקיר רצח ששת החטופים במנהרה ברפיח, דצמבר 2024; צה"ל – תחקיר נסיבות מות ששת החטופים בחאן יונס, דצמבר 2024; צה"ל – תחקיר הריגת שלושת החטופים בשג'אעייה, דצמבר 2023; צה"ל – תחקיר מות ניק בייזר, רון שרמן ואליה טולדנו בתקיפה בצפון הרצועה, חתום בידי הרמטכ"ל בספטמבר 2024; כאן חדשות – נפילת פקד ארנון זמורה במבצע חילוץ החטופים בנוסייראת, 8 ביוני 2024; ynet – ניצן אלון בכנס הרצליה על סירוב לעסקאות בשם "ניצחון מוחלט", 1 ביולי 2026; כאן חדשות – אישור ההסכם להחזרת החטופים; חמישה שרים התנגדו, אוקטובר 2025; דובר צה"ל – דיווח על שליטה מבצעית ב-75% מרצועת עזה, 20 באוגוסט 2025; ynet – סיכום 255 החטופים ששוחררו מעזה, לפי ערוץ ההשבה; ynet – ריאיון עם אל"ם (מיל') דורון הדר, מפקד יחידת המשא ומתן המטכ"לית לשעבר, יוני 2024.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.